תורת המספרים: ואנחנו שניים

תורת המספרים: ואנחנו שניים

תורת המספרים הוא טור שבועי שבו, בכל שבוע, נתעמק במספר אחד בסדר עולה ובאופן שבו הוא מתבטא בענף כלשהו או בספורט בכלל. וגם נסקור שחקן אחד שקשור למספר.

טוב לשבת בשניים מלשבת כאלמנה (תלמוד, קידושין, מע', עא')

בסרט ״רוקי 2״ זוכה רוקי בלבואה, הItalian Stallion בהזדמנות חייו, קרב חוזר על החגורה נגד אפולו קריד שמולו, ברוקי הראשון, הצליח to go the distance, ולהיות הראשון שקריד לא מכריע בנוק אאוט. הפעם, יודע רוקי שלנו, אפולו לא הולך לזלזל, אלא להתכונן כמו לקרב מול יריב איכותי, contender. הולך רוקי למאמן והמנטור שלו מיקי גולדמיל שמאמן אותו להתאגרף בעמידה אורת׳ודוקסית, כלומר כימני, למרות שרוקי שמאלי (Southpaw). הסיבה היא ספורטיבית ודרמטית כאחד. ספורטיבית, מאחר ואפולו הולך להתאמן מול יריבים שמאליים כהכנה לקרב ולא מצפה לפגוש יריב ״ימני״; ודרמטית, מאחר ורוקי סובל מהפרדות רשתית בעינו הימנית בעקבות הקרב הראשון מול קריד וכך יוכל להגן על העין הימנית שלו .

בכך מעלה הסרט רוקי 2 שני נושאים מעניינים. הראשון, הוא שסרטי המשך כמעט תמיד נופלים מהמקור. למשל אותה פגיעה בעין? תשכחו ממנה ברוקי 3 והלאה. והשני, הוא האופן שבו מה שמכונה ״העדפת הצד״, העובדה שלבני אדם ישנו צד דומיננטי, משחקת תפקיד מאוד רציני ביכולותיהם ולפעמים בהצלחתם של אתלטים.

יו אדריאן! בסצינה שלא נכנסה לסרט מכריח מיקי את רוקי לשים שעון על יד שמאל.
ימין ושמאל, רק חול וחול.

למרות שמדובר בתופעה מאוד ברורה, למדע אין ממש הסבר מדוע מתפתחת אצל בני אדם העדפת צד, וההסברים הקיימים בעיקר מניחים סיבות של תורשה וסביבה. בגילאים מוקדמים, תינוקות וילדים מבצעים פעולות בשתי הידיים באופן שווה, אך עד לגיל 4 הם מתחילים להפגין העדפה לאחת מידיהם בביצוע משימות שונות. כשאדם שכבר התפתחה אצלו העדפת צד מתחיל להתאמן בספורט מסויים, העדפת הצד מיד תבוא לידי ביטוי. לדוגמה ימני יבעט או ימסור ברגל ימין, אצן יזנק כשרגלו הדומיננטית קדימה והשניה מאחור, וכמובן שמתאגרף יאמץ מיד את העמדה המכונה Orthodox שבה צדו השמאלי מופנה קלות לעבר היריב ויד ימינו מאחור.

הסיבה לכך משולשת, ראשית, היריב הוא לרוב ימני, ומכאן שרוב ההתקפות המסוכנות יגיעו מצד שמאל של המגן, ועל כן יד שמאל תהיה קרובה יותר לתוקף לחסום את המכה (ובכלל כל המתקפות יגיעו לכוון צד שמאל של המתאגרף, מכאן הצורך של רוקי לעמוד כימני להגן על עינו הימנית). דבר שני, הוא שעמידה צידית מצמצמת את שטח המטרה שיש ליריב ומצריכה אותו לנוע פנימה כדי לפגוע בגוף או בראש, והדבר השלישי, וזה בדרך כלל הדבר הראשון שמלמדים, הוא שמכה יעילה מגיעה לא מהאגרוף, אלא מתנועה של כל הגוף. הרגל הקדמית משמשת כמשען, הרגל האחורית נעה על צירה, כל צד הגוף נע לעבר היריב ומשגר את היד קדימה. עמידה צידית מאפשרת את כל זה ומאחר והיד הדומיננטית היא יד ימין, עמידה אורתודוקסית, כשצד שמאל מופנה ליריב, מאפשרת ניצול מקסימלי של כל זה.

ללמוד ולהפנים, מחר יהיה מבחן

כמובן שאז עולה השאלה, ומה אם היריב שמאלי? הרי כל היתרונות שמניתי לעיל הולכים לפח. היריב מתרחק ממך, המתקפה שלו מגיעה מהצד הפתוח, ושלך צריכה לעבור מרחק גדול יותר. ובנוסף הרגל הקדמית שלך נמצאת כמעט על שלו מה שמשבש את התנועה הרגילה של המתאגרף פנימה והחוצה ומכריחה אותו לנוע יותר לצדדים. בנוסף, מאחר ורוב האתלטים ימניים, אתלט שמאלי יותר מנוסה בלפגוש יריב ימני מאשר יריב ימני לפגוש שמאלים.

 אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה

אחת הדרכים להתמודד עם היתרונות היחסיים של אתלטים שמאליים בעולם ימני היא לאמן את האתלט הימני כאילו היה שמאלי (למשל שחקני בייסבול רבים למדו לחבוט כשמאליים). היתרון המיידי הוא שבכך האתלט מקבל יש מאין את כל היתרונות של שמאלי, אבל לא רק. למתאגרף ימני החובט כשמאלי יש ג׳אב חזק יותר משל השמאלי, מה שהופך את הג׳אב, שהוא חבטה לא איכותית המשמשת כהכנה לקומבינציה או לקביעת מרחק, לחבטה איכותית יותר. בכלל כל הקומבינציות, שהדגש בהן הוא שהיד החלשה יוצרת הזדמנות לחזקה מקבלות אפקט משמעותי, היד ה״מכינה״ חובטת בעוצמה ששוברת את ההגנה של היריב שנאלץ להתמודד עם מתקפה איכותית משני הצדדים. גם הרגל המובילה (ימין למתאגרף שמאלי) היא החזקה יותר ובכך מקשה על היריב לשבור את התנועה. החסרון הוא שבסופו של דבר הצד הדומיננטי הוא לא הצד החזק, ולכן אם לא מדובר במתאגרף פנומן, עדיף לו להשאר בצד שלו.

ישנם אתלטים שהצליחו לסגל לעצמם cross-dominance (העדפה של צד שונה לפעילות שונה, בועט בימין, מוסר בשמאל) או ממש Ambidexterity (חוסר דומיננטיות מוחלט). בבייסבול, קריקט ואגרוף הם מכונים switch hitters בשל יכולתם לעשות את הסוויץ׳ מצד ימין לשמאל. היום באגרוף יש נטייה לשלב בין עמידות, ומתאגרפים נוטים להחליף עמידה מימין לשמאל על מנת לבלבל את היריב. עם זאת, הגישה היא שלא לעודד אמבידקסטריות שכן הדבר מחייב את האתלט לאמן את שני הצדדים באופן שווה, ואז כל צד מקבל כחצי מתשומת הלב בהשוואה לשחקן שאינו ״דו צדדי״. בנוסף, ההתעסקות המנטלית באיזה צד להעמיד עכשיו באה על חשבון ההתעסקות המנטלית בלא לחטוף את האגרוף שבא אליך. אז מסתבר שכמו בחיים, גם בספורט, יותר משתלם לקחת צד מאשר להיות בעד כולם.

מני פקיאו, ambidextrous בחייו הרגילים, אבל שמאלי בזירה

מספר חזק: דרק ג׳יטר

נשבע לכם בכל היקר לי, שניסיתי למצוא מישהו אחר. הלכתי לפוטבול, להוקי קרח, לקרלינג, לכל מה שיכולתי לחשוב עליו. אבל זה חזק ממני. זה חייב להיות דרק ג׳יטר.

וזה בעצם הסיפור שלו, איך שלא מסתכלים על זה, איך שלא הופכים את זה, האיש פשוט שמה. האמריקנים קוראים לזה charmed life. אליפות ראשונה למועדון מזה כמעט עשור בעונת הרוקי? צ׳ק. עוד ארבע אליפויות והחזרת המועדון לימיו הגדולים כקדם בזמן שהוא הופך למנהיג הבלתי מעורער? צ׳ק. הומראנס מנצחי מישחק ומהלכים הגנתיים ישר להיילייט ריל? צ׳ק. מוביל את שחקני היאנקיז בכמעט כל קטגוריה אפשרית? צ׳ק. 14 אול סטארס, 5 גולד גלאבס וMVP של הסאבווי סירייס? צ׳ק. walk off היט במשחק הפרישה? צ׳ק. היאנקיז מאז שהלך לא לקחו ולו אליפות אחת? צ׳ק. רכישת המארלינס בכסף של אחרים שמסרו לידיו את ניהול הקבוצה כאילו שהצ׳קים שהוא חותם עליהם יוצאים מכיסו? צ׳ק. זה לא קריירה גברת קרקר, זו הצהרת הון.

מספרים על רוברט ג׳ונסון, האיש שהמציא את הבלוז, שכדי להגשים את חלומו להיות מוזיקאי אגדי הלך ופגש את השטן בצומת דרכים במיסיסיפי ושם סגר איתו דיל. בתמורה הוא אכן זכה בכשרון מוזיקלי חד פעמי והמוזיקה שיצר מהווה את אבן הפינה שממנה נוצרו הבלוז, ובהמשך הרוק, אבל המחיר ששילם היה כבד, ואחרי שנתיים מדהימות יצירתית הלך לעולמו בגיל 27, אלמוני וחסר כל.

אני לא יודע אם דרק ג׳יטר סגר דיל ועם מי ובאיזו צומת דרכים כדי להשיג את הקריירה הבלתי תיאמן שלו, מה שבטוח הוא שהאיש הצליח גם לקבל כל מה שחלם עליו (וגם מה שלא חלם עליו) וגם לצאת מהדיל כמו חדש וללא פגע. אני לא אתפלא אם אי שם באיזה חור יושב איזה אחד עם קרניים, קורא את האותיות הקטנות כלא מאמין, גם מזה הוא הצליח לצאת, הדרק ג׳יטר הזה.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. מנחם לס

    11 נוב 2020 22:51:43

    נפלא ארז. עבורי "2" הכי חשוב שה ה-BINARY SYSTEM, שהוא החשוב בעולם. ם או 1. כן או לא. שחור או לבן. יוןם או לילה. חיים או מוות.

    וגם

    For any number x:

    x + x = 2 · x addition to multiplication
    x · x = x2 multiplication to exponentiation
    xx = x↑↑2 exponentiation to tetration

  3. jefffoster10

    11 נוב 2020 22:52:51

    יש ספורטאים שזה בא להם טבעי, הסוויץ' הזה, כמו עוסמאן דמבלה שבריאיון מפורסם איתו הודה שאין לו מושג מה הרגל החזקה שלו, למה הוא בועט במשחק חי בימין אבל פנדלים משמאל…זו יופי של ורסטיליות.
    שאלה שייתכן היא מעט נגועה בבורות- האם כמו שיש סוויץ' היטר היה גם סוויץ' פיצ'ר?
    ומס' 2 אגדי….לא אגדה בכלל אבל קצת יוצא דופן- גאיסקה טוקרו, שחקן כדורגל באסקי ששיחק חלוץ עם הספרה 2 על הגב (זה פשוט לא מספר של חלוץ, הרי המספרים נקבעו לפי העמדות במגרש בעבר ומאז זה די השתרש (יש אפילו חוק לדעתי שמס' 1 חייב להיות שוער, לפחות במשחקים בינ"ל, לנבחרת ארגנטינה יש אפילו קללה קטנה על זה).
    מס' 2 קצת יותר אגדי זה מוזס מאלון בפילי, הד"ר היה צריך את משה שיביא אותו אל הארץ המובטחת ב1983.

    אחלה טור, נהניתי לקרוא!
    טור הבא זו ספרה קצת יותר קלה- פאולו מאלדיני, טריפלים כאלה ואחרים, השלושער ע"ש גורדי האו (הוקי- שער, בישול והרחקה ל2 דק אם אני לא טועה)…זורק רעיונות

    2. ארז

      12 נוב 2020 11:25:49

      היו וישנם switch pitchers. יש אחד כרגע במיאמי מארלינס ושמו פאט ונדיטה, הוא בסדר, אבל לא מזהיר. הגימיק שלו הוא שיש לו כפפה דו צדדית. בקריקט לא ידוע לי על אחד כזה, אני יודע שאניל קומבליי, לשעבר קפטן נבחרת הודו יכול לזרוק בשתי הידיים, אבל מעבר לפה ושם באימונים או בשביל הצחוקים הוא תמיד זרק בימין. סה״כ המכניזם של זורקים הוא כזה מורכב שאי אפשר לעבוד על שתי הידיים באופן שווה.

  4. אור

    11 נוב 2020 23:12:04

    מצוין ארז, הבת שלי בת שנתיים וכבר רואים בבירור שיש לה העדפת צד (ימנית), אני מנסה לפעמים לגרום לה לצייר בשמאל אבל זה כנראה לא ישנה הרבה.
    .
    ואיך אפשר בלי הקרב האלמותי בין switch pitcher ל-switch hitter… (החוקים שונו בעקבות המקרה כך שהפיצ'ר צריך להחליט קודם)
    https://www.youtube.com/watch?v=ut0xK9gBSIw

  5. אהרון שדה

    12 נוב 2020 00:34:49

    טור נהדר .
    מבחינת מספרים אני משום מה תקוע על איתן אהרוני המגן הימני של מכבי חיפה באליפויות הראשונות מכיוון ששמו (שם משפחה) הוא הקרוב ביותר לשמי ( ובדיעבד לשם בני שמו הראשון )
    הרי שתמיד כילד רציתי שיבקיע …זכיתי לכך רק פעם אחת ….אבל היה זה שער עצמי ובכל זאת העצמי היפה ביותר שאני זוכר בוואלה לחיבורים מחוץ לרחבה מול הפועל לוד בגביע .לוד לקחה באותה עונה את הגביע תודות לשאר הזה עם האחים בנודיס .

    האנקדוטה שזכורה לי היא ההגנה על תואר האליפות של הלייקרס 88 צמד אליפויות ברצף שהיה אז נדיר בליגה .

    אבל כמובן ש 2 מזכיר את היריבויות הגדולות
    ירדה ועפרה
    או בכדורגל מלמיליאן וסיני
    בהמשך זה התפתח לברקוביץ /רביבו
    לפני כן אוחנה /ארמלי.
    ובעולם אז דייגו / פלה
    והיום כמובן מסי /רונאלדו.
    זה לא רק ברגל אז היה זה לארי / מגיק
    בהמשך קובי /לברון ( תשכחו ממייקל / לברון ).
    זה היה נכון גם בטניס עם מקונרו / קונורוס ואז סאמפרס / קןרייר ובקטנה אדברג /בקר ועוד
    וזה היה נכון מאד בפורמלה 1 עם פורסט / סנה
    וכמובן באתלטיקה עם ג'ונסון / לואיס

    אפילו בשחמט קאספרוב / קארפוב

    זה נכון גם ברמת הקבוצות עם ל.א /בוסטון או ברסה / ריאל .בוקה / ריבר ועוד .

    בקיצור היריבות האמיתית היא בצמדים
    אבל לפעמים גם השת"פ בא בצמד
    כמובן שהזכור ביותר בארץ זה מיקי / מוטי
    אחר כך קטשפר .
    באירופה זכור גורגוביץ /דנילוביץ ולפניהם גאליס / יאנקיס .
    ועוד .
    זה בגדול .

  6. אהרון שדה

    12 נוב 2020 01:22:17

    3
    מזכיר את השלישייה
    הראשונה הייתה של בירד מקהייל ופאריש
    בארץ הייתה לנו את שוקולד מנטה מסטיק ואני לא מתכוון ללהקה אלא למלמיליאן נוימן אוחנה .

    3 מזכיר לי גם את גבול הגזרה המקסימלי של ההצלחה הקבוצתית .
    מאז בוסטון האגדית לא הייתה קבוצה שהשיגה יותר מ 3 אליפויות ברצף . ( עשו 3 רצוף שיקגו 91-93 ואז 96-98 ולייקרס 00-02)

    זה נכון אגב גם בליגת הכדורגל בארץ מאז ימי הפועל פתח תקווה שנות ה 50 (מכבי חיפה 04-06 מכבי תל אביב 13-15 וב"ש 16-18)
    וזה נכון גם בגביע רק הפועל תל אביב עשתה זאת 37-39 ובעשור הקודם 10-12.

    זה נכון גם בכדורגל העולמי מאז ימי ריאל מדריד
    שנות ה 50 / 60 השיא 5 ברצף מאז לקחו אלופות 3 ברצף במקסימום עשו זאת אייאקס 71-73 מינכן 74-76 ולאחרונה ריאל מדריד 16-18 .

    העשור האחרון התאפיין בפשיטת רגל עולמית וכך יובה באיטליה פ.ס.ז בצרפת מינכן בגרמניה ואף ברצלונה בספרד לקחו לפחות 4 ברצף אך באנגליה המסורת נמשכת ואף אחת בהיסטוריה לא לקחה יותר מ 3 רצוף .

    הראשונה לעשות זאת הייתה הררספילד 1924-1926
    אחריה ארסנל 33-35
    כמעט יובל אח"כ הייתה זו ליברפול 82-84
    בעידן הפרמייר ליג מ.יונייטד הייתה הראשונה ב 99-01 לעשות כן ועוד פעם בשנים 07-09 .

    גם בנבחרות שיא הרצף 3 תארים גדולים של ספרד 08-12 2 יורו וגביע עולם

    גם ביבשות זה השיא המקסימלי

    אסיה איראן 68-76 לקחה 3 ברצף

    אפריקה מצרים 08-12 לקחה 3 ברצף
    צפון ומרכז אמריקה גביע הזהב שמו הקודם השיא של מקסיקו 3 ברצף בין השנים 93-98
    זה נכון גם בדרום אמריקה שם ארגנטינה עשתה 3 רצוף פעם אחת ב 45-47 עוד טרם שם התחרות היה הקופה אמריקה.
    ביורו ובמפתיע גם באליפות אוקיאניה השיא 2 בלבד .
    זה נכון אגב לגביע הקונפדרציות שם השיא ברצף של ברזיל 3 טורנירים בשנים 05-13 .

    זה נכון גם בגביע האלופות סל רק 2 לא כל כך מפורסמות עשו זאת
    הראשונה ריגה בשנים 58-60 ( השנים הראשונות במפעל)
    אחר כן עשתה זאת רק ספליט של 89-91

    גם . בסופרבול אין קבוצה שזכתה 3 ברצף

      1. אהרון שדה

        12 נוב 2020 07:48:57

        מנחם קודם כל ארז ביקש בטורים קודמים התייחסות /רעיונות למספר הבא אז אמנם הפעם הוא לא ביקש אבל הנחתי אותו דבר .

        1. ארז

          12 נוב 2020 11:29:11

          צודק! ואחרי הפרסום קלטתי שפספסתי את זה, והחלטתי לא להחזיר, אבל בפוסט הבא זה יהיה. אני לא מבקש, אלא דורש רעיונות! והכל מבורך 🙂
          לגבי הצמד, האמת שהמחשבה הראשונה היתה באמת צמדים או יריבויות, הייתי בדיוק אפוף בפדרר-נדאל, אבל אז בא הרעיון הנוכחי.

  7. יוני לב ארי

    12 נוב 2020 08:14:49

    אדיר ארז, אדיר. לא יודע מה יותר טוב, הכתבה עצמה, דרק ג'יטר או ניואנסים גשש שהכנסת.
    לי 2 הוא כמובן ג'יטר, אבל אסור לשכוח את לארי ג'ונסון, עם השלשה פלוס פאול שלו, בערך הפעם האחרונה שהניקס שלי היו רלוונטים.
    כדורגל? כאוהד ארסנל לי דיקסון היה ה-2 האידיאלי שלי… פייטר, כמו הגאנרס של פעם, געגוע….
    היה לאוויס סלוגן – we're number two, so we try harder
    להיות מספר 2 תמיד יגרום לך להתאמץ יותר להגיע למקום הראשון, אומרים שבליגה עדיף להיות שני עד 4-5 מחזורים לסיום, ורק אז לעלות למקום הראשון…
    אז אומרים, הכי טוב לסגור 20-25 הפרש בחצי העונה (:
    ו-3? כמובן טריפל פליי בבייסבול, אחד המהלכים המיוחדים במשחק, ובייב רות', מעל כולם.

    1. ארז

      12 נוב 2020 11:35:38

      תודה תודה, 2 ו3 אצלי זה אהרוני וחרזי במכבי חיפה, פשוט ג׳יטר… נקווה שזו הופעתו האחרונה בטור.
      יש ספר מעולה של קית׳ הרננדז Pure Baseball, שאני ממליץ לכל חובב, הוא די מתחיל שמה בלדבר על זה שכאילו לא הולכים על האליפות במאי אלא באוגוסט, והוא אומר שהוא היה בקבוצות שהשיגו יתרון בטבלה ביוני וכאלה שלא והוא מעדיף להגיע לאוגוסט עם יתרון מיוני, ולא לרדוף אחרי המקום הראשון שני שליש עונה.

  8. הציפור הנדירה

    12 נוב 2020 13:05:47

    מיקי מנטל יכול היה לחבוט היטב בשני הידיים ועל כך אמר יוגי ברה: "הייתי נותן את זרועי הימנית כדי להיות דו ידני!"
    בירד במקור ימני אך בגלל הפגיעה באצבעות עד זו למד לקלוע היטב ביד שמאל.
    ימני או שמאלי זה עניין מורכב. אני שמאלי מבחינת כתיבה וחיתוך ובועט ברגל שמאל. אך לתפוס דברים נוח לי יותר בימין וכן מכדרר ביד ימין (אמנם הכדרור שלי גרוע).

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט