הרגעים האייקונים (3): פורטלנד טרייל בלייזרס ופרק דראפט / סתו נמש

תזכורת: 5 רגעים שהיו נקודות מפתח בהיסטוריה של כל פרנצ'ייז (סל, בחירת דראפט, אירוע שהתחיל תגובת שרשרת, וכו'). אין חוקיות ברורה והכל מבוסס על דעותינו האישיות.

נשאר בחוץ – הטרייד של ג'ראלד וואלאס – ג'ראלד וואלאס היה סווינגמן הגנתי מצויין, ריבאונדר מעולה לעמדה וחוטף נפלא. לצערו, את רוב הקריירה הוא העביר בשארלוט. בעונת 2010-11, הבינו בפורטלנד שהברכיים של ברנדון רוי לא יחזיקו, והם חיפשו לעשות טרייד שישלים להם את החמישיה. וואלאס נראה כמו מועמד מצויין לחמישיה שכללה שחקני הגנה טובים (ווס מת'יוס, ניק באטום, הפרופסור) וככה וואלאס הגיע לבלייזרס. כרגיל באותה התקופה זה נגמר בהדחה בסיבוב הראשון. את העונה המקוצרת של 2011-12 פורטלנד התחילה רע. וואלאס נראה כמו שחקן שבמקום להיות בשיא, צולל במדרון הקריירה (למרות שהוא בן 28 בלבד) והם חיפשו קונה. באותה התקופה, כשאתה מחפש להיפטר משחקן, הטלפון הראשון הוא לבילי קינג.

לכן לא מפתיע שהוא מיד קפץ על המציאה: שחקן מזדקן בקבוצה שהולכת לשום מקום תמורת ממט אוקור, שוני וויליאמס ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 2012. קינג היה חכם להגן על הבחירה ושם הגנת טופ 3 כי לטענתו זה דראפט של 3 שחקנים. הבחירה נפלה על מקום 4 ובדראפט של שלושה שחקנים בלבד, פורטלנד נאלצה להסתפק בדמיאן לילארד.

מקום 5 הג'ייל בלייזרס קורסים מול הלייקרס – עידן הג'ייל-בלייזרס בפורטלנד דורש כתבה בפני עצמה. האפיון של העידן הוא ברצון של פורטלנד לאסוף כל שחקן מפוקפק שיש בליגה. לאורך התקופה, עברו בפורטלנד – ראשיד וואלאס, זאק ראנדולף, דיימון סטודמאייר, רובן פטרסון, שון קמפ, וקינטל וודס. זה פוסט שלם שיכול ללכת רק על השמות. למרות כל זה, בפלייאוף 2000 הם לא התקשו בשני הסיבובים הראשונים מול מינסוטה ויוטה (אולי כי באותה עונה היו להם רק 3 "דפוקים בראש"). בגמר המערב חיכה להם מפגש מול הלייקרס של שאק והכוכב הצעיר והעולה קובי בריאנט. הלייקרס עלו ליתרון מבטיח של 3-1 בסדרה (זכור במיוחד: קובי בריאנט חוסם את סאבוניס בשניה האחרונה של משחק 3). פורטלנד הצליחו לחזור ל-3-3, ובמשחק 7 כשהשעון מראה 10:28 לסיום המשחק, פורטלנד עולים ליתרון של 15 הפרש. בנקודה זו האלופה שבדרך התאפסה על עצמה, קובי השתלט על המשחק, פורטלנד החטיאו 12 זריקות רצופות והלייקרס ניצחו 89-84.

מקום 4 – עידן דרקסלר – פורטלנד הוא אחד הפרנצ'ייזים הטובים בליגה. כמעט תמיד נמצא בפלייאוף ובדרך כלל מדובר בקבוצות יציבות מסביב לכוכב, כמו בתקופת לילארד, רוי, או וולטון. אחת התקופות המוצלחות הייתה זו של קלייד דרקסלר. דרקסלר היה בקבוצה בין 1983 ל-1994, כשהוא הועבר בטרייד ליוסטון. לאורך כל התקופה הקבוצה היתה בפלייאוף (אך כמעט תמיד הודחה בסיבוב הראשון). בכל זאת, ברצף של שלוש שנים, מ-1990 עד 1992, פורטלנד הופיעה בשני גמרים ובגמר מערב. ב-90 זה היה הפסד 4-1 קל לבד בויז פיסטונס, ובשנת 92 אלו היו הבולס של ג'ורדן שהשאירו את פורטלנד מאוכזבת.

מקום 3 – סנטר העתיד 2 – למרות שפורטלנד היא בדרך כלל פרנצ'ייז מצליח היא עדיין אחזה בבחירה מספר 1 בדראפט 4 פעמים. דראפט 2007 לא היה נחשב עמוק במיוחד אבל בראש הדראפט ניצבו שני שחקנים שאי אפשר היה ליפול איתם. פורטלנד בחרו בגרג אודן והשאירו את קווין דוראנט לסיאטל. אני מאמין שהיום הם היו בוחרים בדוראנט כי לא צריך סנטר דומיננטי, ועדיין, לא היו הרבה שהעבירו ביקורת על הבחירה. מצד שני, רגליים לא באותו האורך היו מדאיגות אותי. בסופו של דבר, הכישלון של אודן היה קשור לא פחות לפציעות בלתי פוסקות שחירבו לו את הקריירה.

מקום 2 – סנטר העתיד 1 – את עונת 1983-84 פורטלנד סיימו עם 48 נצחונות. היה להם בסגל בעמדת הגארד את ג'ים פקסון, ורוקי שהראה ניצוצות בשם קלייד דרקסלר. בנוסף, בעמדת הסנטר היה את הבחירה מספר 1 בדראפט מייקל תומפסון, שהעמיד ממוצעים של 16 ו-9 עם כמעט 4 אסיסטים. בזכות טרייד עם אינדיאנה, פורטלנד גם אחזו בבחירה מספר 2 בדראפט 1984, שנחשב אז מאוד עמוק. כצפוי, יוסטון בחרה בהאקים אולג'וואן. פורטלנד מצידה רצתה סנטר והיא בחרה את סם בואי, שנתן עונת רוקי סבירה של 10 ו-6 ואז שיחק רק 63 משחקים ב-4 העונות הבאות לפני שהועבר בטרייד לנטס. הבחירה בבואי היתה גרועה לא רק בגלל מי שהיה על הלוח, בעיקר כי היא היתה חסרת היגיון. קודם כל מייקל תומפסון היה שם והיה סולידי, אבל חמור יותר – בואי הגיע לליגה עם היסטוריה של פציעות. עונתו האחרונה בקנזס היתה נוראית. כמובן שהבחירה הפכה היסטורית בגלל שבמקום השלישי שיקאגו בחרה בחור בשם מייקל ג'ורדן, אבל אם נלך על ההיגיון של פורטלנד והעובדה שהם האמינו בדרקסלר – במקום ה-4 נבחר צ'ארלס בארקלי. לסיר צ'ארלס הייתה התאמה מושלמת לקבוצה.

(הערת עורך – כשהדירוג הושמע בפודקאסט העולם היה בסגר מוחלט וחברי התוכנית החליטו להיות חיוביים ולסיים את הרשימה עם רגע שמח).

מקום 1 – האליפות – בדראפט 1974 פורטלנד בחרה את כוכב UCLA ביל וולטון. וולטון היה נהדר בשנתיים הראשונות שלו אבל הוא שיחק רק 86 משחקים ופורטלנד כמובן לא עלתה לפלייאוף. בעונת 76-77 הוא היה בריא באופן יחסי, שיחק 65 משחקים, והעמיד ממוצעים של 18 נקודות 14 ריבאונד, 4 אסיסטים ו-3 חסימות. פורטלנד באותה עונה מנצחת 49 משחקים, משחקת כדורסל קבוצתי ומהנה לצפייה ועולה לפלייאוף כל הדרך לאליפות מרשימה. עונה לאחר מכן נראו מעולה מהדקה הראשונה, אבל פציעה קשה של וולטון שסיימה לו את העונה (והקריירה ככוכב) 58 משחקים, הספיקו לו בשביל לזכות בתואר ה-MVP. בפלייאוף ללא הכוכב שלהם פורטלנד הפסידו בסיבוב הראשון לסיאטל. וולטון יפספס את כל העונה שלאחר מכן ולאחר מכן יחתום כשחקן חופשי בקליפרס.

*

פרק 176 – הדראפט!

מארחים את מומחה הדראפט של הופס, יונתן גזלה, לשאול אותו שאלות חשובות לקראת הדראפט הקרוב. מדברים עם גל צברי שנמצאת עם נבחרת הנשים בכרתים לקראת צמד המשחקים הקרוב במוקדמות אליפות אירופה.

ולחובבי דה סוויפ, אנחנו מציגים בפניכם את סוויפ סשנז. פעם בכמה זמן (תלוי גם בכם), אנחנו נשב עם מישהו/מישהי שמעניינים אותנו לשיחה ארוכה שעשויה או לא להיות גם קשורה לספורט. השבוע ישבנו עם המוזיקאי אורן ברזילי, סולן וממייסדי להקת מופע הארנבות של ד"ר קספר ואמן סולו בפני עצמו לשיחה על מוזיקה, כוכבות, ואלכס פרגוסון.

טיימקוד (של הפרק הרגיל)

1:25 – סקרים

5:50 – רשמים

09:00 – קטע מראיון אורן ברזילי

10:40 – שיחת דראפט עם יונתן גזלה

26:20 – המבזק

28:00 – מצחיק מהשבוע

31:25 – נבחרת הנשים בכרתים עם גל צברי

39:30 – פאטווה

42:20 – משחק החלומות

48:00 – העתיד של פיניקס

59:50 – שמועות

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. הג'ייל בלייזרס באו בתקופה שכל הליגה התמלאה בערסים כמו אייברסון, ספריוול, ראשיד וולאס שכאמור הגיע לבלייזרס ועוד כמה שמות… יכול להיות שפורטלנד פשוט רצו להיות קצת יותר קשוחים? את האליפויות בסוף לקחו ילדים יותר טובים כמו טים דאנקן ושאק.
    *
    אגב, אני חושב שרוב השמות ברשימה של פורטלנד הם בעיקר חבר'ה שהסתבכו עם אחזקת מריחואנה יותר מאשר עם אלימות. מעניין אם זה מה שנתן לשון קמפ את הרעיון לעסק החדש שלו…

    1. רובן פטרסון היה עבריין מין מורשע
      קינטל וודס ארגן קרבות כלבים
      זאק רנדולף הוריד לרובן פטרסון סנוקרת באימון
      מריחואנה זה היה בשגרה
      הדברים הנוספים הפכו אותם לג'ייל בלייזרס
      עוד רגע אולי שכדאי להכניס לנשארים בחוץ- הבחירה בלארו מרטין ראשון בדראפט 1972. למה זה חשוב? על הלוח היו עדיין בוב מקאדו וד"ר ג'יי. תודה על הפוסט!

      1. אווו… את אלה לא הכרתי. ידעתי שסטודמאייר נעצר כמה פעמים על אחזקת מריחואנה, פעם אחת עם ראשיד וולאס (שאצלו זה היה בעיקר מכות במגרש, לא?). גם לקינטל וודס היה סיפור עם מריחואנה.
        בכל מקרה, אני עדיין משער שהם רצו להראות קצת יותר קשוחים או משהו. זה קרה לפני שהם הגיעו לפורטלנד? כי בסוף הניינטיז עקבתי די הרבה, אולי שכחתי?

      2. ד"ר ג'יי דווקא הלך ל-ABA, אז עדיף מקאדו. מצד שני, אם היו בוחרים את מקאדו לא היו בוחרים את וולטון ולפחות בהקשר הקבוצתי וולטון התברר כעדיף (לפחות עד הקטע עם מילאנו נגד מכבי בגמר גביע אירופה…)

  2. מועדון חסר מזל. גרג אודן, למרקוס אולדריג' וברנדון רוי ניצחו 50 מ-62 משחקים ביחד בחמישייה כששלושתם לפני השיא. אם רוי ואודן היו נשארים בריאים זה יכל להגמר באליפות..

    1. וולטון, תומפסון, סאבוניס, דאקוורת', וייטסייד, אלדריג'… דווקא הלך להם בסדר עם סנטרים. זה פשוט לא הביא אותם לגמר מאז 1992. אולי הם צריכים פשוט להחליף תקליט.

  3. פורטלנד…קלאב שאין לו שונאים אבל הוא כזה מוזר וחסר מזל מאז וולטון! ודווקא שם יש לנו שני כתבי הופס!!!
    אגב, בפורטלנד יש יותר HOMELESS KIDS מכל עיר אחרת בארה"ב!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט