יום ששי. בוקר. חופש מעבודה. אני והאישה שאתי משחקים במחשב. על הבוקר שיחקנו במשחק מחשב ששמו "Personne n'y avait pensé !" שם שתרגומו לעברית הוא: "אף אחד לא חשב על זה!" הפורמט קיים בשלל מדינות, ולדעתי היה פעם גם בישראל, אך איני זוכר תחת איזה שם.
בפורמט שואלים שאלות, ועל המשתתפים לענות תשובה נכונה, אבל כזו שאף אחד לא חשב עליה! ואיך יודעים מי זוכר ומי לא? שואלים מאה אנשים ברחוב את השאלה, ורואים מה התשובות שלהם.
וזה גרם לי לחשוב! ישנם אנשים שהיו באירועים הכי חשובים, ואיש לא שם לב אליהם. למשל המאבטחים או אנשי הסגל של קרטר, בגין וסאדאת שאף אחד לא זוכר, בדיוק כשם שלא זוכרים את סגנו של בר כוכבא (שאגב, היה כנראה ישוע בן גלגולא שכונה "ריש המחנה")…
בימי הקורונה אנו מגלים דמויות בולטות חדשות כגון משה בר סימן טוב, או פרופ' גבי ברבש , וממש ממש סביר שמי שימצא את החיסון לקורונה יקבל שלל פרסים וכיבודים ואולי אפילו פרס נובל, אבל מי ידע את שמה של עוזרת המעבדה שעזרה לו?
טוב, אז כאמור מדי פעם אנחנו משחקים במשחק הזה, במחשב, בגרסתו בצרפתית (או צופים בו בטלוויזיה בערוץ 148 בכבלים, -ערוץ France 3" בימי שני עד ששי בשעה רבע לשש אחר הצהרים) וכאמור, כך עשינו גם הבוקר. כל משחק מורכב מארבעה שלבים ובדרך כלל אנו עפים בשלב השני או השלישי, אבל הבוקר אנחנו כיכבנו! הבוקר, על הפעם הראשונה, לא רק שהצלחנו את ארבעת השלבים, אלא אף זכינו בשיא חדש של נקודות, 38,016, כשלושת אלפים נקודות יותר מהשיא הקודם (נשמח למברוק בתגובות).
אז אחרי השיא כבר לא רציתי להמשיך עוד. רציתי שטעם השיא יישאר אצלי עוד כמה שעות… קורה לי לפעמים. ושבתי והתיישבתי לכתוב…
ואז עלה בי רעיון: לך חפש מה היה רגע השיא של הספורט הישראל בכל הזמנים, וחפש את התשובה הנכונה שהכי פחות אנשים יוכלו לענות עליה.
אז מה רגע השיא של הספורט הישראלי בכל הזמנים? נתחיל מהכדורגל: משחק הכדורגל עם ברית המועצות ביולי 1956 באצטדיון רמת גן בו ישראל נוצחה 2:1 אך סטלמך כבש בנגיחה ללב יאשין? או אולי הניצחון 3:2 על צרפת בפארק דה פראנס באוקטובר 1993? שמא זה המשחק עם שבדיה שהסתיים ב 1:1 משער של מוטלה שפיגלר ביוני 1970 או התיקו 0:0 עם איטליה באותו מונדיאל? ויתכן שזו המדליה הראשונה באולימפיאדה, מדלית הכסף של יעל ארד ביולי 1992? אולי זה ההפסד של ישראל לברית המועצות בגמר אליפות אירופה ביוני 1979? או שזה חייב להיות מדלית הזהב של גל פרידמן באולימפיאדת אתונה 2004?
כל אלו נכונים ומופלאים, אבל בתחושה של בני דורי לפחות, היה לספורט הישראלי רק רגע שיא אחד שכוווללללםםםם היו שותפים לו, רגע שיא שהפך, ממש ממש הפך, את כל המדינה על פיה! רגע זה הוא כמובן, זכייתה הראשונה של מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בשנת 1977.
כולם זוכרים את "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל" של טל ברודי, אבל הבה ואשאל אתכם שאלה כשמטרתכם היא בראש ובראשונה לענות נכון, אבל גם שכמה שפחות אנשים ידעו את התשובה לשאלה שלי שהיא: "איזה שחקן היה בסגל מכבי תל אביב בגמר גביע אירופה לאלופות בכדורסל בשנת 1977?"
אני בטוח שהרבה אנשים יענו ברודי וברקוביץ וארואסטי וברור שהרבה גם יזכרו את אולסי פרי, אבל מזכיר לכם שהמטרה אינה תשובה שכולם יודעים. אז אני גם חושב שיהיו כאלו שיזכרו את ג'ים בוטרייט ואת לו סילבר, אבל אני מחפש את התשובה עם הכי פחות אנשים שידעו…
אני מסיר את הכובע בפני אלו שיגידו אריק מנקין או שוקי שוורץ, כל הכבוד להם, מעט אנשים יזכרו אותם. אבל יש שחקן אחד אחר שלדעתי אף אחד לא זוכר…
הוא היה במדי מכבי תל אביב במשחק הזה. הוא זכה בגביע אירופה לאלופות, ובשלוש השנים ששיחק במכבי הוא זכה בשלושה גביעים ובשלוש אליפויות.
ואני כמעט בטוח שאת/ה לא יודע/ת מיהו!
אז נא להכיר, האיש שמי שידע מיהו יוכל לקבל 100, תשובה מלאה במשחק הזה של "Personne n'y avait pensé !" הוא חנן אינדיבו.
חנן אינדיבו, שחקן כדורסל בגובה 1.99 מ' שיחק במדי מכבי חיפה בשנים 1969-75, בהפועל ר"ג בעונת 1975-76 ובמדי מכבי ת"א בעונות 1976-79. אתר מנהלת הליגה בכדורסל מספר לנו שהוא קלע 581 נקודות בכל שנותיו בליגה בממוצע של 7.6 נקודות לעונה עם משחק שיא שבו קלע 24 נקודות.
האיש הזה, שעד כמה שזכר לי לא שיחק אף דקה במשחק הגמר, היה שם!
בשורה התחתונה הוא עלה שם על הפודיום וקיבל מדלית זהב. האיש הזה, שיכול לסמל בעיני, אולי יותר מכולם, את האדם שלקח חלק ושאף אחד (כמעט) לא זוכר, הוא עבורי הסמל לכל האנשים שעמלים כעת בשורות המלחמה נגד הקורונה.
רק מעטים מהם יקבלו הוקרה ארצית או עולמית, רק מעטים מהם יהיו על פודיום הזיכרון לאומי או הבינלאומי, אבל האנשים הללו שותפים בה במידה למאמץ, ואני מבקש שאנחנו והם נזכור תמיד:
במשחק הזה של "איש לא חשב על זה", הם היחידים שיקבלו 100!
נ.ב.
1. ק קו קור קוראים לו חנן אינדיבו, והוא 100!
TheGreatWall
1 מאי 2020 13:32:39נקודה מעניינת מאוד מולי ומעוררת מחשבה..
אגב, השעשועון ההפוך הוא כמובן ה-Family Feud שאני לא מבין איך לא הגיע אלינו
ובנימה זו מברוק על השיא החדש (;
מולי
1 מאי 2020 17:18:34תודה תודה 🙂
רותם אלרן
1 מאי 2020 14:57:48קודם כל, מברוק
🙂
שנית, אחלה יומן. נקודה מעניינת לגבי הפועלים השחורים שאף אחד לא זוכר, אבל יכולים להיות חשובים מאין כמוהם.
מולי
1 מאי 2020 17:18:18עליהם כבר כתבתי. ראה את:
https://hoops.co.il/?p=152706
שחר דלאל
1 מאי 2020 16:38:51תודה מולי.
.
אולי צריך להתחיל לחלק את "פרס חנן אינדיבו" לשחקן הפוסטר המצטיין של העונה…
מולי
1 מאי 2020 17:17:20🙂
אין ספק שחנן היה נער פוסטר, אם כי איני בטוח ש"נער" הוא שם התואר הראוי למי ששיחק בליגה שש שנים.
אבל כן, גם הוא היה שותף. גם הוא התאמן מתי שהאחרים התאמנו. גם הוא נסע לחו"ל כמותם, ובדיוק כמו הספרנים, הלבורנטים, ועוזרי המחקר: גם הוא שותף.
ובשורה התחתונה: אותי לפחות, זה ממש מגניב שיש שעשועון אחד שבו הוא היה מקבל ציון הרבה יותר גבוה ממיקי ברקוביץ'!
מנחם לס
1 מאי 2020 17:56:29תודה מולי