דיון אוהדים / שחר צ'קוטאי

דיון אוהדים / שחר צ'קוטאי

להיות אוהד זה דבר גדול, זה אומר להיות חלק ממשהו גדול יותר מסתם חבורה.
האוהד עוקב אחרי הקבוצה, השחקנים לכל אורך הדרך, ברשתות החברתיות, בטלוויזיה ובאינטרנט. הוא אוסף מידע על הקבוצה, חותך גזרי נייר הקשורים לאהובתו, פוסטרים, תמונות וחתימות של השחקנים.

The NBA's Best Fans: How The Raptors Turned Hockey-Mad Canada Into ...

יש כאלו שיטענו שהספורט זה דת בפני עצמה, וכמו שיש את היהודים הנוצרים והמוסלמים ככה יש את אוהדי מסי, לברון, מייקל, וודס ועוד.

לפני מספר שנים, צעיר בשם אלְדין מבוסניה-הרצגובינה להתעניין בכדורגל אנגלי. הוא עקב אחרי קבוצות, צפה בשידורים חיים ובתקצירים, קרא כתבות וסיקורי משחקים, אך משהו בחוויית הצפייה ובמעורבות שלו במשחקים בכל זאת היה חסר. הוא הבין שבלי לאהוד את אחת מהקבוצות – להתרגש איתה מניצחונות, להתאכזב מהפסדים, להתעצבן משריקות שופטים נגדה, לעקוב אחר פציעות של שחקנים ותיקים, החתמות של שחקנים חדשים ואפילו לזמזם כמה מההמנונים ושירי העידוד – החוויה שלו פשוט איננה אותה חוויה.

לאחר זמן מה הוא החליט לשלוח הודעת דוא"ל לכל המועדונים בארבע הליגות הבכירות באנגליה – 92 מועדונים סה"כ. ההודעה הייתה קצרה ועסקה סביב השאלה – למה כדאי לי לאהוד את קבוצת הכדורגל שלכם?
לאחר שבועות אחדים קיבל אלדין תשובה מעשרה מועדונים – חלקם ענו תשובה קצרה וחלקם ענו תשובה מושקעת ויצרתית. לבסוף בחר בקבוצת אברטון מהפריימר ליג.

עבורנו אוהבי הספורט בכלל ואוהדי ה-NBA בפרט, המשחק שווה יותר מהרבה דברים אחרים ואנחנו מוותרים על לא מעט דברים כדי להיות אוהדים מושלמים – אנחנו נקום בלילות למשחקים של הקבוצה, "נבזבז" כסף על חולצות, גופיות, צעיפים ועוד. נשאיר את האישה והמשפחה מאחור כדי ללכת לחברים לראות ליגת האלופות ועוד.

Fan Gear - A Great Christmas Gift For the Sports Fan - Geniuszone

השבוע ניגש אליי אחייני בן ה-11 ואמר שהוא לאחרונה מתעניין יותר ב-NBA וכדי להתחבר עוד יותר הוא רוצה שאמליץ לו על קבוצה שכדאי לו להתחיל לאהוד.

על איזה קבוצה היית ממליץ לנער צעיר להתחיל לאהוד ולמה?

שאלה נוספת – האם אהדה היא דבר משתנה? אם כן, היית משנה את אהדתך מהקבוצה שאתה כרגע אוהד לקבוצה אחרת?

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. חושב שזה עניין של אופי.
    במיוחד כי יש לו את יכולת הבחירה שהרי הוא לא "נולד לאהוד" קבוצה מסויימת.
    אני כמובן ממליץ על ניו אורלינס.
    אבל, מציע לשאול אותו איזה תכונות הוא אוהב ולנסות למצוא קבוצה עם ד.נ.א. דומה לשלו.

  2. דיון מעניין.
    אהדה היא לא דבר משתנה, אלא מתווסף.
    כשהקבוצה שלך בסלאמפ מתמשך, אתה מוצא קבוצות אחרות לאהוד.
    אבל האהדה לקבוצה המקורית נשארת.
    הייתי ממליץ על דאלאס.
    קבוצה עם כשרונות צעירים וכוכב על אחד שבדרך למעלה.
    מנוהלת נכון ובחוכמה ומקדשת את מעמד המאמן והמשחק הקבוצתי.

