העקשנות משתלמת? פריוויו אינדיאנה פייסרס/ אינדיאני

Three things the Pacers can learn about themselves during hiatus ...

בכל כיתה יש אחד כזה. העקשן. זה שלא מוותר. שמנסה להיות הכי טוב גם כשברור שהיכולות שלו לא מתאימות. שיעשה הכל כדי לעלות מהספסל, לעלות לחידון ואז להפסיד למוכשרים ממנו. הוא היה יכול לעבוד על מטרות יותר ריאליות או אולי לקחת הפסקה ולעבוד על החוזקות שלו ולחזור לזירה. אבל העקשן הזה, שכולנו מכירים אותו, ינסה שוב ושוב להעמיס על עצמו ציפיות שספק רב אם יעמוד בהן. ב NBA, לעקשן הזה קוראים אינדיאנה פייסרס.

בפרקים הקודמים – עלייתו ונפילתו של הוויקטור

עוד לפני שנעבור לעונה הנוכחית, ניזכר קצת בעונה שעברה של אינדיאנה. היא התחילה עם הבטחה גדולה ומיקום גבוה במזרח החלש, עד שמעט לפני האולסטאר איבדה את הכוכב המרכזי שלה ויקטור אולדיפו. השחקן הצעיר שרק השתפר מיום ליום גמר את העונה והשאיר אחריו קבוצה מגובשת אבל חסרת סטאר-קווליטי מובהק. אינדיאנה עוד המשיכה להיות בצמרת המזרח ואפילו החזיקה במקום השלישי לתקופה לא קצרה עד שרצף משחקים רצחני בפוטו-פיניש הורידו אותה למקום החמישי ולמפגש בסיבוב הראשון עם בוסטון של קיירי אירווינג. כן, זה היה לפני יובלות, אבל קיירי מתישהו שיחק בסלטיקס.

שני אירועים יוכלו לתמצת באופן מושלם את העונה השעברה של הפייסרס ובמידה מסוימת גם זו הנוכחית. האירוע הראשון – המשחק הביתי מול בוסטון בעונה הרגילה אי שם בנובמבר 2018. כמו בכל משחק טיפוסי באינדיאנה היה מדובר במשחק עם סקור נמוך ותוצאה צמודה. ההגנה של החניכים של מקמילן הקשתה מאוד על מייצרי הנקודות של בוסטון וקצת יותר מדקה לסיום הלוח הראה 95-95. ואז, כמו תמיד, קיירי עשה קיירי וקבר שלשה עם שמירה צמודה של קוליסון. אולדיפו לקח את הכדור לאחד-על-אחד, ביצע סטפבק וקבר סל שדה שהוריד את ההפרש ל 1, פחות מדקה לסיום. ואז, שוב קיירי, שוב שמירה של קוליסון ושוב שלשה – 101-97 לירוקים. טיימאאוט. בוסטון עשו עבירה ואינדיאנה התקרבה עם 2 מהקו. בהתקפה הבאה, קיירי מקבל כדור מתחת לסל ומחטיא לייאפ. הפייסרס לא לוקחים פסק זמן, הכדור אצל אולדיפו, והסוף כבר ידוע (דקה 1:23)

אוי ויקטור, כמה שאנחנו מתגעגעים.

כמה חודשים אחר כך, משחק 2 בסיבוב הראשון בין הסלטיקס לפייסרס בגארדן, כשמספר 4 של אינדיאנה בחוץ. שוב משחק התשה, שוב סקור נמוך. 3 לבוסטון, 12 שניות על השעון. ווסלי מתיוס מוציא את הכדור אחרי טיימאוט ומבצע את המהלך המרהיב הבא (דקה 2:22)

משם הסדרה המשיכה להיות חד צדדית ונגמרה בסוויפ קל לירוקים, שהיו כמה רמות מעל הקבוצה הלוחמת של נייט מקמילן. סביר להניח שגם אם היו מנצחים את המשחק השני היו מפסידים בסדרה, אבל המשחק ההוא היה המייצג: הולכים עד הסוף צמוד צמוד ואז מבינים שחסר הגרוש ללירה. במילה אחת: אינדיאנה. בשתי מילים: אינדיאנה פייסרס.

