תורת המספרים הוא טור שבועי חדש שבו, בכל שבוע, נתעמק במספר אחד (החל מ0 ובסדר עולה) ובאופן שבו הוא מתבטא בענף כלשהו או בספורט בכלל. וגם נסקור שחקן אחד שקשור למספר.
אם אתה מבקש להכין פשטידת תפוחים מאפס – עליך להמציא תחילה את היקום. (קארל סאגאן)
תשאלו כל אוהד ספורט, לא משנה איזה, מה הדבר שהוא הכי לא רוצה לראות במשחק של הקבוצה אותו הוא אוהד; אני מוכן להמר שהתשובה תכלול את הספרה אפס. ״העיקר לא 0-0״ ״שלא נגמור על ה0״ וכן הלאה. אנחנו באים לראות תוצאות, שערים, סלים, דרמה, לא אפס. לא שאכפת לנו שהיריבה תגמור על האפס, אבל שהצד שלנו יבקיע, יקלע, ישיג תוצאה כל שהיא, רק לא 0.
אני לא. אני כל כך רוצה לראות קבוצת בייסבול מסיימת על האפס, שלא אכפת לי איזה צד. לא אפס ריצות (runs) חס וחלילה, מה שמכונה shutdown, אלא אפס hits. אני מת לראות משחק, בלייב, שבו צד אחד לא יצליח לחבוט hit, עד שלא אכפת לי איזה צד. גם הניו יורק מטס אני מוכן שיפסידו אחד (ושינצחו את כל 161 הנותרים) בתנאי שלא יצליחו להשיג היט. וככה כל משחק אני מתיישב ומקווה, ומייחל ומתפלל, ומזיע וכוסס ציפורניים, ועל ההיט הראשון מבין שגם הפעם זה לא הולך לקרות.
התופעה שצד אחד לא חובט היט מכונה בבייסבול ״no hitter״ ומתרחשת בממוצע כפעמיים בעונה. למרות שמדובר במאמץ קבוצתי די רציני, התופעה נחשבת להישג של הזורק, שמצליח לפסול את כל חובטי היריב מבלי שיצליחו להגיע לבסיס בעזרת חבטה מוצלחת, כזו שנופלת בלי שתתפס או בלי שההגנה תצליח לפסול את הרץ בטרם הגיע לבסיס. יש כמובן דרכים אחרות להגיע, walk (ארבע זריקות מחוץ למה שמכונה הstrike zone) וגם למשל שגיאה של ההגנה, המכונה reach on Error, שההבדל בינה לבין hit הוא שאדם שמכונה הofficial scorer קבע שההגנה יכלה לפסול את החובט אם לא היתה עושה טעות, מה שהופך את הno hitter לקצת פיקציה של חוקי הבייסבול. ישנו כמובן המשחק המושלם, שבו אף חובט לא הגיע לבסיס בשום דרך, אבל זה כבר קורה פעמיים בעשור בממוצע, לא פעמיים בעונה, ואני מנסה להיות ריאלי.
מעבר למקריות ולרנדומליות, זה גם לא שאפשר לחזות את התופעה ולהתכונן מראש. no hitters קורים, לא מתוכננים, זורקים גדולים ונכבדים כמו קלמנס ומדוקס מעולם לא זרקו נו היטר, ורבים מאלה שהצליחו להשיג אחד הם לא בהכרח זורקים מהשורה הראשונה. וגם צריך לזכור, אני צופה בקבוצתי האהובה, הניו יורק מטס, אז האופציות שלי מצטמצמות משהו.
היו כמה ״כמעטים״ כמובן. ב2016 סטיבן מץ זרק 7 אינינגס בלי היט מול הפאדרס, ב2018 מייק סורוקו מהברייבס היה בסבבה שלו עד שמייקל קונפורטו העיף אחד בשביעי. אבל הכי הכי קרוב שהיה לי הוא הנו היטר של מקס שרזר מול המטס, מה3 לאוקטובר 2015, ולמה הכי קרוב? כי זה היה משחק 2 בדאבל הדר, ואת הראשון ראיתי (התחיל ב8 שעון ישראל). אני זוכר שאפילו תהיתי אם להשאר לשני שהחל באיזה 2 בלילה, כי אחרי הכל שרזר מול מאט הארווי (באותה תקופה כוכב גדול של המטס), אבל שבת, צריך לקום לעבודה למחרת, אז הלכתי לישון. למחרת מיהרתי להתעדכן ואופס. הלך הנו-היטר.
מספר חזק: רוברט פאריש
כילד של שנות השמונים, לא באמת היתה אופציה בכל הנוגע לקבוצת NBA. או לייקרס, או סלטיקס. או מג׳יק, או בירד. או קארים, או פאריש. כמעט כולם היו בצד של הלייקרס, אני, אנדרדוג כבר בילדותי, הייתי בצד של הסלטיקס. משהו בהם קסם לי, בירד היה עוף חריג בין כל השאר (no pun intended) וכמובן שהביג מן של הסלטיקס, פאריש, היה בו משהו שונה, במיוחד בשל העובדה שהסתובב עם המספר הכה-לא-אמריקני – 00.
פאריש שכונה ״הצ׳יף״ בשל מראהו ואופיו הסטואי, שהזכיר לחבריו בסלטיקס את צ׳יף ברומדן מהסרט ״קן הקוקיה״, החל לשחק בווריורס ב1976. ב1979 עבר פאריש לסלטיקס בטרייד שנחשב לאחת הגניבות הגדולות בהיסטורית הNBA, ונשאר שם 14 עונות, במסגרתן זכה בשלוש אליפויות. המספר 00 ליווה אותו, כך סיפר בריאיון לניו יורק טיימס מ81, מאז התיכון.
I've had the zeroes since junior high school. We didn't have enough numbered shirts to go around, so my shirt was called double zero. I liked it, so I kept it.
בדיעבד, קשה להגיד שהיה משהו מחתרתי, או אאוט-סיידרי בסלטיקס; אבל אי אז, באייטיז, החיבור הזה של השחקן הגבוה והשקט אך הדומיננטי עם המספר הזה נראה לי כאילו הוא מנהיג הפנתרים השחורים. אבל גם בפרספקטיבה של היום, קשה שלא לחשוב שהיה פה מין חיבור קוסמי, שחקן שקבוצתו הראשונה לא רצתה שהפך לכוכב מהגדולים בליגה אי פעם, הסתובב עם מספר שאף אחד לא רצה ושלאחר פרישתו הועלה לתקרת הבוסטון גארדן וכך עד היום מתנוסס שם המספר 00.
איזה מספר אתם? אתם מוזמנים להציע רעיונות בתגובות. בשבוע הבא: מספר 1.
האווי לאסוף
28 אוק 2020 16:07:52אחלה טור, ותמיד טוב לפתוח פרוייקט עם פאריש הגדול. כמוך הייתי אוהד של הסלטיקס בשנות השמונים. להיות כמו לארי זו הייתה פנטזיה רחוקה מידיי, וגם מקהיל היה מעל לרמתי. מזל שהייתי גבוה, פאריש שימש לי דמות להערצה והזדהות.
תודה רבה
מנחם לס
28 אוק 2020 16:22:24אחלה טור ואני מאחל הרבה הצלחה! פאריש הגדול. הענק שחייך שלוש םעמים בחייו.
צ'יקו
28 אוק 2020 16:25:26תודה ארז.
. אחלה פרוייקט, בהצלחה!!
.
00 זה 100, לא?
ארז
28 אוק 2020 18:31:03תלוי את מי שואלים! מבחינתי 00 זה כמו 0 🙂
אור
28 אוק 2020 16:28:21תודה ארז, אני זוכר שראיתי משחק שהדודג'רס ניצחו את הג'איינטס 1-0 למרות נו-היטר נגדם, וגם אני קיוויתי שהנו-היטר יישמר למרות היתרון השברירי..
מנחם לס
28 אוק 2020 17:24:24אני זוכר את המשחק כמעט בע"פ
אור
28 אוק 2020 17:45:07מסתבר שאלה היו האיינג'לס:
https://www.mlb.com/amp/cut4/the-dodgers-won-with-no-hits-in-2008-c282802370.html
מנחם לס
28 אוק 2020 17:23:29פתאום עלתה בי מחשבה שפאריש יכול להיות פיקס משתתף בסרט KOOKOO NEST
סימור סקגנטי
28 אוק 2020 17:54:01אפילו שאינני חובב בייסבול ממש נהנתי לקרוא, תודה!
ארז
28 אוק 2020 18:21:47תודה לכולם! הטור יהיה על ספורט בכלל, בייסבול היום, כדורגל מחר, וכך כל שבוע
עידו גילרי
28 אוק 2020 19:12:51אחלה קונספט מצפה להמשך הסדרה.
חייב להגיד שאני לא מתלהב מנו היטרס כל כך. יש חריגות סטטיסטיות יותר חביבות (כמו הסייקל).
קשה להגיד שהווריורס לא רצו את פאריש – הוא פשוט אף פעם לא הפך לכוכב שהם קיוו שיהיה שיסחוב עלו את הקבוצה.
בבוסטון הייתה לא הסיטואציה המושלמת עבורו.
חיים
28 אוק 2020 19:23:55הבעיה הגדולה יותר בטרייד היא שגולדן סטייט עשו אותו בשביל להחליף בחירות בדראפט, ואז הכוכב הגדול של הדראפט נבחר בבחירה עליה גולדן סטייט ויתרו בשביל בוסטון, בזמן שהם לקחו שחקן פחות טוב – קווין מקהייל של בוסטון וג'ו בארי קארול של גולדן סטייט.
עידו גילרי
28 אוק 2020 19:32:05כן אבל ג'ו ברלי קרס נחשב לכוכב עתידי. ברור שבדיעבד יצאו מפגרים.
חיים
28 אוק 2020 19:32:57גם ההתאמה המושלמת של פאריש לבוסטון היא דיעבדית
עידו גילרי
28 אוק 2020 21:21:21ברור
עידו גילרי
28 אוק 2020 19:15:30אאה בתור חובב גימיקים מספריים גם אני כתבתי בנושא:
https://hoops.co.il/?p=117314
ארז
28 אוק 2020 21:19:18העובדה ששחקנים משחקים עם הספרה 0 על הגב מופלאה בעיני.
גיא רוזן
28 אוק 2020 19:19:35יפה!
.
אני מאחל לך פרפקט אחד בקריירה שלך כאוהד. משהו לספר לנכדים…
ארז
28 אוק 2020 21:19:59לנכדים, לשכנים, בעבודה, אני חושש שזה היה כל מה שאני הולך לדבר עליו אם זה יקרה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 אוק 2020 19:50:22אחלה פוסט, תודה רבה ארז.
.
מיהו נושא הספרה 0, או 00, הטוב ביותר ששיחק בליגה? (פאריש, ווסטברוק, לילארד, טייטום, קאזינס)
etayle
29 אוק 2020 00:05:00תודה רבה,
ואיך היא אפשר בלי השיר היפה שמוקדש למספר הזה.
https://youtu.be/AG2D2LYilpU
והאם אפס הוא מספר טבעי?
נחלקו המלומדים, אבל מה שבטוח לנו חובבי ליגת "העל" הישראלית, 0 0 זה הדבר הכי טבעי.
אהרון שדה
29 אוק 2020 01:33:06תודה רבה
איך שעלה המספר 0 חשבתי על פאריש.
הקונטציות הנוספות
0 הפסדים למכבי בעונה .
0-0 עם ה 0 של הפרשנים שחושבים שזו תוצאה מושלמת .
ולפעמים זו תוצאה של גדולה כמו 0 הפסדים למייקל בסדרת גמר בנ.בא .
ולפעמים של כאב כגון 0 טבעות אליפות לבארקלי ומלון .
ולפעמים זה מזכיר באזר שהשעון מורה באוויר 0…והרק רשת נחשב …
דירוג האפסים שלי בקונוטציה מהירה
1.המספר של פאריש
2. ההפסדים של מכבי חיפה בעונת האליפות 93-4
3. התארים של בארקלי מלון יואינג מילר ואחרים .
4. השערים שברצלונה ( לא) כבשה מול סטיווה בגמר אלופות 86 .
5. 0-0 תוצאת הכדורגל הקלאסית באיטליה שנות 90 ושל "פרשני" כדורגל למינם .
6.
ארז
29 אוק 2020 09:22:01האפס הפסדים של חיפה, וכמדומני שהרצף נפרש גם לפני ואחרי העונה ההיא זכור לטוב.
לגבי ה0-0, אני זוכר שראיתי סרט תיעודי על מונדיאל 66 שהיו בו כל מני חידושים ומשחק הפתיחה הסתיים ב0-0 והשדר אומר שמה ״זוהי דמותו של הכדורגל המודרני, אם כך״… ואני צוחק היום שבגלל הכניסה של האנליטיקס והטיקי טקה לכדורגל אז היום משחקים עם אפס חלוצים כי האנליטיקס הסבירו לנו שהקבוצה שמתמסרת ומחזיקה בכדור מנצחת, ולא מי שמתעסקת בקטע הדבילי הזה של בעיטה לשער שבעצם מעביר את הכדור ליריבה, אז הכי טוב לשחק בלי חלוצים ועם 5-6 שחקני קישור ועוד 4-5 שחקני הגנה.
MosheL
29 אוק 2020 16:46:58תודה על הטור, פאריש, בכלל אין שאלה , לפחות 3-4 משחקים בשבוע ב middle east television אי שם בשנות השמונים.
בחרת לפתוח במספר שעדיין פילוספים אוהבים ללהג האם הוא מספר או רק מצב של אין מספר, נשמע טרויאלי אבל האפס הוצג כמספר באירופה רק במאה 12 (למספור הרומי אין ספרה שמייצגת אפס). ספר לאוהבי הז'אנר – "אפס – ביוגרפיה של רעיון מסוכן" של זייף