סיכום השבוע בבייסבול / לכלוך בגרביים – יוני לב ארי

שליש מעונת 2020 ההזויה מאחורינו, אפשר סוף סוף להבין פחות או יותר מי נגד מי. בואו נעבור בית בית כדי לקבל תמונה ברורה יותר.

הרד סוקס בתסכול (צילום:thenewstribune.com)

באמריקן ליג, בבית המזרחי היאנקיז ממשיכים להוביל בבטחה, כשהם מחזיקים ברצף של חמישה ניצחונות, ועדיין לא הפסידו ביאנקי סטדיום העונה (מי אמר מנחוס ולא קיבל?). טמפה ביי המאכזבת ובולטימור המפתיעה נאבקות על הסגנות, בוסטון נועלת את הבית עם מאזן מזעזע של 16:6, כולל שבעה הפסדים ברציפות, מאיגרה רמה לבירה עמיקתה.

היאנקיז, אגב, ממשיכים במה שעבד בעונה שעברה – פציעות. אחרי שהחלו את העונה ללא האייס לואיס סוורינו, ואיבדו בשבוע הראשון את הרליבר המצוין טומי קנלי, והסלאגר ג'אנקרלו סטנטון, הצטרפו השבוע ארון ג'אג' ודי.ג'יי למהיו הנפלאים, ובכך החובטים 1, 2 ו-4 של החבורה מניו יורק בחוץ. If It Ain't Broken Don't Fix It…

פרייז'ר וטורס. משלימים את החסר (צילום: yardbarker.com)

בבית המרכזי קליבלנד התעוררה, ניצחה שלושה משחקים ברציפות ושבעה מהעשרה האחרונים, ונושפת בעורפה של מינסוטה המצוינת, כשבין השתיים מפריד משחק בודד. שיקגו אמנם מחזיקה במאזן של 11:11 בלבד, אך נכנסה להיסטוריה לפנות בוקר, כששחקני הווייט סוקס חבטו ארבעה הום ראנס ברציפות – דבר שקרה עד היום רק תשע פעמים. יאן מונקאנה החל את החגיגה, שנמשכה עם יסמאני גראנדל, חוסה אבראו ואלוי חימנס.

הקבוצה הלוהטת של הליגה מגיעה מהבית המערבי, אוקלנד, עם 2:8 בעשרה האחרונים ורצף של ארבעה ניצחונות. השיא הגיע לפני יומיים, כשהג'איינטס הוליכו באינינג התשיעי 2:7, רק כדי לספוג גראנד סלאם מידיו של סטיבן פיסקורי, שהשווה את התוצאה, ולהפסיד באינינג העשירי. זה, רבותי, נקרא דסטיני.

ממנהיגי המחאה באוקלנד. צ'פמן (צילום: debate.com.mx)

יוסטון מתחילה להתעורר, למרות שחוסה אלטובה (ממוצע חבטות 184.) וג'ורג' ספרינגר (193.) לא ממש מסתדרים עם עונת 2020. סוויפ על סיאטל החלשה, ו-1:2 על הג'ייאנטס הלא פחות חלשים, סידרו לאסטרוז מקום שני, אך הם עדיין רחוקים 4.5 משחקים מאוקלנד. מאכזבת הבית בינתיים היא לוס אנג'לס, עם רצף של ארבעה הפסדים (חטפו סוויפ בדרבי) ומאזן 15:7 בלבד.

ליגה לאומית

בבית המזרחי של הנשיונל ליג, לא תאמינו, תמצאו את מיאמי מארלינס במקום הראשון, עם 6:9. ואף על פי כן, ולמרות הכל, השבוע האחרון היה פחות מוצלח מבחינת הדגים, עם חמישה הפסדים בשבעה משחקים. הברייבס, שהיו אמורים לצעוד בראש הבית, חולקים את הפסגה, בזכות שני ניצחונות רצופים על המארלינס במיאמי. הפיליס עבדו בצורה מאוד קונסיסטנטית השבוע, כשחטפו סוויפ מבולטימור והחזירו כזה על המטס, שנועלים את הבית, אך רחוקים רק ארבעה משחקים ממיאמי.

צפו בשני מהלכי השבוע, מאותו השחקן

הבית המעניין של השבוע הוא ללא ספק המרכזי של הנשיונל ליג. הקארדינלס, שהמתינו בבית תקופה ארוכה, חזרו לשחק, ואמורים לנסות להשלים את הפיגור במשחקים עם לא מעט דאבל הדרס (7). היה להם אחד כזה כבר ביום שהם חזרו, והופ – הם ניצחו את שני המשחקים, בשיקגו, על הווייט סוקס.

למחרת העלו הקארדס את רואל ראמירז, פיצ'ר צעיר שערך את הבכורה שלו במייג'ורס, ואיזו בכורה זו היתה, כשהוא חוטף ארבעה הום ראנס ברציפות, עליהם דיברנו קודם. אאוץ'.הקאביס עדיין מוליכים את הבית, למרות שלושה הפסדים רצופים מול מילווקי. ואם חסרות בעיות קורונה בבית הזה, אז שני שחקני סינסינטי נדבקו בנגיף, המשחקים של הרדס בימים הקרובים נגד פיטסבורג נדחו.

בבית המערבי ממשיכים הדודג'רס לצעוד בבטחה בראש הבית, כשהם מציגים לראווה את הרכש הנוצץ, מוקי בטס, שהעיף שלושה הום ראנס, באותו היום שהאקסית מבוסטון חטפה 17 ריצות מטמפה ביי. חמישה הניצחונות הרצופים מעמידים את LA על מאזן של 7:16, כשרק הרוקיז, עם צ'ארלי בלאקמון הנפלא (חובט 446.) מאיימים במרחק שני משחקים.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. שליש עונה מאחורינו*
    *אלא אם אתם הסט. לואיס קרדינלס
    .
    בטס עם שבוע רצחני ובכלל בדודג'רס כל מטאטא יורה, עומק חובטים בלתי נתפס ואולי אפילו היסטורי
    .
    מה קורה שם בניו יורק? איך נפצעים כל כך הרבה שחקני שדה שנה אחר שנה? פשוט הזוי
    .
    תודה יוני, נהדר כרגיל

  2. נזכיר גם שהליגה שוקלת בועה לפלייאוף כדי לא להסתכן שהעונה תלך לפח מתי שזה קובע, למרות שבימים האחרונים לא שמעתי שיש התקדמות בנושא

    1. גדי, רק שתדע שכאוהד היאנקיס, הרד סוקס היא הקבוצה המעצבנת, מכוערת, ונודפת ריח רע מכל קבוצות הליגה, ופנוויי היה צריך להיהרס כבר לפני 70 שננה ולבנות במקומו איצטדיון בייסבול אמיתי ולא איזה מגרש שכונתי עם איזו חומה ירוקה שבבוסטון נחשבת לדבר אלוהי

  3. טוב, כמה תובנות מהחודש הראשון.
    דבר ראשון, אוקלנד. יצא לי לצפות במשחק שלהם מול הג׳איינטס שיוני מתאר. הסיבה היתה ששמעתי שהם טובים (אוקלנד) והג׳איינטס תמיד נחמד לראות, אז אמרתי למה לא, ומה אני אגיד לכם.
    אז זהו, מה שאני אגיד זה שאמנם ראיתי משחק אחד, וממשחק אחד אי אפשר ללמוד כלום, אבל מה שאני ראיתי לא שכנע אותי שאוקלנד יכולים ״לעשות את זה״. הזורק של הג׳איינטס היה ג׳וני קואטו והוא שיתק את אוקלנד לוואן היטר במשך ששה אינינגס. שוב, נכון שקואטו הוא הace של סן פרנסיסקו, אבל בדרך לאליפות יהיו עוד הרבה אסים כאלה, ולזאת כוונתי, אוקלנד לא תפקדו בהתקפה עד שקואטו התחיל לזייף בשביעי (ותיכף עוד משהו על זה), ובפועל הקריסה של הג׳איינטס באה מתצוגת פח של המחליף טרייבון גוט. וזה עוד צד אחד של הסיפור. מהצד השני הג׳איינטס ירו בכל אינינגס, חוץ מה10. שמונה מתוך תשעת הפותחים השיגו היט ו7 מהם גם השיגו ראן. לא היה אינינג אחד פרט ל10 שהם לא שמו לפחות אחד בבסיסים. אז נכון שזה היה סיום מדהים, וכאמור אי אפשר ללמוד מזה על הכל, אבל זה נראה כאילו אוקלנד לא הגיעו למסיבה, עד לתשיעי.
    ***
    מה שכן, מצב הזורקים בליגה על הפרצוף. זה מתחיל מהרוטציות שקורסות חדשות לבקרים, ההעלאה הסיטונאית של זורקים מA/AA לפתוח במייג׳ורס, ולהזכיר, המיינורס לא משחקים, אז זה לא שהזורקים האלה רשמו דקות משחק, פשוט הם לא פצועים/קורונה. הסיבה היחידה שזה לא הביא לחגיגת שערים ותוצאות של 25:20 הוא שמרוב התעסקות עם אנליטיקס ואקזיט וולוסיטי ולאונצ׳ אנגל הגענו למצב שבו החובטים לא יודעים לחבוט. הם יודעים להעיף כדורים גרועים לקיבינימט, אבל לחבוט? שימו מול הסגל הבאמת בדיחה של המארלינס קבוצה סבירה משנות התשעים ודרומה, וזה לא יהיה מצחיק. לא כי השחקנים אז היו יותר טובים, פשוט ההתנהלות של חובטים לא היתה מהונדסת כמו היום.
    והזורקים שכן שורדים, גם המצב מעניין. מכירים את זה שמי שרוצה להתחרות ב2000 מטר צריך לרוץ כל יום 5 קילומטר, כי אם תרוץ כל יום 2000 מטר אז לא תוכל להתחרות ותשפוך מנוע בחצי? אז כל הזורקים הפותחים שכל חייהם לא זרקו מעל 100 זריקות לא סוחבים את ה70, ומה80 צפונה זה כבר אלוהים ישורנו. וזה לא שכולם שרזר שיכול לחפות ביכולת וכשרון, סה״כ גם מהשורה הראשונה של זורקים לא כולם מועמדים לסיי יאנג. אז בדר״כ לאורך העונה הזורקים היו נכנסים לכושר, אלא שהעונה אין זמן. וגם פה התוצאות בהתאם.
    ***
    דבר אחרון, כמו שסבתא שלי היתה אומרת ״אם זורקים קלף גם לוקחים קלף״. זה שכל מני ארון ג׳אדג׳ ואקוניה (וסספדס…) נפצעו, פרשו, או עשו גוסטינג, זו ההזדמנות של כל ״הוא כשרון, יש פוטנציאל אבל לא יתנו לו לפתוח״ לקחת את הבמה שהם קיבלו. במטס למשל, עקב פציעות ופרישות, דומיניק סמית׳, אנדרס חימנז ולואיס גיורמה קודמו להרכב הפותח, ועכשיו ללואיס רוחס יש וואחד כאב ראש בריא (לאזן את הכאב ראש החולה של ההפסדים) כי כל אחד מהם לקח בשתי ידיים את ההזדמנות ועכשיו כשהפצועים חוזרים יש לו בעיות טובות (לאזן את הבעיות הרעות של הרוטציה המתפוררת). אז נכון שהעונה הזו חושפת המון מהבעיות של הבייסבול המודרני, מרגיש לי שגם הרבה דברים טובים הולכים לצאת ממנה.

    1. לדעתי זורקים מסיימים מוקדם בעיר כי לא הייתה להם הכנה ראויה לעונה וכדי לשמור עליהם לפלייאוף בעקבות זאת

      1. כן, כמו שאמרתי, כמו שהקורונה חשפה את הבעיות הכלכליות חברתיות של כל מני מדינות, ככה העונה הזו מדגישה את הבעיות במשחק המודרני, ובעיקרו סטארטרס שמתעייפים כבר באינינג הרביעי. בעיקר בגלל ההכנה, אבל זה פועל יוצא של מדיניות ספירת הזריקות. ככל שאתה מגביל את הזורק שלך לאיקס זריקות, ככה הוא יתעייף מוקדם יותר. זה לא מהיום, פשוט העונה ממש רואים את זה across the board.

  4. יוני, אגיד זאת בקיצור: אני מציע לכולם להתחיל לשים לב לאטלנטה ברייבס.
    לא יאומן שבעונה מקוצרת כזטת הטרייד DEADLINE הוא כבר עוד שבועיים, ב=-31 לאוגוסט. אני לא מאמין שתהיה כל 'תנועה' משמעותית. העונה רק התחילה וכבר תאריך אחרון להעברות? לא מאמין שייעשה שום דבר משמעותי. גם המשמעות של יותר קבוצות פלייאוף _(16) היא פחות 'מוכרים'.

    1. דוק, לא התרשמתי. יש להם סגל טוב עם כמה כוכבים, אקוניה טרם הפציעה לא שיחזר את היכולת שלו מעונות קודמות, אלביס ביכולת טובה ואוזונה, שהוא מאופס אז הוא סכנה מהלכת. יש להם יחס בריא בין סלאגרים לSetters, בעיקר סוונסון שמאוד מסוכן. והפיצ׳רים שלהם לא יציבים (אבל של מי כן). סה״כ קבוצה טובה, אבל ממה שראיתי מהם, זה לא מרגיש שהם יכולים לשזור רצף מנצח של יותר משניים שלושה משחקים, ובלי זה אין אליפות. מצד שני הם יגיעו לפלייאוף כנראה מדורגים ראשונים, אז לך תדע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט