אליפות שביעית צפויה להמילטון במירוץ הכי לא צפוי שאפשר – מולי

אז בשורה התחתונה לואיס המילטון זכה אתמול באליפות הפורמולה 1 השביעית שלו, כשהוא משווה את שיאו של מייקל שומאכר, וכאשר נותרו עוד שלושה מירוצים לסיום העונה, אבל הדרך בה הוא עשה זאת, המתיקה עבורו את הזכייה פי שבעים.

אחת מן ההגדרות לגדולה שהמצאתי פעם אומרת משהו בנוסח של: "גדוֹלה היא היכולת להיות במקום הראשון, גם כאשר לא רק שיש בבירור טובים ממך, אלא גם כאשר כל התנאים הם נגדך." אתמול, ארבעה מירוצים לפני סוף העונה, לואיס המילטון בצירוף עם הצוות שלו הוכיחו שוב – ומחדש – את גדולתם.

אז שתבינו, מדובר במירוץ במסלול אינטר-סיטי שבאינטנבול שנסלל זה מקרוב ובסוף שבוע שהיה כה גשום עד שחלקו הראשון של מקצה הדירוג שהיה בשבת הופסק פעמיים בשל תנאי המסלול.

משך כל ימי האימונים, ואפילו יותר משך מקצה הדירוג, היה ברור שהמכוניות של מרצדס לא בנויות למסלול הזה ולתנאים מזג האוויר בו. לא רק שהמילטון ובוטאס לא זכו בו – אחרי 14 פעמים ברציפות שקבוצת מרצדס השיגה את ה"פול פוזישן" )הזינוק מהמקום הראשון), הם אפילו לא נכנסו לשלישייה וגם לא לחמישייה הראשונה כשלואיס מזנק מהמקום הששי, ובוטאס מהתשיעי. מי שזינק מהמקום הראשון היה לאנס סטרול הקנדי מקבוצת רייסינג פוינט שבבעלות אביו, מקס ורסטאפן זינק מהמקום השני וסרחיו  פרז מרייסינג פוינט זינק מהמקום השלישי.

תחילת המירוץ "בישרה" בלגנים עם מכוניות שהסתחררו על ימין ועל שמאל על המסלול הרטוב. אחד מאלו שהסתחררו ואיבדו בשל כך מקומות רבים היה ואלטרי בוטאס, מה שהרגיע מעט את המילטון שידע שיזכה באליפות כל עוד בוטאס לא יזכה במירוץ זה בשמונה נקודות יותר ממנו. זה גרם לכך שהמילטון נהג בחלקו הראשון של המירוץ בלי סיכונים מיותרים ונותר רוב הזמן במקום החמישי.

ואז הצוות של המילטון בקבוצת מרצדס הבין משהו שרוב הצוותים אחרים לא השכילו להבין: הם הבינו שאת המירוץ הזה ניתן לסיים עם החלפת צמיגים אחת, והם הבינו שיש להם את הנהג הטוב ביותר בעולם שיודע למקסם את הביצועים ולשמור על הצמיגים שלו כדי לעשות זאת.

אז ורסטאפן, מהיותו ורסטאפן, השתולל על המסלול, לקח סיכונים וסיים מאחור. אז בוטאס הסתחרר למרות שלא לקח סיכונים ונותר מאחור כשהוא מסיים יותר מהקפה אחרי המילטון. אז סטרול שהוביל חצי מירוץ לא ידע לשמור על הצמיגים שלו ונאלץ לעשות החלפה נוספת של צמיגים שעלתה לו בהגעה לדוכן המנצחים. וכך נותר מצב שלמקום השני הגיע סרחיו "צ'קו" פרז הוותיק שידע גם הוא לשמור על צמיגיו ולהישאר עם החלפת צמיגים בודדת, ולמקום השלישי הגיע לא אחר מאשר סבסטיאון ווטל מקבוצת פרארי שבסיבוב האחרון עקף את בן קבוצתו שארל לקלייר שביצע טעות קריטית בפנייה האחרונה, טעות שגרמה לו לסיים רביעי.

ובמקום הראשון, כנגד כל הסיכויים, כנגד כל הנסיבות ובמידה רבה כשאף אחד לא מבין בעצם איך, שוב לואיס המילטון!

והמילטון בכה במכונית בסיבוב הניצחון.

והמילטון נותר כשלוש דקות במכונית אחרי סיום המירוץ, מנסה לעכל את שעבר עליו.

והמילטון הודה לסובבים אותו על השאיפה המתמדת להשתפר, בה הוא ראה את הסיבה העיקרית להצלחה. הוא גם הודה כי כן, כי כילד הוא חלם לשבור את שיאיו של שומאכר. וההבהיר כי מבחינתו האליפות היא: "עבור כל הילדים החולמים על הבלתי אפשרי."

מרצדס זכתה השנה כבר מזמן באליפות היצרנים, במכונית שהיתה ללא ספק הטובה מכולם. סבירות גבוהה שבוטאס יזכה במקום השני באליפות הנהגים אחרי המילטון, כי הצוות של מרצדס, בכל הרמות, מן המפכל ועד הצוות התומך בנהגים היה השנה הטוב ביותר כמעט בכל תחום, והצליח להביא לנהגים את המכונית הטובה ביותר.

המכונית של מרצדס. מויקיפדיה באנגלית.

במירוץ זה המילטון הוכיח (שוב) לטעמי כי גם הבלתי אפשר – הוא אפשרי. אני מצאתי עצמי פיזית עם דמעות, כי למרות שהאליפות היתה ברורה מאליה, הדרך בה המילטון ניצח במירוץ הזה, היתה משכמה ומעלה.

אז כעת, כל שנותר לי הוא לסיים בציטוט מילותיו של מי שהיה משך שנים יריבו הגדול, סבסטיאן ווטל: "הוא הגדול ביותר בדור שלנו, בלי ספק. לדורות קודמים בלתי אפשרי להשוות וזה גם לא חשוב. אני חושב שלכל דור יש את הנהג שלו, ובימינו זה לואיס."

ווטל המשיך והודה ש: "מבחינתי מיכאל שומאכר הוא הגדול אי פעם, אבל אין ספק שלואיס הכי גדול מבחינת מה שהשיג. הוא השווה את שיא האליפויות, ניצח הכי הרבה מרוצים, השיג הכי הרבה פול פוזישנים. אם להיות כנים, אפילו היום במרוץ בו הוא לא אמור היה לנצח, הוא סיים ראשון. גם הפעם הוא הצליח לשלוף משהו מיוחד מהשרוול ולכן הוא ראוי לדעתי לכל מה שהשיג".

אז אני לא אכנס למיהו הנהג הטווב בהיסטוריה. אני זוכר נהגים מן העבר, החל מאיירטון סנה ז"ל עם הברקותיו וכלה ב"מהנדס", אלן פרוסט עם סגנונו המחושב, וזוכר סגנונות רבים של נהיגה בין הקצוות הללו. ועדיין, עבורי, סגנונו של המילטון, סגנון שאני מכנה "סגנון איש האשכולות", הוא המושלם מכולם. שהרי לואיס המילטון, לא רק שידע להכין לימונדה מלימונים, הוא גם לימד את כולנו להכין ריבה מקליפתם, גם הבהיר כיצד ליצור חומצה מהמיץ שלהם, ובעיקר, בעיקר הוא הפעים את כולנו בסדרת הכישופים שלו שאיכשהו הכניסה לשרוול ימין שלו לימון מריר וחמוץ והוציאה מהאגזוז של מכוניתו את התחושה הנהדרת מכל…

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. יופי מולי. חבל שמרוצי פורמולה אינם חלק ממרוצי מכוניות כאן. תאטרו לכם מרות מכוניות במנהטן כשביום ראשון מתחרים מרח' 72 וברודוויי מומסיימים בטיימס סקוור כשעל כל נהג לעשות שתי וערב בכל בלוק. ז:א מרח' 72 והברודוויי נוסעים לשדרה ה-7 ואז על השדרה השביעית עד רח' 71, ואז לברודוויי, לרח' 70, וחזרה לשדרה השבהיעית ושם פונים עד רח' 69 וככה ממשדיכים עד טיימס סקוור ברח' 42…

    או תחרות בסן פרנציסקו עם כל העליות והירידות…

    בפורמולה אני מכיר רק את שמות הכוכבים אבל לא יודע הרבה מעל זה.

    תודה מולי

  2. מסתבר שפירלי בכל זאת יודעים לייצר צמיג טוב – האינטרמידייט (חצי גשם). כשהמסלול מתחיל להתייבש פשוט צריך לשמור על הצמיגים איזה 5-10 הקפות בהן הפאצ'ים שעל הצמיג מתגלחים ואז אתה מקבל צמיג slick שלא עשוי מחמאה כמו הצמיגים היבשים.

    המילטון גדול יותר משומאכר, פרוסט וסנה. מבחינה היסטורית, אפשר לשער שרק דמויות מיתולוגיות כמו ג'ים קלארק או פאנג'יו היו גדולים ממנו.

    אם שינוי הרגולציות ב-2022 לא משנה את המצב אז פורמולה 1 בסכנה ממשית, כמות האנשים שצופים בכל מירוץ ירדה כמעט בחצי העשור האחרון. אף אחד לא רוצה לצפות בהמליטון ומרצדס זוכים בעוד אליפויות, השידור של המירוצים בבריטניה (השוק הכי חשוב של הסבב) ובעוד הרבה מדינות קבור בערוצים בתשלום במקום שיהיה בערוצים פתוחים, הם הולכים לחטוף בראש בדעת הקהל שנה הבאה שיהיה מירוץ בערב הסעודית, לרוב הנהגים אין ממש 'אישיות' ולא מהווים מקור משיכת עניין בפני עצמם והם נמנעים מכל דבר שיכול לערור את זעמם של המשועממים בטוויטר – למען השם, לנדו נוריס פירסם התנצלות על זה שהוא העז לציין את העובדה שלהמילטון מתמודד רק עם יריב או שניים בכל מירוץ ושלמעשה עם המכונית ששיש לו הוא אמור לזכות בכל מירוץ (מזל שיש את וורסטאפן האליל שלא שם על מה שאנשים בטוויטר דורשים ממנו).

    1. ועדיין, אין לדעתי ספק שלואיס הוא הטוב מכולם בעידן שלנו. אין מה לעשות הניסיון מדבר והיכולת שלו להתאם את עצמו לצבים המשתנים היא לא פחות ממופלאה.
      ורסטאפן אולי יגיע אליו עוד כמה שנים, אם הוא ימשיך בתהליך מינון הסיכונים. דווקא ביום ראשון האחרון אפשר היה לראות בצורה בולטת את החסרונות שלו.
      מי שכן מגלה את הניצוצות בשנתיים האחרונות הוא לקלייר, למרות הפישול ביום ראשון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט