היום ב-21:05 אמורה להיפתח עונת היורוליג במשחק בית של מכבי נגד אלבה ברלין. רגע לפני כן, זאת ההזדמנות לבדוק את מהלכי הקיץ של ההנהלה הצהובה ולנסות לפענח את מצבם של המכבי בליגת הכדורסל השנייה בטיבה בעולם, רגע לפני פתיחת העונה. בנוסף לפריוויו הזה, עלה פוסט של הגולש נווה גלב שמתמקד בכמה נקודות ספציפיות ששווה לעקוב אחריהן במכבי במהלך העונה הקרובה. מומלץ לקרוא גם אותו.

העונה שעברה:

מאזן בעונה שעברה: 19- 9. מקום 4 בשוויון עם צסק"א ויתרון במאזן הפנימי.

מאמן: יאניס ספרופולוס. הגיע באמצע עונת 2018-9 וישלים בקרוב שנתיים. האריך חוזה בדצמבר האחרון לעוד שנתיים.

סיכום העונה שעברה: במכבי ציפו לשבור בצורת של 4 שנים מחוץ לשלב רבע הגמר, ואחרי שני הפסדים צמודים בפתיחת העונה נראה היה שאין התקדמות, אבל אז רצף של 6 ניצחונות שהחל בניצחון בהארכה על הכוכב האדום אחרי משחק לא טוב בכלל והסתיים בניצחון ב-30 הפרש בויטוריה עם שיא שלשות חדש, הכי הרבה נקודות מאז 2004, ניצחון ראשון בספרד אחרי 5 שנים, והמקום הראשון ביורוליג באופן זמני כבר הראו שיש כאן סיכוי למשהו מיוחד.

בשלב הזה התחילו הפציעות להתערב, כאשר כספי ובלאק גמרו שניהם את העונה בשלב מוקדם, וגם דיברתולומאו ונייט וולטרס נפצעו בניצחון הביתי על באיירן, ואז הגיע משחק הבית נגד צסק"א. הרוסים הובילו ביתרון דו-ספרתי מול הסגל החסר של הצהובים, אבל ווילבקין במשחקו הטוב בקריירה הוביל קאמבק ענק וניצחון 90- 80. שבוע אחרי זה הגיעו פאו שהובילו 31- 13, אבל שוב הגיע קאמבק צהוב, הפעם הרבה בזכות 5 חסימות של אייסי, וכל אוהד מכבי הבין שזאת עונה מיוחדת.

ארון ג'קסון וג'יילן ריינולדס הוחתמו כדי לסגור את החורים של הפציעות, ואחר כך גם אמארה סטודמאייר, והעונה המשיכה בקצב דומה של הרבה ניצחונות דרמטיים, כולל סלי ניצחון של האנטר בטורקיה נגד פנר וסל ניצחון של ווילבקין נגד אולימפיאקוס. גם קאמבקים מפיגור דו-ספרתי היו נגד חימקי, ולנסיה ואנאדולו אפס במשחק שכבר היה תחת מגבלה של 5000 צופים בלבד. רגע לפני ההשבתה הספיקו מכבי עוד לחטוף תבוסות בבלגרד ובירושלים, ואחרי זמן מה הודיעה הנהלת היורוליג רשמית שהעונה לא תחזור. ניתן לציין את ההגנה של מכבי שדורגה ראשונה ביורוליג ברוב הסטטיסטיקות הרלוונטיות, כולל כמובן ברייטינג הגנתי של 92.

הליגה הישראלית דווקא כן חזרה, ושם מכבי מצאה את עצמה במכת פציעות עוד יותר גדולה ועם סגל מצומצם ביותר, מה שהוביל לקשיים מסוימים, אבל ברגעי האמת הצהובים הצליחו לחבר את העסק ולהניף צלחת מספר 54, כאשר דווקא מי שהצטרף אחרון – אמארה – זכה בתואר ה-MVP של הפיינל-פור, מה שהיה התואר האישי הגדול ביותר של מי שנבחר לחמישיית העונה של ה-NBA ב-2007.

קיץ 2020:

הגיעו: כריס ג'ונס, עוז בלייזר, עידן אלבר (חזר מהשאלה), אנטה זיזיץ', מקס היידיגר (כנראה יושאל), דראגן בנדר (בחוזה זמני).

עזבו: קווינסי אייסי, ג'ייק כהן, אמארה סטודמאייר (במו"מ לגבי חזרה) וארון ג'קסון, ג'יילן ריינולדס, טאריק בלאק ונייט וולטרס (שוחררו לפני חידוש העונה שעברה).

המטרה העיקרית של מכבי לקיץ הזה הייתה למצוא רכז שיוכל לאפשר לווילבקין לשחק יותר כקלעי בלי הכדור, מה שעשה וולטרס בעונה שעברה עד שנפצע, ועוד לפני סיום העונה כבר היו דיווחים על כריס ג'ונס שסיכם במכבי, מה שאושר רשמית בשלב מוקדם מאוד אחרי סוף העונה. החיסרון המרכזי של ג'ונס הוא בקליעה מחוץ לקשת, ומכיוון שהוא אמור לחלוק את הקו האחורי בעיקר עם ווילבקין ודורסי זאת לא אמורה להיות בעיה.
אחריו מכבי החתימו את עוז בלייזר מסגנית האלופה מכבי ראשל"צ והחזירו את עידן אלבר הצעיר מהשאלה, והם אמורים להחליף את דני אבדיה שכבר נמצא בארה"ב לקראת הדראפט.

השלב הבא היה לחפש סנטר ליד האנטר, ואז החל מאבק מתוקשר בין מכבי ובין ריאל מדריד על שירותיו של אנטה זיזיץ', הסנטר שקליבלנד בחרו לוותר עליו. לא לגמרי ברור מה היו הסיבות של זיזיץ', אבל הוא בחר לשוב לצהוב-כחול של תל-אביב, 6 שנים אחרי שאחיו הגדול אנדראה זכה עם מכבי ביורוליג וגם הוא בילה בקבוצת הנוער קצת. זיזיץ' אמור להיות מטרה התקפית בצבע ובפיק-אנד-רול מהבולטות באירופה, ושיתוף הפעולה שלו עם ווילבקין שעבד מצוין אצל בלאט לפני כמה עונות אמור לסייע למכבי. לא מעט סימני שאלה הגנתיים יש כאן, אבל ראינו את ספרופולוס מצליח להסתדר עם סימני שאלה הגנתיים.

אפשר להוסיף כאן איזה משפט על מקס היידיגר, המתאזרח התורן שחתם בצהוב וכנראה יושאל. בגלל הפציעות מהעונה שעברה – זוסמן, ג'ונדי וכספי – ייתכן שנראה את היידיגר בצהבו-כחול, לפחות בשלבים במוקדמים של העונה, וגם אמארה סטודמאייר עדיין מנהל משא ומתן עם מכבי ועשוי לחזור לעונה נוספת.

ההחתמה האחרונה שהייתה בינתיים הייתה כנראה גם המפתיעה מכולם, כאשר דראגן בנדר חזר למכבי אחרי 4 עונות לא מוצלחות ב-NBA. בנדר התקשה בעבר גם במכבי, כאשר ב-7 משחקי יורוליג היה לו ממוצע של 2.1 נקודות ו-1.4 ריבאונדים למשחק ב-33.3% מהשדה ו-50% מהקו, וכל זה ב-10.5 דקות למשחק בסך הכל, אבל הוא שחקן טוב יותר משמעותית ממה שהיה בגיל 18. ב-9 משחקים בגולדן סטייט בעונה שעברה הוא קיבל 21.7 דקות למשחק ורשם 9 נקודות, 5.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק ב-43.7% מהשדה ו-72.7% מקו העונשין. גם בנדר מהווה חולשה הגנתית, אבל השילוב ההתקפי שלו עם זיזיץ' יכול להיות קטלני.
בהקשר של בנדר כדאי לציין שהחוזה שלו הוא רק ל-3 חודשים בינתיים, מתוך כוונה לאפשר לו לחזור ל-NBA לקראת העונה הבאה, אם וכאשר תהיה התעניינות. יש השערות שאם אכן בנדר יעזוב מי שיחליף אותו יהיה קווינסי אייסי שעזב, גם בגלל הפציעה שספג נגד הפועל ירושלים לפני 3 חודשים ממנה הוא עדיין סובל.

חוץ מההחתמות החדשות, דיברתולומאו וקלויארו האריכו חוזים בצהוב-כחול, ברייאנט ודורסי נשארו במסגרת האפשרות שהייתה בחוזה, ווילבקין והאנטר האריכו חוזים באמצע העונה הקודמת, ולסנדי כהן, כספי וזוסמן, וגם דורי סהר ויונתן אטיאס הצעירים, היה חוזה מראש גם לעונה הזאת.

העונה הקרובה:

חמישייה מסתמנת: סקוטי ווילבקין, טיילר דורסי, אנג'לו קלויארו, דראגן בנדר ואנטה זיזיץ'.

ספסל: כריס ג'ונס, ג'ון דיברתולומאו, אלייז'ה ברייאנט, סנדי כהן, עידן אלבר, דורי סהר, מקס היידיגר (?), יובל זוסמן, עוז בלייזר, עומרי כספי, אות'לו האנטר ויונתן אטיאס.

החמישייה הזאת של מכבי, אלו שפתחו במשחקי ההכנה בתוספת של בנדר שחתם השבוע, היא בעלת חוזקות התקפיות משמעותיות מאוד. ווילבקין קלע ב-43.5% לשלוש בעונה שעברה, וגם דורסי עם 38.9% וקלויארו עם 34.4% הם איומים שאסור לזלזל בהם מבחוץ, וכמובן גם בנדר שקלע בעונה שעברה 34.9% מחוץ לקשת הרחוקה יותר של ה-NBA. בצבע יחכה זיזיץ' שמשחקי היורוליג האחרונים שלו היו בסדרת רבע גמר נגד ריאל מדריד, בה הוא קלע 12 נקודות למשחק ב-79.2% מהשדה ו-71.4% מקו העונשין.

בהגנה יש לחמישייה הזאת הרבה חולשות על הנייר, אבל ראינו בעונה שעברה שההגנה של מכבי עבדה טוב גם בהרכבים פחות מרשימים בצד האפור. עם זאת, ברור שספרופולוס יצטרך לתת את הדעת על התחום הזה ולחפש את שיטת ההגנה שתעזור לו להבליט לטובה את הסגל הזה, ובעיקר את זיזיץ', גם בצד האפור של הפרקט. מכיוון שיש למכבי לא מעט שחקני הגנה טובים בסגל, ובראשם זוסמן שעדיין פצוע, סביר מאוד שנראה שינויים בחמישייה, או לפחות הרכבים מגוונים, לאורך העונה.

הכוכב: עם כל הדיבורים על הרכש בקו הקדמי, אין ספק שמי שאמור להיות הכוכב של מכבי הוא עדיין סקוטי ווילבקין. אחרי עונה שבה ווילבקין קלע 16.1 נקודות (מקום 5 ביורוליג) ועשה זאת עם 3.46 שלשות למשחק (מקום שני מאחורי לארקין, גם בעונה שעברה וגם בהיסטוריית המפעל) אותן הוא קלע ב-43.5% (מקום 28 ביורוליג, ומקום 10 מבין מי שלקח 3 זריקות מבחוץ למשחק), ועל הדרך גם זרק כמעט 8 שלשות למשחק (רק שבד זרק יותר ב-2 עונות שונות). ברור מי האיש שמקבל רישיון ירי חופשי מספרופולוס, והוא הוכיח בעונה שעברה שמשתלם להעניק לו רישיון.

אקס-פקטור: אנג'לו קלויארו – בסגל הצהוב יש כרגע הרבה שחקני התקפה ופחות שחקני הגנה, גם בגלל הפציעות מהן עדיין סובלים זוסמן, דיברתולומאו וכספי, וגם בגלל מדיניות הרכש הצהובה. קלויארו כרגע הוא שחקן ההגנה המשמעותי ביותר של מכבי, יחד עם אות'לו האנטר, והוא אמור לזכות להרבה דקות ליד זיזיץ' ובנדר, מה שאומר שהוא יצטרך לתת חיפוי לעיתים די קרובות. היכולת שלו לעשות את זה ולקלוע את הזריקות הפנויות בהתקפה תהיה קריטית למכבי.

כמה שאלות מפתח:

איך עוזרים לווילבקין להיות הסקורר הבכיר, אבל כמה שפחות מנהל משחק?

ראינו בעבר שווילבקין מתקשה לשמור על איזון בין כמות הזריקות שלו ובין החלוקה לאחרים ללא רכז לצידו, וההגנות יכולות ככה ללחוץ אותו יותר. מצד שני, אם הכדור לא אצלו הוא עלול להיעלם לפעמים,, והיו גם בעונה שעברה משחקים בהם הוא בילה הרבה על הפרקט ולא ממש זרק. אם ההתקפה שוטפת זה בסדר, אבל היו רגעים בהם ההתקפה נתקעה ופתאום לא הצליחו למצוא את סקוטי.

איך בונים קבוצת הגנה טובה בסגל הנוכחי?

בעונה שעברה הנוכחות של האנטר, אייסי וקלויארו (כספי לפני הפציעה) הייתה קריטית להגנה, בגלל היכולת שלהם לחפות על האחרים ולשמור מצוין על כל עמדה. אייסי כבר לא במכבי והאנטר חזר להיות מחליף, כך שיותר אחריות נופלת על קלויארו, ועל כל שאר השחקנים שיצטרכו לשמור טוב. בעונה שעברה ווילבקין היה שחקן ההגנה החלש יותר של מכבי, ואז נמצאו הדרכים לפתור את הבעיות שזה יצר, אבל הפעם יש שני גבוהים בעייתיים יותר, והשאלה היא מה שיטת ההגנה המתאימה לסגל הזה.

איך מנצלים נכון את הסגל?

כלקח מריבוי הפציעות בעונה שעברה בנו העונה במכבי סגל ארוך יותר, כאשר יחד עם ג'ונדי וכספי צפויים להיות כ-13-14 שחקנים בסגל של היורוליג. במצב כזה יהיה צורך לשאול מי לא יהיה בסגל בכל פעם, וכמובן גם מחשבות על ניהול הרוטציה והעומס. בעונה שעברה מכבי התקשו מאוד התקפית בזמנים שווילבקין לא היה על הפרקט, ולכן הובא זיזיץ' כשחקן מטרה פוטנציאלי, אבל יש עוד הרבה מה לשאול איך נכון מבחינת ספרופולוס לנהל את הרוטציה.

התחזית:

הסגל של מכבי התחזק ביחס לשנה שעברה. לא בהרבה, אבל זה אמור להיות מספיק לעוד שדרוג קל, בלי לפגוע בשלד שנתן עונת יורוליג מצוינת בשנה שעברה. רוב קבוצות הצמרת ביורוליג גם כן התחזקו, לפחות על הנייר, מה שאומר שצפויה לנו עוד עונה מעניינת ומאתגרת עבור מכבי פלייטיקה תל-אביב. מכבי הוכיחה בעונה שעברה שביתה הוא מבצרה עם מאזן 13- 1 ביתי, אבל ללא קהל זה יהיה מאתגר יותר, ואילו מאזן חוץ של 6- 8 אמור להשתפר כל עוד גם ליריבות אין קהל או שיש קהל מינימלי בלבד.

תחזית אופטימית: זכייה בתואר. מכבי יכולה ביום נתון לנצח כל קבוצה, וספק אם הסגל הצהוב נופל באיכותו מכל קבוצה שאינה אנאדולו, ברצלונה ואולי צסק"א. הגעה לפיינל-פור היא בהחלט סבירה, ובביקור הצהוב הקודם שם כבר למדנו שהכל אפשרי.

תחזית פסימית: התפרקות הגנתית ופתיחה חלשה שמובילה למאבק על המקומות האחרונים לפלייאוף. מודחים או שעולים בקושי ומקבלים בראש ברבע הגמר. לא נראה לי סביר מאוד, אבל יש כמה חולשות הגנתיות מובהקות לסגל הזה.

תחזית ריאלית: מכבי קצת התחזקו, אבל כך גם רוב היריבות העיקריות. מקום 3-6 וסדרת רבע גמר צמודה. אני אהיה הפעם אופטימי ואלך על פיינל-פור, שם המשפט של קווין גארנט רלוונטי תמיד: