מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום הראשון של הפלייאוף? / רועי ויינברג

סדרת מעקבי הפלייאוף היומיים שלי חוזרת אחרי ריצות מוצלחות ב-2016 ו-2017, והפסקה של שנתיים בחסות צבא ההגנה לישראל. בואו נתחיל:

דנבר-יוטה

המשחק הראשון של סדרת פלייאוף משאיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות, והמשחק הזה השאיר אותנו עם שאלה אחת גדולה – איך דנבר עוצרת את דונובן מיטשל?

שחקן ההגנה האישית הטוב ביותר של הנאגטס, גארי האריס, לא שיחק. טורי קרייג שחקן הגנה טוב אבל לא הצליח לעצור את מיטשל שלהט היום ועשה 6 עבירות, 5 מתוכן על מיטשל. שומרים אחרים לא הצליחו לשמור עליו לאורך זמן כשמי שעשה את העבודה הטובה ביותר היה ג'רמי גרנט. זה אולי המפתח הגדול ביותר של הנאגטס. יש ליוטה, בשל מגבלות הפציעות, שני נון-שוטרס בחמישייה בדמות רויס אוניל וג'ואן מורגן (2 מ-11 משותף היום מהשדה. אוניל זורק 5 זריקות למשחק כשחקן חמישייה, מורגן פתח לראשונה בקריירה במשחק NBA היום). דנבר צריכה להרשות לעצמה להביא את העזרה ההגנתית והשמירות הכפולות על מיטשל, גם אם זה אומר ששניהם נשארים פתוחים, כי קרייג פשוט לא יכול להתמודד איתו באחד על אחד.

יוטה הוציאה יותר מעצמה במשחק הזה. ההופעה העל-אנושית של מיטשל לא תחזור על עצמה כל ערב (וכך גם 53% מהשלוש של דנבר), אבל מלבדו קלארקסון היה כוח אש מהספסל וג'ו אינגלס שיחק טוב. ברגעים בהם רודי גובר נשאר בצבע – בעיקר ברבע השלישי, בו ניקולה יוקיץ' זרק פעם אחת מחוץ לקשת – ההגנה שלהם עבדה. זה לא קרה מספיק ולראיה הג'אז ספגו 135 נקודות.

זאת נקודה חשובה מבחינת יוטה להמשך. יש לה אורך בחמישייה עם אוניל (מוטת ידיים של 2.08 מ'), מורגן (מוטת ידיים של 2.13 מ') וגובר שיכול לאפשר להם להפריע למסירות, וגובר במיטבו כשחקן הגנה שמסייע בטבעת ולא שחקן 1 על 1. למרות זאת, ראינו מהם מצבים כאלה:

גובר נשאר בואקום בין יוקיץ' הרחוק מהצבע להגנה בצבע וזה מה שאפשר לדנבר לעלות ל-47-59 לקראת סיום הרבע השני. היא יכולה להרשות לעצמה שמירה אזורית כשאחד הפורוורדים על יוקיץ' וגובר מחכה בצבע לתנועה של הנאגטס, כי אני לא מאמין שנראה אותם קולעים ב-22 מ-41 מהשלוש ב-3 מ-6 המשחקים הבאים בסדרה, במידה ויהיו כאלה. מצד שני, זה נראה כאילו התקרה של דנבר גבוהה יותר, במיוחד בכל הקשור למאמץ ההגנתי החלש (בעיקר של פורטר ויוקיץ') היום. אם מיטשל לא היה קולע 17 נקודות ברבע השני ו-22 ברבע הרביעי, המשחק הזה היה נגמר ב-20 הפרש. לא סביר שיחזור על עצמו.

בוסטון-פילדלפיה

בדומה למשחק המדהים של מיטשל אתמול השאלה הגדולה של הסדרה הזאת הייתה תלויה בשחקן אחד – איך הסלטיקס מאטים את ג'ואל אמביד? בשלושת הרבעים הראשונים הסלטיקס לא באמת הצליחה, כשהוא קלע ב-7 מ-10 מהשדה ועשה עבודה טובה גם בהגנה. השינוי הגיע ברבע האחרון.

באותו רבע רביעי אמביד איבד את זה. הוא החטיא את 4 זריקותיו האחרונות מהשדה ועשה 4 עבירות, כש-2 מ-4 הזריקות האלה היו ניסיונות לדחוק ריבאונדי התקפה פנימה ולא תנועה מסודרת לסל. באותו רבע הסיקסרס נבלמו כשגם טוביאס האריס, שנשמר היטב ע"י טייטום, החטיא את 6 זריקותיו האחרונות. התפקיד של האריס במשחק הזה היה טוב, כשהוא היה היוצר המשמעותי בהתקפה וסיים עם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.

זה נראה כאילו פילדלפיה פשוט התעייפה ברבע האחרון. הם בקושי הצליחו להכנס לצבע, אמביד עשה עבירות מיותרות באזור הטבעת והסיקסרס לא הצליחו להגיע לנקודות בצד השני של המגרש: אחרי 14 מ-16 בשלושת הרבעים הראשונים הם ירדו ל-3 מ-10 ברבע האחרון, כולל כמה ניסיונות לטיפ-אין אחרי ריבאונד התקפה ומעט מדי פוסט-אפ. זה הקלף המרכזי של פילדלפיה לניצחון, כי בוסטון יותר מוכשרת ויכולה לעשות דברים כאלה:

השניים קלעו 61 נקודות והיו טובים מאוד בהגנה, אבל למרות זאת פילדלפיה הייתה בתמונה לאורך רוב המשחק ויכלה לנצח עם פחות איבודים ויותר ריכוז ברבע האחרון. אחרי 37 דקות של אמביד ו-38 של האריס בסדרה של משחק ביומיים, לא בטוח שתהיה לה האנרגיה למשהו נוסף בפעם הבאה. בשביל להשוות ל-1-1 הם יציטרכו לראות את אמביד משחק הרבה יותר בצבע, ואולי גם את הורפורד עולה מהספסל כשיש שחקן כנף נוסף ששומר על טייטום ובראון.

קליפרס-דאלאס

סחתיין על לוקה דונצ'יץ'. 42 נקודות במשחק פלייאוף ראשון באחוזים נהדרים (13 מ-21 מהשדה, כשיש גם 11 איבודים) כשהוא מחזיר את המאבריקס מפיגור 2-18 ולוקח את פטריק בברלי, ששמר עליו, פעם אחרי פעם לסל. אני מאמין שבמשחקים הבאים נראה את פול ג'ורג' או קוואי לנארד, שחקנים גדולים יותר, מתבקשים לשמור על דונצ'יץ'.

ברגע שזה יקרה לא סביר שהוא יקלע שוב 42 נקודות, מה שמביא אותנו לשחקני המשנה של דאלאס. פורזינגיס קלע 14 ב-3 מ-9 מהשדה במשחק הפלייאוף הראשון שלו, כשהוא זורק רק 2 זריקות מה-restricted area ומחטיא את שתיהן. דאלאס יכולה להשתמש בו הרבה יותר בצבע, כשקלייבה משמש כחוסם לדונצ'יץ' והוא מחכה למסירה. הקליפרס עשו עבודה נהדרת, בעיקר ברבע הראשון, בכל הקשור לפגיעה ביכולת המסירה של דונצ'יץ' – הם הגיעו לסגור לו אפשרויות מסירה וכפו על דאלאס 20 איבודים במשחק הזה. גם אם ג'ורג' או לנארד ישמרו על דונצ'יץ' ונראה את בברלי שומר על שחקן אחר (אולי טים הארדוואי) הם יוכלו להמשיך לקרוא את המסירות של המאבריקס, בזכות יכולת החטיפה הטובה של בברלי עצמו.

הקליפרס קלעו 118 נקודות ביום בינוני של לו וויליאמס (14 נקודות, 4 מ-10 מהשדה) וביום הראשון של מונטרז הארל, 2 מ-5 ו-6 נקודות, בבועה. קוואי וג'ורג' שיחקו טוב ואין לדאלאס את הכלים ההגנתיים לעצור אותם, לכן השאלה הגדולה היא איך הקליפרס תגיב למשחק של דונצ'יץ' – זה יכול להפוך את הסדרה מאחת של 4 משחקים לאחת של 7 משחקים. זה הדבר המדאיג מבחינתם: ההתקפה שלהם הייתה מצויינת ועדיין יש הרגשה שדאלאס הייתה מנצחת את המשחק אם פורזינגיס לא היה מורחק. סימן מטריד.

מעבר לזה, שימו לב למרקוס מוריס שקלע 18 נקודות, חטף 4 כדורים ושיחק כמו שהקליפרס קיוו שישחק ברגע שהגיע לקבוצה. השאלה עכשיו היא האם המשחק שלו היה חד פעמי או שהוא ימשיך ככה כל הפלייאוף, וזאת יכולה להתברר כשאלה שתכריע אליפות.

טורונטו-ברוקלין

יש סיבה שהמשחק הזה אחרון. טורונטו עלו להפרשים מגוחכים של 20-37, 38-68 ו-110-134 בסיום. כל ההתקפה של הראפטורס נראתה טוב, במיוחד פרד ואן וליט במחצית השנייה וסיאקם במחצית הראשונה כשהוא קלע 3 מ-6 הזריקות הראשונות שלו ו-1 מ-7 הבאות אחריה. מה ברוקלין יכולה לעשות כדי לגנוב כאן משחק?

הנטס צריכים לקוות שהשלשות שלהם יכנסו בזמן הנכון. הם סיימו עם 13 מ-42, 31%, כשהקבוצה קלעה 4 שלשות מ-17 הראשונות שלה. הנטס של הבועה זרקו לא מעט מרחוק, 40.4 ניסיונות למשחק בעונה הסדירה, והדרך היחידה שלהם לגנוב משחק מטורונטו – קבוצה שנותנת ליריבה שלה לזרוק בכמויות מחוץ לקשת – היא דרך יום טוב מדאון טאון. את זה ידענו גם לפני הסדרה, אז בואו נדבר על ההגנה של טורונטו נגד כריס לברט:

לברט, בפעם השנייה העונה, סיים משחק עם יותר אסיסטים (15) מזריקות מהשדה (14). זה קרה בזכות מהלכים דומים לסיקוונס הבא:

לברט מוביל את הכדור במעלה המגרש, אלן מגיע לחסום לו. כשאלן מגיע לחסום לו, נוסף לקייל לאורי ששמר אותו שמירה הדוקה לאורך המשחק אנחנו רואים את מארק גאסול ונורמן פאוול סוגרים את כיווני התנועה של לברט שמוסר לג'ו האריס. האריס קלע את השלשה הזאת, אבל טורונטו מעדיפה שהשחקנים האחרים של הנטס יקחו כמה שיותר שלשות כאלה בשביל לעבור את הסיבוב הראשון בקלות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. תודה רבה רועי. מעולה כהרגלך.
    אני אישית מאוד נהנתי מההצגה של לוקה, למרות האיבודים. דאלאס קלעו מדהים במחצית הראשונה, ובסוף ירדו לאחוזים די ממוצעים. הם קבוצת קליעה מעולה, ככה שיכול להיות שיצליחו לייצר הרבה שלשות טובות, וזה מה שיכול לתת להם יתרון על הקליפרס.
    לא כל יום דאלאס יקלעו ככה במחצית הראשונה, אבל גם לא כל פעם דונצ'יץ' יאבד כל כך הרבה כדורים

  2. טור מצוין.
    כמה הערות:
    1. הבעיה של אמביד ברבע האחרון הייתה שהוא לא קיבל כדורים בצבע. הוא החטיא את כל הזריקות שלו, מכיוון שמדובר ב-2 טיפ-אין ועוד 2 שלשות. על טוביאס האריס יש לבוסטון מאצ'-אפ טוב, ובכל זאת הוא לקח על עצמו בקלאץ' במקום לתת לאמביד שהיה יכול להמשיך לכסח.
    2. לוקה התקשה יותר דווקא מול בברלי (שגם עשה לו מה שהוא עושה כל שנה במשחק הראשון – לפצוע את הכוכב של היריבה), ואילו מול קוואי, ג'ורג' ומוריס הוא הצליח יותר. לקליפרס אין מי שיחכה ללוקה בצבע, וזה מאפשר לו לסיים מצוין בפנים.

      1. בברלי שמר על לוקה הכי הרבה, אז טבעי שזה ייגמר עם הכי הרבה נקודות.
        רוב האיבודים של לוקה היו נגד בברלי, ורוב האסיסטים היו נגד שומרים אחרים

    1. איפה הוא היה מול קאווי וגורג? גורג שמר על לוקה 2 מהלכים שנגמרו באיב כדור והחטאה. קאווי שמר את לוקה פעמיים ונגמר בסל של לוקה ובאיב (לא ראיתי את ה4 דק הראשונות של הרבע השני אבל חוץ מזה ראיתי את כל המשחק). מוריס ורגי גקסון בעיקר שמרו עליו. בברלי שמר מידי פעם והיה גרוע מאד, הוא לא האיש לשים על לוקה בגלל הבדלי הגודל, לוקה יעשה ממנו צחוק.
      מוריס התמודד עם לוקה נהדר, לוקה למרות שקלע עבד קשה מאד על כל זריקה וכמה פעמים בשנייה האחרונה מסר לשחקן שחתך לסל או לשלשה במקום החטאה או איב כדור (זה כבר לא פאשלה של מוריס אלא של אלו שברחו להם) וגם קיבל כמה שריקות אוויר. מוריס הוא השומר ה-3 הכי טוב של הקליפרס.
      הנק הקלות של לוקה היו על רגי גקסון ובברלי, זה היה כמו בגן ילדים והכי מגוחך שדוק עוד ניסה להסביר לגקסון איך לשמור עליו חחחח….יש לי חדשות דוק הוא לא יצליח לעולם, רד מזה ותתקשר לתיבס לעזרה. טוב שהוא לא שם עליו את נואה.
      מה יהיה מול השיקצה? ישים עליו את סוויט לו?

      1. רג'י ג'קסון וזובאץ' היו המקרים הקלים של לוקה. מול בברלי הוא קלע הרבה יחסית, אבל גם איבד הרבה, ומשום מה הקליפרס הביאו הרבה עזרה על לוקה לכל השומרים כמעט חוץ מבברלי

  3. תודה רועי. ראיתי את דנבר-יוטה ואת דאלאס-קליפרס.
    יוטה בבעיה בגלל שהיא קצרה מאוד, היא תחיה ותמות על מיטצ'ל ואינגלס . הדבר שהכי הרשים אותי בדנבר זה התפקוד של מארי בדק' ההכרעה , עד היום לא הצליח להראות יציבות לאורך זמן בתחום זה והשאלה אם יצליח בפלייאוף הזה …
    לגבי דאלאס, חייבים באמת לקבל יותר מפורזינגיס כי אחרת הקליפס מהר מאוד יתישו את לוקה…

  4. מעולה רועי, תודה רבה
    דנבר יוטה היה משחק של מומנטומים, כשכל פעם שחקן אחד לוקח עליו את הקבוצה לריצה (מיטצל, מארי, יוקיץ'). מעניין אם יש למאמן דרך להגיב לזה, להוציא את הכדור מהידיים של הרוצח החם

  5. תודה רועי.

    לגבי דנבר יוטה, זה פחות משנה מי שומר על מיטשל. רוב הנקודות הקלות שלו הגיעו שהביא את החסימה, ודנבר החליפו בקלות ואז לקח את השומר שלו לסל. אני לא מבין את ההגיון בלהחליף בקלות או לחלופין כשזה עם יוקיץ' הוא הרבה פעמים שומר פלאט עמוק וגם זה יחסית נוח למיטשל.
    דנבר חייבים לתקוף אותו בפיק אנד רול ולאתגר אותו יותר, בטח כשהוא מביא שחקן כמו פורטר ג'וניור, לעשות עליו בליץ ולהכריח מסירה, לפורטר יהיה מספיק זמן להגיב ברוטציות. מה גם שיש להם את הכלים – אורך ואתלטיות לבצע את זה בצורה טובה.
    ברבע הראשון לדעתי הם עשו את זה עם יוקיץ' על אינגלס והכריחו אותו למסור מה שהוביל אחרי מסירה או שתיים לאיבוד בגלל רוטציות טובות, סגירת קווי מסירה וגם מה לעשות – היעדר כשרון של יוטה בשאר החלקים.
    כנראה שבטקטיקה כזאת יהיה משחק שיוטה יתפסו יום, יקבלו החלטות טובות, אוניל ניאנג , אינגלס ואולי אפילו המורגן הזה יקלעו באחוזים טובים וינצחו. אבל בשאר הסדרה אני מהמר פה על נצחונות הרבה יותר נוחים לנאגטס.

    לגבי אמביד אני פחות מסכים איתך, הוא התחיל את המשחק מצוין והיה מאוד אקטיבי, וסיים את הרבה הראשון עם 11 נק' ו5/5 מהשדה. מהרבע השני קלע כבר ב3/10 מהשדה.
    אני חושב שזה נובע משתי סיבות – אחת , לא עובדים מספיק נכון בשבילו. הוא מקבל את הכדור הרבה פעמים באיזורים צפופים, עם שחקן או שניים בצד שלו, כשהספייסינג על הפנים וזה מקל מאוד על בוסטון להביא את העזרות והסטאנטים. גם כשמשחק פיק&רול (וגם ככה חסר רכז טוב שידע לנצל נכון יותר את הכיווץ של ההגנה) הרבה פעמים הספייסינג והמיקום של הפיק&רול היה לא נכון מה שהקל על בוסטון בהבאת העזרות בלי ליצור יתרון משמעותי לסיקסרס.
    הסיבה השנייה גם קשורה באמביד. הרבה פעמים גם כשהריווח והמיקום שקיבל את הכדור היו טובים, הוא פעל מאוד לאט ונתן להגנה הרבה זמן להתארגן. בנוסף הוא קרא מצבים לא נכון ואיבד כדורים מיותרים כשלא הוציא את הכדור בזמן. דווקא בחצי השני היו 2-3 פעמים (אחת גם בחדירה מהטופ אוף דה קי דווקא) שהוציא את הכדור בזמן רגע לפי שחוטפים לו וייצר מצב קליעה נוח לחבר לקבוצה, וגם בפוסט היו פעמיים שקיבל כדור ותקף מהר לפני שהעזרה הספיקה להגיע מה שהביא אותו לאחד על אחד מהיר ונוח.

    1. מבחינת דנבר – אני מסכים ולכן ראינו גם דקות של 4 שומרים מאוד ארוכים (גרנט, מילסאפ, פורטר ויוקיץ') ביחד. פורטר לא הצליח לתפקד בהגנה אבל החילוף אחרי חסימה עם שומר ארוך יכול להקשות עליו מאוד.
      .
      פילדלפיה – בדקות הראשונות של המשחק הוא ניסה לקבל את הכדור רחוק מהפוסט עצמו וזה נגמר באיבודים ונקודות של בוסטון במעבר. הוא לא יוקיץ', אלא יותר קרוב למשהו בסגנון של שאקיל. אין סיבה שלא יחנה מתחת לסל ויזרוק 25 זריקות בערב, זה מה שהסיקסרס צריכים ממנו.

      1. אני לגמרי מסכים לגבי אמביד. ויוקיץ' הוא דווקא דוגמה מצוינת. הוא מקבל הרבה כדורים בפוסט, אבל או שיש אקשן והוא מחפש את המסירה, או שכולם מפנים ועובר לצד השני, מה שמקשה מאוד על הבאת עזרה.
        אמביד קיבל את הכדור הרבה פעמים בפוסט כשיש שחקן/שניים בצד שלו, מה שעזר מאוד לבוסטון להביא את העזרה. ופה גם העבודה של בראון לא טובה ביצרת מצבים מספיק טובים, וגם אמביד במצבים היותר נוחים תקף מאוד לאט/לא הוציא את הכדור בזמן

    2. נכון זה חזר על עצמו הרבה – יוקיץ' נשאר ממש עמוק ואז מיצ'ל עובר את המגן שנשאר מולו וקולע מול יוקיץ בקלילות.

  6. אמביד הוא אניגמה עבורי.
    כאשר הוא במיטבו, הוא בלתי עציר.
    הבעיה היא שהוא לא מצליח להביא את עצמו לסיטואציות במשחק בהן הוא מצליח למקסם את היתרונות שלו.
    לתחושתי, הסיבה היא ש-
    א. אין לקבוצה שיטה שממקסמת את יתרונותיו (רק להזכיר מה ואן גנדי הצליח לעשות עם מנעד היכולות של דווייט כאשר זה כיכב באורלנדו)
    ב. יש לי את התחושה שככל שמתקדם המשחק, אמביד פשוט "מוותר".
    .
    מה הפיתרון?
    מספיק לראות את התהליך שעובר על הסאנס העונה בשביל להבין עד כמה חשובה עמדת המאמן.
    הגיע הזמן לרענון.
    .
    תודה, רועי.

    1. אני כמובן מסכים איתך, ועדיין – פילי מבוששת לעשות את מה שברור, כבר בערך שנתיים, שצריך לעשות. מדוע? מספר אפשרויות:
      .
      א. הם באמת לא רואים.
      .
      ב. רואים אבל מהססים, מנסים ליחס את זה לגורמים אחרים – פציעות, שינויים ברוסטר וכו'.
      .
      ג. לבראון יש תמונות מביכות של הבעלים.
      .
      ד. והיותר מעניינת – הם חוששים, או אפילו חושבים, שהבעיה היא בהנזל וגרטל, ולא רק בבראון, ושאם יחליפו את בראון גם אחרים יבינו שהבעיה היא גם בהנזל וגרטל, ואז שווים בטרייד יפחת משמעותית. ולכן דוחים את הפרידה מבראון עד שיוכלו להטריד את הנזל, גרטל, או שניהם.
      .
      אני נוטה לד. ולפיכך מהמר ש, בנוסף לבראון, הנזל או גרטל לא יפתחו את העונה הבאה בפילי.

            1. אני מזכיר שלא נגעתי בסימונס בתור GM של דאלאס. אמביד הוא פרנצ'ייז, האריס אולסטאר, ריצ'רדסון והורפורד שחקני חמישייה יעילים לכל קבוצה, וסימונס שחקן משלים בחמישייה רק בקבוצות שיש להן מספיק קליעה

          1. את אמביד אין מה להטריד אלא את בימונס תמורת בראדלי ביל ולהביא מאמן. אני פנוי רבע מהמחיר של ברט סימפסון ומוכן לוותר על השכר אם לא מביא תוצאות טובות ממנו.
            טראסט תעביר להנהלת פילי.
            קודם אני נכנס לחדר הלבשה אחרי שאני מתרגם להם מה כותבים עליהם פה בהופס צוחק עליהם ומחלק להם סתירות אחד אחד לכל השחקנים שם.
            אומר להם שאם אין שיפור תוך שבועיים גים בוילן עם תיבודו מתמנים למאמני הכושר שלהם….

        1. מסכים עם האשך – לא בטוח שלפילי יש מה לעשות עם וויגינס, וגם לבחירת הדראפט יקח זמן להבשיל.
          .
          בנוסף – סימונס לדעתי קצת יושב על המשבצת של דריימונד. קשה לי לראות חמישיה עם שניהם, וקשה לי לראות חוזים כאלה עולים מהספסל.
          .
          לכן, אם תהיה עסקה עם גולדן סטייט, נשמע לי שזה יסוב סביב הצרחה של סימונס וגרין. עסקה כזו אולי הגיונית מבחינת פילי, שזקוקה להשתלת אופי דחופה ולמישהו שיתן לאמביד בראש, אבל אני לא חושב שהיא משתלמת לגולדן שצריכה, לדעתי, להתמקד בטיימליין של סטף וקליי. אז לדעתי גם זה לא יקרה.
          .
          עוד עסקה שלא תקרה זה עם הספרס – פולטל, בסיין אנד טרייד, מילס, גיי, ואולי סמניץ' – יתנו לפילי ניסיון, קליעה, ומחליף לאמביד. פופ יקבל בוריס דיאו בפוטנציה ויתפלל שצ'יפ יצליח ללמד אותו לקלוע מרחוק.
          .
          למי יש צורך בסימונס? היו שמועות על קליבלנד. אולי פורטלנד? יכניס שם קצת הגנה, יהיה מוקף צלפים?

          1. יש לי טרייד שעבר.
            מאריי וסמניץ' תמורת קולינס וסיימונס מהבלייזרס.
            (הראשון שהצלחתי להעביר עם מאריי)
            דעתך?
            נקבל סנטר / פאואר צעיר וקשוח שיכול לרווח וצלף שלשות צעיר מאוד שיכול להיות קטלני בהמשך.
            פורטלנד יקבלו הגנה ועוד ריווח עם סמאניץ'.

            1. האמת שאין לי מושג.
              .
              את סמניץ' אנחנו לא מכירים בכלל, אבל "קל לי להאמין" שהוא יהלום חבוי. למה? כי אחרת הספרס לא היו "מבזבזים" עליו בחירה מספר 19, אלא לוקחים אותו ב-29 או אפילו ב-49 או מתי שזה לא היה שלקחו את קווינדארי. זה פרופיל "קלאסי" של מישהו שאפשר לבחור נמוך – צעיר מאד, אירופאי, לבן, בלי איזו יכולת יוצאת דופן. הדבר היחיד שיכול לגרום לו להיבחר קצת יותר גבוה זה השם הפרטי. אז נשמע לי שאם הספרס לא לקחו סיכון שמישהו יקח להם אותו בין הבחירה ה-19 ל-29, כנראה שהם חשבו שיש שם משהו, ושגם מועדונים אחרים יזהו את המשהו הזה. אז קשה לי לוותר עליו בשלב זה אלא אם כן זה עבור "מניה בטוחה" כלשהי.
              .
              קולינס נראה לי סבבה, אבל אני לא יודע אם הוא "מניה בטוחה", ובהחלט יתכן שסמניץ' יתברר כטוב ממנו בסופו של דבר.
              .
              עד לפני שבועיים הייתי מת שהאינפרני הזה יגיע אלינו, עכשיו פתאום מתברר שהגארדים שלנו יודעים לקלוע, אז אני פחות לחוץ, והאמת שאין לי מושג איך ההגנה שלו, אז גם עליו אין לי ממש מה להגיד.
              .
              בנוגע לדג'ונטה – הפרופגנדה שלך מתחילה להשפיע עלי, ואני מתחיל לסגת מעמדתי לפיה צריך, לפחות לנסות, לשחק הרבה דקות משותפות איתו ועם וייט. זה קצת קרה בבועה, ועבד בסדר, אבל אני מסכים איתך שקבלת ההחלטות שלו לא מיטבית, וגם הקליעה לא משהו. אז כן, אפשר לשמוע עליו הצעות, אבל אני לא בטוח שאינפרני כזה זה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לקבל. לא יודע.
              .
              באופן כללי יותר, בעיני יש עדיפות למי שבחרנו על מי שמגיע אלינו – לא כל מי שבחרנו מתברר ככוכב, או אפילו כמתאים, אבל האחוזים, בלי שבדקתי בדיוק, רק מהתרשמות, גבוהים יותר מאשר שחקנים שמגיעים אלינו מבחוץ. נראה לי שאיכשהו ה"חוצנים" לא לגמרי מתאקלמים עד הסוף. שניים שהגיעו מוקדם וכן התאקלמו הם דני גרין ופאטי, גם בונר בעצם, אבל חוץ מהם קשה לי לחשוב על אחרים. אז אם לא ברור שיש לחוצנים יותר כדורסל ממה שיש לנו היום, אני מעדיף לקחת אנשים שבחרנו בידיעה שהפרופיל שלהם יחסית מתאים לנו.

            2. ראיתי את סמניץ' בכמה דקות שקיבל באחד המשחקים האחרונים.
              הוא נראה שחקן רך מאוד, עם קליעה טובה לשלוש אבל שחרור מאוד איטי.
              לא אחד שישרוד בליגה.
              סוג של ברטנס ליגה ז'.
              הסיימונס של פורטלנד – היו לו השנה משחקים שבהם הרשים מאוד. הבחור ידית רצינית.
              אחר כך ירד לו הביטחון ובבועה כבר יובש לחלוטין.
              הוא פוטנציאל אדיר.

  7. דווקא טורי קרייג היה היחיד שעוד איכשהו הסתדר עם מיצ'ל רק שזה עלה בעבירות. הוא התעלל בגרנט, מוריס ומרי.
    רודי גובר היה צמוד כל המשחק ליוקיץ' (אני חושב אפילו שלא הייתה שנייה בה הזוג הטרי נפרד זה מזה) לא היו רגעים שהוא נשאר בצבע כמו שאתה טוען, אולי יושבת לך בראש ההתקפה שהוא חסם פעמיים אחרי ריבאונד התקה ונשארו שם רק שלושה שחקני נאגטס..בכל אופן אי אפשר לנתח את הבוקס סקור כדי להסיק מסקנות. אני מבין שאתה דוחף לרעיון של שמירה איזורית וזה באמת יכול להיות מעניין אבל אל תכפה את זה על מה שקרה במגרש. מה גם שיוקיץ' די התמודד איתו מעולה באחד על אחד. אבל פחות הצליח להניע את המשחק של הנאגטס. אני צריך לראות עד פעם כדי להבין מה הג'אז עשו בדיוק שגרם לזה.

    1. ממה שהצלחתי לראות, יוטה פשוט ממש סמכו על גובר עם יוקיץ' בעיניים עצומות.
      בכמעט שום שלב שחקני יוטה לא באמת באו לעזור. מדי פעם שיקרו שכן, אבל לא התחייבו באמת לעזרה. בפעמים הבודדות שראיתי אותם עוזרים זה נעשה רק כשהם יודעים שאפילו הג'וקר יתקשה למצוא שחקן פנוי (ולא הייתה הרבה תנועה של דנבר באותו רגע).
      מה שכן, ברבע הרביעי ובהארכה יוקיץ' חזר להניע את המשחק של דנבר בצורה האחרת שהוא עושה – נצמד לג'מאל וכמו שוטר תנועה/תמרור עצור ענקי עזר לו להגביל את יכולת השמירה עליו. היה לג'מאל רצף מדהים החל מהרבע הרביעי, בכל אחד מהסלים יוקיץ' היה שם לעזרה.

      1. עדיין מה מנע מיוקיץ' למצוא את השחקן הפנוי כמו שהוא תמיד עושה? – או במילים אחרות למה הייתה פחות תנועה (במיוחד כשגובר לא מתחת לסל בגלל יוקיץ').

            1. זה גם מה שאני ראיתי (והסיבה שהם פתחו עם מורגן הארוך לצד אוניל) וזה עבד, עד שיוקיץ' באמת שיחק יותר כחוסם למארי בדקות האחרונות של המשחק. במשחקים הבאים הייתי רוצה לראות אותו בתור החוסם של פורטר ג'וניור

  8. ראיתי את המשחק ואם אני זוכר נכון גם מוריס שמר הרבה על דונציץ.
    אני חושב שתוך משחק-שניים יהיה יותר קל להתמודד עם ההטעיות גוף שלו והוא לא יקלע ככ הרבה.

  9. הליגה העלתה את נתוני המצ'-אפ שלה, מצרף את הרלוונטיים:
    לוקה דונצ'יץ':
    נשמר ע"י מרקוס מוריס – 5 איבודים, 1 מ-2 מהשדה.
    נשמר ע"י פטריק בברלי – 4 מ-4 מהשדה (ו-2 מ-2 מהעונשין).
    נשמר ע"י פול ג'ורג' – 1 מ-3 מהשדה.
    .
    דונובן מיטשל:
    נשמר ע"י טורי קרייג – 1 מ-5, 8 מ-8 מהעונשין
    נשמר ע"י ג'רמי גרנט – 5 מ-11
    נשמר ע"י ניקולה יוקיץ' – 6 מ-8 מהשדה
    מונטה מוריס – 3 מ-3
    ג'מאל מארי – 2 מ-2
    .
    חשוב לזכור שהנתונים האלה לא משקפים במיוחד, אלא מראים מי השחקן ששמר על התוקף בכמות הזמן הארוכה ביותר בכל פוזישן (אם אני לא טועה)

    1. נחמד שהחביאו את רגי גקסון 😂😂😂 עליו היה 100 אחוז הצלחה. כמו שאמרתי מוריס הקשה מאד על לוקה לוקה לא הצליח כמה פעמים להעיף אותו עם הגוף בחדירה ונתקע. גם הסלים שלוקה קלע עליו היו אחרי שהוא הזיע בשבילם.
      בברלי וגקסון לעומת זאת….גן ילדים בני 14. דוק צריך לדעת עם מי לא לשמור עליו.
      הוא כנראה לא בקטע של לעייף את קאווי וגורג שבלואד בהגנה אז מוריס ועדיף גמייקל שישמרו עליו.
      לסוויט לו בברלי וגקסון אין מה לחפש ליד לוקה הם אוויר גם ברגיל וגם בגודל.

      לגבי מיצל מבינים שיש לסגור לו את הצבע ודאבל טים כי אין לדנבר שומר עליו.

    2. אני יכול לומר רק דרך מבחן העין. כשבברלי שמר על לוקה היה 1 על 1, ואילו כשמוריס וג'ורג' שמרו עליו הגיעה הרבה פעמים עזרה בעומק הצבע, ככה שרוב האסיסטים של לוקה היו על מוריס או ג'ורג'.
      בכל מקרה, הרעיון מאחורי ההגנה של הקליפרס הוא הגיוון הזה, אבל אם בברלי ימשיך לשמור הרבה על לוקה זה ייגמר כמו עם דוראנט שנה שעברה…

  10. כל מה שראיתי מגובר זה שהוא ממש טוב בלחסום כניסות לסל. שים אותו על גארד נמוך או גבוה שיוצא החוצה וזה כבר לא שחקן ההגנה הכי טוב בליגה. אלד המהלכים שאני אוהב זה של סטף קרי גורם לגובר לעשות סביבון כשהאחרון מנסה לשמור עליו בקו השלוש. לדעתי לגובר ימהיה קשה מול גבוה כמו יוקיץ' שיכול לייצר נקודות מכל מקום.
    לגבי בוסטון מול פילדלפיה – דווקא ההגנה של פילדלפיה קצת לא הרשימה. הפלייבוק של בוסטון נראה מאוד קצר. הם פחות או יותר התחילו כל התקפה בפיק אנד רול.
    דאלאס – בסוף דונצ'יץ' עוד יהפוך לשחקן קלאץ'…

  11. אני מצטער אבל ראית את המשחק ולא הבנת מה שאתה רואה או שלא ראית את המשחק.
    ברבע השלישי בראון עלה על משהו שעובד , הוא שיחק עם גבוה ו 4 קלעים , הוא הוציא את הכדור מהידיים של שייק מילטון שלא מסוגל לכדרר ושם אותו בידיים של ברקס.
    הוא שם את טייבול על טאטום וטייבול שיתק אותו, טאטום 2 מ 8 כשנשמר על ידי טייבול.
    ופילי הפכו פיגור 6 במחצית ליתרון 4 בסוף הרבע השלישי.
    ובתחילת הרבע הרביעי בראון עשה בדיוק ההיפך מכל הדברים הטובים שהוא עשה ברבע השלישי.
    הוא החזיר את אמביד בלי שום סיבה ונתן לו לשחק ליד הורפורד , זה עשה שני דברים. הורפורד עבר לשמור על בראון מה שהוא לא מסוגל לעשות ובראון קלע 15 ברביעי.
    אמביד שיחק אקסטרא דקות בלי שהיה צורך מה שגרם לו להיות עייף יותר בסוף המשחק וגרם לו לפספס ריבאונדיים קריטיים מתחת לסל.

    זה היה הפסד 100 אחוז של מאמן .
    לא צריך להאשים אף אחד אחר .

    1. ראיתי את המשחק. אני חושב שכן יש צורך באמביד כמעט תמיד על הפרקט, אבל כשהוא מקבל כדורים בצבע ולא פסיבי או סתם לא מעורב בהתקפה, זה באמת בזבוז. מסכים איתך שצריכה להיות הפרדת דקות של אמביד והורפורד, אבל בכל זאת – איזה סופרסטאר זורק 15 זריקות במשחק פלייאוף? ועוד נגד הגבוהים של בוסטון, לא רודי גובר ואנטוני דיוויס

    2. שאלה, האם יתכן שסטיבנס שינה את המערך של בוסטון ברבע הרביעי כחלק מתכנית כוללת של עייפות מצד אמביד, בשילוב העובדה שהוא הכוכב של פילי וחייב לשחק ברגעי ההכרעה מה שגרם לבראון להגיב ברבע הרביעי? יהיה קרב מאמנים בחצי הגמר מזרח בין סטיבנס לנרס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט