סדרת מעקבי הפלייאוף היומיים שלי חוזרת אחרי ריצות מוצלחות ב-2016 ו-2017, והפסקה של שנתיים בחסות צבא ההגנה לישראל. בואו נתחיל:

דנבר-יוטה

המשחק הראשון של סדרת פלייאוף משאיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות, והמשחק הזה השאיר אותנו עם שאלה אחת גדולה – איך דנבר עוצרת את דונובן מיטשל?

שחקן ההגנה האישית הטוב ביותר של הנאגטס, גארי האריס, לא שיחק. טורי קרייג שחקן הגנה טוב אבל לא הצליח לעצור את מיטשל שלהט היום ועשה 6 עבירות, 5 מתוכן על מיטשל. שומרים אחרים לא הצליחו לשמור עליו לאורך זמן כשמי שעשה את העבודה הטובה ביותר היה ג'רמי גרנט. זה אולי המפתח הגדול ביותר של הנאגטס. יש ליוטה, בשל מגבלות הפציעות, שני נון-שוטרס בחמישייה בדמות רויס אוניל וג'ואן מורגן (2 מ-11 משותף היום מהשדה. אוניל זורק 5 זריקות למשחק כשחקן חמישייה, מורגן פתח לראשונה בקריירה במשחק NBA היום). דנבר צריכה להרשות לעצמה להביא את העזרה ההגנתית והשמירות הכפולות על מיטשל, גם אם זה אומר ששניהם נשארים פתוחים, כי קרייג פשוט לא יכול להתמודד איתו באחד על אחד.

יוטה הוציאה יותר מעצמה במשחק הזה. ההופעה העל-אנושית של מיטשל לא תחזור על עצמה כל ערב (וכך גם 53% מהשלוש של דנבר), אבל מלבדו קלארקסון היה כוח אש מהספסל וג'ו אינגלס שיחק טוב. ברגעים בהם רודי גובר נשאר בצבע – בעיקר ברבע השלישי, בו ניקולה יוקיץ' זרק פעם אחת מחוץ לקשת – ההגנה שלהם עבדה. זה לא קרה מספיק ולראיה הג'אז ספגו 135 נקודות.

זאת נקודה חשובה מבחינת יוטה להמשך. יש לה אורך בחמישייה עם אוניל (מוטת ידיים של 2.08 מ'), מורגן (מוטת ידיים של 2.13 מ') וגובר שיכול לאפשר להם להפריע למסירות, וגובר במיטבו כשחקן הגנה שמסייע בטבעת ולא שחקן 1 על 1. למרות זאת, ראינו מהם מצבים כאלה:

גובר נשאר בואקום בין יוקיץ' הרחוק מהצבע להגנה בצבע וזה מה שאפשר לדנבר לעלות ל-47-59 לקראת סיום הרבע השני. היא יכולה להרשות לעצמה שמירה אזורית כשאחד הפורוורדים על יוקיץ' וגובר מחכה בצבע לתנועה של הנאגטס, כי אני לא מאמין שנראה אותם קולעים ב-22 מ-41 מהשלוש ב-3 מ-6 המשחקים הבאים בסדרה, במידה ויהיו כאלה. מצד שני, זה נראה כאילו התקרה של דנבר גבוהה יותר, במיוחד בכל הקשור למאמץ ההגנתי החלש (בעיקר של פורטר ויוקיץ') היום. אם מיטשל לא היה קולע 17 נקודות ברבע השני ו-22 ברבע הרביעי, המשחק הזה היה נגמר ב-20 הפרש. לא סביר שיחזור על עצמו.

בוסטון-פילדלפיה

בדומה למשחק המדהים של מיטשל אתמול השאלה הגדולה של הסדרה הזאת הייתה תלויה בשחקן אחד – איך הסלטיקס מאטים את ג'ואל אמביד? בשלושת הרבעים הראשונים הסלטיקס לא באמת הצליחה, כשהוא קלע ב-7 מ-10 מהשדה ועשה עבודה טובה גם בהגנה. השינוי הגיע ברבע האחרון.

באותו רבע רביעי אמביד איבד את זה. הוא החטיא את 4 זריקותיו האחרונות מהשדה ועשה 4 עבירות, כש-2 מ-4 הזריקות האלה היו ניסיונות לדחוק ריבאונדי התקפה פנימה ולא תנועה מסודרת לסל. באותו רבע הסיקסרס נבלמו כשגם טוביאס האריס, שנשמר היטב ע"י טייטום, החטיא את 6 זריקותיו האחרונות. התפקיד של האריס במשחק הזה היה טוב, כשהוא היה היוצר המשמעותי בהתקפה וסיים עם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.

זה נראה כאילו פילדלפיה פשוט התעייפה ברבע האחרון. הם בקושי הצליחו להכנס לצבע, אמביד עשה עבירות מיותרות באזור הטבעת והסיקסרס לא הצליחו להגיע לנקודות בצד השני של המגרש: אחרי 14 מ-16 בשלושת הרבעים הראשונים הם ירדו ל-3 מ-10 ברבע האחרון, כולל כמה ניסיונות לטיפ-אין אחרי ריבאונד התקפה ומעט מדי פוסט-אפ. זה הקלף המרכזי של פילדלפיה לניצחון, כי בוסטון יותר מוכשרת ויכולה לעשות דברים כאלה:

השניים קלעו 61 נקודות והיו טובים מאוד בהגנה, אבל למרות זאת פילדלפיה הייתה בתמונה לאורך רוב המשחק ויכלה לנצח עם פחות איבודים ויותר ריכוז ברבע האחרון. אחרי 37 דקות של אמביד ו-38 של האריס בסדרה של משחק ביומיים, לא בטוח שתהיה לה האנרגיה למשהו נוסף בפעם הבאה. בשביל להשוות ל-1-1 הם יציטרכו לראות את אמביד משחק הרבה יותר בצבע, ואולי גם את הורפורד עולה מהספסל כשיש שחקן כנף נוסף ששומר על טייטום ובראון.

קליפרס-דאלאס

סחתיין על לוקה דונצ'יץ'. 42 נקודות במשחק פלייאוף ראשון באחוזים נהדרים (13 מ-21 מהשדה, כשיש גם 11 איבודים) כשהוא מחזיר את המאבריקס מפיגור 2-18 ולוקח את פטריק בברלי, ששמר עליו, פעם אחרי פעם לסל. אני מאמין שבמשחקים הבאים נראה את פול ג'ורג' או קוואי לנארד, שחקנים גדולים יותר, מתבקשים לשמור על דונצ'יץ'.

ברגע שזה יקרה לא סביר שהוא יקלע שוב 42 נקודות, מה שמביא אותנו לשחקני המשנה של דאלאס. פורזינגיס קלע 14 ב-3 מ-9 מהשדה במשחק הפלייאוף הראשון שלו, כשהוא זורק רק 2 זריקות מה-restricted area ומחטיא את שתיהן. דאלאס יכולה להשתמש בו הרבה יותר בצבע, כשקלייבה משמש כחוסם לדונצ'יץ' והוא מחכה למסירה. הקליפרס עשו עבודה נהדרת, בעיקר ברבע הראשון, בכל הקשור לפגיעה ביכולת המסירה של דונצ'יץ' – הם הגיעו לסגור לו אפשרויות מסירה וכפו על דאלאס 20 איבודים במשחק הזה. גם אם ג'ורג' או לנארד ישמרו על דונצ'יץ' ונראה את בברלי שומר על שחקן אחר (אולי טים הארדוואי) הם יוכלו להמשיך לקרוא את המסירות של המאבריקס, בזכות יכולת החטיפה הטובה של בברלי עצמו.

הקליפרס קלעו 118 נקודות ביום בינוני של לו וויליאמס (14 נקודות, 4 מ-10 מהשדה) וביום הראשון של מונטרז הארל, 2 מ-5 ו-6 נקודות, בבועה. קוואי וג'ורג' שיחקו טוב ואין לדאלאס את הכלים ההגנתיים לעצור אותם, לכן השאלה הגדולה היא איך הקליפרס תגיב למשחק של דונצ'יץ' – זה יכול להפוך את הסדרה מאחת של 4 משחקים לאחת של 7 משחקים. זה הדבר המדאיג מבחינתם: ההתקפה שלהם הייתה מצויינת ועדיין יש הרגשה שדאלאס הייתה מנצחת את המשחק אם פורזינגיס לא היה מורחק. סימן מטריד.

מעבר לזה, שימו לב למרקוס מוריס שקלע 18 נקודות, חטף 4 כדורים ושיחק כמו שהקליפרס קיוו שישחק ברגע שהגיע לקבוצה. השאלה עכשיו היא האם המשחק שלו היה חד פעמי או שהוא ימשיך ככה כל הפלייאוף, וזאת יכולה להתברר כשאלה שתכריע אליפות.

טורונטו-ברוקלין

יש סיבה שהמשחק הזה אחרון. טורונטו עלו להפרשים מגוחכים של 20-37, 38-68 ו-110-134 בסיום. כל ההתקפה של הראפטורס נראתה טוב, במיוחד פרד ואן וליט במחצית השנייה וסיאקם במחצית הראשונה כשהוא קלע 3 מ-6 הזריקות הראשונות שלו ו-1 מ-7 הבאות אחריה. מה ברוקלין יכולה לעשות כדי לגנוב כאן משחק?

הנטס צריכים לקוות שהשלשות שלהם יכנסו בזמן הנכון. הם סיימו עם 13 מ-42, 31%, כשהקבוצה קלעה 4 שלשות מ-17 הראשונות שלה. הנטס של הבועה זרקו לא מעט מרחוק, 40.4 ניסיונות למשחק בעונה הסדירה, והדרך היחידה שלהם לגנוב משחק מטורונטו – קבוצה שנותנת ליריבה שלה לזרוק בכמויות מחוץ לקשת – היא דרך יום טוב מדאון טאון. את זה ידענו גם לפני הסדרה, אז בואו נדבר על ההגנה של טורונטו נגד כריס לברט:

לברט, בפעם השנייה העונה, סיים משחק עם יותר אסיסטים (15) מזריקות מהשדה (14). זה קרה בזכות מהלכים דומים לסיקוונס הבא:

לברט מוביל את הכדור במעלה המגרש, אלן מגיע לחסום לו. כשאלן מגיע לחסום לו, נוסף לקייל לאורי ששמר אותו שמירה הדוקה לאורך המשחק אנחנו רואים את מארק גאסול ונורמן פאוול סוגרים את כיווני התנועה של לברט שמוסר לג'ו האריס. האריס קלע את השלשה הזאת, אבל טורונטו מעדיפה שהשחקנים האחרים של הנטס יקחו כמה שיותר שלשות כאלה בשביל לעבור את הסיבוב הראשון בקלות.