סיכום העונה עד עכשיו

קבוצה:אינדיאנה פייסרס

מאזן: 39-26, מקום חמישי במזרח עם מאזן זהה לפילדלפיה

מאמן: נייט מקמילן. מקמילן, באופן עקבי, נמצא תמיד בשולי הוויכוח על מאמן העונה. עם סגל בינוני פלוס וללא כוכב עם יכולת יצירת נקודות לבד הוא הצליח להשאיר את אינדיאנה בצמרת המזרח אבל נעצר שלוש עונות ברציפות בסיבוב הראשון. דווקא העונה, כפי שנראה בהמשך, הוא היה יכול לשבור את תקרת הזכוכית של העונות האחרונות. לאור המצב, סיכוי קלוש שיצליח.

שחקנים מרכזיים:

דומנטאס סבוניס – עם הופעה ראשונה באולסטאר, סבוניס לקח על עצמו את התפקיד של אולדיפו כמנהיג הקבוצה. הווניל הליטאי שמוביל את הקבוצה באחוזים מהשדה (18.5 נקודות למשחק ב 54% מרשימים כאשר 25.4% מהשלוש רק מראים את הדומיננטיות בצבע) ובריבאונדים (12.4, מקום 5 בליגה) הוא מהווה עוגן התקפי שמחייב את ההגנה לצופף את הצבע ומאפשר יותר אופציות התקפיות עבור הקבוצה. ההחתמה של קלעי שלשות יציבים יותר (ברוגדון, לאמב, וורן) גרמה להתקפה של הפייסרס להיות גמישה יותר ואפשרה יצירת נקודות במגוון יותר רחב של כלים. סבוניס לקח עת עצמו גם את תפקיד העוגן ההגנתי עם הגנת צבע מרשימה.

עוד נקודה חשובה בקשר לסבוניס היא הקשר ההתקפי וההגנתי בינו לבין הסנטר הרשמי של הקבוצה, מיילס טרנר. בעונה שעברה בלטה מאוד העובדה שכשהשניים שיחקו ביחד הם בעיקר דרכו אחד לשני על הרגליים, בהגנה ובהתקפה, ועלתה שאלה רצינית האם כדאי לוותר על טרנר שהוביל את הליגה בחסימות בעונה שעברה, ולהשאיר את סבוניס כגבוה היחיד בקבוצה. בסוף החליטה הקבוצה להשאיר את שניהם ונראה שהם מצאו את האיזון המתאים, בו טרנר נמצא פחות בצבע וזורק יותר מחוץ לקשת ביחס לעונה שעברה (יש לו כבר יותר זריקות וקליעות לשלוש עד עכשיו מאשר בעונה הקודמת) ונותן את המרחב בצבע לסבוניס. גם בהגנה נראה שנמצא ביניהם האיזון המיוחל וייתכן שהשארתו של מיילס טרנר תשתלם בסוף כשאינדיאנה תתמודד מול יריבות גבוהות יותר ופיזיות יותר איתן היא מתקשה מאוד.

מלקולם ברוגדון – המכה הכי קשה של אינדיאנה לקראת המשך העונה באורלנדו (עם כל הכבוד לפציעה של אולדיפו) היא העובדה שברוגדון אובחן כחולה קורונה וסביר להניח שסיים את העונה. ברוגדון, שהגיע בתחילת העונה ממילווקי שם היה בעיקר שחקן משלים של יאניס, הגיע אל אינדיאנה כאשר הציפייה ממנו לקחת על עצמו את ניהול ההתקפה גדולה יותר. הרכז, שהחליף את דרן קוליסון המוגבל והלא-יציב נכנס בטבעיות לעמדה כשהוא מוביל את הקבוצה באסיסטים (7.1) ומוכיח את עצמו כשחקן אחד על אחד לא רע בכלל המתאים כמו כפפה ליד של הצהובים שהיו חייבים שחקן שיוכל לקחת על עצמו קצת יותר. אגב, במקרה של ברוגדון, הסטטיסטיקה משקרת. למרות שכמעט בכל פרמטר אפשרי ברוגדון נופל בסטטיסטיקה מהעונה הקודמת שלו בבאקס, השינוי בשורת האסיסטים מראה יותר מכל את החשיבות שלו כמנהל ההתקפה ומי שמאפשר להוריד את העומס מסאבוניס בצבע.

ויקטור אולדיפו – סימן השאלה הגדול לקראת החזרה לעונה. אפשר לומר שעבורו הקורונה עשתה חסד גדול ונתנה לו עוד זמן לחזור לעצמו מהפציעה שהשביתה אותו בשנה האחרונה. החזרה שלו לסגל הייתה מעט מקרטעת (כצפוי) ומלבד כמה ניצוצות, בעיקר במאני טיים, הוא עוד לא הצליח לחזור לעצמו ברמה האישית וגם התקשה להשתלב בתוך הקבוצה שהתגבשה לפני שחזר לשחק. הציפייה ממנו לקחת על עצמו יותר בהתקפה יכולה לייצר חוסר איזון בתיאום הקבוצתי. אם יחזור לשחק (כרגע בסימן שאלה) ניסוי הכלים של החזרה שלו למגרש, במיוחד כשברוגדון בחוץ, יכול להיות הכנה טובה לעונה הבאה ואולי אף לעזור מעט בפלייאוף.

טי ג'יי וורן – עוד החתמה מעולה של הפייסרס בתחילת העונה. הסקורר המוביל של הקבוצה (18.7 נק' למשחק ב 52.9% מרשימים מהשדה ו 37.5% מהשלוש, 59.9% אפקטיבי) עושה בדיוק את מה שנדרש ממנו לעשות – לקלוע לסל. השלשות החשובות שלו הן נכס יקר עבור אינדיאנה שלא מצטיינת במיוחד בחלק הזה של המגרש (מקום 29 בליגה בקליעת שלשות) מאפשר ביחד עם ג'רמי לאמב, דאג מקדורמונט וההולידייס מהספסל להוות איום יחסי מבחוץ כשההתקפה נתקעת.

בויאן בוגדנוביץ' – כן, אני יודע, הוא עבר ליוטה. הקלעי המוביל של אינדיאנה מאז שאולדיפו נפצע היה חלק חשוב ביצירת הנקודות המקרטעת ממילא של הצהובים. העזיבה שלו בתחילת העונה והפריחה שלו ביוטה הייתה אמורה לכאורה להעלות סימן שאלה האם לא היה כדאי להתעקש עליו ולהחתים אותו על חוזה חדש. התשובה לשאלה הזאת, למרבה ההפתעה, היא לא חד משמעית. למרות סלי ניצחון על הבאזר במדי יוטה בוגדנוביץ' לא התאים לקחת על עצמו את ניהול הקבוצה. ההיחנקות שלו בסופי משחקים והשמירה הצמודה לא איפשרו לו להיות סקורר שמהווה איום מהשלוש בכל רגע נתון. אבל הסיבה המרכזית שבגללה הוויתור עליו היה חכם היא ההגנה. ההגנה הסולידית והקשוחה של אינדיאנה בנויה בראש ובראשונה על עבודה קבוצתית של שחקנים שטובים בשני צידי המגרש. בוגדנוביץ' היה חור הגנתי שהקשה מאוד על חלוקת התפקידים בין השחקנים של הקבוצה, שבונה על כך שאף אחד מהשחקנים שלה לא יכול לשמור על יותר משחקן אחד.

שאלות מרכזיות לקראת החזרה לעונה

הגנה – עם כל החפירה עד עכשיו על ההתקפה של אינדיאנה האלמנט החשוב באמת אצלה הוא ההגנה. אינדיאנה נמצאת במקום החמישי (יחד עם עוד כמה קבוצות) במספר הנקודות שהיא מאפשרת ליריבה ובמקום השישי במספר השלשות ליריבה. הנוסחה פשוטה: כשהסקור נמוך – המשחק בשליטה, כשהסקור גבוה – מאבדים את הראש. השיטה של מקמילן בנויה בעיקר על בניית מומנטום הגנתי שמייצר ביטחון ליצירת נקודות בצד ההתקפי. אם ההגנה מתפקדת – הזריקות נכנסות ואם לא – ההתקפה מאבדת את הריכוז שלה ויכולה להגיע למצבים בהם היא קולעת מספר חד ספרתי של נקודות בדקות האחרונות של המשחק. החוסר בכוכב שיכול לקחת על עצמו את ההתקפה כשהיא נתקעת מחייבת ריכוז של כל השחקנים על המגרש וזהירות יתירה מאיבוד הכדור והראש.

כושר – השאלה הזאת שייכת לגבי כל הקבוצות ביחס להמשך העונה. העובדה שכבר כמה חודשים שחקנים לא התאמנו בצורה רצינית ואפילו לא זרקו לסל למשך תקופה ארוכה מציבה חוסר וודאות לגבי היכולות האישיות של כל שחקן ויותר מכך על התיאום שבין חברי הקבוצה. כאן המזל יכול לשחק לשני הכיוונים: מצד אחד, קבוצה שבנויה על תיאום ומשמעת קבוצתית כמו אינדיאנה תתקשה מאוד לאחר חודשים רבים בהם לא התאמנה. לעומת זאת, היות והקבוצה לא נשענת על כושרו של שחקן כזה או אחר היא יכולה להקשות יותר על כוכבים שינסו לחזור לזון שלהם בקבוצה היריבה.

תקרת הזכוכית – בפלייאוף שעבר היו רק שתי קבוצות שלא היה להן נציג באולסטאר: יוטה ואינדיאנה. בעוד ליוטה היה את מיטשל אינדיאנה נשארה קבוצה מאוזנת אבל עם מגבלות ברורות. הסיכוי שנראה פתאום קבוצה התקפית מפחידה או יצירת נקודות ממקומות לא צפויים שואפת לאפס וכך נותרה השאלה האם סגנון המשחק הישן יחסית מתאים לכדורסל המודרני והמהיר, זה שמתבסס בראש ובראשונה על כוכב שסביבו נבנית הקבוצה ועל איום מתמיד משלוש.

הימורים רבותיי, הימורים

season 2 jasper GIF

כל הקבוצות בסימן שאלה. אף אחד לא יודע איך תיראה קייטנת סיום העונה בדיסניוורלד ומי יהיה הבא לחטוף קורונה. מה שמשאיר אותנו האוהדים עם הזכות להציע תחזיות מופרכות ולשער אינסוף השערות על המשך העונה הזאת ואולי אף יותר מכך על גורלה של ה NBA לאחר הקורונה. למרות זאת, אנסה להיות שמרן:

תרחיש אופטימי – הקבוצה חוזרת לעצמה די מהר וממשיכה במומנטום שהיה לה לפני הקורונה (8 ניצחונות מ 11 המשחקים האחרונים כאשר ההפסדים היו מול שלוש המובילות של המזרח) ומצליחה להשתחל למקום הרביעי על חשבון מיאמי שלה לוח משחקים קשוח. אולדיפו חוזר כמו גדול, המגרשים באורלנדו לא מרגישים זרים, תחושת הביתיות לא חסרה במיוחד ואינדיאנה מנצחת בקושי את מיאמי בסיבוב הראשון וממשיכה לעבר הפסד בסיבוב השני למילווקי, לא לפני שהיא מוציאה לה את המיץ.

תרחיש פסימי – הפוקוס נפגע, הקבוצה לא מתחברת מחדש, אולדיפו עוד חלוד (או בחוץ) והחיסרון של ברוגדון מורגש. אינדיאנה יורדת למקום השישי ובפעם השלישית ברציפות מודחת על ידי בוסטון בסיבוב הראשון בסוויפ ג'נטלמני.

בפועל – אני מאמין שאינדיאנה תשמור על כוחה היחסי ותישאר במקום החמישי כאשר פילי קופצת למקום הרביעי ומיאמי יורדת לשישי. סדרת סיבוב ראשון קשוחה בין פילי הגבוהה לאינדיאנה העקשנית תיגמר ב 6 משחקים לטובת הכחולים שהכישרון והגובה שלהם (ואל הורפורד אחד) יכריע את הסדרה, לא לפני שהצהובים יאמללו להם את החיים.

אז מה אתם אומרים – העקשנות משתלמת?

אביב גפן בשיר אישי על הפייסרס משנות ה 90

שאלת בונוס לגילריים שבינכם: באינדיאנה משחקים שני אחים, ג'סטין וארון הולידיי. כמה עוד זוגות אחים שיחקו יחד באותה הקבוצה בהיסטוריה של ה NBA?

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    18 יול 2020 08:43:40

    פריוויו מצוין ויסודי, תודה רבה אינדיאני.
    .
    האם אנחנו יודעים שברוגדון לא ישחק? הוא ממש חולה או "רק" נשא?
    .
    מסכים עם התרחיש הריאלי. נקווה שבשנה הבאה כולם יחזרו לכושר, ועם אולדיפו, ברוגדון וסאבוניס הם יכולים להמשיך ולהשתפר.
    .
    אחים: – יאניס ואחיו במילווקי, הלופזים במילווקי, המוריסים בפיניקס,… הגילרים בפיניקס?

  2. Smiley

    18 יול 2020 08:46:44

    אם היו בריאים וסגל מלא יכלו להיות סוס שחור. הם פשוט פצועים מדי וגם עם אולדיפו, הוא לא הראה ממש חזרה לכושר שהפך אותו לכוכב בפייסרס

  3. jefffoster10

    18 יול 2020 11:21:18

    תודה רבה על פריוויו מצוין!! יסודי ומקיף כמו שצריך.
    ברוגדון מתאמן לעת עתה עם הקבוצה ועם מסכה, אחרי שנמצא שלילי בבדיקות.
    נקודה נוספת לפריוויו- הבריאות, בעיקר של הקו האחורי, שפגעה לא מעט בקבוצה. ברוגדון החמיץ כמות דו ספרתית של משחקים עד הפגרה, אולדיפו שיחק פחות מ20 ועדיין לא חזר לעצמו לגמרי (בחמשת האחרונים הוא כן, אבל אז הפגרה הגיעה וההחלטה הראשונית שלו הייתה לא להשתתף בבועה בגלל שעדיין יש לו כאבים), ולאמב גמר את העונה.

    דווקא מפילדלפיה אני פחות מפחד, כי אני כן רואה את טרנר שומר את אמביד, כשהשאלה היא כמה סאבוניס/וורן יוכלו לרדוף אחרי סימונס. זה שהוא לא זורק מבחוץ יכול לעשות את החיים קלים יותר, בעיקר לסאבוניס. התסריט הריאלי הוא סדרת סיבוב ראשון מול מיאמי והדחה ב7 משחקים, בסדרה מהגיהינום.
    ההשלכה של השתתפותו או אי השתתפותו של אולדיפו בבועה תהא תקפה לעונה הבאה- עונת חוזה. אם הסגל ישמר וכולם יהיו בריאים, אפשר לדבר חזק בפלייאוף (אם בכלל יהיה כדורסל).

  5. davidz45

    18 יול 2020 13:19:38

    פריויו מעניין מקיף וכתוב מצוין..תודה..הבעיה שאולדיפו נהפך לפצוע כרוני בשנתיים האחרונות.. גם אם הוא יצליח להשאר בריא,זו עדיין קבוצה של סיבוב שני מקס..

            1. Indiani

              18 יול 2020 15:21:52

              לעזאזל איתך, שרפת לי את הצהריים
              הגעתי ל 20:

              האחים ואן ארסדייל – פיניקס
              האחים מוריס
              האחים אנטטקומפו
              האחים הולידיי
              האחים מוריס
              האחים סמית'
              האחים דראגיץ'
              האחים הנסברואו
              האחים וילקינס
              האחים לופז
              קארים וברנדון ראש (כנראה לא שיחקו ביחד אבל היו רשמית באותה הקבוצה)
              האחים פיצג'רלד – טורונטו
              צ'ארלס וקולדוול ג'ונס – פילדלפיה
              סטיב וניק ג'ונס – דאלאס 72
              אל ודיק מקגייר – ניקס שנות ה 50
              דון ומאק אוטן – הוקס 49
              ג'ורג' והנרי פירסי – דטרויט 46-47
              ברנט ומרק פרייס – וושינגטון 95-96
              קמפי ווואקר ראסל – דטרויט 85
              טום וסאם סטיט' – בארונס 63-64

            2. עידו גילרי

              18 יול 2020 15:37:52

              תמיד שמח לעזור…
              אני פוסל לך את האחים ראש,סטית' וראסל עד שתציג הוכחות.
              קולדוול שיחק גם עם שני האחים ג'ונס האחרים.
              ורשמת את האחים מוריס פעמיים.
              אול אנד אול הישגת כיסוי מלא…

            3. עידו גילרי

              18 יול 2020 15:44:20

              ואני מזכיר שדיברנו רק על ה-NBA.הלכת כאן קצת מעבר.

            4. Indiani

              18 יול 2020 15:53:39

              מקבל את ההערות לגבי מוריס וראש.
              חוץ מזה הכל נבדק בויקיפדיה – האחים סטית' היו ביחד בבארונס 63-64
              לגבי האחים ראסל – קאפמי שיחק בוודאות בעונת 84-85 בספיריטס. לגבי ווקר – הוא שיחק בספיריטס בין 83-86 אבל באמצע שיחק בפיסטונס ובהוקס, בדיוק באזור 84-85ת כך שלא לגמרי ברור האם הייתה חפיפה.

            5. עידו גילרי

              18 יול 2020 15:55:57

              ובאיזה קונפרנס ב-NBA משחקות הבארונס והספיריטס?

            6. Indiani

              18 יול 2020 16:00:57

              אי אפשר איתך!!!!!!!!!!!
              ניסיתי לברר תוך כדי האם הקבוצות האלה היו חלק מהליגה הראשונה של אמריקה באותה התקופה ולא מצאתי. בכל מקרה ניסיתי להרשים אותך שיש לי יותר ולא הצלחתי. אולי בפעם הבאה.
              היה אחלה אתגר אגב

            7. עידו גילרי

              18 יול 2020 16:02:09

              הצלחת מאד להרשים ושמחתי ללמוד.
              תודה ששיחקת…

      1. davidz45

        18 יול 2020 16:27:08

        חחח..לא אני פשוט בתחלה הגעתי ל 10..ובהשראת הפוסט מהבייסבול על אבות ובנים עשיתי מחקרון קטן על אבות ובנים שמשחקים עכשיו בnba והגעתי למספר די גדול..

  8. רועי ויינברג

    18 יול 2020 13:28:19

    פריוויו מעולה. אני חושב שזה יגמר בהדחה חמישית ברצף בסיבוב הראשון, כשאולי בשנה הבאה משהו שם יעלה לרמה אחרת כשברוגדון ואולדיפו ימשיכו לפתח את הכימיה ביניהם.

  9. Indiani

    18 יול 2020 13:50:24

    תודה רבה לכולם.
    עדכון בנוגע לברוגדון: כשכתבתי את הפוסט היה כתוב באתר של ESPN שהוא בחוץ. כרגע הוא מתאמן עם מסיכה אימון קבוצתי אבל עדיין לא עם ההרכב הראשוני וזה נראה מעודד. נמשיך לעקוב
    לאמב בחוץ בוודאות.

  11. אשך טמיר המקורי

    18 יול 2020 16:58:59

    מבריק.
    מקמילן בעצמו הוא כזה שחסר לו גרוש ללירה.
    מאמן סולידי, יציב, תמיד מעמיד קבוצה טובה ומלוכדת ו… דוגמטי מדי. לא מספיק גמיש. תמיד חסרה לו טיפת האמונה להחדיר בשחקנים שהם מסוגלים לנצח את זה. ודי מחסל צעירים מבטיחים.

    1. Indiani

      18 יול 2020 18:38:23

      +1 חוץ מהנושא של הצעירים
      כבר כמה שנים שהוא מקבל שחקני משנה צעירים מקבוצות אחרות (בעיקר מאוקלהומה) ומוציא מהם את המקסימום

        1. סימור סקגנטי

          19 יול 2020 06:51:40

          דווקא מקדרמוט נותן את העונה היציבה והטובה בקריירה תחת מקמילן ומצדיק את החוזה לשלוש שנים שניתן לו (ונראה בהתחלה די תמוה). גם ארון הולידיי הצעיר מקבל דקות משמעותיות. ליף באמת לא בתוכניות, נקווה שיקבל הזדמנות במקום אחר

  12. מנחם לס

    18 יול 2020 18:34:45

    מצו.יין אינדיאני, אבל בימים האחרונים הץגלו פרטים לא ידועים על ויקטור אולדיפו: עוד לפני ]פציעתו התגלה חיץ גדול בינו לבין שחקני קבוצתו. בפייסרס נשיון מדברים אפילו על קרע ממשי כששחקנים פסקו מלדבר איתו. לפי מה שקראתי אחד הדברים שנעשים עתה בבועה זה נסיונות לדבר, ולפתור את הבעייה המנטלית/חברתית שהתעוררה. ס"ה קבוצה סימפטית ביותר כשסבוניס הופך לכוכב של ממש.

    1. Indiani

      18 יול 2020 18:37:31

      תודה רבה מנחם
      לא שמעתי על הקרע בחדר ההלבשה, אני מקווה שזה לא רציני.
      סאבוניס באמת מתחיל להיות כוכב אבל התקרה שלו לא מאוד גבוהה.

  13. גיא רוזן

    18 יול 2020 18:45:06

    ניכר שהכותב מכיר את הקבוצה לעומק,
    והתוצאה –
    אחלה פריוויו, תודה רבה.
    .
    לעניין –
    לא נותר להוסיף הרבה, למעט אולי להציב איזה סימן שאלה על תפקודו של ברוגדון, בדגש על אחוזי הקליעה.
    צניחה של 9% אפקטיבי ו-11% מהשלוש.
    כן, זה מדגם קטן מדי, וזו קבוצה חדשה. אבל קשה שלא לתהות האם נתוני השיא מהעונה שעברה הן תוצר של שיטת בודנהולצר כפי שלא מעט שחקנים הציגו תוצר מרשים בעונות בהן שיחקו לצד נאש, לדוגמה.
    האמת, היא ככל הנראה היכן שהוא באמצע (לא כזה נורא, לא מרשים כמו העונה שעברה).

  15. סימור סקגנטי

    19 יול 2020 07:03:02

    אהבתי לקרוא! הפייסרס בנו שלד של צעירים – ברוגדון, אולדיפו ולאמב בני 27, וורן בן 26, סבוניס, טרנר ואהרון הולידיי בני 23. לדעתי העונה הזאת היא עונת מעבר אחרי הטריידים וההחתמות בקיץ (עזבו קוליסון, בוגדנוביץ' ויאנג בני ה 30+ שהיו 3/5 מהחמישייה) כשבקבוצה בנו מראש על עונת 2020-21 שהקבוצה תתגבש ותגיע לשיא ביחד. אם לא יהיו פציעות משמעותיות, בעונה הבאה הם יוכלו להתמודד בצמרת המזרח ולכן לדעתי הם לא ממהרים על חזרה של אולדיפו

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט