שני קצוות הסקאלה, דייויד תומפסון ומייקל תומפסון / שחר אלוני

שני קצוות הסקאלה, דייויד תומפסון ומייקל תומפסון / שחר אלוני

שחר אלוני, 46, תל אביב, כלכלן בבית תוכנה, מורה לסטודנטים ותלמיד באקרופוליס החדשה

חובבי הליגה והכדורסל מכירים אולי בשם את שני התומפסונים ששיחקו בתחילת שנות ה 80 בליגה, ואחד מהם (מייקל) הוא אפילו אביו של קליי תומפסון, כוכב גולדן סטייט הנוכחית ו 3 פעמים אלוף ה NBA.
מסתבר שהקריירה של שני התומפסונים חפפה בהבטים מסוימים אך נראה שהם היו גם משני קצוות הסקאלה.

ונתחיל עם דייויד תומפסון, הכוכב המעופף שכבר ב 74 הוביל את נורת' קרוליינה סטייט יוניברסיטי , לאליפות המכללות (מאזן 30-1), וזאת כאשר עונה קודם לכן הוא הוביל אותם למאזן של 27 נצחונות בעונה ללא אף הפסד.
בתקופתו במכללות הוא וחברו המציאו את מסירת ה"האלי הופ" שניצלה את יכולת הניתור הפנומנלית של תומפסון (ניתור אנכי של 48 אינץ' לפי מה שידוע). היום זוהי מסירה שידועה לכל אחד, וגם הלייקרס ניצלו אותה בעונה האחרונה בה זכו באליפות, אך מסתבר שרק אז היא הומצאה. קריירת המכללות של תומפסון נחשבת לאחת הטובות אי פעם, והניצחון שלהם על מרילנד ב 74 גרם לשינוי בפורמט טורניר המכללות השנתי. בתקופתו היה אסור להטביע, ולמרות זאת הוא נחשב היה לשחקן המרגש ביותר בליגה ואף סיים את קריירת המכללות שלו בהטבעה (שנשרקה מיד כעברה טכנית).

דייויד תומפסון ומכר שנכנס להיכל התהילה


מייקל ג'ורדן אמר שכילד, דייויד תומפסון היה המודל לחיקוי שלו, ואף ביקש ממנו להציג אותו בכניסתו להיכל התהילה ב 2009. מספר הגופיה של תומפסון במכללה – 44 היה היחיד שהופרש על ידי נורת' קרוליינה עד היום.

דייויד נבחר ראשון בדראפט של שתי הליגות ובסוף שיחק בדנבר נאגטס מה ABA, ואף "סידר" לחברו מהמכללה לקבל שם גם כן חוזה. דייויד ודר' ג'יי היו שני הפינאליסטים בגמר תחרות ההטבעות הראשון אי פעם בליגה, דייויד עשה את ההטבעה הטובה ביותר שלו דווקא בחימום ולא בתחרות (הטביע כדור שאחז בחלק הפנימי של המרפק), והדוקטור זכה בסופו של דבר עם ההטבעה המפורסמת מקו העונשין.

ב 76 אוחדו הליגות, דייויד המשיך עם דנבר ולאחר מכן עבר לסיאטל. הוא השתתף באולסטאר 4 פעמים, ופעם אחת כמעט זכה בתואר מלך הסלים של העונה, עם משחק סיום של 73 נקודות, אך הפסיד לג'ורג' גרווין בהפרש קטן.

בשלב מסוים חתם דייויד על החוזה הכי יקר וגבוה בליגה עד אז, אולם בהמשך פציעות ושימוש בסמים העיבו על המשך הקריירה שלו. הוא סיים את הקריירה באקורד צורם ב 84, כאשר נפצע בברכו במועדון לילה מפורסם בו בילה. לאחר מכן הוסיף דייויד להשתמש בסמים ואלכוהול, הפך לנוצרי אדוק, נגמל, השלים את התואר לאחר 30 שנה, והיום הוא מעביר סדנאות לבני נוער בעקבות לקחיו מהשיקום שעבר. בן דודו של דיוויד הוא מאמן הכדורסל אלווין ג'נטרי. השגיו הפנומנליים של דייויד הם בעיקר מתקופת המכללות, אך גם בליגה נרשמו לזכותו השגים: רוקי העונה, מצטיין משחק האולסטאר (בשתי הליגות – היחיד בהסטוריה), פעמיים חמישיית העונה בליגה, 4 פעמים אולסטאר, שיא של 73 נקודות במשחק, ממוצעיו הם 26 נק' (ABA) ו 22 נק'(NBA)- כולל בעונות בהן סבל מבעיות שונות. דייויד תומפסון סייע גם לערוך סרט תיעודי אודותיו (סקייווקר).



ובמעבר חד  – מייקל תומפסון:


הוא צעיר מדייויד בחצי שנה בלבד, ונולד באיי בהאמה, בשנתו האחרונה בתיכון (1974) שהיה במיאמי, הוא היה חלק מחמישיה שכללה עוד 3 שחקנים שנולדו בבהאמה, ואחד ממוצא קובני. הם ניצחו את כל יריבותיהם בהפרש ממוצע של 30 נקודות וזכו באליפות התיכונים במאזן 33-0.


ב 78 נבחר מייקל תומפסון ראשון בדראפט הליגה (המאוחדת – NBA), על ידי פורטלנד, והפך לראשון שעושה זאת ואינו יליד ארה"ב. הוא נתן עונות סולידיות וטובות בפורטלנד, ובשיאו עשה 20 נק' ו 11 ריב' למשחק. הוא הגיע ללייקרס כגיבוי לקארים בעמדת הסנטר בעונת 87', בתמורה לסנטר המוכר לחלקינו, פרנק בריקובסקי. מייקל תומפסון היה בכך לשחקן הרביעי בלייקרס באותו זמן שנבחר ראשון בדראפט שלו (יחד עם קארים, וורת'י ומג'יק), ומשימתו העיקרית היתה לשמור על קווין מקהייל מבוסטון בסדרת הגמר. הוא זכה עם הלייקרס בשתי אליפויות והעפיל פעם נוספת לגמר, לפני פרישתו.

לאחר פרישתו הנחה מייקל תומפסון מספר תכניות רדיו בנושאי ספורט, ואת זאת הוא עושה עד היום. מלבד בנו קליי תומפסון, שני בניו האחרים משחקים אף הם במקצוענים, בנו מייקל היה בקליבלנד מה NBA ,ובנו טרייס משחק בייסבול בלוס אנג'לס דודג'רס.
יש שדרה על שם מייקל תומפסון באיי בהאמה ונעשה עליו סרט תיעודי.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    10 נוב 2020 13:14:25

    תודה שחר, אחלה שחקנים להיזכר בהם.
    .
    כל דבר היום אני רואה דרך בחירות, אז גם את זה – מייקל נבחר ב-1, קליי ב-11, ואין ספק מי טוב יותר… פורטלנד "ידועים" בפספוסי הדראפט שלהם, וגם תומפסון היה "סוג של פספוס" בעיקר בגלל הבחור שנבחר בבחירה ה-6 באותה שנה… מי הוא היה? רמזים למטה:
    .
    .
    .
    .
    .
    .
    א. שפם.
    .
    .
    .
    .
    .
    ב. לבן
    .
    .
    .
    .
    .
    ג. נבחר על ידי הסלטיקס
    .
    .
    .
    .
    .
    ד. בצוותא עם ביל ראסל, כנראה גדול שחקני בוסטון בכל הזמנים.
    .
    .
    .
    .
    .
    ה. שם פרטי לארי
    😉

  3. מנחם לס

    10 נוב 2020 15:49:00

    ,תודה שחר.

    אחד היה כוכב. אולי אפילו אנדרייטד.
    השני היה רול-פלייר.

    מייקל הצליח כרול פלייר ועשה את תפקידו לא פחות מדייויד, שעשה את תפקידו ככוכב מצויין, לא פחות ממייקל, כרול פלייר.

  5. חיים

    10 נוב 2020 22:24:36

    מאוד מעניין.
    דיוויד תומפסון לא זכה להכרה כי הוא הגיע לשיאו בשלב שכבר התגבשו בליגה קבוצות כוכבים, בניגוד לכוכבים אחרים של שנות ה-70 שהיו בליגה מאוזנת הרבה יותר. ב-1978-9 כבר ראינו את סיאטל של דניס ג'ונסון, גאס וויליאמס וסיקמה נגד וושינגטון של ווס אנסלד, אלווין הייז ובובי דאנדרידג' בגמר, ואחרי זה כבר מגיעות הלייקרס של קארים ומג'יק, הסיקסרס של ד"ר ג'יי, דאג קולינס, מו צ'יקס והאחים ג'ונס, וכמובן הסלטיקס של לארי, שזכה לשחק בקבוצה עם דייב קאונס ופיסטול פיט מאראביץ', לפני שקיבל בעונה אחרי זה את פאריש ומקהייל.

  6. האווי לאסוף

    11 נוב 2020 14:15:03

    אחלה טור, תודה רבה
    לא נכנס לוויכוחים על איזה עשור יותר טוב וכו' וגו', אבל אתה ואני זכינו לוואחד עשור להתחיל להתעניין בו בNBA. רק חבל שלא זכינו לראות קצת משחקים (ומזל שהיה את מנחם בעיתונות)….

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט