ווס אנסלד, הסנטר הנמוך הטוב מכולם, הלך לעולמו / מנחם לס

ווסט אנסלד היה הסנטר הטוב ביותר מכולם בגובה של 2.00 מטרים (7'6). הוא נפטר בצהרי יום שלישי בגיל 74 אחרי מאבק עם בעיות גופניות שונות, אבל סיבת המוות הרשמית הייתה דלקת ריאות.

הוא היה סנטר שלא תמצא באף תחרות דאנק או היילייט אחרת. הוא היה השחקן השקט והעניו ביותר שהכרתי. פשוט בא לעבוד, סיים את עבודתו בצורה הטובה שיכול היה, נעל את התא שלו, ונסע הביתה (או לבית המלון). הוא היה WARRIOR. לוחם. זוהי ההגדרה הטובה להגדירו. הדבר היחיד שגרם לו אי נוחות היה FAME. הוא ברח ממנו כאילו היה צרעת.

הוא אחד מ-50 אגדות ה-NBA, וכשכתבתי עליו כאן באתר (לפחות פעמיים) הצגתי אותו בתור "האגדה הבלתי ידועה מכולן". הצעתי כאן פעמיים לינק שיאפשר לכם להגיע לכל אחת מ-50 האגדות. לא אנסלד היה השחקן שלפחות 50% מכם אף פעם לא שמעו עליו.

ווס אנסלד הוא אחד משני השחקנים הבלתי ידועים ביותר מבין "50 האגדות" (מי השני?). הוא היה סלע גרניט של שחקן. רק 2.00 מ´, אך כל כך רחב וחזק שהוא הצליח לא רק לשחק בעמדת הסנטר – אלא להיות אחד הסנטרים הטובים ביותר בתקופה לפני לארי ומג'יק, התקופה שפעם כיניתי "כשהסנטר היה במרכז העניינים".

ווס אנסלד שיחק בתיכון של סנקה בלואיוויל, קנטאקי, שם זכה בשתי אליפויות תיכוניים בשנות ה-60 המוקדמות.

פעם שלאתי 'שאלת טריוויה מהגיהינום': "כמה עוד שחקנים מאותה כיתת תיכון המשיכו בנבא?"

זה דבר שלא קרה לפני או אחרי: אנסלד, קלם הסקינס, גרג סמית´, ובובי וושינגטון – 4 שחקני נבא מאותה כיתת תיכון בלואיוויל!

הבולטס בחרו בו בבחירה השנייה אחרי אלווין הייס. שנים אח"כ הם ישחקו יחד. כבר בשנתו הראשונה הבולטס עם אנסלד שיפרו את הרקורד שלהם ב-21 משחקים וסיימו עם (25-57 נהדר). הוא קלע 13.8 נק´ עם 18,2 ריב´, ניבחר לרוקי השנה, וניבחר ל-MVP באותה שנה. בעונה הבאה הוא קלע 18.8 נק´ עם 18.5 ריב´, אך הניקס עשו סוויפ לבולטס בפלייאוף .

הוא ניבחר לאול סטאר 5 פעמים, אך שעתו הגדולה באה ב-1978 כשהיה שחקן ראשי באליפות היחידה של הבולטס. הוא סיים 13 שנה בליגה עם 10.8 נק´ ממוצע ו-14.0 ריב´. ב-1981 אחרי שנה כנשיא הבולטס, הוא נתמנה למאמנם. הבולטס נעשו גרועים יותר ויותר תחת אנסלד, והוא פרש. הוא ואשתו פתחו בי"ס מאד מפורסם ומצליח. כמובן שהוא ניבחר להיכל התהילה, ולאחד מ-50 האגדות.

אחד מכתבי הספורט הגדולים בארה"ב בילי ריד כותב היום בספורטינג-ניוז:

. "He always should be remembered as the most important recruit in Kentucky basketball history. Adolph Rupp wanted him to break the color barrier at Kentucky. Had he done so, the Wildcats surely would have won the 1966 NCAA title and maybe another as well. But he picked Louisville, giving the Cardinals unprecedented national credibility and providing the foundation on which Denny Crum built.

"I first saw him play when he was a high school sophomore and he never really changed. He was as quiet and modest then as he was the day he retired."

הוא יכול היה להיות היום ידוע כגיבור, כאחד ששבר את מחסום הצבע השחור בקנטקי של אדולף ראפ, "אבל לא הרגשתי שיש לי את האופי או הטמפרמנט המתאים. ידעתי על ג'קי רובינסון וכל מה שהוא עבר, ולא האמנתי שאני האדם עם האופי המתאים לשמש 'גיבור' שני".

ווס אנסלד כתב על סרובו לשחק בקנטקי ו'להיות הראשון'::

“I told my mother then that if I played in the SEC, I'd set civil rights back 20 years,” Unseld told Sports Illustrated in 1974. “A lot of people felt I should be the first black to play. I told them I didn't have the right attitude to be a pioneer, that it just wasn't me. I have the same attitude now. I feel if someone is nice to me, then I'll be nice to them. But if someone isn't nice, well, I believe in talking to them in a language that they will understand. If a man spits on me, I'll probably spit back. Feeling like that, I didn't think I'd make a very good barrier breaker.

מאז שווס עזב את עולם הכדורסל, הוא ואשתו קוני – מורת בי"ס עממי בבולטימור זה 50 שנה עד לפני כמה שנים, ומשך כל התקופה בה ווס היה באשלון הגבוה של שחקני ה-NBA – הקימו בית ספר על שמו שהוא ואשתו הצליחו לפתח למוסד הוראה המציע לימודים חינם לילדים שחורים מהגיטו. זה הפך למפעל חייו, וב-EULOGY עליו אמרו ילדיו ונכדיו שבית הספר הזה ימשיך לתפקד שנים רבות, ולא רק שיתפקד אלא יגדל ויפרח.

אנסלד – מאמן הבולטס

מותו היכה גלים:

רקס צ'פמן

בילי קינג

דן איסל (אחד מהשחקנים הפיטיבוריטים שלי)

בראדלי ביל

ג'יי בילאס (שחקן לשעבר. היום אנליסט ה-NCAA הטוב בנמצא, BAR NONE!)

דנבר נאגטס

רחל ניקולס (האנליסטית הידועה)

זאת רק ההתחלה בדקות הראשונות…

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. קודם כל תודה לא הכרתי אותו. ופתאום פעליו נראים כל כך עדכנים למצב. אם היית אומר לי לפני 10 שנים שסנטר בגובה 6:7 הצליח בנבא הייתי מופתע. עכשיו זה איכשהו נראה נורמלי בעידן הסמול בול. ועדיין מדהים ההישג שלו בגובה כזה

  2. אם כבר אנחנו מציינים את מותו של אנסלד אז שווה להזכיר שהשבוע הלך לעולמו גם מוסא דניאל – שחקן נבחרת ישראל ועבור הצעירים יותר אבא של מוטי דניאל (ועבור הצעירים עוד יותר סבא של שון דניאל).

  3. בוקר לא הכי טוב לאוהד נבא . אנסלד המנוח שיחק בארץ ב-1978 באותו משחק ראווה אגדי בין אלופי הנבא לאלופי אירופה , משחק ידידות שזכה לרייטינג עצום . ארל ויליאמס יבל'א סיפר בזמנו כי אנסלד היה המודל שלו לסגנון המשחק שהפגין .
    יהי זכרו ברוך .

    1. הבולטס היו אלופים טריים . מכבי שנה לאחר האליפות ההיסטורית של 1977 . השופטים במשחק היו ישראלים , ומן הסתם נתנו פור קטן למכבי . שנים אחר כך , שחקנים מהבולטס סיפרו שהשופטים הקשו עליהם לעבור את החצי בשריקות לצעדים ודאבלים . מעבר לתוצאה המפתיעה , הופתענו מאוד ששחקן הבולטס שהתאים עצמו הכי טוב לחוקה הלא מוכרת היה גארד בשם קווין גריווי שסיים כקלע המצטיין בשתי הקבוצות . אלוין הייז , הסקורר המצוין של הבולטס , לא מצא את עצמו ותרומתו ההתקפית היתה יחסית נמוכה . מה שמאד משך את העין היה הרוחב של ווס אנסלד , היה נראה שגובהו ורוחבו כמעט זהים . מאד בלט ששחקני הנבא מאד מתקשים להסתגל לשוני בחוקה .

  4. שחקן ענק, למרות גובהו. היחיד פרט לצ'מברליין שזכה בmvp בעונת הרוקי שלו, והצליח להצליח בדור אדיר ומגוון של סנטרים שהיו גבוהים ממנו (צ'מברליין ובלאמי בסוף הקריירה, קארים, בוב לניר, ג'ק סיקמה, ביל וולטון, אלווין הייס, דייב קאוונס ועוד רבים וטובים…).

  5. אני זוכר במיוחד את הקרבות שלו עם וויליס ריד מהניקס. 2 אנשים רחבים שלא ויתרו אחד לשני.

    יהי זיכרו ברוך.

  6. נשמע בנאדם מיוחד, צריך הרבה ענווה והכרה עצמית להגיד ״אני לא אוכל להיות החלוץ בתחום האינטגרציה״ במובן שלהכיר שהוא לא ניחן בתעצומות הנפש ובמנטליות הברזל של ג׳קי רובינסון שאמנם הפכה את רובינסון לאגדה חיה אבל גם די גמרה לו את החיים.

  7. הדבר שהכי מרשים אותי, הוא פתיחת בית ספר בחינם, וזה בתקופה שהמשכורות היו הרבה יותר נמוכות מאשר היום.
    לצערי לא רואים מספיק פילנטרופיה בקרב ספורטאים שמפוצצים בכסף.

    הבחור היה קל מציון וויליאמסון ב- 18 קילו, וגבוה ממנו ב- 2 ס"מ. לא אומר שהוא צימוק, אבל ציון מפלצת.

  8. אגב מנחם שאלת הטריווייה מהגיהנום היא באמת מהגיהנום כי זה לא מדויק. כולם אולי מקנטקי אבל לא שיחקו באותו בית ספר והם אפילו לא מאותו מחזור.

    1. ד"ר מנחם לס לקח נשימה עמוקה והסיר את משקפיו. הוא הוציא את האוויר מראותיו לאט, בניגוד גמור למה שהתחולל באותו הרגע בנפשו.
      "גייל!" הוא צעק לחלל החדר. "גייל!"
      מרחוק נשמעה תשובה עמומה.
      "גייל! נשאר לנו סינגל מאלט מהדיוטי פרי? מה קרה? זה עוד פעם הגילרי הזה!".
      .
      😁👍הכל ברוח טובה, מנחם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט