ג'רי לוקאס / אלכס רבינו

ג'רי לוקאס – גאון המשחק כדורסל

מאת אלכס רבינו

אני חייב להודות כי אישית, שחקני כדורסל המשתמשים בגודלם ובכוח האדיר שלהם מעולם לא דיברו אלי. כך שחקנים כווילט צ'מברליין, שאקיל או'ניל, דוויט האוורד או ד'אנדרה ג'ורדן מעולם לא נימנו על השחקנים האהודים עלי. הם מנצלים את הכוח האדיר שלהם וגודלם בעיקר מתחת לסל להטבעות וריבאונדים. אגב, רובם גם קלעי עונשין גרועים. מרגש אותי הרבה יותר שדניס רודמן או נשוא כתבה זאת ג'רי לוקאס מורידים 15 ריבאונדים במשחק והם רק בגובה של 2.03 מ'. מה שגם מרגש אותי הם שחקנים בעלי אינטליגנציה גבוהה שבאה לידי ביטוי בעת המשחק. יש לי הרושם שלפעמים יש שחקנים המשאירים את השכל בחדר ההלבשה שהם עולים על הפארקט. אבל יש כאלה המשתמשים בכול תא אפור במוחם שהם משחקים ברמות הגבוהות ביותר. אחד כזה הוא ג'רי לוקאס, ללא תחרות הכדורסלן האינטליגנטי ביותר ששיחק אי פעם ב NBA.

לוקאס נולד בעיירה מידלטון שבאוהיו לפני בדיוק 80 שנה. בנעוריו הוביל את בית הספר התיכון שלו ל 2 אליפויות של מדינת אוהיו ללא הפסד. ב 3 השנים בהם שיחק בתיכון הוא שבר כמעט כול שיא אפשרי של כדורסל בתי ספר תיכונים בארה"ב. משחקיה הביתיים של מידלטון היי הועברו מאולם בית הספר לאולם בן 10,000 מקומות של אוניברסיטת דייטון. בשנתו האחרונה בתיכון שבר את שיאיו של ווילט צ'מברלין הגדול שקלע 62% מזריקותיו מהשדה ו 86% מקוו העונשין. אבל לוקאס היה גם גאון על ספסל הלימודים. הוא סיים את התיכון עם ממוצע A. לפני שסיים את התיכון קיבל לוקאס יותר  מ 150 !!! הצעות למלגות ביניהם מכמה מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב כהרווארד, פרינסטון וייל.

זהו שיא הצעות למלגות שקיבל שחקן תיכוניים עד היום.

אך לוקאס בחר להישאר קרוב לבית ובחר באוניברסיטת אוהיו סטייט. הוא עמד על כך שהמלגה שיקבל תהיה מלגה על בסיס ציונים אקדמיים ולא מלגת כדורסל. כבר אז התבלט בזיכרון פנומנלי. באוניברסיטה חלק חדר במעונות עם ג'ון האבליצ'ק האגדי. זה מספר שלפני כול מבחן הוא היה "חורש" כול הלילה את ספרי הלימוד. לעומתו לוקאס היה מעלעל בספרים רבע שעה לפני המבחן ומוציא את הציון המקסימלי. באוהיו סטייט היו האבליצ'ק ולוקאס הבסיס לאימפריה שבנה המאמן האגדי פרד טיילור. הוא הוביל את האוניברסיטה לשלושה משחקי גמר של אליפות ה NCAA מהם זכו באחת בשנת 1960.

באותו משחק אליפות קבע שיא שעומד עד היום של 30 נק' ו 30 ריבאונדים. הוא עדיין מחזיק בשיא האוניברסיטה עם ממוצע של 24.3 נק' ו 17.2 ריבאונדים. לוקאס היה סטודנט מצטיין ולכן נתבקש גם לשמש מורה פרטי ומנטור של שחקני הפוטבול של האוניברסיטה. ב 1960 צורף לוקאס לנבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים ברומא שחבריו לקבוצה היו אגדות כג'רי ווסט, אוסקר רוברטסון וולטר בלאמי. ארה"ב לקחה את מדלית הזהב ללא קושי שהיא מנצחת את כול יריבותיה בהפרשים גדולים. לוקאס סיים את האולימפיאדה עם ממוצע של 17.6 נק' למשחק תוך שהוא קולע 84% מהשדה !!!

עם הזיכרון הפנומנלי שלו הוא למד 3 שפות מספר שבועות לפני האולימפיאדה (איטלקית, יפנית ורוסית). מה רבה הייתה הפתעתם של השחקנים היריבים שלוקאס היה פונה אליהם בשפתם תוך כדי המשחק. ב 1961 נבחר לוקאס לספורטאי השנה ע"י המגזין ספורט אילוסטריטד.

ג'רי לוקאס נבחר בדראפט ע"י הסינסינטי רויאלס במה שנקרא אז "בחירה גאוגרפית".

כבר בעונתו הראשונה נבחר כרוקי העונה. הוא שיחק 13 עונות ב NBA מתוכם 8 בסינסינטי, 2 בגולדן סטייט (שנקראה אז סן פרנציסקו) ואת 3 העונות האחרונות בניו יורק ניקס. ב 1996 נבחר כאחד מ 50 השחקנים הטובים בהיסטוריה של ה NBA . אך אני לא בא לספר כאן על הקריירה שלו ב NBA. את זאת תוכלו לקרוא באין ספור מקורות כולל ספרו הנפלא של הדוק על 50 אגדות ה NBA. בין השנים 1969 – 1975 גרתי בלונג איילנד ליד ניו יורק. אלו היו שנים נפלאות לאוהדי הספורט בתפוח הגדול. המטס זכו בוורלד סירייס בבייסבול, הג'טס בסופרבול של הפוטבול והניקס באליפות ה NBA . הייתה זו  הקבוצה אגדית של וויליס ריד, פרייזר, דהבושר וארל מונרו. אך את מי שאהבתי יותר מאלה היו ביל ברדלי וג'רי לוקאס שהביאו את האינטליגנציה הגבוהה שלהם לידי ביטוי על הפארקט בכול משחק.

הייתה להם שפת ג'בריש מיוחדת אותה פיתחו ביניהם כדי לתקשר בזמן המשחק. בראיון שנתן ב 2011 אמר לוקאס שהניקס של 1971 – 1973 הייתה הקבוצה האינטליגנטית ביותר ששיחקה אי פעם כדורסל.

לוקאס טען שלניקס של אותם ימים היה מספר תרגילים כפול מאשר לכול קבוצה אחרת. ב 1973 היה לוקאס לשחקן הכדורסל הראשון שזכה באליפויות בכול שלושת המסגרות בהן שיחק תיכונים, אוניברסיטאות ומקצוענות. הוא הובא לניקס בשלהי הקריירה שלו כשחקן מחליף אך נזרק מייד לחמישייה עקב פציעתו של וויליס ריד והיה הסנטר הנמוך בליגה. פיל ג'קסון וג'רי לוקאס היו אמנם שחקני ספסל בניקס אבל הקהל אהב אותם בדיוק כמו שחקני חמישיה.  תשאלו איך שחקן בגובה 2.03 מ' עם ניתור בינוני הופך לאחד הריבאונדרים הגדולים בתולדות הNBA ?

איך תסבירו ששחקן בגובה זה מחזיק עד היום בשיא הריבאונדים ב NBA לשחקן בעמדת ה פאאור פורוורד ( 40 ריבאונדים )?  התשובה היא פשוטה. מוחו הגאוני גויס כול פעם שעלה לריבאונד או יותר נכון לפני שעלה לריבאונד. הוא זכר את זווית וקשת הזריקה של כול שחקן וכך חישב היכן ייפול הכדור במידה ולא יכנס לסל. שנשאל שנים אחרי פרישתו איך נהפך לריבאונדר כזה גדול ענה: "הכנסתי למחשב שבראשי כול סוג זריקה וכול סוג קשת של כול שחקן בליגה. ידעתי היכן לחכות לריבאונד. ידעתי בדיוק את הפרבולה של מעוף הכדור ולכן היכן להתמקם לריבאונד".

הוא זכר את מבטי הפנים של כול שחקן לפני ביצוע הזריקה. הוא זכר למשל שדייב קאונס היה מקריב את שפתיו לאפו לפני שהוא זרק זריקת וו. הוא חטף הרבה כדורים מבוב לניר, הסנטר האגדי של הפיסטונס. מדוע? הוא זכר שאחרי שלניר קוטף ריבאונד הוא היה מוריד את הכדור לאזור המותניים. הוא היה זורק את הכדור מזוויות שונות בהתאם לטווחים מהם קלע. חבריו לניקס אמרו שהוא ידע בע"פ את כול התרגילים של הקבוצה היריבה והיה חולק את המידע עם חבריו לקבוצה. שהיה משחרר את הכדור בזריקה לסל, היה עושה זאת בעזרת אצבעותיו בלבד. שנשאל פעם ע"י ידידינו פרופ' מנחם לס מדוע הוא משתמש רק באצבעותיו ענה לו: "כאיש ביומכניקה אתה צריך לדעת שכמה פחות מפרקים בשימוש, כך הסיכוי לשגיאה קטן". זאת אולי הסיבה שהוא היה קולע באחוזים גבוהים מאוד.

ג'רי לוקאס פרש ממשחק פעיל ב 1974 למרות שנשארו לו עוד שנתיים בחוזה עם הניקס. הוא נבחר ל אול סטאר 7 פעמים וב 1980 נבחר להיכל התהילה של ה NBA. אך קצת קודם לכן החל לבלוט האינטלקט הנדיר של לוקאס. הוא החל להופיע בתוכניות אירוח בטלוויזיה תוך שהוא מדגים את יכולות המוח הפנומנליות שלו.

השיא היה שלמד בע"פ 500 עמודים מספר הטלפונים של מנהטן. הוא נשאל 25 פעמים מה מספר הטלפון של אדם מסוים ומיד שלף אותו מזיכרונו ללא שגיאות וכול זאת בשידור חי בטלוויזיה. המנחה היה זורק לעברו מילה ארוכה והוא היה מייד מסדר את האותיות לפי סדר האלף בית. באחת מהופעותיו בטלוויזיה שינן לוקאס בע"פ את שמות כול היושבים בקהל. לאחר מכן זיהה אותם אחד אחד לפי בקשת המנחה ללא שגיאות.

ספרו "עולם הזיכרון" צעד 60 שבועות רצופים במצעד הבסט סלרים של הניו יורק טיימס. עד היום כתב כ 50 ספרים רובם על הנושא בו התמחה:  זיכרון ואיך להשתמש בו. בסוף שנות ה –  80 הקים חברה שעסקה בהפצת ערכות לשיפור הזיכרון. אך הוא גם התעניין בנושאים מגוונים אחרים כחלל, התנ"ך, אבולוציה ועוד. לוקאס הסביר את הזיכרון הפנומנלי שלו ביכולת מולדת אל גם ביכולתו להתרכז ולאחסן את המידע במוחו. אשתו השנייה הייתה בת של כומר פרוטסטנטי. כך התקרב לוקאס לדת והיה מסוגל לצטט ספרים שלמים מהתנ"ך והברית החדשה (באנגלית כמובן…). הוא הקים מכוני זיכרון ועד היום הוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות וחברות תעשייתיות גדולות. בד"כ הוא אינו גובה כסף עבור הרצאותיו אך מוכר אחרי כול הרצאה מאות מפרסומיו הרבים. לוקאס היה גם קוסם מחונן שמהירות ידיו היקנו לו יכולות בלתי רגילות.  לוקאס ידוע כיום גם בשם Doctor Memory אותו רשם כסימן מסחרי .

"בוקר טוב. לפני שנדבר על זכרון נתפלל ללורד על ארוחת בוקר ויום נפלא!"

בשנות 2013 הוציא לוקאס למכירה פומבית רבים מחפציו לא בגלל שהיה זקוק לכסף. הוא עשה זאת כיון שלא מצא דרך הוגנת לחלק את רכושו בין בני משפחתו. בין החפצים שהוצאו למכירה היו טבעת האליפות מ 1973, הטבעת שקיבל עם כניסתו להיכל התהילה של ה NBA ב 1980, וליתוגרפיה חתומה שקיבל בטקס בחירתו ל 50 הגדולים של ה NBA. החפץ היחידי שלא נמכר הייתה מדלית הזהב האולימפית מ 1960.

רופאו האישי של ג'רי לוקאס ביקש ממנו לפני מספר שנים למפות את המוח שלו. אחרי שעשה זאת אמר לג'רי: "יש לך מוח של ילד בגיל 18". לוקאס ענה לו: "זה בגלל שאני משתמש בו כול כך הרבה".

הערה: כמה פרטים מהמאמר מסתמכים על אינפורמציה מספרו של פרופ' מנחם לס "50 אגדות NBA " ומקורות שונים אחרים.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. תודה על הפוסט, נשמע אדם מרתק.
    אני באופן אישח מחבב אתלטים חזקים, אבל גם כאלה שיש להם טכניקה מעולה, צ'ארלס בארקלי לדוגמא.
    רק הערה לגבי ש.. וכש… אצלך הם תמיד ש.. ולמרות שזו שגיאה נפוצה היום, זה לא נכון לכתוב כך.
    לדוגמא כאן:
    "בשנתו האחרונה בתיכון שבר את שיאיו של ווילט צ'מברלין הגדול שקלע 62% מזריקותיו מהשדה ו 86% מקוו העונשין."
    אי אפשר להבין מי שבר ושל מי השיא.

  2. אף שהגיוני שהבנה כזו של המשחק ושל זוויות קליעה והקשת של הכדור תחייב אחוזי קליעה מרשימים מאוד, הוא קלע רק 49.9% מהשדה בעונה הסדירה ו-46.7% בפלייאוף שזה לא מרשים כלל לפאוור
    בריבאונד בפלייאוף הרשים הרבה פחות עם 10.9 למשחק ביחס ל-36 דקה לעומת 14.5 בעונה הסדירה.

    למרות הריבאונד והפרבולות וזוויות הזריקה וכו' לא עלה בגאונות המשחק שלו על שחקנים כמו בירד, מג'יק, אוסקאר, וילט, ראסל, וסט וסטוק.

  3. חישבו כיוונים וזוויות בדיוק של שעון,
    השחקן הכי גאון,
    קרא במהירות מהלכים של היריב,
    מה שלמי שהתמודד מולו יכול היה להכאיב.
    לא פלא שעם מוח כזה,
    יכול היה להצליח בכל מה שעושה.
    אמנם לא לוחם ומנהיג גדול,
    אך וינר משובח למרות הכל.
    זהו השחקן ג'רי לוקאס,
    מלך הזיכרון, או לפחות דוכס!!!

  4. נהדר. באמת שחקן נדיר שלא כל כך מוזכר ביום-יום.
    וסתם משהו מצחיק שקפץ לי לעין. מופיע בטח גם בעוד מקומות:
    "כבר בעונתו הראשונה נבחר כרוקי העונה" – יש כאלה שעשו זאת שלא בעונתם הראשונה? (-:

  5. מאד מעניין, תודה רבה אלכס. עכשיו אנחנו יודעים איך היו מתנהלים חייו של רודמן אם רק היה פחות שרוט.
    .
    אני אוהב לחשוב על הקשר בין אינטליגנציה כללית לשחקני ספורט. לא תמיד זה ברור – ע"ע רודמן, וגם מהכיוון ההפוך זה לא כל כך ברור – יום אחד עשו מבחני אייקיו בצ'לסי והתברר שללמפרד 150! לא יכול להגיד שזיהיתי את זה.
    .
    נראה שיש קורלציה בין האליפויות של הניקס לבין שחקנים, ואנשים, אינטליגנטיים. שמישהו יעדכן את ליאון רוז על כך, אולי משם יבוא השינוי.

  6. לגבי ריבאונד ביחס ל-36 דקה, לרודמן 14.9 בעונה הסדירה ו-12.6 בפלייאוף ולבארקלי שבגובה רגיל לשחקן חוץ 11.5 ו-11.7 בהתאמה.

  7. הכרתי אותו אישית בשנותיו בניקס. מאחר והייתי מין 'בן אוהיו' (אחרי שנה בניו יורק – 4 שנים באוהיו) והייתי שם כששיחק באוהיו סטייט עם הבליצ'ק, מיד היתה בינינו שפה משותפת.
    היה אשכרה גאון.

  8. למי שהסיפור על למידה בע"פ של 500 עמודים מספר הטלפונים של מנהטן נשמע מנותק מהמציאות, צפיתי בזה בעצמי בשידור חי בטלוויזיה באחת מתוכניות האירוח.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט