יומן קורונה 46# – 02/05/2020 – מולי

אתמול היה אחד במאי, חג העובדים, וכמעט איש לא שם לב לכך. אותו יום שפעם היה היום החשוב ביותר בשנה בחלק מהמדינות, הפך ליום כמו שאר הימים, ומאורעות הקורונה רק גרמו לכך שגם המעטים שזכרו אותו לפני שנה, לא שמו לב אליו כלל השנה.

עובדים, ולא עבדים

האמת, רק סמלי הוא שהאחד במאי נפל השנה גם על יום ששי, וגם על היום האחרון כמעט שהמשק במדינת ישראל מושבת בו בשל הקורונה. ועדיין, אני אישית מבכה את נפילתו של חג העובדים, לא בהכרח כי אני צמא לעלייתו לגדולה של מעמד העובדים, אלא בעיקר כי אני חווה עולם שהמגמה בו היא לחזור ממעמד של עובדים למעמד של עבדים.

לא ארחיב הרבה מדי, פשוט אשאל אתכם כמה צעירים שכירים אתם מכירים שמרוויחים יפה למחייתם? ולא אוסיף. אני אפילו לא מתכוון לדבר על מצבם של הקשישים, ולא להרחיב על אחוז העניים באוכלוסייה (18% מהמשפחות לפני בוא הקורונה).

אני רוצה לדבר על תחושה. האם התחושה שלכם היא שהשכר הממוצע במשק, שהיה בינואר 2020 בערך כ- 10,500 ₪ ברוטו ( ההופכים לנטו של בערך 8100 ₪ ) לחודש, הוא שכר מספיק להתקיים ממנו? (שימו לב שאני לא מדבר על שכר מינימום [בערך 5500 ₪ ברוטו שהופך לבערך 4560 ₪ נטו], אלא על השכר הממוצע במשק)… ושוב, כל זה לפני גזירות הקורונה, ולי לפחות אין ספקות שהן תגענה.

אז כן, אני מתגעגע לימים בהם להתפרנס בכבוד מעבודתך היה אידאל ניתן להשגה ולא חלום באספמיה. אני מתגעגע לימים בהם המילה "פועל" לא היתה מילת גנאי ולא באה, כמעט בהכרח, בצמוד למילים  כגון "זר", "מהשטחים", "בלתי חוקי", "תאילנדי" או "שחור".

בימינו, כולנו מקדשים בעיקר את אל הכסף, והרבה פחות את אל העבודה. שימו לב, אני לא אומר שאנו עובדים פחות קשה מהדורות שקדמו לנו, סביר שההפך הוא הנכון, אבל העבודה אינה האידיאל שלנו אלא הכסף, ויש לי תחושה שדווקא הקורונה הולכת לשנות – לפחות עבור חלק משמעותי מהאנשים – את המצב הזה.

אחד הדברים היותר טובים והיותר גרועים שהביאה עלינו הקורונה הוא שכולנו נשארנו תקופה בבית. כולנו למדנו את תוצאותיו הטובות והפחות טובות של "סיר ההיתוך הביתי". כולנו למדנו שלפני עידן הקורונה רובנו ברחנו מהבית לעבודה. כולנו למדנו שכאשר מגיעים לעת משבר: הבריאות, הבית והמשפחה ממוקמים עבורנו בפסגת סדר העדיפויות האמיתי שלנו, וכולנו גם למדנו להכיר-מחדש, ולעתים להכיר לראשונה, את מנעמי הבית.

אז אינני יודע מה יהיה ואפילו לא מה רצוי שיהיה לכל אחד ואחד מאיתנו. אני כן יודע שאני מקווה שלא נתדרדר לדרך העבדות וחוסר הזכויות, אני כן יודע שחיים כעבדים, גם אם אלו עבדים מודרניים, הם לא חיים מלאי אושר.

ידידה שלי עוסקת בפרה-היסטוריה, בתקופה שלפני  המצאת הכתב. אני לא מצליח לשכוח משהו שהיא אמרה לי לפני יותר מעשור: אין שום צל של ספק, היא אמרה ואני מצטט את רוח הדברים ולא ציטוט מדויק, שאנשים שחיים בחברה של לקטים-ציידים הם אנשים הרבה יותר מאושרים לעומת אלו החיים בחברות מבוססות חקלאות או בחברה המודרנית…

אז אתמול, האחד במאי, הוא למעשה הזדמנות להזכיר לכולנו לנסות להיאבק לשמור על הזכויות שלנו. משך מאות בשנים לא היו ל"פשוטי העם" כמעט זכויות, ואני מאוד אשמח לא לחזור למצב בו יהיה עלי לעבוד את כל שעות הערות שלי אך ורק כדי להתקיים.

ומי יודע, אולי דווקא משבר הקורונה הוא זה שיאפשר לנו את זה?

נ.ב.

  1. ק קו קור קורובקה, (שפירושה "פרה קטנה"), היא סוכרייה חלבית פולנית בעלת מרקם של טופי רך, הנחשבת לאחד הממתקים הפופולריים ביותר בפולין ובחבר המדינות (בפולנית קרובקה וברוסית קורובקה).

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. מזדהה עם חלק מהדברים. תודה רבה מולי.
    האחד במאי הוא גם יום הזכרון לאיירטון סנה, שנהרג לפני 26 שנה באימולה שבסן מרינו באחד מסופי השבוע הטראגיים של הענף, כשיום קודם, במקצה הדירוג, נהרג רולנד רצנברגר האוסטרי.

  2. חֻלְצָה כְּחֻלָּה, וְהִיא עוֹלָה,
    וְהִיא עוֹלָה עַל כָּל הָעֲדָיִים.

    חֻלְצָה כְּחֻלָּה, וְהִיא עוֹלָה
    בְּלִי שׁוּם סָפֵק עַל כָּל הָעֲדָיִים.

  3. מולי אני אוהב את הטורים שלך ומזדהה עם הרבה ממה שכותב אבל לא הפעם .
    אנו חיים בדור מלא שפע .
    בעיני העבודה הכי קלה , הכי נוחה והכי מתגמלת .
    אני בשנים האחרונות עובד פחות בגלל שאשתי לומדת ועדיין זכיתי בדירה משלי ועוד .
    מסביבי כמעט כולם טסים לפחות פעם אחת לחו"ל ושאר פינוקים .
    ובאמת איני מבין על מה הנהי.
    אשמח בכנות להסבר .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט