לוס אנג'לס לייקרס – מיאמי היט 116- 98 (0-1 ללייקרס בסדרה):

פרנק ווגל החליט לשנות את ההרכב הפותח והלך עם דוויט הווארד יחד עם לברון, דיוויס, גרין ו-KCP, ואילו ספולסטרה נשאר עם החמישייה הקבועה בפלייאוף של דראגיץ', רובינסון, באטלר, קראודר ואדבאיו. את המשחק הזה פתתו קראודר ודיוויס עם שלשות, אבל 5 רצופות של באטלר העניקו למיאמי יתרון, לפני ששלשה של לברון צמצמה ו-KCP קבע שוויון 10 אחרי 4 דקות. אדבאיו הוביל ריצת 6- 0 של מיאמי ויתרון 16- 10 ששלח את הלייקרס לפסק זמן בכורה של הגמר. באטלר יצא אגרסיבי עם 4 נקודות וקראודר הוסיף שלשה, בזמן שהלייקרס איבדו 3 כדורים רצופים, ופרנק ווגל לקח פסק זמן נוסף כעבור דקה.

רונדו וקוזמה נכנסו במקום לברון והווארד, והראשון מביניהם עצר את הריצת 13- 0 של מיאמי, אבל איגודלה שגם כן נכנס הגיב בדאנק, אם כי מיד 2 שלשות רצופות של קולדוול-פופ צמצמו ל-7, והפעם מיאמי הלכו לפסק זמן. קראודר חזר עם שלשה מספר 3 ברבע ודיוויס הגיב בחדירה יפה ו-2 נקודות, ואחרי נקודות נוספות של פופ ושלו ההפרש ירד ל-4 בלבד. מיאמי לא פגעו ולברון ודיוויס השוו, ואת תוצאת הרבע הראשון קבע אלכס קארוסו בשלשה – 31- 28 ללייקרס אחרי ריצת 13- 0. 11 של דיוויס ו-10 של קולדוול-פופ הובילו את הלייקרס לעומת 9 של באטלר וקראודר ו-6 של באם.

דראגיץ' והירו פתחו עם חדירות, אבל קוזמה ורונדו תפרו שלשות, מה שהשאיר ללייקרס את היתרון, אם כי שלשות של באטלר והירו צמצמו לנקודה בלבד ושלשה נוספת של הירו מהפינה נכנסה דרך הקרש והעלתה את מיאמי ליתרון 43- 41 ופסק זמן. הלייקרס חזרו עם ריצת 8- 0 מהירה של גרין, דיוויס וקארוסו, ומיד פסק זמן נוסף של מיאמי. גריו ומרקיף מוריס סידרו ללייקרס יתרון דו-ספרתי ראשון. באטלר עצר ריצת 13- 0 נוספת, ושלשה של גרין, מספר 11 של הלייקרס בינתיים, נענתה בסל נוסף של באטלר, הפעם בתוספת עבירה, אבל אחרי התלבטות ארוכה החליט ווגל לקחת צ'אלנג' שהתקבל, אבל הסל נשאר.

לברון חזר אחרי דקות טובות של הלייקרס בלעדיו ופתח עם ליי-אפ, אבל נחסם על ידי איגודלה במהלך הבא ובאטלר הוציא לו את הכדור מהיד במהלך שאחריו, אם כי ההיט לא ניצלו את זה בהתקפה. דקות התקפיות מזעזעות של מיאמי המשיכו ודיוויס הצליח להגדיל את ההפרש ל-17, כולל פציעה של באטלר. במחצית 65- 48 ללייקרס, בעיקר כתוצאה מ-18 נקודות של דיוויס ו-11/17 מחוץ לקשת. בצד של מיאמי, באטלר הוביל את המחצית עם 16, אבל קצת נעלם לקראת סיומה.

באטלר עלה בתחילת הרבע השלישי עם סל ועבירה, בזמן שהתברר שדווקא דראגיץ' הוא זה שפצוע, אבל לברון הגיב בשלשה ואחד מהקו, ומיד גרין הוסיף שלשה שנענתה באחת של קראודר. דיוויס ענה ב-4 נקודות ופסק זמן מיאמי ב-22 הפרש. בשלב הזה שפת הגוף של ההיט הכריזה על ויתור והפער המשיך לצמוח עוד ועוד. הטיים אאוט הבא הגיע כשההפרש כבר עבר את ה-30, אחרי שגם קנדריק נאן ואוליניק נכנסו לשחק. בסוף הרבע השלישי 93- 67 ללייקרס.

שלשות של נאן ואיגודלה הובילו ריצת 8- 0 וההפרש ירד ל-20, מה שגרם לווגל לקחת פסק זמן. סולומון היל התכבד בנקודות הפלייאוף הראשונות שלו העונה, אבל דיוויס חזר לשחק והגדיל חזרה לטווח שהרגיע את ווגל. נאן והירו המשיכו לקלוע במה שנדמה כמו זמן זבל, ומיאמי מצאו הרכב שעובד עם נאן, הירו, היל, ג'ונס ואוליניק, ופתאום ההפרש ירד ל-13, בעיקר כתוצאה מהורדת הילוך של הלייקרס. לברון הגיב בשני סלים שסגרו עניין והעלו גם את המחליפים של הלייקרס. בסיום ניצחון קל ללייקרס שפותח את סדרת הגמר.

הוביל את הלייקרס אנטוני דיוויס עם 34 נקודות, 9 ריבאונדים ו-3 חסימות, לברון תרם 25 עם 13 קרשים ו-9 אסיסטים, KCP תרם 13, דני גרין 11 וקארוסו 10. הלייקרס פתחו עם 13/19 מחוץ לקשת, אבל המשיכו עם 2/19.

בלטו במיאמי – באטלר עם 23 ו-5 אסיסטים, קנדריק נאן עם 18 ב-19 דקות של זמן זבל, הירו עם 14 ב-6/18 מהשדה וקראודר עם 12 ב-4 שלשות, 3 מהן ברבע הראשון.

ובאיחור מה, אני מוסיף את הפתרון ל-2 החידות מהפריוויו:

1. המשותף ללברון, ג'יימס ג'ונס ואיגי הוא 6 הופעות רצופות לפחות בגמר עבור 2 מועדונים שונים לפחות. לברון עשה 8, ג'יימס ג'ונס חבר אליו ב-7 הראשונות, ואיגי כעת עם הופעה מספר 6, אחרי 5 רצופות עם גולדן סטייט. עבור שלושתם אחת משתי הקבוצות ברצף הייתה מיאמי.
2. הצמדים שנפגשו בגמר כיריבים 5 פעמים או יותר, מלבד לברון ואיגי, הם:
   ביל ראסל ואלג'ין ביילור, סם ג'ונס ואלג'ין ביילור, קיי סי ג'ונס ואלג'ין ביילור, טום סנדרס ואלג'ין ביילור, ביל ראסל וג'רי ווסט, סם ג'ונס וג'רי ווסט, טום סנדרס וג'רי ווסט.