    1. מעניין. מעולם לא הצלחתי לאהוד קבוצות אחרות. בכדורגל נתקעתי עם בית'ר, ועם כל הג'יפה שהקבוצה הזאת זרקה עלי מעולם לא הצלחתי להתחבר לקבוצות אחרות. גם בשנים הקשות של בוסטון (רון מרסר איך בניתי עליך!! אנטואן!!!) מעולם לא היתה לי אחרת.

    2. ״כשהקבוצה שלך בסלאמפ מתמשך, אתה מוצא קבוצות אחרות לאהוד.״
      איך בדיוק עושים את זה אתמהה? הייתי מאד שמח להחליף את אהדתי, מאחר וכל השלוש וחצי קבוצות שאני אוהד לא רק בסלאמפ חבל על הזמן, אלא כמו שאמר קית׳ הרננדס בעונה הקודמת ״They have been coming with new ways to lose matches". אני יכול לצפות במשחק של קבוצה אחרת, אבל זה לא אהדה. בלב עדיין תהיה ההרגשה ש״אלה לא הקבוצות שלי״, הנצחון של מי מהן הוא לא הניצחון שלי, וכן הלאה. אני לא אומר את זה כביקורת חו״ח, אבל כמדומני שהרוב יסכימו איתי ש״קבוצה לא מחליפים״ לא כסלוגן, אלא כעובדת חיים.

      1. זה פשוט, אתה רואה קבוצה שאתה מסמפט, ולאט לאט מתחיל לראות יותר ויותר משחקים שלה, ולהתעניין בשחקנים ובמה שסביבה.
        זאת התאהבות איטית של זוג לאורך זמן ולא אהבה ראשונה או התאהבות ממבט ראשון, אבל זה עובד.

        1. אני לא טוען שזה לא יקרה, אבל בהתחשב בזה שאני עדיין אוהד של מכבי חיפה למרות שאני בקושי רואה כדורגל, כנראה שזה כבר לא יקרה 🙂

  3. דיון נהדר קודם כל.
    ב-NBA אני אוהד את הניקס עוד מילדות, ואני לא אחליף אותה, אבל אני כאן אוהב מאוד קבוצות שמשחקות עם סגל צעיר כמו ניו אורלינס, דאלאס, פיניקס וכו', אז אני יהיה בעדן גם כן.
    לגבי משחקים – אני חושב שראיתי יותר משחקים עונה קודמת של קבוצות אחרות מאשר של הניקס, פשוט כי יותר עניין אותי, כמו הלייקרס מול הקליפרס וכו'. וזה גם תלוי בשעה, כי רק בפליאוף בדרך כלל אני קם בלילה, ובעונה הסדירה אני רואה בשעות נורמליות בלבד.
    אני חושב שקבוצה נהדרת לאהוד היא הלייקרס, ולאוו דווקא בגלל לברון, אלה יותר בגלל המורשת, וגם הסלטיקס למרות שאני לא ממש אוהב אותם, אבל עם מורשת אי אפשר להתווכח.

    בכדורגל – אני אוהד את ראשון לציון מהליגה הלאומית, והאמת שאני חווה עם הקבוצה לרוב רק כישלונות, אבל זה פשוט בלתי אפשרי להחליף קבוצה, אז פשוט נשארים איתה לנצח 🙂

  4. מי אמר שישר צריך לאהוד קבוצה?קודם כל שיצפה במשחקים,יקרא על ההסטוריה של הnba,יקרא על שחקנים ואז בטוח הוא יתחבר לקבוצה שמתאימה לו..אני מטורף nba כבר 25 שנה ואין לי אישית קבוצה שאני מחובר אליה במיוחד,זה משתנה..דיון מעניין..בלי פוליטיקה..

    1. לדעתי אם אתה מתחיל לראות בלי לאהוד קבוצה כנראה שזה גם לא יקרה אחר כך.
      .
      אם כבר הייתי שואל מי אמר שצריך לאהוד קבוצה, בפוטבול אני מסתדר ככה יופי

      1. בדיוק, שומר נפשו ירחק מלאהוד קבוצה. לגבי ״מתחיל לראות בלי לאהוד״, נכון שהרבה אוהדים מגיעים עם האהדה מהבית/שכונה/עיר/דת/מדינה לפני שחזו בדקה מהספורט, אבל ישנם גם כאלה שלא באים מבית של ספורט או מעיר שיש לה קבוצה, וכן הלאה, והבחירה קורית להם על הדרך מתוך הצפיה.

  5. מה שלא יהיה, לא להתנהג כמו חרק מעופף –
    אם מציעים לך את השמש, תברח!
    .
    (נכתב על ידי אוהד סאנס שיודע בוודאות מלאה שהוא לעולם לא ייראה את קבוצתו זוכה באליפות)

  6. הייתי ממליץ לו ללכת על קבוצה באמת לא מה"אובייס", אלא משהו יותר ייחודי, שירגיש שזה כמו איזה סוד משלו שמתי מעט שותפים לו, שהוא שייך לקבוצה קטנה ואיכותית של "מביני עניין".
    דאלאס זו אופצייה טובה, כי הוא יש היסטוריה מעורבבת, והוא יחווה מספיק נפילות "לבחון" את האהדה שלו לקבוצה, אבל היא תספק לו גם הצלחות שיוכל להיבנות כאוהד עד שתגיע ההצלחה המשמעותית. עם הפליקנס זה מעט טריקי יותר, כי זו קבוצה שבנויה בעיקר על מזל בדראפט ולך תדע כמה מזה יישאר…
    עוד במערב הייתי שם עין על אוקלהומה הנוכחית, גילג'ס אלכסנדר כשחקן שבקלות יכול להפוך להיות הפייבוריט שלו.
    ובמזרח הייתי ממליץ לו לאמץ קבוצה כמו מיאמי הנוכחית, שמשחקת כדורסל קשוח, קצת מלוכלך בקטע טוב, קבוצה שנבנתה טוב וגם לה תהיה המשכיות בשנים הקרובות. הסלטיקס גם אופציה בגלל שהוא טרם נולד כשהם זכו באליפות האחרונה, ואם יאהד אותם ויתעניין קצת בעבר פתאום יכיר את ראסל ובירד, שמעטים האנשים בשנות ה-20 שלהם שמכירים אותם, לא כל שכן בני נוער.
    ומה לגבי הפייסרס? זה באמת ליודעי ח"ן בלבד… (;

    ולאור- לדעתי, עניין האהדה לקבוצה מסוימת בהחלט מוסיף להנאה שאתה מפיק מהענף (הנאה שגלומה גם ב"סבל" שגורמת לך הקבוצה), מחבר אותך לענף, נותן לך תחושת שייכות ונותן לך דרייב להעמיק בו ולגלות דברים חדשים על הקבוצה וכתוצאה מכך על הענף.

  7. הבעיה היא שבארץ יש הרבה אוהדים שחושבים שאם הם אוהדים קבוצה מסוימת, יש להם את המנדט להחליט בשביל הבעלים מי יהיה המאמן, מה יהיה ההרכב ובאיזה דקה המאמן היה צריך להחליף שחקן פלוני. אני אוהד מכבי חיפה. יש הרבה אוהדים הקוראים ליעקב שחר להחזיר את המפתחות ולהתפטר. אבל האם מישהו מהם הביא בעלים חדשים לקבוצה? מה ישים מיליונים במקום שחר בקופת הקבוצה?
    ובתשובה לאיזה קבוצת NBA לאהוד. אין תשובה נחרצת לעניין כי הרבה אוהדים קבוצה מסוימת כי ביקרו בכמה ממשחקיה או גרו תקופת זמן באחת הערים שיש לה קבוצה ב NBA. אני אישית הייתי בהרבה משחקים של הניקס והסאנס אבל לא אוהד אך אחת מהן.

    1. קשה לי להבין את השאלה ״איזה קבוצה היית ממליץ לאוהד״.
      דבר ראשון, קבוצה לא בוחרים. או שאתה יורש אותה מההורים/משפחה, או שאתרע מזלך להוולד בעיר מסויימת, או אפילו בשכונה מסויימת, או שזו הקבוצה שכבשה את ליבך כשהתחלת להתעניין בספורט, או איזה צירוף קוסמי שגרם לך לבחור בהם.
      דבר שני, לשאול אוהד איזה קבוצה להמליץ לאחר? מה זאת אומרת איזו? יש קבוצה אחת בעולם והיא הכי טובה ורק היא ואין בלתה וכו וכו. זה לא שאלה שאפשר לדון בה, אם אני אוהד.
      דבר שלישי, מה זה להמליץ לאהוד? אפשר להמליץ למישהו לצפות במשחקיה של ברצלונה מבחינת הכדורגל או מכבי ת״א כדורסל מבחינת האירופה, או איזה מועדון כזה או אחר מבחינת ההנאה לשבת במגרש או הנוחות אבל לאהוד? למה שאני אמליץ למישהו לעשות את זה לעצמו. נניח, אני אוהד של המטס, זה אומר שאני רואה רק משחקים של המטס, שזה אומר כמעט ורק נשיונל ליג, ומעט מאד אמריקן ליג. זה אומר שאם יש יאנקיס-רד סוקס אני רואה מטס -מיאמי. וגם בנשיונל, אם יש דודג׳רס נגד וושינגטון, אני רואה מטס נגד פיטסבורג. למה שאני אמליץ למישהו לעשות את זה לעצמו?
      אם אני אוהד אנגליה והם עפים מהמונדיאל בסיבוב הראשון, כל הטורניר אני בבעסה. אם אני אוהד של מכבי פתח תקווה (נניח שיש מישהו כזה), והם ירדו ליגה, הלך עלי כל העונה הבאה לפחות.
      אז לא, שומר נפשו ירחק. מי שרוצה להנות מהמיטב שיש לענף ספורט להציע, שלא יאהד קבוצה, גם אם הקבוצה מעולה, זה עדיין אומר כל הזמן מפגשים עם קבוצות תחתית במקום כל שבוע משחק השבת. זה אומר שאתה לא נחשף לטובי השחקנים שמשחקים בקבוצות אחרות, זה אומר שההנאה שלך מהספורט נפגמת עם הקבוצה ״שלך״ לא משחקת כמו שצריך. זה אומר שאם הקבוצה השניה מעלה יצירת מופת על המגרש, אתה לא יכול להנות ממנה כי זה בא על חשבון הקבוצה שלך. וכו וכו.
      לסיכום, קבוצה לא בוחרים, כי אם היה אפשר לבחור, אף אחד לא היה עושה את הטעות הזו.

    2. זה לא רק בארץ, פשוט בישראל יש לנו את המצב האבסורדי (אחד מני רבים) שבו קבוצת ספורט זה עסק מפסיד ובעצם הבעלים כל שנה שופך כסף על הקבוצה ולא ממש רואה החזר מהעניין, שלא לדבר על זה שלקחת אליפות זו מכה כלכלית ולא משתלמת גם כי כדי להביא אליפות צריך את טובי השחקנים במדינה שמושכים משכורות עתק, וגם אחרי זה עוד להוציא הון על פרמיות ומענקי אליפות כשהמועדון ״ברגיל״ לא מכסה את הוצאותיו? טירוף. אז כן, בארץ זה המצב ולאוהדים אין ממש ״זכות״ לדרוש את הראש של המאמן או לצעוק לבעלים שילך, אבל זה לא המצאה ישראלית, בכל העולם אוהדים חושבים ככה, ולפעמים אפילו יש להם בעלות בקבוצה ויכולת לקבוע, אז בכלל טוב.

  8. שאלה מעניינת, תודה צ'יקו.
    .
    לדעתי זה פחות עניין של בחירה ויותר משהו שקורה לך במקרה. אם התאהבת בסטף או לברון הרווחת, אם קרה לך אסון, והיה דווקא משחק של הניקס כשהתיישבת על השטיח, כמו דובי, אכלת אותה. פשוט צריך לקוות שהמזל ישחק לך.

      1. אמר אחד עם תמונה של למביר😀… לא שמצבי טוב יותר..אמצתי את הלייקרס בתקופת פוסט מג'יק וטרום קובי ושאק בגלל ניק ואן אקסל

        1. תמיד יש, לא זוכר מי זה היה שאמר שכל אוהדי הנצחונות שהתחילו להצהיר על אהבתם למנצ׳סטר סיטי נדפקים פעמיים, פעם אחת אם מנצ׳סטר סיטי מפסידה והם נתקעו עם הלוזרית, ופעם שניה אם מנצ׳סטר סיטי מנצחת והם נתקעו עם מנצ׳טסר סיטי.

        2. וואלה הייתה להם קבוצה מבולגנת, אבל מעניינת.
          ערב-רב של שחקנים שהרבה מהם מאוד אהבתי.
          ון-אקסל הסקורר, אלדן קמפבל התותח (לא מוערך), דיוואץ' הגאון, דאג כריסטי הצעיר שהיה הכי קרוב לג'ורדן באתלטיות ובהיילייטס.

      1. מהמחקר שעשיתי אלה ברוקלין ופילי דווקא והרבה פעמים גם בוסטון והבאקס, ובמקרה כולן קבוצות חזקות בשנים הקרובות

            1. כאילו דאההה.

            2. תנחומיי..

  9. הכי בריא לנפש זה לעבור כל כמה שנים קבוצה בהתאם לאופי השחקנים והתלכיד הקבוצתי. הבעיה היא שנתקעים עם קבוצה שירדה מנכסיה או ששינתה את אופיה . .

    1. נכון, אבל מי שאוהד קבוצה לא עושה את זה מטעמים של בריאות הנפש 🙂 המקום היחיד שזה קורה בו זה בספורט יחידים, למשל אומנויות לחימה, טניס, גולף וכיוב. שמה אתה לא אוהד של קבוצה/מועדון אלא של אדם ספיצפי שכעבור עשור שניים פורש, וככה האהדה יכולה להתפזר על פני כמה (נניח, אני אוהד את זה במשקל כבד ואת ההוא במשקל נוצה) וגם כל הזמן יש תהליך של מציאת אהבות חדשות ופרידה מאהבות ישנות.

  10. מעניין, אבל מצטער, זה פשוט לא עובד ככה. אתה לא בוחר קבוצה – החיים בוחרים קבוצה בשבילך. זה תלוי הרבה ברגש שנוצר בשנות ילדותך – הקבוצה שלקחו אותך לראות משחקת כשהיית ילד, הקבוצה שאבא/אח אוהד, או פשוט מי שהיה הכי טוב. ככה אנשים טובים נתקעים עם קבוצות כמו בית'ר (אני מדבר מנסיון) או הפיניקס סאנס (יש מספיק דוגמאות כאן באתר). מעטים האנשים – כמו מנחם – שיכולים להחליף קבוצות לאורך השנים.

    גם אתה, בעצתך לאחיין שלך, שכנראה בא אליך כי הוא מעריץ את הדוד שלו – כנראה תקבע לו את מי לאהוד לשארית חייו. אני מציע לעשות ניסוי חברתי קטן, משהו שתוכל לכתוב עליו בעתיד פה באתר. תמכור לו קבוצה לא הגיונית להחריד, נאמר, מינסוטה, תזרוק לו משהו על סנטר העתיד של הליגה שמעיף צ'אקות ועל הלוגו המגניב בליגה. נחזור אל המסכן עוד שלושים שנה ונבדוק את מצבו הנפשי ויחסיו אם מי שהוא פעם ראה כדוד אוהב ונערץ. יכול להיות מעניין.

    1. דוק, בכל הדיון הזה בא לי רעיון, למה לא לעשות סוג של ״איך פגשתי את הקבוצה שלי״. שאוהדים יספרו על הפעם הראשונה שהם ראו את מי שתהיה מושא אהדתם. בין אם הם ינקו את הקבוצה משדי אביהם, או שזו היתה אהבה ממבט ראשון, או לך תדע, לכל אחד יש סיפור משלו.

  11. מבלי להרחיב
    בלי האוהדים והעניין שמסביב כדורסל הוא בעצם משחק שבו אנשים זורקים כדור לחור.
    האתלטים הטובים מכולם באולימפיאדה לא צריכים את הקהל והאהדה הזאת.

    אין עוררין גם על השפעת נוכחות האוהדים על המוצר של משחקי כדור-
    הצפייה בספורט עצמה הפכה להיות תפלה בטח ביחס למה שקורה מסביב.
    ההתרגשות,רמת המוצר והעניין מליגת כדורגל כמו הפרמיירליג שבנויה על נוכחות ושירי הקהל תרד משמעותית.
    ישנן ליגות כמו הליגה לניירות ערך בכדורגל שהמוצר הוא פגום שזה לא פוגע בו והמצב רק מבליט את הזוהמה כמו בפרשה על השחקנים והקטינות.

  12. -אם והליגה בכלל תחזור לאור כל מקרי הגזענות והאלימות באמריקה.
    ליגת הנבא היא ליגה שיכולה ליצור עניין גם ללא הקהל.
    שחקנים ברמה של לברון,יאניס וזיון יספקו את האיכות בכל מצב נתון.

  13. רעיון יפה, וגם הדיון.
    אני חושב שכדאי לפחות לשים פה את התשובה של אברטון, שסחפה את אלדין אליה ולא אל תשעת המועדונים האחרים שענו (שאחרי גיגול קצר מסתברשהם: מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, צ'לסי, סטוק, סאות'המפטון, איפסוויץ', סטוק סיטי, קריסטל פאלאס, קיימברידג' יונייטד ובארנט):
    Thank you for writing to Everton Football Club.

    Everton……The best team in the world. Evertonians are born not made. You don't understand what it is to love Everton unless you actually do, they're more than just a football team.

    The history of Everton Football Club is so much more than the players who have graced the hallowed Goodison Park turf.

    There's more to Everton than the trophies in the cabinet; the Toffees have been constant innovators in the footballing world, ceaselessly striving to be the best, and the first to accomplish new feats, while establishing new norms. The Nil Satis Nisi Optimum ("Nothing but the best is good enough") motto could not be more appropriate.

    From becoming one of the founder members of the football league in 1888, right through to present day when we announced a new service which allows fans to purchase match tickets through text message,

    Everton have always been at the forefront of new ideas.

    Did you know we were the first to wear numbers on our backs, the first to have a purpose-built football stadium, and the first go on an overseas tour?

    Below is an extensive list of some of the significant landmarks that Everton Football Club has accomplished since its birth.

    Founder members of the Football League in 1888

    Founder members of the FA Premier League in 1992

    First club to be presented with the League Championship trophy

    First club to present medals for winning the Championship

    First club to stage an FA Cup final 1894, Notts County v Bolton Wanderers

    First club on Merseyside to win the FA Cup 1906

    First club to go on an overseas football tour

    First club to construct a purpose built football stadium

    First club to have a four-sided stadium with two tier stands

    First club to have a stadium with a three tier stand

    First club to issue a regular match programme for home fixtures

    First club to have a player (William Ralph Dean) score 60 league goals

    First club to wear numbered shirts from 1-11 (1933 FA Cup final)

    First club to have a church attached to its stadium

    First club to install dugouts

    First club to install undersoil heating

    First club to win a penalty shootout in the European Cup 1970 v Borussia Moenchengladbach

    First club to play 4000 top-flight games

    First club to amass 5000 League points

    First club to play 100 seasons in the top-flight

    First club to stage a World Cup semi-final in Britain

    First club to have the youngest Premiership goalscorer in two consecutive seasons with two different players

    First club to break the £100,000 transfer threshold when Alan Ball moved from Blackpool for £110,000 in 1966.

    First club to be featured in a TV game in August 1936 v Arsenal. Not live (pre-recorded).

    First club to have scoreboard half time/full time facility

    First club to have its own podcast

    First club to have its own online social networking site.

    First club to sell tickets via text message.

    If you require any further help regarding this or any other matter, please do not hesitate to contact me.

    Kind regards
    .

  14. מרתק! אני הייתי אוהד של ליברפול כשהייתי ילד. למה? כי אהבתי את הצבע של המדים שלהם וכי כל הארץ רעשה כשאבי כהן זצ"ל עבר לשם, ואהבתי אותו מאוד. אז אולי זה היה בגלל שהייתי אוהד של מכבי ת"א ועברתי לליברפול בגלל אבי?.. אז למה אהדתי את מכבי ת"א? כי אני תל-אביבי? אז יכולתי לאהוד את הפועל , כי אריק אינשטיין, או את בית"ר (כן, היתה כזו) כי דודים שלי. אהדתי את מכבי יפו כי אבא שלי עבד ביפו והכרתי ילדים משם. אהדתי את בני-יהודה כי אהבתי את אהוד בן-טובים וכי נסים, איש מופלא שהיתה לו מסעדה בתקווה שאכלנו בה, היה מופלא בעיני הילד שלי וגם, שוב, אהבתי את הזהוב של המדים. ואז הגיע הכדורסל. פה זה כבר היה הספורט "שלי". אהדתי את מכבי כי שיחקתי במכבי כי זו היתה האפשרות הכי זמינה בשכונה. אז גם אהדתי את הלייקרס, שוב, בגלל הצהוב של המדים..ובגלל "וקארים עבדול-ג'אבאר נוגע בשמיים". מי זה האיש העצום הזה עם השם הערבי שעושה "הוקשה" כמו קוסם? זה מאוד היולי, הקשר הרגשי לקבוצה. השחקן הראשון שאני זוכר שהערצתי היה דוקטור ג'יי. אבל לא אהדתי את פילי. מוזר. אחרי הלייקרס של ילדותי ונעורי עברתי לאהוד קבוצות שונות ומשונות. ואז שחקנים. נתקעתי על מייקל, על אייברסון, על ג'ייסון וויליאמס, על רודמן, על דירק…מלא. אבל לא יכולתי, בארץ, להפסיק להיות אוהד מכבי. ניסיתי. לא אהבתי אותם ואת ההתנהלות שלהם הרבה זמן אבל לא יכולתי להפסיק. אולי כי שיחקתי שם עד כיתצה י"א. בקיצור, אגיד את הדבר הכי מעצבן שאפשר: אני אוהד של המשחק. זה הזמן ללעוג לי, חברים. אבל זה נכון. איי לאב דיס גיים

  15. מעשה שטן, שכחתי את האהוב עלי מכולם, חוץ מהתשובה. מג'יק, כמובן. לולא הקסם של הגאון אולי הייתי מוצא עצמי מעודד את הסלטיקס באייטיז

  16. בכל הנוגע לכדורסל אני לא ממש אוהד קבוצה בNBA. בילדותי אהבתי את בירד ופאריש, וככה נתקעתי על הסלטיקס, אבל בזמנו מאד אהבתי את בארקלי והחיבור שלו עם קיי ג׳יי וסטוקטון ומאלון, ואיך אפשר לא להעריץ את ג׳ורדן ופיפן, ככה שמצאתי את עצמי מעודד פעם לימין ופעם לשמאל… בישראל אני נהניתי לראות את מכבי תל אביב מנצחת כשהם היו טובים, ונהניתי לראות אותם חוטפים שהם היו רעים. אני אוהב את האוהדים של הפועל תל אביב כדורסל, ואת גליל עליון היינו הולכים לראות בצבא, וכדורסל אירופאי בכלל אני אוהב את כל היוגוסלבים. וכנ״ל פוטבול והוקי. נגיד באייטיז הייתי טים מונטנה, אחרי זה קצת ג׳רי רייס, וכמובן שהייתי שרוף על מאנינג ושאלווי לקח שתי טבעות שמחתי מאד… רק בביסבול אני ממש ממש אוהד ברמה של קבוצה אחת ואין על מה לדבר בנצחונות והפסדים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט