שחקני הניו יורק ג'איינטס של 1930 יושבים במתח בחדרם במלון, ממתינים בקוצר רוח לגלות מי תהייה יריבתם בחצי גמר הליינאפ הטוב בהיסטוריה. כזכור, בשבוע שעבר ניצחו הג'איינטס את הברוקלין דודג'רס של 1953, ממש באינינג התשיעי, והיו לראשונים שמעפילים לפיינל פור. היום יעלו זו מול זו אלופת 1970, הבולטימור אוריולס, ואלופת 2004 ומוחקת הקללה – הבוסטון רד סוקס.
סיבוב ראשון, שמינית גמר, הצד הימני התחתון של הבראקט: הבולטימור אוריולס של 1970, נגד הבוסטון רד סוקס של 2004.
הקדמה כללית: האוריולס שלטו באמריקן ליג ללא עוררין, כשהם מסיימים את העונה עם מאזן מפלצתי של 54:108, ויתרון 15 משחקים על היאנקיז שבמקום השני. גם בפלייאוף בולטימור נתנה הצגה, עם 0:3 חלק על הטווינס ו-1:4 ענק על הרדס, ואליפות שניה בהיסטוריה של המועדון.
הרד סוקס, לעומת זאת, זכורים בעיקר בזכות הקאמבק מהסרטים – החזרה מ-3:0 ופיגור באינינג התשיעי במשחק הרביעי, ל-3:4 ענק על היאנקיז בגמר האמריקן ליג, זכיה באליפות ראשונה מאז 1918, תוך תצוגות התקפה מפחידות, בהנהגת מאני רמירז ודייויד "ביג פאפי" אורטיז.
בסיס ראשון: בוג פאוול, Boog Powell (בולטימור) מול קווין מילאר, Kevin Millar (בוסטון). בבייסבול של פעם היה נהוג, שבבסיס ראשון תמיד יהיה סלאגר מפחיד. ג'ון ווסלי "בוג" פאוול בהחלט ענה על ההגדרה הזו. האיש, שחתום על האליפות הראשונה של האוריולס ב-1966, וה-MVP של הליגה העונה, העיף 35 הום ראנס, כשהוא מכניס הביתה 114 רצים וחובט 297.. יהיה קשה להתחרות מולו.
מילאר, לעומתו, היה בעיקר ה"ליצן" של החבורה, שכונתה "האדיוטים". שחקן התקפה טוב, ממוצע חבטות זהה לזה של פאוול (297.), אך רק 18 דינגרס ו-74 RBI. בפלייאוף יהיו לו כמה רגעים גדולים, אך פאוול עדיין מעליו ללא ספק. 0:1 בולטימור.
בסיס שני: דייבי ג'ונסון, Davey Johnson (בולטימור) מול מארק בלהורן, Mark Bellhorn (בוסטון). האיזור החלש בשתי הקבוצות. ג'ונסון זכור בעיקר בזכות היותו המנג'ר של המטס באליפות של 1986, אך היה חוליה חשובה בשושלת הגדולה של בולטימור בסוף שנות ה-60. ב-1970 הוא אמנם זכה בכפפת הזהב, אך זה פחות רלוונטי לפה. הוא חבט 281. לצד עשרה הום ראנס ו-27 דאבלס. חביב פלוס.
גם בלהורן לא היה הלהיט של הסוקס. אמנם סוויץ' היטר, אך מעולם לא חבט מעל 264. – שזה מה שהוא עשה ב-2004. הוא גם העיף 17 הום ראנס (הפעם השניה בלבד בקריירה עם דאבל פיגרס), וסחט 88 הולכות. בפעם הראשונה במשחק – יש לנו תיקו, עדיין 0:1 לבולטימור.
שורט סטופ: מארק בלנגר, Mark Belanger (בולטימור) מול פוקי ריס, Pokey Reese, נומאר גארסיאפארה, Nomar Garciaparra, ואורלנדו קאבררה, Orlando Cabrera (בוסטון). כמו שאמרו הגששים, המצב משתפר לרעה. גם עמדת השורט לא היתה החזקה של השתיים. בלנגר היה בעיקר שחקן הגנה אדיר, כשב-1970 הוא העיף הום ראן בודד (מתוך 20 בקריירה), חבט 218. וגנב 13 בסיסים. גם המחליף שלו, צ'יקו סלמון, Chico Salmon, לא היה איזה להיט.
/cdn.vox-cdn.com/imported_assets/401806/082108_nomar.jpg)
בבוסטון עמדת ה-SS היתה בתקופת שינוי משמעותי. נומאר גארסיאפארה, שהיה מסמלי המועדון עד 2004, נשלח בטרייד ב-31 ביולי, והתפקיד נחלק בין אורלנדו קאבררה לפוקי ריס. השלושה חבטו ביחד לממוצע של 272., עם 14 הום ראנס, כשהיחיד שבאמת ייצר התקפה באופן קונסיסטנטי היה נומאר. כל זה לא להיט, אבל מספיק כדי להכניע את בלנגר – בוסטון משווה ל-1:1.
בסיס שלישי: ברוקס רובינסון, Brooks Robinson (בולטימור) מול ביל מילר, Bill Mueller (בוסטון): רובינסון הוא החבר הראשון שלנו בהיכל התהילה. אמנם הרבה בזכות ההגנה שלו (16 כפפות זהב, נחשב בעיני רבים לשחקן הבסיס השלישי הטוב בהיסטוריה של המשחק), אך מדובר בשחקן מאוד מגוון, ששיחק את כל 23 העונות שלו באוריולס (שיא מייג'ור ליג עד היום). ה-MVP של הוורלד סירייס ב-1970, שאף זכה ב-1966 ב-MVP של הליגה, ירה 31 דאבלס, 18 דינגרס והביא הביתה 94 שחקנים, עם ממוצע 276..
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/13307327/brooksrobinson.0.jpg)
מילר, לעומת זאת, שחבט ב-2003 לא פחות מ-326. במדי הסוקס (מקום ראשון בליגה), נתן ב-2004 עונה חביבה פלוס, עם 283. ממוצע, לצד 12 הום ראנס ו-51 הולכות. הקלף המנצח הוכרע בפלייאוף. למילר היה אוקטובר מוצלח, עם 321. מרשים, אך רובינסון? חבט 484. מפחיד עם שני הום ראנס (לעומת אפס של מילר), וסחף את בולטימור שוב ל-1:2.
תופס: ארולד הנדריקס, Erold Hendricks (בולטימור) מול ג'ייסון וריטק, Jason Varitek (בוסטון). לא ממש כוחות. הנדריקס אמנם היה קאצ'ר שחובט שמאלי, דבר נדיר, אך מעבר לזה? שום דבר מיוחד. חבט 242., העיף 12 הום ראנס, שזה נחמד לתופס, אבל לא משהו להתפעל ממנו.
וריטק, לעומת זאת, היה גם הוא מסמלי הקבוצה הגדולה של בוסטון בתחילת המילניום. סוויץ' היטר, ששיחק את כל 15 העונות שלו בפנוויי, כשב-2004 הוא חובט 296., יורה 18 דינגרס, 30 דאבלס ומביא הביתה 73 רצים. ניצחון קליל לגרביים – שוב תיקו – 2:2.
שדה שמאלי. דון ביופורד, Don Buford (בולטימור) מול מאני רמירז, Manny Ramirez (בוסטון). דווקא 1970 היתה הפחות מוצלחת של ביופורד בתקופת השושלת של האוריולס. ה-ליד אוף היטר של בולטימור, סוויץ' היטר, חבט 272. והביא הביתה 66 רצים, לצד 17 הום ראנס ו-15 דאבלס.
אך זה לא באמת משנה מה היו המספרים של ביופורד, כשממול עומד מאני. השחקן המפחיד ביותר שהיה לבוסטון להציע, חבט 308., הטיס 43 דינגרס, ושלח הביתה 130 רצים. מאני, לצד אורטיז שאליו נגיע בהמשך, היה לשחקן ההתקפה הטוב ביותר של בוסטון ב-20 השנים האחרונות, קשה באמת להעמיד מישהו מולו. 2:3 מוחץ לבוסטון.
שדה מרכזי: פול בלייר, Paul Blair (בולטימור) מול ג'וני דיימון, Johnny Damon (בוסטון). בלייר היה שחקן מצוין. מהיר (גנב 24 בסיסים ב-1970), יציב (בין 17 ל-25 הום ראנס ארבע עונות ברציפות), אך עם ממוצע חבטות סביר (267.). אחרי 1 מ-13 בסדרה מול הטווינס, בלייר ליהטט בוורלד סירייס, עם 474. וחמש ריצות, אך מול ג'וני דיימון התחרות קשה… ממוצע חבטות של 304., לצד 20 דינגרס ו-35 דאבלס, דיימון, שנראה היה כמו איש מערות ב-2004, היה מהאאוטפילדרים המאוזנים ובטוחים ביותר במשחק. 2:4 לבוסטון, ללא ספק.
שדה ימני: פרנק רובינסון, Frank Robinson (בולטימור) מול גייב קפלר, Gabe Kapler, וטרוט ניקסון, Trot Nixon (בוסטון). האוריולס עם הגב לקיר, ואין זמן טוב מזה לפנות לפרנקי רובינסון. ממוצע חבטות 306., פלוס 25 הום ראנס, 24 דאבלס וטונה של ניסיון בגיל 34.
אך מה יש לבוסטון למכור ממול? קפלר, מעבר ליכולותיו במדי נבחרת ישראל, היה שחקן חביב (272.). אך ניקסון היה האיש ללכת אליו ברייט פילד, עם 315. ממוצע חבטות. זה לא מספיק מול פרנקי, האוריולס מנצחים ונשארים בתמונה, 3:4 לבוסטון.
כל הספסל של בולטימור מול DH בבוסטון: הספסל של האוריולס הסתמך בעיקר על מרב רטנמאנד, Merv Rettenmund, עם עזרה מעוד כמה חברים. כל אלה ביחד העיפו 39 הום ראנס, שזה נחמד, אך ה-47 של דייויד אורטיז, David Ortiz, ביג פאפי בשבילכם, עם ממוצע חבטות של 301. (לעומת 261. של האוריולס) ו-139 RBI (מול 171 של כללללללללללל הספסל ביחד), גם אם תביאו עוד עשרה שחקנים, הביג פאפי ינצח. 3:5 רד סוקס, יש לנו עולה שניה.
MBK
13 נוב 2020 13:59:36מאני רמאי-רז
צריך להיות פסול בעוון שימוש בחומרים לא חוקיים
אור
13 נוב 2020 14:05:24כמו כנראה אורטיז ומלא שחקנים אחרים באותה תקופה.. אין מה לעשות
אור
13 נוב 2020 14:07:33לגבי אורטיז אני אשנה את "כנראה" ל"אולי". כך או כך לא הייתי פוסל אותם
ארז
14 נוב 2020 12:30:07בוא. אם זה הקריטריון אז כל המשחק הזה לא יכול לכלול קבוצות מאזור הניינטיז צפונה. רמירז, אורטיז, דיימון, יש לרד סוקס לא מעט שחקנים שהסתובבו עם גופה מנופחת מחומרים משפרי ביצועים. אבל צריך לזכור שבצד השני לא בדיוק היו לקוחות של ניצת הדובדבן. הכל מתקזז.
לגבי ראמירז, זכור לי שפעם לקחו אותו לשחק קריקט, וכמובן שפנומן כמוהו שמתמודד עם כדורים ב140-150 קמ״ש שעפים מולו באוויר עם מחבט בייסבול שקטן מהכדור באיזה שני אינצים לא התקשה להעיף כדורי קריקט ששולחו במהירויות ידידותיות לאדמה עם מחבט שרוחבו גדול מרוחב הכדור בכאינץ׳. בכלל היו כמה יציאות כאלה שהציגו את חובטי הקריקט באור לא חיובי, אבל זה מה יש.
מנחם לס
13 נוב 2020 18:13:43הפוסטים האלה מעלים זכרונות מהעבר. ב-3-4 הייתי שם וראיתי הכל. אעבורי חד ההפסדים הכואבים מכולם, בכל ספורט.. אורטיז…רמירז..ההיספנים הורגים אותנו. דוד 'ביג פאפי' אורטז הפך לאנליסט מצויין למרות האנגלית הדי בסיסית שלו בלבד.
ארז
14 נוב 2020 13:04:31אגב אורטיז, אחת היציאות היותר קורעות שלו https://www.youtube.com/watch?v=dPjRk4NJCiw
ארז
14 נוב 2020 14:25:07טוף, נתחיל מהסוף, זה לא קרוב בכלל. אם ההבדלים בשבוע שעבר היו לפה ולשם, הרי שההבדלים בין המשחק 1970 למשחק 2004 הם כבר אקרוס דה בורס כמעט בכל נקודה. יהיה מעניין לראות אם יש קבוצות מהעבר שיכולות לתת פייט למספרים של קבוצות מתקופת הסטירואידים וצפונה, כי איך שיצאנו מהזוועה הזו הגיע עידן האנליטיקס. מה שעשיתי היה לאסוף את כל הנתונים לטבלה (רק עם ריס בשורט) ואז עשיתי ממוצעים, וזה פשוט לא כוחות.
*
נתחיל עם המצטיינים שלנו, מאני רמירז נתן עונה לפנתיאון, מקום ראשון באמריקן עם 43 הומראנס, 1.009 OPS אבל לא valuebale מספיק למצביעי הBBWAA שהלכו על ולדימיר גררו לMVP. לעומתו בוג פאוול לא התקשה לאסוף הצבעות לMVP הבהחלט ראוי שלו והוא גם אולי נקודת האור היחידה אצל האוריולס. באופן קורע שאר המובילים בקבוצות הם מארק בלהורן ש״השיג״ 177 סטרייקאאוטס, וקווין מילאר שחטף 17 hbp.
מילה אחת על מילאר, האיש היה ליצן ידוע, אבל צריך להזכיר, הרד סוקס היו מפלצת גם בעונות שקדמו ל2004 (ולא רק התקפית, גם פדרו ושילינג והגנתית) ובכל זאת הקללה לא נשברה. הרבה מהסיבה, לדעתי הלא מקצועית היא גישת הcowboy up של מילאר, שהפך חבורה סופר מוכשרת וסופר לוזרית לחבורה של מחורעים שאכלו את הליגה ואז חוללו את המהפך הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקני בכל הזמנים בדרך לאליפות היסטורית והיסטרית. אז זה לא בסטטיסטיקה, אבל מה שמגיע מגיע.
עוד נתון הזוי, היחידים שהולכו בכוונה מספר דו ספרתי הם בוג פאוול, 18 ומאני רמירז, 15. מילאר וקמפבל 0.
*
אבל הממוצעים הם ה-סיפור שלי פה. בשבוע שעבר היו מקומות שלמרות הפרש של 20 שנה המספרים היו כמעט אחד לאחד. פה הכל לצד אחד או לצד שני בגדול. כצפוי, האוריולז הלכו הרבה יותר פעמים (67.75 מול 58.11) ויותר sacrifices, אבל באופן מוזר עדיין רשמו יותר AT batsֿ (אוריולז 487.5, רד סוקס 466.444) אין לי מושג איך. כך או כך, הממוצע של רד סוקס הוא 283 מול 269 של האוריולז. האוריולז גם, לא מפתיע, גנבו יותר בסיסים.
ביג פאפי 1: בשלב מסויים החלטתי לבדוק את המספרים של הסוקס עם ובלי אורטיז. אז כאמור האוריולז גנבו 7.5 בסיסים ונתפסו 3.125. הרד סוקס 5.6 ונתפסו 2.7 רק שבלי אורטיז המספרים השתנו ל6.3 גניבות ו3.125 כי יש גבול.
מפה והלאה הבמה של הסוקס, כאמור ממוצע חבטות, אבל גם סטרייקאאוטס, 98.556 מול 66 זה ממש אומר דרשני. זה גם הנתון עם השונות הכי גדולה בין השתיים, אחרי ממוצע הsacrifice bunts שאצל האוריולז הוא 2.875 ואצל הרד סוקס 0.889.
זה ממשיך, OPS של 0.831 בגרביים מול 0.782 אצל הזהבניים. הסוקס השיגו 79.6 ריצות (79 RBI) מול 73.125 של האוריולס (68.375 RBI)
ביג פאפי 2: בלי אורטיז ממוצע הRBI של הרד סוקס צונח מ79 לאזור ה71.5.
והכי פסיכי? כל זה הושג כשהשמינייה של האוריולז רושמת ממוצע של 567.25 plate appearance מול 535.111 של הרד סוקס. כלומר האוריולז עמדו עם המחבט בלי קשר למה קרה יותר פעמים ורשמו מספרים נמוכים יותר מהרד סוקס. הconversion rate של הסוקס הוא פסיכי בכל מובן.
ביג פאפי 3: האוריולז חבטו 17 הומראנס בממוצע, הרד סוקס 19.778, ובלי אורטיז? 17.125.
ביג פאפי 4: בלי אורטיז ממוצע ההיטס, (כמה הושגו, לא ממוצע חבטות) הוא לטובת האוריולז 132.5 מול 129.5. עם אורטיז? 134.556 לרד סוקס. האיש היה טנק מצוות במדי בייסבול.
*
אז ב2004 אלוהים לבש גרביים אדומות ומספר 24 על הגב, ואם קללת הבמבינו לא יכלה לרד סוקס, מה יעשו האוריולז, קבוצה סימפטית עם האצטדיון המצ׳וקמק שלהם?
יוני לב ארי
14 נוב 2020 18:55:51השטות של מילאר מול הכבדות של נומאר, בהחלט שינו את ההיסטוריה
אור
14 נוב 2020 19:10:48מעניין שבתור פרשן מילאר יבש לגמרי
ארז
15 נוב 2020 09:39:51זה סט אחר של יכולות. כמו שדווקא השחקנים הגדולים לא היו מאמנים גדולים ולהפך. זה שהאיש היה הרוח החיה וליצן וצחוקים ואנרגיה לא אומר שהוא יכול להעביר אינפורמציה באופן מעניין במהלך המשחק.
מה שכן, הסיפור שלו ושל בוסטון בכלל, בעיני זה סוג של קסם שעם כל זה שקבוצות וטקטיקה והכל מבוסס נתונים וסטטיסטיקה, בטח בימינו, עדיין יש את הסיפורים הגדולים שלא מופיעים בסטטיסטיקות, הקופים של האיינג׳לס, הcowboy up של בוסטון, אפילו השנה אפשר להגיד שזו הסידרה When Mookie became Jesus, בשביל זה אני רואה את המשחק.