האולם היה באפלה כמעט מוחלטת אבל מעט האור שחדר פנימה עדיין הצליח לנצנץ מהקרחת המבהיקה ומסגרת המשקפיים שנעו באי נוחות ליד חבלי הזירה. הצללית חסרת השקט נראתה כאילו היא ממתינה למישהו שמסרב להגיע כשלפתע נדלקו מכל הכיוונים אורות בוהקים וקול גדול הרעים דרך מערכת הכריזה:

Adam Silver – are you ready to R-U-M-B-LLLLLLLL-E

"נו באמת וינס, אפשר לוותר על הדרמטיות?" הפטיר סילבר בלקוניות. " אני לא מבין למה אנחנו לא יכולים להיפגש אונליין כמו בני אדם נורמליים."

"זה כי אני לא סומך עליך ועל השטיקים שלך" ענה, לו וינס מקמהון שהגיח מהחשכה מאחורי הזירה."כאן אני מרגיש במגרש הביתי ויודע שלא תוכל לעשות על את המניפולציות הרגילות שלך".

"מה שעושה לך את זה וינס. אז מה היה כל כך דחוף שניפגש?"

"רציתי להציע לך שיתוף פעולה" מקמהון שם את הקלפים על השולחן. " יש לי הרגשה שנוכל לעשות הרבה מאד כסף יחד בתקופה הקרובה".

"וינס, תראה חבל על הזמן שלך" ירה סילבר חזרה. "אני לא צריך את הפריק שואו שלך. יש לי אחד נהדר משלי".

"אדם, את ה-XFL נאלצתי לסגור בגללכם ועכשיו אתה מעמיד את כל עסקי ההיאבקות שלי גם בסכנה. אני לא מתכוון להיכנע בקלות . אני לא רואה סיבה שלא נוכל לשגשג אחד לצד השני".

סילבר גיחך והתקשה להסתיר חיוך מזלזל. "אם אתה רוצה אני מוכן לשקול לאפשר לכם להשתמש בפסקי זמן שלנו ואם תהיו טובים אולי אפילו במחצית".

מקמהון הרצין ועבר לטון מאיים " זה ממש ממש לא מספיק אני לא השקעתי את כל החיים שלי כדי לקבל פקודות מעורך דין"

"טייק איט אור ליב איט. זו ההצעה האחרונה שלי. אני לא אתן לליצן כמוך לאיים עלי" החזיר סילבר ופנה ללכת.

"אני חושש שאני לא יכול לתת לזה לקרות" ענה מקמהון כשהוא מביט בדמותו המתרחקת של סילבר. הוא הניף במהירות כיסא מתקפל שכאילו ניצב במקרה ליד הזירה וסובב אותו בעוצמה למרכז גופה של הדמות השברירית. לתדהמתו הרבה הכיסא חלף דרכה והוא נפל לרצפה מהתנופה שנמשכה ללא כל מעצור

סילבר הסתובב והביט בו ברחמים. "וינס נראה לך שאני אדיוט? שאני אקח את הסיכון לפגוש אותך לבד? ביקשתי ממיילו שידאג להתקין לי כאן לינק מראש." הוא הסתובב והמשיך ללכת. "אני אתן לאנשים שלי לסגור איתך את שאר העניינים. דניס, מטא, טפלו בו כמו שצריך".

מקמהון קם רק כדי לפגוש במבטו את הדמויות המסתערות של פורד-ארטסט ורודמן אבל משום מה לא נראה מודאג. "אדם גם אני יודע לשמור על עצמי. אתה אולי חושב שאתה מלך העולם אבל לעולם לא תנצחו את ה-NFL" אמר והקיש באצבעותיו כשהוא נסוג גם הוא אל החשיכה. מן הצד השני הגיחו רוב גרונקובסקי וקווין גרין וקפצו אל הזירה בו זמנית כמעט כמו יריביהם המכדררים.

בדיוק ברגע בו גופותיהם של גרונק ורודמן עמדו לקראת התנגשות חזיתית עלתה השקופית:

זהו קרב פיי-פר-ויו. על מנת להמשיך לצפות אנא לחצו על אופציית "שלם" במערכת הלינק שלכם. " אם תרצו לשלם גם על מקום באולם בחרו באופציית "שלם ושגר"

אדם סילבר התיישב בנחת בכיסא המנהלים שלו על מנת לסקור את הרייטינג של הקרב כשהודעה על דואר נכנס התפרצה לה. הוא לחץ עליה וקרא את ארבע המילים שהכילה: "אז פסקי זמן אמרת?"

הוא חייך בשביעות רצון ונשען לאחור.

***

קליבלנד קליברי 102 – שיקגו ריוטס 101

קומדיה ואימה תמיד הלכו יד ביד, ועוד יותר מאז הסכם השלום שנחתם בין ביל וטד למלאך המוות לאחר קרב הצוללות הגדול של 1991. קליבלנד, קבוצה ועיר שמכירה היטב את החיבור הזה, מנסה לבתר את ההסכם הזה לגזרים ולנסות להפוך לקבוצה מפחידה, מאיימת. כך אולי, אולי, ישכחו את העבר המצחיק כמה שהוא מפחיד שלה, בערך באותה צורה בה תום ת'יבודו שובר רגליים לשחקנים כדי שאנשים יחשבו שהוא מפלצת לאבקרפטיאנית ולא יחשדו שהמקור לכוחותיו המיסתוריים הוא בעצם כי הוא השתין על עץ החיים. לשם הניסיון ההיסטורי הזה, קליבלנד גייסה לשורותיה והישר לחמישייה כמה מהדמויות המאיימות ביותר בתולדות ארצות הברית: צ'ופקברה, קנדימן, ביגפוט, הצפרדע מלאבלנד ונשיאה השביעי של ארצות הברית אנדרו ג'קסון.

חלק מהחמישייה הזו נראית מתאימה יותר לכדורסל מאשר אחרים. ביגפוט סירב להגיע ברגע שהבין שהמשחק מצולם ומועבר בשידור חי בלינק. הצ'ופקברה הוא בסופו של דבר יצור מוזר ולא בינתי מי יודע שאוהב לאכול עזים (הוא אולי היה יותר יעיל אם ג'ורדן, או לברון, היה נגדו, ואז היינו יכולים לדעת בוודאות מי ה-GOAT), אז הוא חתך די מהר מהמגרש. הקנדימן נעלם ברגע שבאמצע הרבע הראשון שחקני שיקגו, ובראשם דריל וושינגטון, הקלעי, הבינו שאם יפסיקו להאמין בו הוא לא יהיה קיים יותר (זה הצריך אחזקת ידיים במרכז המגרש, שירה משותפת, ויתור על 10 נקודות רצופות שקלעו קליבלנד בזמן שהטקס הזה התקיים, אבל הצליח בסופו של דבר). לעומתם כמה אחרים דווקא התאימו הרבה יותר, כמו יכולת הניתור של הצפרדע מלאבלנד, או שאנדרו ג'קסון היה פסיכופת מוחלט שהקדיש את חייו לירות ביריביו בדו-קרב ופעם אחת בזמן דו קרב נתן ליריבו לירות קודם, ההוא פגע ובזמן שטען את האקדח כדי לסיים את העבודה, אנדרו ג'קסון ירה בו בחזרה והרג אותו. ג'קסון היה אדם שמשחק אגרוף-תמורת-אגרוף עם כדורים.

היה קשה ל-WWE בזמן הקורונה בלי קהל. ללא צבא פלורידיאנים צועקים מסביבם, כוכבים שעשו את מלאכתם מול צופים נלהבים, ששכללו את יכולתם באומנות ההופעה מול קהל, נאלצו להדרדר למופעים דמויי שייקספיר בפארק מול שני אנשים שרצים, כלב אחד מסוקרן ואיש אחד חובב תיאטרון שנראה שהוא קצת יותר מדי בקטע של המופע:

WWE airing their shows w/o a crowd because of the coronavirus has gave us quite possibly the greatest moment in wrestling history LMFAOOOOOOOOO pic.twitter.com/gaLgQ8HLkd

— Noah (@HighForShirai) March 17, 2020

אז הם יודעים שהם חייבים לנצל את ההזדמנות הזו. מול צופים שבויים אמיתיים. במהלך פסקי הזמן ה-WWE בחרו לתת לנו את הקרב המרכזי בין ג'ון סינה לכריס ג'ריקו, כאשר חברו של כריס, דולף זיגלר, קשור מעל למגרש כדי שלא יתערב בקרב (מה שמבטיח שבשום שלב בזמן הקרב, הוא יתערב. מאה אחוז, אין שום סיכוי, בחיים לא).

כבר ברבע השני, ביתרון 43-38 לקליבלנד ושתי יריות אזהרה של אנדרו ג'קסון, דולף זיגלר התשחרר מכלאו מעל למגרש וירד למטה. רק שהשופטים לא שמו לב למאמן שביקש פסק זמן, ודולף הגיע הישר לאמצע התקפה של שיקגו. כאוהד קליבלנד מפורסם, דולף ידע שיש רק דבר אחד שהוא יכול לעשות: באדי סלאם לג'דוויוס רייצ'ס שמונע ממנו סל. הספסל של שיקגו קם בהתרעמות כדי להיכנס למגרש ולהתערב, השופט נאלץ למנוע מהם פיזית לעבור את הקו למגרש, ובזמן הזה דולף הצליח להגניב כסא מתקפל ולחבוט איתו בגבו של ג'דוויוס השרוע על הרצפה. דולף ברח דרך היציע החוצה ונעלם לפני שהשופט ראה מה קרה. אנדרו ג'קסון בינתיים סיפר לצ'ופקברה על הפעם שהוא היה בן 13 ונלחם במלחמת העצמאות, הבריטים תפסו אותו וכשבוי דרשו ממנו לצחצח נעליים למפקדים הבריטים. אנדרו הקטן סירב, חטף חרב לפנים, והוכרח לצעוד ללא נעליים, כמעט ללא בגדים, בלי אוכל מלבד השנאה היוקדת, בזמן שהוא סובל מאבעבועות שחורות (שהרגו את אחיו, אבל פחדו מספיק כדי לא להתעסק יותר מדי עם אנדרו) 65 ק"מ מכלא אחד לאחר. וג'דוויוס נשכב אחרי שתי מכות קטנות כאלו.

כריס ג'ריקו שלט בקרב לאורך כל פסקי הזמן של הרבע השלישי ורוב הרביעי, כשהתוצאה במשחק הכדורסל נשארת צמודה יחסית (כי אולי הם עם שלושה שחקנים על המגרש, אבל כשאחד מהם הוא אנדרו ג'קסון וצמד האקדחים שלו, זה משתווה) כשהפער הכי גדול מגיע ל-6 לטובת קליבלנד אחרי שהכדור למד לא להתעסק עם אנדרו ג'קסון ונכנס מרצונו החופשי לסל כמה פעמים ברצף. ברבע הרביעי, עשר שניות לסיום המשחק ביתרון 101-100 לשיקגו, כצפוי, ג'ון סינה עשה את הקאמבק כשבמשך פסק זמן אחד הוא הספיק להכריע את ג'ריקו עם ה-AA וניצח.

בחזרה מפסק הזמן הכדור היה אצל שיקגו, עם דריל וושינגטון, הקלעי, שהיה רק צריך להעביר עשר שניות בלי לאבד את הכדור. דריל וושינגטון, הקלעי, לקח את הכדור בחצי והחל לחזור אחורה, אך אף מפלצת מקליבלנד לא רדף אחריו. דריל וושינגטון, הקלעי, נעצר מתחת לסל, קרע את החולצה שלו מעליו רק כדי לחשוף שמתחתיה נמצאת חולצה של קליבלנד. הוא קלע שתי נקודות והעניק, עם הבאזר, את הניצחון לקליבלנד.

המשחק נגמר כשאת שיקגו מוביל דריל וושינגטון, הבוגד, עם 27 נקודות ו-2 ליריבה. ג'ון סינה סיים עם ארבעה מהלכי היאבקות אמיתיים וניצחון אחד. בקליבלנד הצפרדע מלאבלנד קלע 28, כולם בדאנקים. אנדרו ג'קסון פעם שרד ניסיון התנקשות כשאדם בשם ריצ'רד לורנס שלף עליו אקדח, שלא הצליח לירות. אז הוא שלף אליו עוד אקדח, שגם הוא סירב לירות. בבדיקה אחר כך התגלה שהאקדחים שניהם ירו בלי בעיה (הסברה אומרת שהכדורים דיברו עם שאר הכדורים שכבר היו תקועים בגוף של ג'קסון והם הבינו שעדיף להם לא להיכנס למשימת התאבדות ולהיכנס לגופו של הנשיא המטורף שגם ככה לא האמין במוות על ידי כדורים). ג'קסון גם קלע 47 נקודות.

סולט לייק פליקנזז 67– אורגון לוגרס 76

אלוהים אדירים, כדורסל. אנשים כל כך מתגעגעים לקונספט של ספורט תחרותי, שהם צופים אפילו בבייסבול טייוואני ללא צופים:

Ryan Carpenter is a pitcher for the Rakuten Monkeys in Taiwan.

His fiancée secretly arranged to have her face put on four cardboard cutouts of "fans" so she could be in the crowd for his games.

Inside one of the only sports leagues now playing on Earth:https://t.co/opnDSjMc7u pic.twitter.com/SF2WYqbjSg

— Jared Diamond (@jareddiamond) April 26, 2020

בזכות אדם סילבר, מילו והלינק, זכינו להמשך של הכדורסל בתקופה חשוכה זו, תקופה בה אנשים מוכנים אפילו לצפות במשחק של קליבלנד נגד מינסוטה הישנים. או בייסבול. רק כדי שתוך שלושה ימים מהחזרה לשגרה הם יתחילו להתלונן על כל המשחקים המיותרים וירצו לקפוץ ישר לגמרים האיזוריים.

אבל אנחנו עדיין בתקופה האפלה. וראשי סולט לייק ואורגון יודעים את זה. הם לא מתכוונים להשקיע יותר מדי מאמץ בשחקנים כמו שאר הקבוצות. לרדוף אחר הבלתי מושג והבלתי אפשרי (לפעמים פיזית). גם ככה כולם כל כך צמאים לספורט תחרותי שהם יצפו בשני דובים מתחרים בכדורסל אם זו האופציה היחידה. אז הם יתנו לנגרים לככב. הם יתנו לרול פליירס, שזה רק שם אחר לשחקן שכשהוא נכנס לשחק השדר חושב לעצמו "וואו, איזו לא יישות נכנסה הרגע לשחק". לקרוא לשחקנים האלה רול פליירס זה כמו לענות "יש לך כתב יד יפה" לשאלה לגבי דעתך על הסיפור שכתבו.

ה"כוכב" הגדול של אורגון הוא לה-ג'יזס ג'ונסון, שהתפרסם כשהודבק לחבילת הטרייד של ראסל ווסטברוק ליוסטון יחד עם כמה שחקנים אחרים שאשכרה שמעתם עליהם רק כדי שישחררו אותו שנייה אחרי. אצל יוטה יתפוס את המקום המרכזי ריגטוני פרימוורה, פאוור פורוורד פיזי, כלומר אחד שאוהב להרביץ לשחקני היריבה מתחת לחגורה כשהשופט לא מסתכל. זה לא שהוא פיזי כי הוא יודע לעבור שחקנים על ידי מעבר לעולם לא גשמי. זה רק כדור אנרגיה שחור ומסתורי יודע לעשות.

בלחץ השחקנים, שנמאס להם שמכנים אותם בשמות כמו סקראפי, שחקן משלים, ג'ורנימן, ואחרי שהובטח להם שיש לזה יתכנות כלכלית, הבעלים הסכימו לצרף למשחק שחקן אחד שאינו שחקן. בוב דייוויס, שחקן הכדורסל הכי טוב במכון הכושר שלו, יצטרף לסולט לייק. כדי פעם אחת להשתיק את המבקרים.

דייוויס מחזיק במשחק פנים די חלש ולא הצליח להטביע בחמש השנים האחרונות. או ב-22 שלפני כן. מל טראוטדייל, השחקן עליו שמר, גם לא היה שחקן שחונן גופנית ל-NBA יותר מדי. הוא השחקן שאומרים עליו שהוא עובד קשה, יש לו גישה נכונה למשחק, שחקן טוב יותר משהוא אמור להיות ותמיד נותן 110%. אבל הכל יחסי. ביחד לגודזילה, קינג קונג הוא גם אחד שלא בורך גופנית. טראוטדייל לא יודע לקלוע עד כדי כך שגם בקבוצה כמו אורגון הם אף פעם לא מסדרים תרגיל לקליעה עבורו. ועדיין הוא היה לוקח את בוב דייוויס בקלות בתחרות H.O.R.S.E.

במהלך המשחק אנדרטייקר היה אמור להתחרות מול רומן ריינס. אלא שרומן ריינס סירב להתאבק כי אחרי שניצח את מחלת הלוקמיה, הוא נכנס לקבוצת סיכון לקורונה. כתגובה ה-WWE החליטה למחוק אותו מהזיכרון שלה עד שיחליט אחרת, ולא הודיעה מי יחליף אותו. אנדרטייקר עלה ראשון לקרב, בעוד אחת מהכניסות הפירוטכניות המרשימות שלו. בכל פסק זמן האורות באולם כבו, ובזמן שהשחקנים ניסו לגשש את דרכם באפלה אל הספסל, אנדרטייקר עשה את דרכו למרכז המגרש. באייייטייוווווות. את כל פסקי הזמן במשחק גמרה ההליכה שלו למגרש ועדיין בסוף המשחק הוא לא סיים אותה. בין לבין, בזמן המשחק הוא היה קופא, כמו במשחק הכי ארוך והכי חסר משמעות של דג מלוח, והשחקנים היו צריכים לשחק מסביבו. או, כמו במקרה של מקסוול ג'יליאמז שהודה אחר כך שהוא מעריץ גדול של ג'יימס הארדן, משלבים את הידיים שלכם בשלו תוך כדי כדרור כדי לסחוט פאול. האנדרטייקר סיים עם חמש עבירות ולמזלנו נמנע מאיתנו לדעת מה קורה לשופט שמנסה לסלק את האנדרטייקר.

שמונה מהשחקנים על המגרש היו עסוקים במלחמה: לה-ג'יזס ג'ונסון, פאוור פורוורד בגובה 199 סנטימטרים, זה נחשב שחקן נמוך בסטנדרטים של NBA, פוגש בנגר אחר מתחת לסל ומתחיל מאבקי מיקום. מאבקים שרק מלראות את הידיים המתנפנפות בהן, ידיים ארוכות יותר מהרגליים של דייוויס, הספיקו כדי להרחיק את דייוויס מהרצון להשתתף בהם. לה-ג'יזס מנסה לתפוס מקום מתחת לסל כדי לקבל מסירה ואולי להצליח לזרוק אפילו לסל מקרוב. בפועל, עבור אחד כמו בוב, זה נראה כמו שני דובים עצבניים שנכנסים אחד בשני כדי לתפוס את הסלמון האחרון בנהר, תוך כדי שהם מסתובבים במקום כל כך מהר שהייתם מצפים לסימני חריכה על הפרקט.

בזמן הזה, טראוטדייל היה עסוק בעיקר בלהתעלל בבוב. הבעיה של בוב היא שהוא חושב ופועל בזמן של אנשים רגילים. למרות שטראוטדייל מכדרר את הכדור בערך בגובה של בוב, דייוויס לא הצליח אפילו פעם אחת לחטוף את הכדור במשך כל המשחק. טראוטדייל ראה את בוב מנסה את מלוא ערמומיותו כדי לחטוף את הכדור, ופשוט שינה משהו קטנטן באופן הכדרור כדי למנוע מבוב מגע עם הכדור. אבל יותר מדי פעמים טראוטדייל היה כל כך נהנה מהמשחק הקטן ביניהם, שהזכירו לו את המשחק עם הילד שלו שרואה אותו פעם בחודשיים כשיש לו הפסקה ממשחקים בליגות נמוכות, שהוא היה שוכח שהם באמצע משחק. חמש עשרה שריקות לעבירת שעון היו לטראוטדייל במשחק.

למרות שלל עבירות השעון של טראוטדייל, לא הייתה לו בעיה בשאר הזמן מול דייוויס, ועם יתרון מעשי של חמישה מול ארבעה שחקנים, לא הייתה להם בעיה לשמור על פער של עשר נקודות במהלך המשחק ולנצח בקלות את היריבה הנגרית הקשה.

שתי הקבוצות סיימו ביחד עם 23% מהשלוש, עדיין יותר טוב ממה שאתם הייתם משיגים במשחק כזה.

וושינגטון רק לא כלבי ים 14 – אוקלהומה סיטי מאסטנגס 22

מהות התחרותיות היא הסיבה שלמדנו ללכת זקוף ולהפוך חיות קטנות יותר לכדור הסל הראשון. אבל לא תמיד תחרות היא דבר נכון. למשל בשם אותה תחרות, כמה מהחיות הקטנות הם כאלה מפסידים גרועים שהם מנסים להפיל אותנו בעזרת נשק ביולוגי. בתנאי שנשרוד את אקט הטרוריזם העטלפי הזה, אולי נצטרך לחשוב שנית על כמה מהדברים המגוחכים שעשינו בשם הרוח התחרותית. בתחום "עז הכדורסל" במיוחד.

אומרים שמייקל ג'ורדן, אדם אמיתי ומיתוס חי, נתן את הסכמתו לעשיית הסרט "הריקוד האחרון" ביום שראה את חגיגות האליפות של קליבלנד. בתגובה, לברון ג'יימס, אדם אמיתי (דרוש מקור) ומיתוס בהתהוות, דאג שיוציאו כמה טיזרים לסרט בכיכובו "ספייס ג'אם 2" תוך כדי שהסדרה רצה. זה הוביל לתחרות והתנצחות בין השניים שהלכה והדרדרה, וכללה חמש עזים מזועזעות, הכרזה על סרט ההמשך "ספייס ג'אם 3" בכיכוב ג'ורדן שהוא גם ריבוט וגם רימייק וגם מתעלם מהסרט השני בסדרה שעוד לא יצא, ארבעה שקיות קקי, שני סנדוויצ'ים עם הרבה יותר מדי חריף באמצע פגישות עסקיות חשובות ואחד כדורסל שהתוכן שלו הוחלף בפצצת צבע ירוקה. היה רק מקום אחד אליו התחרות הזו יכולה הייתה להגיע בסופו של דבר.

וושינגטון עוד-לא-החלטנו-על-שם-אבל-זה-בטח-לא-כלבי-ים היא קבוצה שהתעניינו בה פעמיים במהלך קיומה. בפעם הראשונה זה היה בשנות השבעים כשהקבוצה הייתה תחרותית ואפילו זכתה באליפות, אבל כולנו יודעים שאין לזה סיכוי בשום צורה בתקופה הקרובה. בפעם השנייה זה היה כשהקבוצה איימה להיות תחרותית, נכשלה קשות, אבל עדיין אנשים באו לצפות במייקל ג'ורדן בן הארבעים כדי להראות שהוא לא שכח איך מתעללים בצעירים. וושינגטון מיד קפצה שוב על ההזדמנות להחזיר את הקבוצה לימי התהילה שלה, כשלצפות בג'ורדן היה כמו לראות את אבא שלך מנגן ג'אז מול קהל, והחזירה את ג'ורדן לספורט אותו הוא נולד לשחק. ג'ורדן חזר הביתה. המשחק המקורי השתלט על המודרני המשעמם. הטבע חזר למקומו הטבעי. וואו כאילו האדם היה הוירוס האמיתי כל הזמן.

the crocs are finally returning to rivers, nature is healing. we are the virus pic.twitter.com/bXWuJG5PyQ

— CapriCornyCait♑️ (@CapriCornyCait) April 27, 2020

אל מול אלוהי הכדורסל העלתה אוקלהומה בהרכב שוב את החמישיה שהפסידה לראסל ווסטברוק ומכונת הגילוח המבולבלת שלו – רוברסון, רוברטסון, רובינסון, כדור שחור מסתורי של אנרגיה (שהוא בעצם בצבע כחול כהה, אומרים אלו שהעזו להתקרב אליו מספיק) ורוב האריסון. באוקלהומה דווקא ניסו להתחזק בזמן שעבר בין שני המשחקים, רק שהסנטר שהחתימו, אארון ביינס, נעצר בחשד להפעלת מרתף סאדו מתחת לפיצריה בעיר הולדתו. לא שזה לא היה חוקי, אבל המחשבה שאארון ביינס עושה את זה גרמה ליותר מדי אנשים להצטמרר מהמחשבה. ומהכאב. לכן הם נאלצו לפתוח שוב עם הסנטר מטזמניה, רוב האריסון.

מיד בפתיחת המשחק ג'ורדן לקח כסא מתקפל והתיישב באיזור המיד ריינג' והחל לצרוח על שחקנים, משתי הקבוצות, שהם לא מוסרים לו מספיק. אירוע השיא שלו הגיע בדקה החמישית, כשג'ורדן, כדי להטריף את עצמו למשחק, דמיין שרוב האריסון הוא אייזיאה תומאס של דטרויט והוציא מחבט בייסבול (למרות הילוכים חוזרים, עדיין לא ברור מאיפה הגיע המחבט) והפליא בו במכותיו. השופט לא שרק לעבירה, כי זה מייקל, ואוקלהומה נאלצה לקחת את פסק הזמן הראשון שלה.

בפסק הזמן נתבשרנו על המתאבקים שיקחו חלק בקרב לאורך המשחק. שיימוס, בחור ג'ינג'י עם עור לבן זוהר שרשרת קלטית על הצוואר שמתקרא שיימוס ועדיין הכותבים של ה-WWE חשבו שלא מספיק אנשים יבינו שהוא אירי ונתנו לו את שם המשפחה או'שונסי, יפגש לקרב על החיים של הילד המאומץ שלהם כנגד הפינד (למי שצריך תזכורת: כאן). השניים הספיקו לנעול אחד את השני באחיזת ראש לפני שפסק הזמן נגמר ורוב האריסון אמר שהוא לגמרי בסדר ויכול לחזור למגרש. סיום פסק הזמן נחגג בעזרת מחווה לפרסומת הראשונה שאי פעם הוצגה במשחק NBA, אי אז ב-1949: "אנחנו ב-1949, יש רק שלושה סוגי ממתקים, שוקולד הרשי שהוא טכנית לא שוקולד בשום מקום מחוץ לארצות הברית, קיר גבס מפורק וגרעיני חמנייה. תקנו גרעיני חמנייה תוצרת ווילסון. לזה יש טעם, בערך".

עוד חמש דקות עברו, כשג'ורדן כבר עצבני אחרי שהשופט קבע גולטנדינג אחרי שעמד להפסיד בהימור על כמות הנקודות שרוברסון יקלע מהקו וזרק את הכסא על הסל למנוע את הקליעה. הכסא נשאב אל תוך מה שאנשים מכנים "גופו" של כדור האנרגיה השחור והמסתורי וג'ורדן הציע לכולם לפרוש איתו ולשים בלינק את הפרק הבא של "הריקוד האחרון" במקום להמשיך לשחק (כמובן שאחרי שגבה את חובו מהשחקן אותו ניצח בהימור). כולם הסכימו והתיישבו לצפות בסדרה ביחד, ברגע מאחד של אחווה.

שיימוס והפינד ראו שזו ההזדמנות שלהם להשתלט על העניינים ולסיים את הקרב שלהם. אבל אז הם שמו לב שכל הקהל מרוכז בסדרה וששניהם מסכימים שהסדרה מעניינת יותר גם עבורם. הם הסכימו ביניהם לסגור את פרטי התחרות שהיו על הפרק – הילד המאומץ ילך לפינד, דוכן הבייגלה שהפינד פתח ילך לאחותו של שיימוס, ושיימוס יסחוב לטריפל H את התיקים עד סוף החודש.

בסטטיסטיקה שכן הוספקה להירשם, ונשלחה אלינו מסוכן התקשורת של מייקל: ג'ורדן סיים עם 14 ירידות על אמא של שחקנים, 57 פעם אמר להם שהם לא טובים מספיק והוא היה השחקן הראשון בהיסטוריה שבחצי הראשון של חודש מאי שקלע לפחות סל אחד ברבע הראשון כשהשעון על 4:22 אחרי שכדרר עם יד ימין פעמיים ואז שלוש פעמים עם יד שמאל, בזמן שבחוץ הטמפרטורה היא בדיוק 27.2 מעלות.

לוס אנג'לס 101'ס – קרולינה קוגרס

לפני תחילת המשחק זה היה נראה שסילבר עומד לקבל את מבוקשו. מקמהון וה-WWE עמדו במילתם ונשארו נאמנים לפסקי הזמן, הלינק ממלא את תפקידו נאמנה והקהל זורם לאינטרנט, סטיב באלמר נקשר לכסא כשפיו חסום כדי שיהיה סוף סוף אפשר להתחיל את המשחק שנדחה כבר פעמיים. אלא שאז אומת האש תקפה.

וינס מקמהון, מוקף בטריפל H וגרונקובסקי, פרץ למרכז המגרש. רודמן עדיין צפה ב"ריקוד האחרון" בעוד פורד-ארטסט, כך השמועות אמרו, עשה היל טרן והצטרף ל-WWE. שינו לו את השם ועכשיו הוא ידוע בשם Korona Vyrus. וינס לקח את המיקרופון והכריז שהם משתלטים על העסק. רק אדם אחד היה יכול לעצור אותם. רק אדם אחד נשאר בדרכו של מקמהון לשליטה בלוח השידורים של ה-NBA. והאדם הזה כבר מזמן בלס את השלשלאות שאזקו אותו לכסא וצעד בביטחון מלא אל המיקרופון הקרוב אליו:

Steve Ballmer is hyped 😂 pic.twitter.com/2u7yyxZJml

— Bleacher Report (@BleacherReport) July 24, 2019

אף אחד מהמתאבקים, אנשים שמלהיבים קהל למחייתם, לא הצליח להיצמד לאנרגיות של באלמר. הוא השאיר את כולם מאחוריו, מרוסקים מעייפות. טריפל H הוצא באלונקה כדי לטפל בלסת שיצאה מהמקום. לסת' רולינס נתפסה הלשון.

סילבר חייך לרווחה. ואישר לבאלמר להמשיך. עד שכל המתאבקים והשחקנים פונו בחזרה למלון הסגור שלהם.

***

הוא לא רצה שאף אחד ידע שהוא כועס, אבל הוא לא הצליח להסתיר את זה. ישר הגבות מתכווצות. הוא ניסה בעבר למרוט אותן, בשביל שאף אחד לא יראה, אבל השערה החמישית הייתה יותר מדי וחוץ מזה "הגבות זה אני", הרהר לא פעם.

הוא גם ניסה לא לכעוס. טוב זה היה אמור להיות לשבוע ניסיון אבל בשעה השלישית הוא החליט שהכעס בעצם מוצדק. הצעירים האלו צריכים לדעת שאת הצדק אי אפשר לקנות בכסף.

מהכסף לא  היה אכפת לו. זה העיקרון. הוא גם קעקע את המשפט הזה על הזרוע, לצד הקעקוע של הלוז לחודש הקרוב (הקלנדר של שנת 2016 עדיין נשאר בשלמותו על הירך, את השאר הוא עשה כבר בקאבר). ג'יימס נייסמית' ה3 היה איש של עקרונות. למרות שהיה מפצוץ ולא מעישונים, העיקרון הוא המנחה. בשנת 1959 אבא שלו (ג'ון נייסמית' ה1. אמא של ג'יימס נייסמית' ה3 חשבה שהמספר 3 יוסיף לו יותר ללגסי) הצליח להגיע להסכם תמלוגים עם הליגה. "זה רק חצי אחוז מההכנסות נטו ואני מפסיד עליכם" ככה ג'ון הציג את הדברים. הם חשבו שאם הנודניק הזה יעזוב אותם בשקט הם יכולים לחיות עם זה

הפגישה עם סילבר העלתה חרסינה. הוא קיבל עוד כוס עם הסמל של ג'רי ווסט והרגיש עייפות שכמוה לא ידע מעולם. המשחק הזה נהרס. לקחו לנו את מה שהיה שייך לנו, נחלת אבות שוממה. שרלטני הסטטיסטיקה האלו הם האויב. חשב בזמן שחיכה שסילבר יגיע.

"צריך לכנס את המועצה וזה יכול להתרחש רק ברבעון הבא. חוץ מזה למחוק את קשת השלוש רק כי לך בא?" אמר סילבר כששמע את הדרישה.

"זה לא רק כי בא לי" אמר ה3. "זה משהו שלי ולעוד מליוני אנשים בעולם הרס את הציפייה במשחק. מילא שהכנסת עכשיו את העניין הזה של הלינק אני עוד יכול להבין למרות שעוד פעם לא שאלתם אותי"

"למרות שלא שאלנו אותך?!" הקרחת של סילבר התקרבה לאף של ה3. "לא שאלנו אותך?! עוד הפעם אתה והעניין שאתה הנכד הקדוש? חשבתי שסגרנו את זה בפעם שעברה כשהענקתי לך עוד ספל בחינם. חוץ מזה יש את המחירון ואתה יודע את זה. עם הכסף שיש לך אתה יכול לשנות כל חוק שבא לך. תרצה תמחק את הקווים, תמחק את העונשין, תארגן משחק 3 על 6 מצידי. יש מחירון. אנחנו נצמדים למחירון. אני לא מבטל את השלשות. שמעת אותי?!"

"זה לא עניין של כס…"

"את העקרונות שלך, אבא שלך מכר עם חוזה התמלוגים הכי יקר שהעולם ראה. הילדים של משה רבינו רואים שקל מהחיבור שלו? וההוא שטוען שהוא נצר לממציא הגלגל? מקבל רכב יד רביעית פעם בשלוש שנים. זה מה שהוא הצליח להוציא בחוזה. קח עוד ספל. פעם הבאה בבקשה אל תתחפש למזכירה שלי ותחכה לי ליד האוטו. זה מגוחך. ישר מזהים לפי הגבות. את הפגישה הבאה נעשה בדרכים המקובלות. בשביל זה המציאו את הלינק"