מעורב הופס ליום ב': הרגע הסתיים דו-קרב בין מארי ומיצ'ל שאני לא זוכר מתי ראיתי כמוהו. מארי ניצח. יהיה משחק 7 / מנחם לס

1.יורד מפוליטיקה עד יום לפני הבחירות ויום אחרי הבחירות

(א) אלף, אולי הגזמתי עם פוליטיקה באתר שלנו. (ב) בית, עצבן אותי שאני מבלה 4 שעות על הפוסט, כולל חיפוש מה קורה אם נשיא מחליט החלטה בלתי הגיונית בתקופת המעבר מה-3 לנובמבר בה הוא מוכרז כנשיא הבא עד ה-20 לינואר – ה-INAGURATION -בה הוא מקבל את נשיאותו ונשבע לפעול לפי חוקת ארה"ב ולשמר אותה, ולא מצאתי תשובה. ואז-99% מהתגובות הן על הפוליטיקה מישראל.

(אז שעל הפוליטיקה בישראל שיכתוב האשך!)

2. דתי? לא דתי?

גם זה נושא שלא שייך לאתר, אבל איכשהו הוא ניכנס למעורב שלי מאתמול (לא על ידי).

גולש כתב שלא ייתכן להיות חכם, הגיוני, ודתי, בעת ובעונה אחת כי האמונה במה שהדתיים מאמינים אינה הגיונית.

אז גולש אחר הביא דוגמא של כמה מהמדענים והוגי העולם הגדולים ביותר (בעיקר מהמאה הקודמת, והמאה שקדמה לה, ואני בטוח שישנם גם מהמאה הזאת) שהיו, או הפכו לדתיים בעת זקנתם.

היה מאוחר להביע את דעתי כי 'המעורב' כבר נפל לשורה השלישית והרביעית, ולהגיב לגולשים שהחלו להתדיין על כך היה למעשה לכתוב לעצמי. אז החלטתי להכניס כאן את הרגשתי בנידון, בעיקר כשאני בן 83, וחברים בגילי בארה"ב ובישראל מתחילים ללכת לעולמם.

אז גם אני חושב לעתים על סוף עולמי.

אני מאמין שהמוות הוא סוף הדבר שנקרא 'מנחם'. אולי בנותי ירשו ממני תכונות שונות ותאים גינטיים פיזיים, אבל עבורי זה יהיה הסוף. אז לפעמים 'הסוף' גורם לי לחשוב על העולם בו אנו חיים. על הטריליוני כוכבים הנמצאים עד האינסוף.

כיצד הכל נברא? מתי הכל נברא?

ומה היה לפני שהכל נברא?

כנראה שמחשבות כאלה מציפות גם מוחות של החושבים, הגאונים, והמדענים הגדולים ביותר, ומה שמעורר בי חיוך היא העובדה שכל הגאונים הגדולים לא יודעים את התשובה טוב יותר מילד בבי"ס עממי. אנחנו גם לא יודעים את התשובה, ולא התקרבנו למצאה יותר מהקדמונים לפני עשרות אלפי שנים. אז מה הם עשו? החלו להאמין בדברים שלא הבינו בדיוק מה הם כמו השמש או הירח, ואפילו בפסלים ומה לא. העיקר למצוא 'הסבר'

והסופר-גאונים? אני מניח שהרבה מהם ויתרו על אפשרות למציאת פתרון, והפכו ל'דתיים'. לא משנה לאיזה סוג – יהודים, נוצרים, מוסלמים. הם העדיפו כנראה ללכת לעולמם עם מין אמונה במשהו שניתן לכנות 'אלוהים'.

אבל מי ברא את 'אלוהים'? מה היה לפני 'אלוהים'?

'הנפץ הגדול'???

היכן הוא קרה? מתי הוא קרה? והכי חשוב, מה היה לפני 'הנפץ הגדול'?

אז אולי להיות 'דתי' ולהאמין ב'אלוהים' בהרגשה ואמונה זו לא אפשרות גרועה כל כך?

אבל כמובן שאתה לא יכול 'להכריח' את עצמך 'להיות דתי'.

למזלי השאלות והתהיות הללו אינן מפחידות אותי. החלטתי מזמן ש'מה שיהיה יהיה'. אני מאושר בחלקי ולא דואג לעתיד כי 'מה שיהיה יהיה'. מאחל שלום לישראל ולעולם, ושהלייקרס לא תיקח אליפות כל זמן שאני חי.

3. מה יש לי לומר על דנבר נגד ג'אז?

א)היה זה דו-קרב ב-O.K קוראל. מארי 50. מיצ'ל 44. אבל בקרב שלא אשכח הרבה זמן!

ב) מארי – בנצחון אדיר במשחק מרתק ביותר, קלע 50 ב-17 מ-24, ו-9 מ-12 מה-3. בסיום המשחק הוא היה כה גמור שהוא לא היה מסוגל לדבר במיקרופון

ג) דונובן מיצ'ל החזיר ב-44 עם 14 מ-25 כולל 9 מה-13

ד) זה לא היה מספר הנקודות ודיוק הקליעה המדהים מה-3. זה היה שלשה מדהימה אחת אחרי שלשה מדהימה שבאה אחריה. ראיתם את הסרט-מחזמר (שכחתי את שמו) שהיא שרה, WHATEVER YOU DO I CAN DO BETTER??? זה היה בדיוק מה שהיה ממש עכשיו על הפארקט. INCREDIBLE.

ה) היה זה המשחק הראשון אחרי הרבה, הרבה זמן, שכושר גופני היה בו פקטור רציני. ג'מל מוריי ודונובן מיצ'ל נפלו מרגליהם. מזמן לא דברנו על "כושר גופני ב-NBA". משחק זה יכריח הרבה אנשים לדבר על זה. היה רגע לפני הסוף שמארי הרים ידיו לטיים, ואם מלון לא היה קורא טיים הוא היה נופל על הפארקט.

ו) אין שדאלה שהיה זה משחק מוזר ביותר. ברבע האחרון זה לא היה 5 נגד 5. זה היה מארי נגד מיצ'ל. מה שזרקו ניכנס. אני עדיין המום ממה שזה עתה ראיתי ואני לא מסוגל להתרכז ולכתוב יותר על מה קרה מבחינה קבוצתית. אולי עוד כמה שעות.

4. מה יש לי לומר על סלטיקס – רפטורס?

א)מי שלא ראה את טורונטו במשחקיה נגד כל שאר הקבוצות (טורונטו היא 0-11 נגדן) בוודאי מתפלא WHAT ALL THE FUSS IS ABOUT, כמו שאומרים החברים שלי מבאר יעקב (מה כל הרעש וההמולה על טורונטו כשהסלטיקס כיבסו אותם 94-112?)

ב) ואם נלך אחורה וניזכר בשחיטה של 22 נקודות שטורונטו חטפה מהירוקים במשחק ה-SEEDING, השאלה המתקבלת היא אם לירוקים יש את המספר של טורונטו, או – MAPLE LEAF ישמרני – טורונטו היא לא כזאת טובה כמו שחושבים?

ג) אבל אם נלך עוד יותר אחורה, לתקופה שבין ה-15 ל-25 למאי, 2019, ניזכר בסיפור שהתחיל יותר גרוע: מילווקי טירטרה את טורונטו 108-100 ואז 125-103 והובילה 2-0 בשני משחקי הפלייאוף הראשונים על אליפות המזרח. אני עצמי כתבתי ש"נראה לי שלמילווקי יש את המספר של טורונטו…".

ואז הגיעו עוד 4 תוצאות – 112-118. אחריו 101-120. ואז 99-105, וגמר המזרח 94-100 – כולם ניצחונות של טורונטו.

הווה אומר? הווה אומר שמוקדם מדי להתאבל על טורונטו ולהספיד את מר גורלה.

ד) הסלטיקס ניצחה בגלל התקפה שוות משקל, אבל מה שיכול להוות הפעם את הפקטור הקובע הוא הסנטר רוברט ויליאמס שהוא אתלט עליון בגובה 2.03 מ'. אחרי שנתיים בטכסס A&M הוא ניבחר ע"י הסלטיקס מס' 27 בדראפט (היו שהאמינו שהוא יהיה בחירת לוטרי) והיום הוא החזיר את התשלום הראשון האמיתי. בגלל האתלטיות שלו הוא סובב סיבובים מסביב מרק גאסול האיטי, והמאמן ניק נרס חייב היה להוציאו עד שמרק לא היה פקטור במשחק. סרג'י איבקה היה חלש מדי מולו. ויליאמס סיים עם 10 נק', 5 ריב', 2 חסימות, ו-2 אסיסטים, ואיתו הסלטיקס נראית אתלטית ביותר. זה בלי לקחת מאומה מדניאל ת'ייס המצויין עם 13 נק' ו-15 ריב'.

ה) הסידרה הזאת רחוקה מלהיות גמורה.

5. מה יש לי לומר על קליפרס – מבריקס?

א)המבריקס היא קבוצה "טובה" מדי. חס וחלילה לא 'טובה' מבחינת הופס, אלא טובה מדי מבחינת נימוסים, קולטורה, יורמיות, ובואו נגיד אפילו הגינות.

טוב. לפני שאהפוך אותם למלאכים, נושאי הדגל של הומניות, וסמל של אחוות-אחים, אז אגיד שלא לזה אני מתכוון. מה שאני מתכוון הוא שלדאלאס מבריקס אין אפילו ENFORCER אחד: שחקן שמכריח, שכופה, שמכריח, שמאלץ, שלוחץ, שתובע. שמפחיד. במילים אחרות, אין לה אפילו עארס או בריון מפחיד אחד, ולכן היא כולה לא מפחידה. דאלאס מבריקס הראית כמו PIECE OF CAKE. היא חייבת למצוא רוע, ולהביאו מיד לקבוצה. עוד לא היתה קבוצה יורמ'ית אחת בכל תולדות ה-NBA שלקחה אליפות. זה פשוט IMPOSSIBLE!

יותר מדי אירופאים שיכולים לנגן יצירה של מוצרט על פסנתר ללא תווים, ולדקלם קטעים משייקספיר. הם קבוצה 'טובה' מדי. מוכשרת לאללה אבל אפילו האמריקאים שלה הם טובים כאלה כמו סת' קרי או טים הרדאוויי ג'וניור, בנים של שחקני כדורסל מולטי מיליונרים שגדלו עם כפית של שמנת ודובדבן לארוחת בוקר.

אין להם אפילו אחד כמו לטרזל הראל. הבנאדם רק מסתכל עליך ואתה מבקש סליחה. או קוואי לינארד – שקט-שקט אבל הרוצחים המסוכנים ביותר הם השקטים. מרכוס מוריס. רג'י ג'קסון. פטריק בברלי. לא היית רוצה לפגוש אף אחד מהם בסמטה חשוכה. הם – במשחק לפחות – רעים. פגומים. רוצים להרע. אולי לא ממש, אבל זה מבע פניהם וזה הבודי אימאג' שלהם. הם נראים לפחות כאילו הם רוצים לזרוק אותך לריצפה ואז לירוק עליך. מרכוס מוריס עשה זאת למעשה נגד לוקה, אבל רק לא ירק.

אתה לא צריך שכל ה-12 יהיו כאלה. מספיק שלושה-ארבעה. השאר יכולים להיות כוכבים עדינים כמו פטריק יואינג בניקס. כי לניקס היו אז סופר-עארסים ובריונים כמו ג'ון סטארקס, אנטוני מייסון, צ'ארלס אוקלי. זה הספיק.

ב) לוקה דונקיץ' הוא תאווה לעיניים. אחרי שמרכוס מוריס כמעט השתיל אותו לרצפה, לוקה התרומם ומיד רצה לרקוד עם מרכוס עם כמה אגרופים. טוב שהפרידו לפני שזה התחיל, כי מרכוס גדול מדי עבור לוקה, אבל אפילו הרצון שהראה לצאת לקרב הראה לי שהוא לבן מהסוג של לארי בירד, שלא היה שחור – או לבן – שהוא לא החליף איתם מהלומות מד"ר ג'יי ועד ביל למבייר.

ג) עם כל הכבוד ללוקה – ויש לי המון כבוד – אילו התחלתי קבוצה והיתה לי ברירה לבחור בלוקה או קוואי, הייתי בוחר בקוואי. אולי בגלל שהוא עארס יותר? אבל בעיקר בגלל שהוא קילר אמיתי. ווינר אמיתי ויש לו מספרים וטבעות להוכיח זאת. ללוקה יש עתה מספר שנים להוכיח שגם לו יש את זה.

לוקה היה נהדר עם 38 נק'. אבל עם "L". קוואי קלע 33 כשבמחצית השנייה – כשדאלאס פעמיים הקטינה את ההפרש – הוא היה 9 מ-10 מהפארקט עם 14 ריב', 7 אס', ו-5 גניבות, וניצחון. זהו קוואי. כשמגיע הפלייאוף הוא הופך לרוצח בדם קר.

6. מה למדתי אמש מניצחון הלייקרס על פורטלנד (ואני אפילו מציע להם עזרה ב-"5")?

1.הלייקרס ינצחו את פורטלנד 1-4 כי הם קבוצה טובה יותר ושלמה יותר.

פורטלנד שיחקה את הטוב ביותר שיכולה היתה ללא דמיאן לילארד, אבל היא נתנה הכל להישאר קרובה ללייקרס, בעוד הלייקרס נראו לי לפעמים משחקים ללא URGENCY. מדי פעם הלייקרס פתחה פער קטן (שפעמיים הגיע לסביבת ה-10 נקודות), ופורטלנד נתנה כל אונקיה של אנרגיה ומאמץ להשוות. פעמיים פורטלנד הצליחה להוביל בכמה נקודות, אבל לא חשת כל דחיפות וחובה מיידית מהלייקרס להקטין את ההפרש כאילו הם ידעו שהכל יסתדר בסוף, ברבע הרביעי. וכך בדיוק היה.

2. הפריצה של לברון לסל

נא לא לטעות. לברון הוא לא הפוינט גארד של הלייקרס כשאתם רואים אותו עם הכדור מאחור בטופ אוף דה קי זה לא כדי 'לראות משם את כל המצב ולהחליט מה עושים' אלא זה הרבה יותר כדי לחדור משם לסל, מבצע שהוא עושה שוב ושוב בהצלחה גדולה. ולמה? כי הדאבל טים עליו לא נעשה נכון. הוא מטעה את שומרו ופורץ שוב ושוב או מימין או משמאל. הדאבל טים עליו חייב להיות כשעומדים מולו שניים. אחד מימין ואחד משמאל עם מרחק של חצי גוף ביניהם, והם אפילו נותנים לו מטר מרחק. לא ניצמדים אליו. כאן להטעיות שלו אין טעם. הוא יעבור או מימין או משמאל. הוא לא יכול לעבור בין שניהם: אין מקום. זה יהיה פאול תוקף.

אז עתה כדי לעקוף מימין או משמאל זווית הפריצה שלו מנעשית הרבה יתר 'שטוחה' (הוריזונטלית במקום ורטיקלית) ולשומר הרבה יותר קל להישאר איתו, כי יש לו 'דרך' קצרה יותר. לברון גם מאבד את המומנטום הוורטיקלי שלו. ואם מחכה לו שחקן תחת הסל (פורטלנד שמרו אשכרה אזורית עם יוסוף נוקיץ' תקוע תחת הסל) אז מקשים על לברון מאד. הוא יעדיף למסור לשחקן פתוח. אבל אתמול לברון הצליח ב-7 מתוך 8 כניסות, ובחצי מהם גם פאול.

אגב, ככה חייבים לעצור גם את לאורי מטורונטו הפורץ כמו טנק בפול ספיד. תעמיד שניים מולו עם רווח ביניהםלעצור לו את קו הפריצה לסל (הוא הרי פורץ כשור שהכנסת לו פלפל לתחת, ומסכה על עיניו) ואתה עוצר את הטנק הזה שאיבד מעצורים. הוא חייב עתה לשנות זווית ריצה, ואז כל הפאסט ברייק שלו נחלש לחלוטין.

יהיו שיגידו "ד"ר לס, עם כל הכבוד לידע שלך בביומכניקה, אתה לא חושב שסטוטס יודע זאת לא פחות טוב ממך??

ייתכן, אבל לך תדע: כשהייתי בן 16 אימנתי את נערות קרית טבעון בנות ה-14 וכבר אז שמתי עין על רינה ז"ל. אבל חיכיתי שנתיים עד שעשיתי את הצעד. קראתי המון, למדתי המון, ואימון זה הרי בעיקר COMMON SENSE. כשאימנתי את קבוצת הכדורגל של אדלפי יוניברסיטי, ונתבקשנו לשחק משחק אימון נגד 'נבחרת העולם' שהגיעה לשחק משחק ראווה נגד הקוסמוס של פלה, נתנו להם אחלה משחק (הפסדנו בשער) . יצרתי הגנה מיוחדת (שלא היתה 'בונקר' של דוויד שווייצר כשאימן את נבחרת ישראל!) כי ידעתי שהם יחזיקו בכדור 75% מהזמן. בסיום המשחק פרנץ בקנבאוור הגיע אלי, לחץ את ידי, אמר שהוא ממש נהנה מהמשחק ולא ידע שבמכללות ישנו כדורגל ברמה כזאת, ואפילו אמר לי שהוא גילה כמה דברים חדשים שההגנה שלי עשתה.

3. ללייקרס אין בינתיים פוינט גארד (יש להם, אבל הם לא יודעים!)

מאז ראז'ון רונדו נפצע ללייקרס אין פוינט גארד. לדיון וינטרס וג'יי אר סמית' אין את זה יותר לעשות זאת ברמה הזאת. ישנן קבוצות כמו יוסטון או פורולנד שלא צריכות פוינט גארד. הם משחקות משחק ריצה מהיר ומסירות מהירות, כניסות עם מראש בקיר של ראסל ווסטברוק, ובידוד ים של הארדן. גם אין להם סנטר, או פאור-פורוורד רציני שניתן לבנות עליהם תרגילים.

אבל הלייקרס עם לברון, אנטוני דייויס, ג'בל מגי, דווייט הואורד, ומרקיף מוריס חייבים אשכרה פוינט גארד. ניסו את KCP וניסו את דני גרין. הם שניהם סקוררים ולא מסוגלים לנהל משחק. לברון בעתמו חילק כמובן יותר אסיסטים מהם (10 בעוד הם חילקו 5 ו-3) אבל האסיסטים של לברון הן ברובן המחלט מסירה לכנף אחרי כניסה לסל שהוא מחליט לא לסיים.

יש להם פוינט גארד ושמו אלכס קרוסו. אני יודע שהוא נראה כמו כמו תלמיד לראיית חשבון באוניברסיטה הפתוחה והוא יהיה קרח לפני גיל 30, אבל הלבן הזה, ששיחק פוינט גארד באוניברסיטת M&M בטכסס (פוינט גארד בטוח; M&M לא בטוח) שאיש לא חלם שהוא יהיה שחקן הלייקרס (או שחקן NBA בכלל) הוא השחקן המסיים כל משחק ללייקרס. הוא שחקן כדורסל טוב יותר מדני גרין או KCP. אביו היה מאמן באוניברסיטה (היום הוא ASSOCIATE A.D) ואלכס היה BALL BOY של הקבוצה כבר מגיל 6. הבנאדם הזה גדל עם כדורסל כאוכל, כאוויר, וכשינה.

שדני גרין יישאר בכנף לקבור שלשות מהפינה, ו-KPC הוא מין 'שחקן לכל דבר'. מין לטרל ספריוול (אבל KCP עם ברגים בראש) או ג'ון סטארקס שידעו הכל, עשו הכל, אבל לא הצטיינו ממש בשום דבר. אותו מכניסים כשרוצים קצת טרוף.

אני הייתי לוקח את אלכס קרוסו ואומר לו שתפקידו להפעיל את לברון, AD, ג'בל, דווייט, גרין, קוזמה, KCP. הוא יודע כיצד לעשות זאת לא פחות מפרנק פוגל. אבל רוב המנהלים ב-NBA מרובעים וקרוסו ימשיך לשחק את תפקידו שלי נראה בלתי מוגדר. אבל בגלל שהוא כל כך חכם, הוא יודע מה לעשות כדי להוסיף יעילות לקבוצה.

4. ללייקרס אין קלעי PERIMETER

זה קצת עצוב – או מצחיק – ששני קלעי הפרימטר הטובים ביותר של הלייקרס הם AD (ארבע משש) ולברון ג'יימס (4 מ-7). היי, לאליפות שלשות אני לוקח את דני גרין בעיניים עצומות. אך דני תמיד היה PURE SHOOTER שאו הולך לו יום, או לא הולך לו יום (הוא היה 1 מ-6 מהטריי).

כשהמשחקים יגיעו לרמה יותר גבוהה, קלעי השלשות של הקבוצות האחרות יאכלו אותם.

זה כמעט מה שפורטלנד עשתה להם עם לילארד ומקולום. אברי בראדלי חסר להם ועוד איך. פלייאוף ברמה גבוהה תנצח רק עם STAR GUARDS. כוכבים. ללייקרס אין את זה אלא אם כן תשים את לברון ו-AD כגארדים.

אבל אתם יודעים מה יקרה אז? לפתע הטריי שלהם יירד ל-30%. מקסימום. כסנטר ופאור פורוורד הם יקברו שלשות מדי פעם כי זה לא תפקידם. אם היו יודעים שזה תפקידם, הם היו מתחילים לפקשש.

תראו את סיג'יי מקולום…אין בו שום דבר ובכל זאת הוא בישל אותם עם 36 נקודות. בעיקר על KCP ודני גרין. למה? כי הוא גארד בנשמה. הגארד היחיד הטוב בנשמה שנותר ללייקרס הויוכל לשמור על הגארדים המהירים הוא אלכס קרוסו.

אלכס הוא גם המגן הטוב ביותר שיהיה ללייקרס נגד גארדים כמו הארדן. קרוסו נראה איטי אבל הוא לא. ובעיקר הוא זריז ויש לו תנועה צדדית מהירה מאד. בגלל שהוא נולד עם כדורסל הוא גם יודע בדיוק מתי לסלק את זרועותיו שיגרמו רק לפאולים. זוהי יכולת (וידע) חשובה ביותר.

5. AD גילה (מחדש?) את זריקת המיד-ריינג'

אתמול יותר מחצי מנקודותיו נקלעו בג'אמפ רגיל מ-3-4-5 מטרים.

6. לברון הפך למכונת קליעות מרחוק ומקרוב.

פעם יכולת לתת ללברון 2 מטר רווח בשמירה מהפרימטר. היום אתה כבר לא יכול כי הוא יתרומם ויקבור את השלשה. הוא הפך משלשלן פחות מבינוני לשלשלן טוב מאד! (פעם ראשונה שאני משתמש במילה – למעשה המצאתי אותה ברגע זה -ואמשיך להשתמש בה עד שהיא תיקלט בארץ הקודש ו-GLAL יגיד לנו עוד חודש שכבר במאה ה-16 השתמשו בה)

אבל אם תיצמד אליו הוא יעבור אותך כמו רוח בכניסה.

7. קייל קוזמה שיפר את הגנתו ללא היכר!

.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 143 תגובות

  1. 1. הסלטיקס מוכשרים יותר. הראפטורס קבוצה מאומנת יותר (אם כי גם הסלטיקס מאומנים). אני חושב ששהבדל הכישרון יעשה את שלו לטובת הירוקים. טאטום אחד יותר כישרוני מכל אחד בטורונטו.
    2. יש גבול לכמות הכישרון הבלתי נתפסת של דונצ'יץ' שיצליח לחלוף על פני הקליפרס בשישה משחקים. הקליפרס עמוקים מדי וכשרוניים מדי כדי להפסיד סדרה למאבריקס.
    דאלאס ילכו הביתה לחשוב איך הם משפרים את הקבוצה הזו סביב לוקה. יש להם בסיס מצויין, אבל עדיין צריכים כוכב 2 כדי לסחוב את העגלה ולהוריד עומס מלוקה. פורזינגיס מתברר כפצוע מדי כדי לקבל את הטייטל.
    .
    3. "ללייקרס אין פוינט גארד…" יש גבול לזלזול שלך בלברון, מנחם.
    לברון ג'יימס הוא ה-PG של הלייקרס, וככה הוא היה כל השנה!!! רק עיוור לא רואה את זה.
    LBJ ו-AD מספיקים כדי לעבור את הבלייזס הסימפתיים. אני חושב שאם הבלייזרס היו בריאים מתחילת השנה (עם אנטוני בסגל) הם בכלל לא היו מגיעים למקום השמיני, אלא גבוה יותר.
    .
    "אגב, ככה חייבים לעצור גם את לאורי מטורונטו הפורץ כמו טנק בפול ספיד" – לא ידעתי שהליגה כל כך מפחד מהרכז (הננסי) לאורי מטורונטו. איזה פריצות של לאורי כמו טנק נרשמו לאחרונה?

        1. סמיילי, הקשב לי טוב-טוב: מעתה אני מבקש ממך לא להגיב לאף פוסט שלי ואני לא אגיב לאף פוסט שלך. אם תגיב לי – אמחוק את תגובתך. אני מקווה שהבנת את הכתוב.

            1. אין לי סבלנות לזה עכשיו. שיכתוב ככה לחברים שלו

            2. מנחם ממש אין לי כוח לעימותים בימים אלו, בטח שלא איתך, ובטח שאין לי כוח למשחקי כוח של "אל תכתוב לי". אבל מה לעשות שסמיילי צודק? לברון השנה PG וכמו שגיא כתב מתחת הוא הכי טוב בליגה בזה השנה (או ננסח את זה יותר מדויק יש התאמה מצויינת בינו לבין הקבוצה השנה, והוא מביא את היכולות שלו לגבהים חדשים בכל מה שקשור לניהול משחק) לא מבין את ההתעקשות שלך לומר שלברון לא PG

            3. חגי, אולי הוא צודק ואולי לא, לא זאת הבעייה….

            4. אז מה הבעיה?

            5. רזי, שכחת להוסיף:
              "בידידות,
              דוקטור לק"

              תהיתי מתי המעודדת הראשית עם הפונפונים תגיע… אל תשכח רק לחשוף את תיאוריית הקונספירציה של הפרופילים המזוייפים בקרב חברי הצוות שהעלת פה לפני שבוע… אתה כרגע מחתים ציבור שלם של חברי צוות בהאשמות שלך.

            6. יההה
              סמלי, ציפיתי לקצת יותר ממך, זה כל מה שיצא?
              אני בהחלט מעריך את הניסיון של מנחם באימון הרבה יותר מאשר את הניסיון שלך.
              .
              לגבי לברון, האמת איפהשהוא באמצע.
              .
              חגי, הבעייה היא בגישה ה ASית שנכנסה פה לשיח. אולי פעם ב 4 עיניים אסביר לך מה זה AS. מי שאומר שאני רגיש, בוכה (ברגישות רבה) כשמקבל קצת ביקורת?
              .
              אנחנו נמצאים פה בזכות מנחם, הוא המגנט שמושך אותנו לאתר, כל השאר יבורכו אבל מנחם הוא האתר, זו עובדה.

            7. אני מאוד מעריך את מנחם ואת נקהילה שהוא במה כאן. אבל אפשר להגיב לו בדיוק כמו לכל כותב/ עורך/ מגיב אחר. זה שהאתר של מנחם, לא אומר שאי אפשר להגיב לו בדיוק כמו לכל אחד אחר. אלא אם כן אנחנו בדיקטטורה. ואנחנו לא

            8. זו לא דיקטטורה אבל יש דרכים יותר עדינות להגיב ולהעביר ביקורת.
              זו לא פעם ראשונה שהגישה של לתקוף את מנחם מצד "אבות האומה" קופצת פה. זה לא גלל ושות אלא אחד מהמוערכים והמכובדים פה שעושה את זה ולא פעם. הוא כבר שלח מייל פעם למנחם להבהיר את דבריו אחרי שהגיב פה לא ממש בטאקט.
              זו גישה ועליה יש לי ביקורת חריפה (תרצו תקראו לזה מלקק, שיבוסם למי שזה צורם לו, לא איכפת לי!). אותה גישה אגב שהביאה לעזיבה של האתר (לא שלי אלא של אחר/ים).

            9. תגיד אתה אמיתי?
              .
              1) הגישה של מנחם היא זו שהבריחה ומבריחה אנשים. איך אמרת? זו עובדה.
              .
              2) אפשר לחשוב מה סמיילי רשם.
              .
              3) בגלל שטות כזו סמיילי היה יכול להחליט לא לכתוב ולתרגם יותר לאתר וחבל.

            10. קודם כל מה שגרם לעזיבת האתר היו דברים אחרים לגמרי. אבל מה שאני לא מבין זה אם מנחם יכול להתנגח ולעשות מעין טראש-טוק שזה סבבה לגמרי כן, ואם הוא מתבטא בצורה מוחלטת (ולא פעם מתרברבת…) אז מה הבעיה לענות באותה השפה? מה הופך את מנחם לכזה מיוחד? הרי אםמישהו אחר היה כותב ככה ברור שהיה לגיטימי לענות לו בצורה שכזו

            11. חגי
              לא זה מה שאני שמעתי….
              ואני לא זורק דברים סתם בעניין הזה.
              לא כולם עזבו כנראה מאותה הסיבה.

            12. אוי איזה קטע עוד הכפשות.

  2. מנחם תודה!
    לגבי פוליטיקה דווקא היה מעניין, רק חבל שזה הוציא מגולשים קצת אמוציות מוגזמות ולעתים מזלזלות אחד אל השני (גם לילי פה אז לא להיעלב שאני רושם בלשון זכר)
    טורונטו פחות טובה משנה שעברה, בעיקר בגלל קוואי אבל גם בגלל שאיפשהו בתת מודע הם כבר עשו את שלהם שנה שעברה. כדי לקחת עוד אליפות הם צריכים מישהו שיסחוב אותם ואין מישהו כזה.
    דווקא בוסטון יותר טובה משנה שעברה, קמבה לעומת קיירי פצוע ובטח ובטח מבחינת כימיה ומעבר לזה הם חבורה צעירה שמשתפרת באופן אינדבדואלי וגם כמסגרת קבוצתית.
    איך תסתיים הסידרה? אי אפשר לדעת, אבל אם צריך להמר אהמר על בוסטון בלי להתלבט.

    דאלאס – פרווה מדי. ממש פרווה. לוקה קצת הראה עצבים אבל הוא עדיין ילד וכוכב צריך באד בוייז לידו. כוכב שהוא באד בוי בחיים לא יספיק.

    שנה של קובי, זה מתבקש דרבי מלאכים בגמר מערב וזוכה אחת מהם. הלוואי ואני טועה

  3. לברון היה פוינט גארד כל החיים, עוד בימיו העליזים בקליבלנד ca 2005, שם הוא לקח כדור עד הסוף, או מקסימום הוציא לשלשה של מישהו (שבטח החטיא). מילא מישהו כמו האופי של רונדו יכול אולי לקחת ממנו כדור קצת, אבל קארוסו??
    מה שמעניין במיוחד במשחק אתמול של הלייקרס זה ש ad ולברון קלעו באיזה 75% מהשדה.

    1. לברון הוא אולארוונד פלייר, צנטרליסט. עושה הכל כולל לאמן על המגרש.
      אם הוא מחליט שהוא צריך להוביל את הכדור זה מה שהוא יעשה.
      השאלה היא לא מה לברון יעשה, אלא מה ארבעת האחרים יעשו…

  4. לא שהווידאו הזה באמת מוכיח משהו (עדיין נחמד לצפות במסירות המדהימות)
    .
    https://www.youtube.com/watch?v=5nPLUfKdarM
    .
    אבל, כן,
    לברון הוא השנה פוינט גארד. והוא הפוינט גארד מס' 1 בליגה, ובהפרש.
    .
    דרך אגב, זו לא רק כמות האסיסטים. זה כבר כמה שנים שהוא מעלה את הכמות הנ"ל.
    זה מגוון הדרכים בהן הוא מניע את הלייקרס.
    המסירות בפאסט ברייק, ובעיקר, המסירות לשחקני הפנים. מהמרפק, הוא תמיד היה סופר אפקטיבי. עכשיו רואים אותו כמו הפוינט גארד הגדולים ששיחקו, עם מהלכי מסירה מהמרפק, מהפוסט, מהטופ אוף דה קי, במתפרצת, מכל מקום.
    .
    בולט גם איך שהקבוצה מוכנה לתרחישים שונים כאשר הכדור ביד שלו. יש עליו לחץ מוקדם בזמן הובלת הכדור? שחקן מגיע לחסימה מוקדמת אחריה מידית נוצר יתרון ללייקרס בהתקפה (יכולים לחפור כאן המון על דאבל טים ולחץ. בול שיט. לאורך זמן זו דרך נהדרת להתיש את ההגנה, לצבור עבירות מהירות, ולאפשר לליקרס נק' קלות. לחץ ודאבל טים צריכים להגיע במינון נכון, בהפתעה, ובתזמון נכון. ע"ע קליפרס)
    .
    השורה התחתונה לא מסובכת.
    בוודאי שלברון הוא הפוינט גארד של הלייקרס. יותר מכך, זו חוויה לצפות בפוינט לברון משחק,
    זוכים לראות תצוגת ניהול משחק ברמה הגבוהה ביותר.

    1. הוא מחזיק בכדור, הוא מוסר נהדר, אבל הוא לא פוינט גארד שמארגן את משחק קבוצתו כמו שכריס פול עושה, או פוינט גארדים טיפוסיים אחרים. כשהוא נמצא בטופ של הקי זה לא לארגן תרגיל לקבוצה. זה למצוא פתח לכניסה. זה 60-70% ממשחקו כשהוא עם הכדור בטופ אוף דה קי. זה שהוא מוסר נפלא, גם לארי בירד היה מוסר נפלא. גם מג'יק. אבל מג'יק היה פוינט גארד שמארגן את קבוצתוץ בירד לא היה וגם לברון לא היה. עכשיו הוא אולי עושה זאת קצת יותר כי אין רטז'ון

      1. לברון בהחלט מארגן את קבוצתו, ומשחקו לפרקים מזכיר מאוד את זה של מג'יק. תתבונן שוב במשחק 2 בסדרה. איך המשחק עובר דרכו, ישירות לדייויס ללא הפרעה. איך פעם אחר פעם הבחירה איך לנצל את מה שההגנה נותנת עוברת דרך ניהול המשחק שלו.
        התיאור הנ"ל הוא בדיוק התיאור של איך רכז איכותי צריך להתנהל.
        .
        כאמור –
        חד משמעית, העונה לברון הוא פוינט גארד במשרה מלאה.

        1. ואין לרכז עיניים? אין לרכז ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הפורוורד מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו – לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו – לא נצחק? אם תרעילו אותנו – לא נמות? ואם תתעללו בנו – האם לא נתנקם? אם אנו דומים לכם בכל השאר- הנה נדמה לכם גם בעניין הזה. אם רכז פוגע בפורוורד, לאיזה חסד יזכה מידיו?- נקמה! ואם פורוורד פוגע ברכז, לאיזה שפל רוח יצפה ממנו, על פי המופת הפורוורדי?- שוב, נקמה! את הנבלה שתלמדו אותי אוציא לפועל, וגם אם יקשה עלי, אגדיל עוד לעשות בה יותר מכל אשר למדתי.

      2. למנחם – ההבדל בין לברון לבין רוב הרכזים הקלסיים שאתה זוכר הוא שלברון מאוד אתלטי ומסוגל לאיים על הסל מכל נקודה על המגרש, בעיקר קרוב לסל. לכן ההגנה תמיד בבעיה ולא יודעת אם הוא מסדר תרגיל לחברים או שהוא יקלע בעצמו.

  5. לוקה וקאווי קיבלו בסידרה הזאת כמעט תמיד קליר פאת לכן המספרים שלהם. קרלייל וריברס זה 2 מאמנים רפי הבנה שלא מתאים להם אפילו לכתוב תגובות בהופס.
    שהביאו עליהם הגנה שהולמת את מעמדם הם התקשו מאד ואף ניגרו.
    מה שהלך אתמול היה חרפה סטייל ברט בראון.
    קאווי רבע ראשון מחוסל עם לחץ ודאבל טים עומד על 2 נק. ואז קרלייל מוריד את כל זה ונותן לו לדדות חופשי ומםסיד את המשחק ואני בכלל לא אתייחס לביזיון בקלאץ ולזריקות אימון על קלבר המסכן כמה התקפות רצוף…..
    ככה מייקל זכה ב6 טבעות בשנות ה90 נתנו לו לעמוד בגאמפ שלו עם שומר אחד ב iso סטארקס מארלי וכל הטמבלים האלה ולחגוג עליהם ולהוציא לשון…
    בשנות ה90 היו מאמנים יותר מפגרים מהיום מקובעים יותר ממסמר בקיר.
    זה פשוט היה מביך לצפייה. דוק רצה לאתגר והוריד על לוקה גם כל הגנה ושם עליו את שאמט ואת גורגי שנראה כמו כרמלו בהגנה. המזל שלו שקרלייל לא לקח את מה שהוא ניסה לתת אחרת היה נותר מובטל

    1. שמעון זה מדהים איך אתה בוחר מה לראות מה שבא לך. קאווי קיבל כולו שלושה דאבל טימס בכל הרבע הראשון. פעמיים כשהוא ירד לפוסט ופעם אחת בבאק-קורט (טיפול שהם שמרו גם לפול ג'ורג' כשהביל כדור) בשלושת המקרים הוא מסר. קרלייל המשיך עם הטיפול הזה בכל המשחק קאווי "ניגר" כשהיה עליו שומר אחד ברבע הראשון ומהלך רוב המחצית הראשונה בלי קשר ל"לחץ". בחצי השני המשיכו להביא עליו דאבל טים באותן סיטואציות והוא המשיך בעיקר למסור מהן מה שהוביל להרבה נקודות של הקליפרס. בסך הכל 8 דאבל טימס של המאבס עליו בחצי השני (כשברביעי הם אפילו הרחיבו את זה רחוק יותר אחרי שהוא קלע כמה מידריינג'ים רחוקים).
      לגבי לוקה אני אפילו לא אתחיל להסביר לך כמה שטויות אתה מדבר. הוא המשיך לראות שני שחקנים במהלך רוב המשחק היו סיטואציות שהוא באמת נשאר על שומר יחיד כתוצאה בעיקר מחילופים והוא ידע לנצל אותן אבל לא היה שום שלב שהורידו ממנו את השמירה הכפולה לחלוטין.
      אהה נכון שכחתי הם היו צריכים לעשות דאבל טים חכם…

        1. למה לשקר תודה שצדקתי. היה ניגוב של מוסד שבר הייתי אומר…
          אבל בסדר הסטט לא מראה דאבל טים ולחץ אז!זה לא אפקטיבי ולא צריך. הכוכבים כאלה מפחידים שהם ימסרו לקולדוול פופו וקארוסו בוווו

          1. אתה ליצן פשוט ליצן. אין לי מה להוסיף לך יותר
            אתה ניגבת כמו תמיד כמו בשכונה אתה המלך שמעון אתה יודע כדורסל ושח ונשים וה-כ-ל.
            יאללה שיחררתי תשפריץ חופשי

            1. אני גם רופא אליל שכחת לציין

            2. FYI,
              רופא אליל הוא לא, ובכן, רופא שהוא אליל. כן?
              זה מישהו שחושב שהוא רופא מטעמה של רוח קודש כזו או אחרת.
              באותה נשימה,
              מהיום נא לכתוב –
              שמעון. רופא אליל. מאמן אליל. GM אליל (שחקן אני לא כותב, מתוקף חמת הספק…)

              רק למען הסר ספק.

            3. הלו בתור נציג הקנאים באתר מטעם עצמו,אני מתנגד לעבודת האלילים הזאת.
              אבל אם תרצה אני מאפשר לך לעלות על קבר מפוקפק של מישהו שהיה חי לפני 2000 שנה.

            4. זה יותר מידי גיא מספיק קוריוז

      1. יפה שהתעלמת מהלחץ. ברבע הראשון לחצו אותו כמה פעמים גם והוא התקשה לדדות לספוט שלו. דאבל טים ולחץ עבד יפה אחכ זה נעלם לגמרי עד שהמשחק היה גמור בדקות האחרונות אחרי שהמדדה תפר כמה גאמפים רצוף על קלבר.
        לוקה התקשה כל פעם שקיבל דאבל טים או ראווי שמר עליו מה זה השתחרר? נתקע על זובאץ ושאמט וחגג עליהם וחגג גם על גורגי עשה ממנו קליר פאת…
        הקליפרס מידי פעם גם נלחמו בחילופים אני זוכר שאמרת שאין ככ מה לעשות נגד זה….
        כן אני רואה מה שאני רוצה לראות צודק😎
        חבל שזה לא מתיישב עם מוסד טנש שרואה בדיוק הפוך..

        1. ספרתי במיוחד בשבילך. ורשמתי לך. בוא תראה לי את הלחץ המדובר מעבר למה שרשמתי.
          מה זה השתחרר? כמו לראות מאיפה הדאבל טים מגיע ואז לברוח מהחסימה לצד השני. הוא גם חתך פעמיים את הדאבל יפה מאד באמצע.

          1. ראיתי עכשיו רבע 1 שוב בגללך בנסיעה עשית לי כאב ראש. היה על קאווי 5 דאבל טים וזה עבד להוציא לו את הכדור מהיד והיו לו 5 מהלכי אחד על אחד כולל 3 קליר פאת
            על לוקה היה 7 דאבל טים ב6 מהם נגמר בהחטאה או איב של המאבס ואחת בזריקה סופר קשה של סת קרי שנכנסה על הראש של המגן
            וחוץ מזה לא הבנתי מה אתה רוצה לומר שצריך לתת למדדה לדדות לספוט שלו עם 15 שניות כדרור ולהשליך את הגאמפ?
            אני בכלל לא מדבר על לוקה שהדאבל טים עליו עובד בטירוף כל הסידרה זה כי יש לידו פחונים זה לא התותחים של הקליפרס
            בגלל הדאבל טים היו כמה התקפות שלוקה עבר לשחק אוף דה בול זה בדיוק המטרה של זה להוציא את הכדור מהכוכב ולתת לאחרים לנהל את העניינים
            מתי לוקה וקאווי חוגגים? שנותנים להם לקחת את הזמן בניחותא ולעשות מה שבא להם על המגינים קלבר קרי שאמט גקסון גם גורגי באחד על אחד. והם גם פחות מזיעים בזה

            1. מכיוון שרשמתי אז בוא תגיד לי איפה היו עוד 2?
              9:05 – דאבל עליו בפוסט הנעת כדור יפה צעדים של זובאץ'
              8:44 – דאבל בבאק-קוט עבירה של לוקה.
              4:08 – דאבל בפוסט – שוב הנעת כדור יפה וסל של הארל.
              אתה אמרת שכל הרבע הראשון עשו עליו דאבל ולחץ ואחר כך הורידו כשהם המשיכו באותה אסטרטגיה בהמשך (ההבדל היה שקאווי פשוט קיבל יותר כדורים).
              אותו דבר לגבי לוקה – הדאבל עליו היה יעיל בגלל שהשאר לא פגעו – לא הורידו ממנו את הדאבל בהמשך.

            2. היה עוד 2 שלחצו אותו על כל המגרש

            3. זמן?

            4. אתה מתכוון למהלך שקליבה ליווה אותו?
              חשבתי שקליבה הוא אויר.
              בוא נגיד שזה לא בדיוק היה לחץ.

  6. אתה צודק לגבי המאבס רכים מידי ולא האמינו בעצמם וקרלייל האחראי הבלעדי לזה שהם לא ניצחו את הסידרה הזאת. דוק עשה הכל שהמאבס יקחו קרלייל אמר לא תודה.

    1. אמרתי אתמול – הגנה זה גם אישיות. ושרוטים שמתעצבנים על המחשבה המזעזעת שמישהו ייחלל את הסל שלהם עם כדורסל הם שומרים טובים טבעית. זה בדרך כלל בא עם עוד כמה שריטות. לא שאין שומרים טובים שהם גם ילדים טובים… אבל הכי טוב זה שרוטים.

  7. היה ברור שמישהו בקליפרס יעשה משהו ללוקה. טוב שמוריס הורחק.
    אולי מנחם צודק והם יורמים. באווירת הפוליטיקלי קורקט ב NBA וכשהאפשרות היחידה היא BLM ללא כל דיון אי אפשר למשל לשלוח את בובאן לשנות חלק מהפרצוף של מוריס או הראל. זו הרי גזענות….

  8. לא יודע אם אני מוקסם מהסדרה של לוקה יותר מדי, אבל יש מצב שהאיש הוא השחקן הכי טוב בליגה.
    לא U23 ולא בעוד 5 שנים – בכל הגילאים, ועכשיו.
    אני באמת לא רואה אף שחקן אחר בליגה, שאם תשים אותו במקום לוקה בדאלאס מצליח לאתגר ככה את הקליפרס(הקבוצה הכי טוב ועמוקה בליגה) בלי כמעט שום עזרה.
    ראינו אפילו איך סטף נראה בתחילת העונה הזו, או הקינג עם הלייקרס בעונה הקודמת, ולדעתי שם היה צוות מסייע סביר, ובטח שיותר טוב ממה שהיה ללוקה בסדרה הזו, או AD עם הפליקנס. אף אחד לא עשה יותר מדי בלי צוות מסייע איכותי או כוכבים נוספים לצידו.
    לוקה נראה בדרך להיות GOAT.

    1. בידיוק, זה מה שרציתי לכתוב והקדמת אותי ברבע שעה כי קראתי את התגובות האחרות.
      זה היה מיוזיקל מפורסם ואימי היתה שרה לי את השיר הזה Anything You Can Do I Can Do Better
      הכרתי את המילים בע"פ.
      NO YOU CAN'T….

  9. לגבי שחקן להתחיל קבוצה סביבו – נראה לי שהייתי לוקח את לוקה. הוא משפר את כולם סביבו.
    ברור שמדובר בעונה אחת, כי אם זה פרנצ'ייז זה בכלל לא דיון, יש לו 8/9 שנים לתת יותר מקוואי,דוראנט או הארדן(ו12 יותר מלברון).
    יאניס גם בשיחה הזו, אבל אין לו קליעה והוא נראה לי מוגבל במצבי קלאץ', והוא הסופרסטאר האחרון שהייתי רוצה עם הכדור בזריקה האחרונה(או ב5 הדקות האחרונות).
    טריי ומוראנט רמה אחת מתחת, גם טייטום.
    על זיון אין מה לדבר באותה נשימה עם מי שהזכרתי.

            1. The No Bang Theory

            2. הרגת.

          1. אהי בכלל חושב שטריי לגמרי במדרגה הזאת פשוט לא יצא להראות ומוראנט יהיה שם כבר השנה.
            מוראנט הוביל תכלס נכים לפלייאוף לפני הקורונה במערב משהו שגם לוקה לא עשה בעונת רוקי.
            מוראנט לא מקבל מספיק הייפ כי הוא עדיין פרי לא בשל

            1. 🙂

  10. מי שמסתכל גם על הצד ההגנתי ולא רק התקפה מבין שקוואי השחקן הכי טוב בליגה, בקרב צמוד עם יאניס. יחד עם זה, הוא שחקן שאני פשוט לא נהנה לראות – אולי זו החזות הפלגמטית, אולי האופן בו הוא משחק, לא יודע – בשורה התחתונה אותי הוא משעמם. לוקה לעומת זאת זה פשוט הצגה.

    1. קוואי הכי טוב בליגה על הנייר. אבל הוא פשוט משעמם מדי במשחקו שמבוסס על אותו ג'אמפר כל פעם, מאותה נקודה…
      לא סתם קוראים לו המדדה.
      כנראה שהוא הכי טוב בליגה, אבל in my book, גם ליופי של המשחק יש חשיבות בדיון כזה. ולכן קוואי לא יכול לעמוד בראש ברשימה שלי.

  11. מה שמדהים בדו-קרב מארי-מיצ'ל זה שזה לא קרה במשחק אחד, או אפילו שניים – זה אשכרה סדרה שלמה של התעלויות אישיות פסיכיות משני הצדדים (אולי חוץ ממשחק נפל 1 של מארי).
    לא הכדורסל הגדול ביותר, אבל בהחלט מן התצוגות האישיות הגדולות ביותר – כ"א בנפרד – וביחד זה כבר משהו שלא ראינו מעולם.

  12. מנחם החצי שקל שלי בנוגע למה היה לפני המפץ הגדול. הוא מה שקורא עכשיו 50 קילומטר מחוץ לגבולות היקום שלנו. כנראה יש שם כלום ועוד חמישים קילומטר היקום שלנו יתרחב גם לשם .

  13. בוקר טוב,

    1. עכשיו סיימתי לראות את דנבר-יוטה. אני רוצה בזאת להתנצל בפני ג'מאל מורי, שאחרי המשחק הראשון בסדרה כתבתי שהוא צריך לשפר את הקליעה, אחרת הוא יהיה בשנה הבאה רק השחקן השלישי בטיבו בקבוצה אחרי פורטר ג'וניור.
    אין ספק שהוא הציב את עצמו כשחקן מס' 1 בדנבר המשחק ברמה של סופרסטאר.
    2. דנבר-יוטה, אחת הסדרות המהנות ביותר לצפייה שראיתי ב-25 שנים האחרונות שאני רואה NBA על בסיס קבוע.
    3. עצוב לי שמיטשל או מארי יילכו הביתה אחרי הסיבוב הזה. הייתי מעדיף שיוסטון עם הכדורסל המגעיל שלה תלך הביתה במקומם..
    4. אמונה היא הכרחית כדי לעזור לנו להתמודד עם הלא מוכר והלא ידוע וזה לא משנה במי/מה אתה מאמין.
    הנחת היסוד שלי, שמכלום לא יכול היווצר כלום, כלומר לפני שהיקום נוצר, היה צריך מישהו/משהו ליצור אותו, והוא היה כאן קודם. ושכל אחד יקרא למשהו/ מישהו הזה, באיזה שם שהוא רוצה.
    5. איזה כיף של משחק 7 מחכה לנו. לדעתי יוטה יתאוששו וינצחו.

    1. הבעיה היא חוסר עיקביות.
      לצד משחקים נעלים יש לו נפילות גדולות מאד. לפעמים כמה משחקים ברצף.

  14. העובדה היא שישנם מדענים ואנשי אקדמיה שומרי מצוות והאמונה הדתית לא הפריעה להם להיות מאוד חכמים ומשכילים.
    ורבנים גדולים הם מאוד חכמים לא פחות מפרופסורים בכירים והם בקיאים גם בעניינים מדעיים. למשל, הרב שנפגש עם בן גוריון, הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכונה 'חזון אי"ש על שם ספרו, היה בקי בענייני מתמטיקה והנדסה, רפואה, אסטרונומיה ועוד. לגבי רפואה, אז במקרה מסוים הוא אמר לרופאים איך לבצע בצורה הטובה ביותר ניתוח ראש לחרדי אחד שהיה מתייעץ איתו. וכך גדולי הרבנים בכל דור הם אנשים חכמים מאוד לא פחות מכל פרופסור.
    ולהפך, דווקא האמונה הדתית היא ההגיונית כי הרבה יותר הגיוני שהיקום נברא בידי ישות תבונית בלתי מוגבלת מאשר שנברא מאליו ושהחיים נוצרו מהדומם. ולכן כשמדענין טרנדי אקדמיה שגדלו על השקפה חילונית, הכירו את ההשקפה הדתית, חזרו בתשובה:
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%
    וראה למשל כאן:
    https://haemethayehudit.blogspot.com/2015/02/blog-post_11.html?m=0&fbclid=IwAR3Idnrdu8VfFA6IRHJ5sj3KQQHqq4nqLZvZVYDfFyObr0oc1MW5E

  15. מנחם לגבי "הנפץ הגדול", אני יודע בדיוק מתי הוא היה-
    חג האש, קיבוץ בעמק הירדן, אמצע שנות ה-90'
    זה נגמר עם פיצוץ ענק, מג"ב, והתנצלות בעלון הקיבוץ.

  16. דוק, כרגיל, מלים כדורבנות. תרשה לי תובנה, דת זה כמו שאחרי שמנתחים משחק ומוציאים ממנו את כל הסטטיסטיקה, תמיד נשארים אלמנטים שהאנליטיקס לא יכולים להסביר, כי לפי כל החישובים, הכל היה צריך ללכת לתוצאה איקס, ואיך בסוף יצא וואי? אז אומרים, נניח שאלה היו ווינרים, או שההם צ׳וקד, או שאלה רכים או שאלה קשים, או שזו קבוצת נשמה, או שהגיע זמנם של ההם, בקיצור, כל מה שהמספרים לא יכולים להסביר. יבוא ה״מאמין״ ויגיד נכון, זה בדיוק הסיבה, השלשה עם הבאזר נכנסה כי הזה ווינר, והגיע להם, והשניה נחנקה. יבוא ה״מפקפק״ ויגיד ממש לא, זה שההוא שקולע עונשין 76.5% קלע 80% זה לא כי רוח השכינה נחתה עליו, אלא כי זה טבעו של ממוצע, היום 80% מחר 73% והנה לך 76.5%. הקטע הוא שההוא שמאמין בווינריות וגורל ומגיע וכזה לא הולך לזרוק את השני למרתפי האינקוויזיציה על כפירה או להוציא אותו להורג בשריפה.
    וחוץ מזה, שמעתי מכמה אנשים שההגנות בפלייאוף מזכירות להם משחק אולסטאר, אז לך תדע.

  17. עוד לא קראתי הכל אבל אני מאמץ בשמחה ובחיוך את הביטוי של מנחם, ובטח אשתמש בו בתחום בו אני עוסק:
    "הנפץ הגדול"
    ענק!

  18. היי מנחם אני תומך בכך שהאתר הזה יישאר אתר ספורט מהסיבה הפשוטה שאם אני רוצה להתווכח על פוליטיקה ויהדות אני עושה זאת במקומות המתאימים .(ואני כבר פחות ופחות רוצה כי כל אחד נשאר כמה מפתיע בעמדתו )
    בכל זאת בכדי לסגור את הפינה …אתייחס בקצרה למה שכתבת

    1. בכל הקשור לשאלות היהודיות הרי שחכמי היהדות בכל הדורות טענו תמיד שאלוקים הוא קדמון לכל דבר זה אחד מ 13 עיקרי היהדות ועל כך כולם מסכימים .

    מה שאני רוצה לומר שאותם אלו המכונים דתיים מתעסקים בשאלות אלו ובשאלות אחרות יומם ולילה כולל למשל שאלה שאולי לא אומרת שום דבר לאדם לא דתי והיא שאלת הידיעה והבחירה
    זו שאלה שנשאלה מאות וכנראה אלפי שנים
    והשאלה בפשטות היא אם הבורא יודע כל מה שאני יעשה אזי איפה הבחירה שלי כאדם .

    זו שאלה שהעסיקה רבות את הדורות הקודמים

    הרלב"ג (נולד סביבות 1288 לספירה ונפטר ב 1344 במץ צרפת ) אמר על כך שאין גנות לומר על הבורא כי איננו יודע והוא טען בפשטות שבורא עולם לא יודע מה תהיה בחירת האדם. (שכן דבר מגונה זה לא לדעת דברים בני ידיעה אך דברים שאינם בני ידיעה לא מגונה לא לדעת אותם )

    רבי חסדי קרקש (נולד בערך בשנת 1340 וחי כ 70 שנה עד 1410 לערך בסארגוסה ספרד )
    חלק על הרלב"ג וטען כי אי אפשר להגביל את הבורא והוא יודע הכל ומצד האמת אין לאדם רצון חופשי .

    על כך השיב לו
    רבינו דון יצחק אברבנאל (1437-1508)
    ונבהלתי מאד מראות הרב החסיד הזה (הרב קרקש) שכן הוא בא להציל מהכפירה ונפל בה יותר חזק
    רצה לומר שהרב קרקש כ"כ פחד מדבריו של הרלב"ג בהם ראה כפירה (שכן הגביל את הבורא )
    ויצר כפירה גדולה יותר (בכך שביטל את הבחירה החופשית )

    וכמובן אח"כ הרמב"ם מתייחס לסוגיה זו ואומר ששאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים .

    והוא מסכם ואומר " אין בנו כח לידע האיך ידע הקב"ה (הבורא) כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם. ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך"

    בשורה התחתונה הבאתי את דיון הידיעה והבחירה רק בכדי להראות שישנם שאלות יהודיות (ויש שיגידו פילוסופיות ) הם שאלו שנשאלו מאות אם לא אלפי שנים נשפכו על כך לא מעט קולמסים וטובי חכמי ישראל בכל הדורות עסקו בהם .

    1. היום כולם יודעים שזו שאלה שאינה במקומה.
      הרי כבר הוכיח החכם באדם(טופ 5 לקטני האמונה),שיש קשר בין הזמן למקום. ולכן איך אפשר לדון על משהו שלא קשור במקום…
      בנוסף לפי תיאוריית הקוונטים,שיש מימד אי דטרמניסטי בעולם, ולכן יש הטוענים שיש בכלל יקומים מרובים, איך אפשר לדון על האדם ביקום ספציפי.
      בנוסף היום יש דיעה שרוב היקום מורכב מחומר אפל(שאינו פולט קרינה),ויש גם אנרגיה אפילה. הם לא יודעים להסביר מה זה חומר אפל,אבל הם בקיאים בדעת עליון….

    2. אתה מעוניין להתעסק רק בספורט כאן, ולא בדת או פוליטיקה. יפה. אז למה לעזאזל אתה צריך לסגור לנו עוד איזו פינה קטנה ומשם ממשיך דוך…. אין אפשרןת לשכנע אחרים אבל כמו כל הדתות אתה מסיונר. תסלח לי אבל זה עלוב אפילו בסטנדרטים של ימינו.

  19. אשר לפוליטיקה ולחששות שלך מטראמפ בתקופה שבה הוא יהיה בשלטון למרות שייבחר נשיא אחר
    ראשית הייתי מציע לך לחשוש מכך שתקבל את טרמפ לעוד 4 שנים (זה לא מופרך )
    שנית ההיסטוריה הוכיחה שהחשש הוא דווקא מנשיא דמוקרטי מכהן כך למשל אובאמה רצה לפגוע בנו לאחר שכבר טראמפ נבחר כנשיא אבל נתניהו עשה לו שחמט עם פוטין
    וככה אצל מנהיגי השמאל שככל שהם נפלו מהר יותר ככה ניסו לקבוע עובדות בשטח יותר חזקות ראה למשל אהוד ברק 2000 .

  20. ובכדורסל
    יוטה -דנבר
    1. משחק 7 גדול בין שני שחקנים בסדרה ענקית שאולי איני זוכר מאץ אפ מפתיע שכזה
    מיטשל יותר טוב אבל גם דנבר יהיה אחלה משחק

    2. אבל לא נראה שלמי מהם יש סיכוי עם קליפרס

    קליפרס -דאלאס

    אשר לקליפרס יהיה מעניין לראות אותה בגמר האזורי שיהיה מדהים

    אשר לדאלאס אולי אתה צודק אבל שחקנים כאלו ניתן להשיג בקלות יחסית
    יש לוקה לעוד עשור לפחות ( כמובן אף פעם לא ניתן לדעת עם פציעות ואת מי זה יתפוס )
    ואם אכן הוא יהיה בריא דאלאס רגועה .

    בכל הקשור לליקרס
    תהיה סדרה מעניינת עם יוסטון ל.א כמובן פייבוריטית אבל אם מישהי בל.א לא תתייצב לסדרה ההיסטורית זו הלייקרס.

    1. דווקא מורי היה יותר טוב:
      50 נק' לעומת 44;
      12-8=66.67% משתיים לעומת 12-5=41.67;
      12-9=75% משלוש לעומת 13-9=69.2;
      7-7=100% מהקו לעומת 9-7=77.78.

  21. איזה כבוד לעיר מגוריי, באר יעקב נכנסה למעורב של מנחם!!!! (שנים שאני מחכה. הגעת כבר לכל מני חורים בארץ, ודווקא ל'פריז של השפלה' התעכבת?)
    אחלה מעורב, תודה רבה

  22. מוריי ודונובן מיצ'ל – וואו. מעניין מה נראה מהם בשנה הבאה.

    טורונטו ובוסטון – המון הגנה והתקפות עומדות. אם לסטיבנס הייתה קצת השראה הוא היה מתחיל לבנות התקפות קצת יותר מעניינות ולא רק מסתמך על הכישרון (העצום!) של השחקנים שלו.
    מאמן העונה או לא – לטעמי טורונטו לא נראו יותר מעניינים הלילה וגם לא נראו כאלה לפני.

    לפחות שתי הקבוצות משחקות יופי של הגנה.

    אני בעד בוסטון בסדרה הזו (בגדול גם בפלייאוף).

    1. יונתן
      סטיבנס עשה עבודת הכנה מצויינת הן מול פילי והן לפני המשחק אמש מול רונטו.
      ההכנות שלו מעולות. ובכל זאת חסר שם משהו כדי שיגיע לחמישייה הפותחת. נראה האם נרס ימצא דרך למלכד את את ההכנות של סטיבנס במשחקים הבאים. אני מת שבעוד חודש וחצי אוכל את הכובע שלי ואודה שטעיתי בביקורת ושסטיבנס מאמן גדול.

  23. יש מספיק פורומים להתנצחויות פוליטיות. בואו נשאיר זאת מחוץ לאתר.
    אמש צפיתי במשחק בין בוסטון לטורונטו. להלן מספר תובנות:
    1. כמעט כול סנטר בפלייאוף היה עושה שמות במרק גאסול. לדעתי הוא לא תורם כלום לטורונטו ויותר מכך רק מזיק.
    2. למרות שבוסטון שיחקה טוב, היא איבדה 22 כדורים. מספר גבוה לכול הדעות.
    3. רוברט וויליאמס הפתיע אותי בעמדת הסנטר המחליף. עד כדי כך שאנס קאנטר לא שיחק אפילו שניה.
    4. סיאקם ואיבקה נכנסו הרבה פעמים עם הראש בקיר.
    5. לדעתי הסדרה תיגרר ל 7 משחקים אבל בוסטון ינצחו.

  24. גראנט שחקן חופשי בקיץ.אני חושב שכל קבוצה בליגה תשמח להחתים שחקן כזה. מעניין כמה דנבר יהיו מוכנים להציע לו.

  25. לגבי דאלאס – לגמרי. אם כבר באד-בוי יש להם את פורזינגיס עם ההאשמות האונס שלו מהשנה שעברה ואיזו קטטה. אבל נראה שהוא מגעיל רק מחוץ למגרש ובכל מקרה לא מסוגל לשמור על שחקנים הרבה יותר נמוכים ממנו.

    גם ההסתמכות על לוקה לנהל את הכל בהתקפה היא קצת בעייתית בעיני. מספרים של אוסקר רוברטסון וראסל ווסטברוק לא הוכיחו את עצמם כמתכון לאליפויות.
    כן, זה איכשהו עבד ללברון אבל אפילו ג'ורדן היה צריך לתת לעוד שחקנים לגעת בכדור כדי להתחיל לייצר אליפויות (גם אם מסתבר שהוא חשב שהם כולם מטומטמים).

    או שאולי דווקא לוקה כן יכול על כולם…

  26. טבלת הנתונים של דנבר-יוטה:
    https://theathletic.com/nba/boxscore/?id=15357
    היתרונות הבולטים של דנבר במשחק:
    בקליעה משתיים (33-21=63.636363% לעומת 42-16=38.1% כשמשלוש לשתי הקבוצות 36-18 ומהם למורי 12-9 ולמיצ'ל 13-9 כשלשניהם גם שבעה קליעות מהקו ללא החטאות ומורי ועם שתי החטאות למיצ'ל);
    בקליעה מהקו (26-23=88.5% לעומת 30-21=70%) הגם שהפער בקליעות רק שלוש);
    ובכדורים חוזרים (30-43).

  27. 2020 ממשיכה בשלה – ג'ון תומפסון מאמנה האגדי של ג'ורגטאון נפטר. היה המאמן שגידל בין השאר את יואינג, מוטומבו, מורנינג ואייברסון.

  28. תודה על המעורב
    לדעתי קבוצה בלי "רוע" יכולה לקחת אליפות, כמו טורונטו אשתקד. האווירה שמוריס ובברלי מכניסים היא די רעילה.
    לגבי השאלות הגדולות של הקיום, יש אליהן התייחסות בתרבויות עתיקות שונות, למשל מיתוסים של בריאה שדומים למדי בין תרבויות שונות, וגם ספרים שונים המתארים את מה שיש למשל לאחר המוות, או לפני הלידה

    1. רוע לא חייב להיות דחיפות ולכלוכים אלא קשיחות פיזית ומנטלית. איבקה, ואן פליט ולאורי הם לגמרי badass
      .
      הצורך בדת והמרכיבים המשותפים לדתות זה עניין כה עתיק עד שצריך להיות עיוור כדי לא לראות חדירה של אותם האלמנטים לכלל הדתות ואף לארגונים וקבוצות זהות לאו דווקא דתיות.
      המסורות המסופטמיות מלאות בגניבות ספרותיות שמצאו דרכם לספרים שלנו.

      1. קשיחות פיסית ומנטאלית יש לדעתי ללוקה, לברק להרדאווי, יש גם לדאלאס
        *
        הספרים שלנו הושפעו מכמה מקורות, אחד מהם באמת מסופוטמיה, וזה קרה לפחות פעמיים
        אברהם בנדודיו עבר בחרן ושם התוודה להתחלה של מונותאיזם שהופיע שם ביחס למרחב הגאוגרפי.
        וכמובן בתקופת שיבת ציון יובאה הרבה מאד השפעה ממסופוטמיה, לדוגמה אסתר ומורדכי הם האלים הבבליים אישתר ומורדוך

  29. 1. בא לי לכתוב מגילה על כל העניין הפוליטי. אבחר רק לומר שאני מרגיש בודד וגלמוד. אני לא שייך לאף שבט ואין לי אף לא ייצוג פוליטי אחד לרפואה. לא בארץ ולא בארה"ב.
    .
    3. לא הצלחתי ליהנות מהמשחק של דנבר נגד יוטה. אולי השחקנים כיום יותר אתלטיים וחוסר היכולת להגן עם הגוף גורם להם להיות מגנים יותר יצירתיים, אך זה הופך את המשחק לסופר סטרילי. מכיוון שהקליעה כל כך השתפרה ומהירות הזריקה כמעט לא מאפשרת חסימה על קלעי, זה נראה שרוב הקליעות זה סתם עניין של אחוזים ולא מושפעים מהמגן. אותו כנ"ל בצבע. כמות הלייאפים והדאנקים הקלילים במשחק פלייאוף כמו של אתמול הפכו לבלתי נסבלים. הניסיון של שחקני הגנה למכור לשופטים שהם לא נגעו או זזו לכיוון אסור של התוקף הופך את הצבע למקום אנמי. החסימה של ארוכי הידיים היא הכלי האחרון. כך שלמרות החסימה הנדירה והמדהימה של פלאמלי זהו משחק זורם ונחמד שהרגיש כמו משהו משבוע אול סטאר יותר ממשחק פלייאוף חם ומרגש. ואולי אחרי 4 שנים של הווריוס קרבות קליעה קצת איבדו מהעוקץ
    .
    4. הסלטיקס והראפטורס למרות המשחק החד צדדי היה תענוג מוחלט. הבליצים, הזינוקים לפרקט, הריצות, ההגנה החונקת של שני הצדדים (ואן פליט היה נראה מטורף. אולי הניקס צריכים להציע לו הצעה שלא יוכל לסרב לה. אותו כנ"ל סמארט, בראון, טיים לורד וכו' בסלטיקס). עד הדקות האחרונות באמת שלא הייתי בטוח שאין לראפטורס גיר אחרון לעשות ריצה. הקליעה לשלוש גרמה למשחק להיות חד צדדי אך מה שצריך להדאיג את הסלטיקס זה איבודי הכדור ונושא שהתייחסתי אליו בכתיבה על הדראפט: הסלטיקס חייבים פוינט גארד מחליף אמין וטוב. עם קמבה על המגרש הם נראו נהדר וטייטום סגר להם את הפינות של הזריקות הקשות בסוף השעון. הראפטורס רצי מרתון ובוסטון במאזן פסיכי של ניצחון במשחק מספר 1 (אני חושב שהרצף הוא 11 סדרות רצוף). פסקל חייב במשחקים הבאים לקחת יותר אחריות והרפטורס צריכים לדאוג להגיב לתרגילי החנק של התקפות המעבר שעשה להם ברד סטיבנס. הירידה להגנה ועיכוב מוביל הכדור היו גאונות לשמה. אבל ניק נרס ימצא כבר תגובה במשחק 2
    .
    5. עוד משחק מצוין ופיזי בין הקליפרס למאבס. למאבס לא היה חסר הרבה לקחת את המשחק הזה ברמת המומנטום. פורזינגס לא בדיוק נראה היה כמו המפלצת לפני שנפצע, והמאבס עם הופעה הירואית של לוקה פשוט חסרים כישרון. ראיתי ירידות על קרלייל. זה מגוחך כי לעשות רומנטיזציה על סגל שלפני שנה שנתיים אף אחד לא היה נותן לרובם דקות למשחק פלייאוף זו חכמה קטנה. הקליפרס עמוקים וטובים מהמאבס בצורה ברורה. יחסיי הכוחות ברורים. ועדיין זו סדרה שעושה הרבה כבוד למאבס. לגבי enforcers לא חסרים שנה הבאה פרי אייג'נטים בסגנון. טריסטן ת'ומפסון נתן עונה טובה, מוריס עצמו יהיה פנוי ואפילו שחקן כמו סרג' איבקה עלול להיות אופציה

    לא צפיתי ברוב הסדרה של הלייקרס למעט תקצירים ארוכים. אך לא הייתי בונה על השתרשות המילה "שלשלן" בשפת הספורט הישראלית. בטח לא בעונת הדיזנטריה הבאה עלינו לטובה

  30. השנים עוברות ודוקטור לס כמנהגו נוהג. מכפיש כל דבר שזז אבל ברגע שמישהו אומר משהו אז הוא והכלבתול שלו דוקטור רזי ישאר עושים פוס משחק… לא יאמן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט