מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

עדיין לא שם

מיאמי שיחקה 4 משחקים בבועה נגד 4 קבוצות טובות מאוד: דנבר, בוסטון, טורונטו ומילווקי, והקבוצה עם 2-2. בואו נדבר על כמה דברים שבלטו שם:

ג'ימי באטלר פסיבי מדי. שיחק רק בשני משחקים מה-4 (נגד דנבר וטורונטו) וזרק 11 ו-9 זריקות בהתאמה. העונה באטלר זורק מעט זריקות יחסית לשחקן במעמדו (13.6 למשחק) והוא צריך לזרוק יותר, במיוחד נגד הקבוצות הטובות של הליגה. בפלייאוף שעבר הוא היה השחקן הטוב ביותר של הסיקסרס שכמעט הדיחה את טורונטו, ואם הוא היה לוקח את המשחק נגד הראפטורס על עצמו יכול להיות שההיט היו מנצחים. הוא יפספס משחק שלישי ברציפות עקב פציעה ברגל, אבל צפוי לשחק בפלייאוף ושם יצטרך להיות יותר דומיננטי.

הספסל משחק מעולה. זה התחיל בקלי אוליניק שהפך לגבוה השני בחמישייה לצידו של באם אדביו כשהוא עושה הכל: קולע (16.3 נקודות למשחק עם 2.8 שלשות), לוקח ריבאונד ומוסר היטב. הוא נותן למיאמי עוגן בצבע ומשחרר את אדביו לשמור על השחקן הכי טוב של היריבה בדומה למה שקרה במחצית הראשונה נגד מילווקי. טיילר הירו מתפקד טוב והיה נהדר בהעדרו של באטלר, אבל אולי הסיפור הטוב מכולם הוא אנדרה איגודלה הותיק שבמשחקים האחרונים מתחיל להזכיר את השחקן שהיה בווריורס. יש למיאמי עשרה שחקנים שיכולים לקבל דקות בפלייאוף, תשעה מתוכם משחקים טוב כבר עכשיו (העשירי, קנדריק נאן, יגיע לשם), משהו שאין להרבה קבוצות אחרות.

הקבוצה קופאת. זה הדבר המדאיג ביותר והוא קרה גם נגד טורונטו וגם נגד מילווקי. בעוד שנגד הבאקס ניתן לנמק את ההפסד בעייפות ובהעדרם של שני הפליימייקרים המרכזיים, דראגיץ' ובאטלר, נגד הראפטורס מיאמי חזרה מפיגור אבל לא הצליחה לקלוע בדקות המכריעות עם כמה איבודים רעים וזריקות לא טובות. זה מתחבר לפסיביות היחסית של באטלר או דראגיץ': אם אחד מהם יכול לקחת את המשחק על עצמו ולהכריע סיטואציות צמודות אז השילוב של ההגנה, הקליעה, העדר הביתיות והגנת הכדור יכול להוביל את מיאמי עד לגמר המזרח או אפילו הגמר הכללי. בשביל זה הם צריכים גו-טו-גאי.

הגבוהים של פניקס

הסאנס ניצחו 4 משחקים מ-4 בבועה וקרובים מאוד לפלייאוף, או לפחות לטורניר העלייה. הרבה מהקרדיט מגיע לדווין בוקר המצויין שמשחק היטב ולריקי רוביו לידו שהופך, כמו תמיד, את כל חבריו לקבוצה לטובים יותר. אני רוצה לדבר על משהו אחר – רוטצית הגבוהים של הסאנס.

הם פותחים משחקים עם קמרון ג'ונסון ודיאנדרה אייטון. רותם אלרן כתב בהרחבה על ג'ונסון שמשלב בין קליעה מרחוק, ריבאונד טוב מאוד והגנה לא רעה בכלל על שחקני כנף. הוא נראה הרבה יותר בשל ממה שהיה בעונה עצמה ומצליח לחפות על האובדן של קלי אובורה, אבל הסיפור הגדול הוא אייטון.

בארבעת המשחקים האלה קלעו נגד אייטון ב-28 מ-75 מהשדה (37.3%, נתון נמוך מאוד לסנטר) כשהוא תורם 18.3 נקודות למשחק בצד ההתקפי ו-3 ריבאונדי התקפה למשחק. התנועה שלו בהתקפה טובה והוא מצליח להיות שימושי גם כחוסם בפיק-נ'-רול, גם כשהוא מקבל את הכדור עם הגב לסל וגם בחיתוכים פנימה. זה מתבטא נהדר במהלכים כאלה:

אייטון מגיב בזמן וסוגר את ברוגדון, מוסר לבוקר, חוסם לו בהתקפה ומסיים בפנים. 10 שניות מושלמות לכל סנטר כשהוא גורם לזה להראות טבעי וכשאין אף אחד אחר באזור הצבע.

אחד הדברים החשובים בפניקס ברצף הקצר הזה הוא הספסל, במיוחד קמרון פיין ודריו שאריץ'. שאריץ' עבר לספסל של הסאנס וקולע 14.5 נקודות עם 7.3 ריבאונדים למשחק בארבעת המשחקים האלה כשפניקס מנסה להפריד את הדקות שלו ושל אייטון ובוקר. שאריץ' ב-4.3+ ברבע שעה למשחק בלי אייטון, אייטון ב-10.3+ ב-22 דקות בלי שאריץ'. הסאנס נראו רע ב-40 הדקות המשותפות שנתנו לשניהם ביחד בארבעת המשחקים ויעשו בשכל אם ימשיכו את הפרדת הדקות: שאריץ' מקבל תפקיד מרכזי יותר בחמישייה השנייה ומצליח להשפיע לטובה על המשחק, אייטון יותר חופשי בצבע בהתקפה ובהגנה כאחד.

מה קורה בדאלאס?

המאבריקס הפסידו 3 מ-4 משחקיהם בבועה כשהם סופגים 126, 110, 117 ו-153 נקודות, האחרון בהארכה. דונצ'יץ' ופורזינגיס קולעים 30 למשחק בתקופה הזאת, אבל שאר הקבוצה לא פוגעת. הם קולעים ב-31.4% מהשלוש, למרות שמגיעים לזריקות פתוחות, והם אולי קבוצת הפלייאוף בכושר הגרוע ביותר יחד עם הלייקרס (בהנחה שממפיס כבר לא נחשבת קבוצת פלייאוף). בואו נדבר על זה:

הם זורקים יותר מדי שלשות. 41.8% מהזריקות של דאלאס בבועה, לא כולל גארבג' טיים, היו מחוץ לקשת. 37.1 זריקות למשחק היו שלשות פתוחות או פתוחות לחלוטין, זריקות מהטובות שאפשר להשיג, אבל הן נקלעו ב-33.1% (12.3 נכנסו בערב) רע. היריבות של דאלאס נותנות לה להחטיא את נפשה מחוץ לקשת. למרות זאת, דאלאס צריכה להמשיך לזרוק – בחירת הזריקות שלה דומה מאוד לזאת שהייתה בחלק הראשון של העונה, כשהם היו ההתקפה הטובה בליגה, והמטרה שלהם היא להגיע לפלייאוף מוכנים. הם כבר הבטיחו עלייה ולא סביר שיזוזו מהמקום השביעי, כך שהם צריכים להמשיך לזרוק, אולי בתדירות נמוכה יותר.

הנקודה המדאיגה במקרה של המאבס היא ההגנה. הם ספגו 110 נקודות ומעלה בכל אחד מהמשחקים שלהם כשהעדרם של דוויט פאוול ו-ווילי קאולי סטיין משפיע. דאלאס ניסתה לפתוח נגד הקליפרס עם גבוה שני לצד פורזינגיס, בובאן מרינוביץ', ויכול להיות שזה חלק מהפתרון. לאורך כל העונה מקסי קלייבה וקריסטפס פורזינגיס שיחקו הגנה טובה בדקות המשותפות שלהם ביחד ויכול להיות שהמעבר של קלייבה לחמישייה יקל על דאלאס בתחילת משחקים, למרות שהשילוב של השניים לא במיטבו באורלנדו. אין לדאלאס אף שומר טוב בקו האחורי ברמה של מקום בחמישייה, לכן זה מתחיל משם. יש להם עוד 4 משחקים לשפר את התיאום לפני המפגש המסתמן בסיבוב הראשון נגד הקליפרס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. חיוך ענק, היה לי על הפנים כאשר ראיתי את הרצף הנ"ל (אייטון) בפעם הראשונה.
    כל כך הרבה דברים נכונים –
    הראשון, ואולי הכי משמעותי, זה ההגנה על ברוגדון. אייטון מצליח להישאר צמוד לברוגדון מבלי להסתכן בעבירה. התנועה שלו מאלצת את בורגדון לקחת זריקה קשה שמסתיימת בגג קליל.
    השני הוא המסירה המהירה אחרי הריבאונד. אייטון לא מתחיל לכדרר, לא משתהה. הוא מרים את העיניים, ומחפש את המסירה המהירה והנכונה. בלא מעט מקרים זה מסתיים בהתקפת מעבר מהירה של הסאנס.
    השלישי הוא הפיק אנד רול, שבוצע בשלמות. התזמון והמיקום של הבלוק, ההתגלגלות לכיוון הסל, מסירת ההקפצה, והסיומת. בכלל, בוקר לא מקבל מספיק קרדיט על יכולת ניהול המשחק שלו. אתמול במאמר ב-ESPN, לואו השווה את המסירות שלו לאלו של לוקה ולברון.
    .
    יאללה, יש לי עד הלילה להמשיך לחייך (אז הסאנס יפגשו את מיאמי, ויספגו את ההפסד הראשון בבועה)
    .
    תודה, רועי.

    1. תודה רועי מצויין,אייטון מתסכל אותי באופן אישי הוא יכול להיות כל כך יותר טוב הוא הסנטר האתלטי בליגה, יש לו יד רכה מקרוב, יש לו עדיין הרבה עקומת למידה בכל הקטע של שימוש באתלטיות החריגה שלו ותפיסת מקום.
      .
      לגבי דאלאס השלושות פשוט לא נכנסות והסגל המסייע שיש סביב דונציץ לא מספיק טוב, הם נבנו מאוד לא נכון קיץ שעבר .
      .
      לגבי באטלר גם פה יש חילוקי דעות במוסד שב"ר, אני חושב שהוא אוברייטד.

            1. מעניין להסתכל קצת על הטופ 20, ככה בשביל הכיף, אני מחשיב גם את כל הפצועים כגון דוראנט:
              בטוחים ברשימה –
              מערב – לברון, דייויס, קוואי, ג'ורג', יוקיץ', הארדן, דונצ'יץ', לילארד, בוקר,טאונס, קרי, קליי. גבוליים – ווסטברוק.
              מזרח- יאניס, טייטום, אמביד, קיירי, דוראנט, ביל, טריי. גבוליים – בראון, קמבה, סיאקם, לאורי, באטלר, אולדיפו

              אם לא שכחתי מישהו, זה יוצא :
              מערב – 12 טופ 20 ואחד גבולי
              מזרח 7 טופ 20 ו6 גבוליים
              אם נכניס את ווסטברוק אז יש לנו טופ 20 והגבוליים הם בעשיריה השלישית

  2. תודה רועי, אחלה פוסט.
    .
    בנוגע ל:
    "37.6 זריקות למשחק היו שלשות פתוחות או פתוחות לחלוטין, זריקות מהטובות שאפשר להשיג, אבל הן נקלעו ב-28.1% (10.6 נכנסו בערב) רע."
    .
    אני לא יודע אם המסקנה ההכרחית היא לזרוק פחות שלשות. שלשה פתוחה זה "הדבר" היום, ולמיטב זכרוני דאלאס קלעה אותן יפה במהלך העונה. האם לא סביר יותר לייחס את זה לחלודה, ולהניח שעד הפלייאוף האחוזים יתיישרו?

  3. סאריץ שחקן נפלא , ההורדה שלו לספסל מהלך טוב …חייבים להפיק ממנו יותר כדי שהקבוצה תפרח.
    אייטון סנטר קלאסי רק נוטה לפציעות וזה חבל….עמדת הסנטר לא מתה….להפך כאשר כולם הולכים לסמול בול , למי שיש סנטר דומיננטי זה מיס מאצ רציני שצריך לנצל לטובתך.
    מחשבה שלי : ראיתי את בול בול משחק ופשוט זה מצית את הדמיון מה הדבר הזה יכול לעשות…הוא חוסם קולע שלשות ויכול לשים כדור על הרצפה ולעבור את השומר שלו….זה הדבר הבא !! יש לו פוטנציאל עצום ודנבר מגדלים אותו יפה.

  4. מסכים עם כול מילה רועי בעיקר על שתי הקבוצות האהודות עלי מיאמי ופניקס.
    הניתוח לגבי דאלאס מאוד מדוייק. האם רק לי נידמה שדונציץ ניראה עייף?
    מאז ומתמיד טענתי שקלי אוליניק חייב לפתוח בחמישיה של מיאמי. כנ"ל לגבי דראגיץ אני מקווה שהפציעה שלו לא רצינית.

  5. אייטון עם פרצןף עגל של טימי זה הדבר הראשון שעולה לי לראש. הוא לא מביע רגשות ילד טוב שמשחק לפי המאמן. טוב מידי. הוא עוד לא יודע כמה הוא טוב ואיזה נזק הוא יכול לעשות בצבע. מתלהבים לי פה מציון? אם ציון נותן 25 למשחק אייטון יכול לתת 30. הוא יותר חזק מציון יותר גבוה ובלתי עציר מתחת לסל אבל הוא עגל מעט פוסט מעט טחינות מעט כדורים מעט זריקות. כנראה החומר מהבאהמס גורם לו להיות בשאנטי.
    אני מקווה שעוד שנה שנתיים הוא יתחיל לשלוט ברחבות ושלשה פה ושם עם החצי מרחק הרך שלו זה לגמרי אמור וצריך להיות דיוויס ואמביד.
    אגב כמה התווכחו איתי בנוגע להגנה שלו ערב הדראפט וגם אחכ…תכינו את הכובעים אמרתי לכם שלא יהיה שום בעיה בהגנה שלו.
    הסאנס אגב היו כבר השנה בפלייאוף ללא הפציעות הם סבלו בלי סוף מפציעות ומהחומרים של אייטון.
    מונטי וויליאמס שתמיד תפסתי ממנו גנטרי 2 מקבל אות כבוד שב"ר.

    1. אני מסכים איתך אייטון מפלצת ילד טוב מדי מחכה שירמוס, הוא לא נופל האתלטיות מזאיון ויותר גבוה וארוך באופן משמעותי (מדובר על סנטר שקופץ 40 אינץ, זה בערך 2 שמעון (:

  6. הבעיה במאבס זה הצוות המסייע. לוקה ופורזי חלשים בהגנה ומסביבם זה שחקנים ברמה נמוכה שמוציאים יותר ממה שהם שווים בזכות המאמן. כמו בבאקס.
    בחייאת פיני סמית קלבר? זה שחקנים חמודים אבל לרמות הגבוהות צריך הרבה יותר.
    נגד הקליפרס אגב כמעט כל הנק של לוקה היו מבחוץ מה שאומר שקבוצות רציניות יסגרו לו את הצבע.
    גם פורזי חלש מידי ולא מתאים להיות מס 2 בקונטנדרית. ימים יגידו.

  7. תודה רועי.
    .
    יש 2 נקודות שחשוב לציין על דאלס בהקשר הזה. דאלס הלכה על מודל הצבע הפתוח. בדומה ליוסטון מילווקי והשנים של לברון בקאבס (אצל לברון עם tt זה היה פחות קיצוני) זה מאפשר ללוקה לשחוט בצבע את היריבות. אבל יש לזה מחיר – הגנה יחסית פרוצה. למעט פורזי אין למאבס אף מגן טבעת. ואז למעט פינלי סמית אין גם מגנים טובים.
    .
    דאלס קצת מטעה כי היא שחטה את הקבוצות החלשות ויצרה לעצמה וואחד רייטינג התקפי. למעט לוקה אין שם עוד שחקן יוצר ברמה גבוהה והגנה טובה לא צריכה לחשוב המון על מנת להאט את התקפת המאבס.

    1. צודק (כרגיל). המאבריקס עם 18-10 שלילי נגד קבוצות מנצחות, נתון יותר גרוע מכל אחת במקומות 1-7 במערב או 1-6 במזרח. יוסטון, אגב, עם 11-18 חיובי. לכן אני לא מסכים עם האנשים שאומרים שדאלאס היא הסליפרית של הפלייאוף הקרוב

  8. ההתקדמות ההגנתית של אייטון השנה באמת מרשימה. בעיקר היכולת שלו להישאר והלמתודד מול גארדים בחילופים. הוא עדיין נוטה להסתבך בפיק אנד רול אבל בכללי בהשוואה לעונת הרוקי זו קפיצה מדהימה. הוא ריבאונדר מעולה כבר מהרגע שנכנס לליגה ודדוקאב בקטע ההתקפי הוא לא התקדם (למרות שלאחרונה התחיל לזרוק מ-3).
    לגבי סאריץ' ו"הפרדת הדקות" . צריך לזכור שסאריץ' ירד לספסל כי עד שביינס חוזר לסאנס אין עוד סנטר וזה הוא וקמינסקי שמאיישים את הדקות באמצע שכשאייטון על הספסל (זו גם הסיבה לכמות הדקות לה קאם ג'ונסון זוכה).

      1. לא יודע, אבל על מה אתה מבסס את הקביעה שהסאנס נראים רע כשאייטון וסאריץ' יחד על הפארקט (ולא פלוס מינוס של 4 משחקים זו לא תשובה).

          1. ועדיין…
            מה "נראה" לא טוב.
            כל עוד זה לא מגיע בקונטקסט של מול מי שיחקו ואם מי שיחקו אז אין לזה הרבה משמעות.

          2. ועדיין…
            מה "נראה" לא טוב.
            כל עוד זה לא מגיע בקונטקסט של מול מי שיחקו ועם מי שיחקו אז אין לזה הרבה משמעות.

    1. התקפית זה שאייטון לא מראה דברים אחרים זה לא פחות על השיטה מאשר היכולות שלו. ולדעתי הסאנס באמת לא בונים לו מספיק תרגלים לבידוד על שחקנים שקטנים ממנו

  9. לגבי דאלאס תבדוק את המספרים הם לא מדוייקים (זה פחות גרוע ממה שהצגת). בכל מקרה זה בעיקר תוצאה של הפולאפס של לוקה והארדווי.
    הבעיה של המאבס היא כרגיל לא ההתקפה אלא ההגנה הלא קיימת.

    1. צודק, תוקן. הם אכן קולעים באחוז ממוצע לגמרי מקאץ'-אנד-שוט (35.6% בבועה, 38.3% לפני כן), אבל כשבחירת הזריקות בעייתית זה סימן יותר גרוע. ההתקפה שלהם הייתה מספיק טובה, בעיקר בזכות ניצחונות נגד קבוצות חלשות, בשביל לחפות על ההגנה. יכול להיות שהפתרון הוא שיפור ההגנה, אבל לא בטוח שהסגל הקיים שלהם יכול לעשות את זה.

  10. אצלי בהרגשה, ויסלחו לי אוהדי הסאנס, זהו, הקבוצה השתנתה. היא עשתה את קפיצת המדרגה רק שזה עדיין לא בא לידי ביטוי מוח,י.
    זו לא כבר הנמושה של תחתית המערב אלא קבוצת פלייאוף בשנה הבאה.
    דאלאס – בשקט בשקט היא הפכה להיות תואמת יוסטון, עם התלות המוגזמת בשלשות ורכז-כוכב שכל הזמן מדבר עם השופטים (עם התנועה הקבועה של שתי ידיים עם מרפקים ב 90 מעלות, כפות ידיים פתוחות, פה פתוח, ומבט מלא תוכחה אל השופט, רוצה לומר ״לא ראית מה הוא עשה לי״?)

  11. מצוין רועי, תענוג לחזור לקרוא אותך.

    לגבי המאזן של דאלאס – שלושת ההפסדים היו בהארכה ליוסטון, ב-2 לפיניקס וגם מול הקליפרס ההפרש משקר כי היה חד ספרתי כל המשחק שוויון עד אמצע הרבע הרביעי.
    פורזינגיס, במעט שראיתי, נראה מצוין. אפשר כבר להניח שהוא אף פעם לא ינצל את הגובה שלו בפוסט אבל הקליעה מהגובה הזה בלתי עצירה.
    הבעיה שלהם בסדרה מול הקליפרס זה שלוקה הולך לקבל שומרים מצוינים בתחלופה והם יתישו לו את הצורה. קאובוי, ג'ורג', שאמט, בברלי, לא רואה אותו סוחב 7 משחקים.

    לגבי חוסר האגרסיביות של באטלר – הוא אמנם לא זורק המון אבל הולך לקו בכמויות אז זה די מפצה.

  12. כיף של מחשבות על הבוקר.
    במיוחד ש קטנצ'יק אצל סבתא והבוקר שלי מתחיל בצהריים.
    אפילו ראיתי את הסוף של הנצחון של פילי
    🙂

  13. תודה רועי, מאוד אוהב את הטורים האלה שלך.
    אם מסתכלים על הרול-פליירס של המבריקס, כולם (חוץ מברונסון הפצוע) ממש לא ילדים, בגילאי 27-30, ולכולם יש את העונה הכי טובה בקריירה שלהם הלא מרשימה במיוחד שלהם. זאת הבעיה של דאלאס. קרלייל הסתכל על הסגל שלו, הבין שאין שפחות או יותר אין אף אחד שיודע לעשות הגנה ובנה סביב דונצ'יץ' את ההתקפה הכי יעילה בהיסטוריה, די סבבה, לא? עכשיו רק צריך סגל נורמלי

  14. לא הבנתי את הפסקה על המאבס. זורקים יותר מידי שלשות? צירכים להמשיך לזרוק? אולי פחות? אבל הם זורקים את אותם זריקות שזרקו כל העונה והביאה אותם לרייטינג התקפי היסטורי?

  15. לפניקס יש הרבה פוטנציאל, כי בוקר ואייטון נראים בדרך להיות אחד הצמדים הטובים בליגה עוד שנתיים שלוש.
    מלבד זה גם הצוות המסייע וצוות האימון טובים. שווה לעקוב.
    דאלאס יצטרכו להנחית כוכב ליד לוקה,

  16. תודה רועי. אני חייב לפרגן לקבוצה שלך, 10 שחקנים שמשחקים נכון, לא כופים כלום ושומרים נהדר. אפילו שומרים אישיים בינוניים כמו דראגיץ׳ והירו נותנים עבודה. נקודה נכונה בקשר לבאטלר, גם לי הוא נראה אנמי. בפלייאוף הוא יהיה חייב לקחת צעד קדימה. אדביו עד שיוכח אחרת הוא עדיין רולפלייר ולא יותר מזה.

  17. תודה, רועי. תובנות חדות כרגיל. מעניין אם בוקר אכן מסוגל להתפתח לשחקן משמעותי. עד לא מזמן הוא היה נראה סקורר חד ממדי מהסטייל של כרמלו, יהיה מעניין אם יכול להפוך לאול-אראונד איכותי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט