יומן קורונה 40# – 26/04/2020 – מולי

אני מכור לפטל. לא, לא לפירות הקטנים, הספק אדומים ספק סגולים, שנראים כאילו כל אחד מהם הוא אשכול פירות זערוריים בפני עצמו, ושטעמם המתוק חמוץ דינו כטעם גן עדן… לא אומר שאני לא אוהב אותם, נהפוך הוא, אך גרגירי היער האהובים עלי הם דווקא האוכמניות ולא הפטל.

אבל אני עדיין מכור לפטל. לא, לא לריבת פטל – גם כבודה של ריבת הפטל מונח במקומו  – הרי, לטעמי לפחות, ריבת תות שדה עדיפה עליה בכמה רמות.

בטח שלא לקטיף הפטל, שתוצאתו לרוב כמות שריטות שלא תבייש אף אחד שהתגלגל והתגולל בטעות בשדה קוצים, אני מעדיף בהרבה לקטוף תות עץ או תפוח שהם כעיקרון מחוסרי קוצים…

ההתמכרות שלי לפטל היא למיץ פטל, או יותר נכון לרכז פטל שעושים ממנו מיץ. זו התמכרות שהחלה אי שם בימי הפעוטון, לפני קצת פחות מששים שנה, ונמשכת לאורך כמעט כל התקופה ועד ימינו.

חשוב לומר שעבור רוב האנשים "מיץ פטל" הוא שם קוד לכל משקה אדמדם או סגלגל. שם הקוד "מיץ פטל"  כולל בתוכו בין השאר גם מיץ ענבים, מיץ תות, מיץ אוכמניות, מיץ בלאקברי, וכמובן אפילו מיץ פטל. אבל כאשר אני אומר על עצמי שאני מכור ל"מיץ פטל", כוונתי היא שאני מכור למיץ פטל ש"עשוי רק מפטל", או לפחות שאמור להיות עשוי, אך ורק מרכז פטל. ורצוי של המותג "עסיס".

היו שנים ארוכות שבהן יכולתי לטעום כוס מיץ פטל בכוס שקופה, לגלגל את המשקה בכוס, לבחון את צלילותו וצבעו, להריח אותו, ללגום מעט לטעימה ממנו, ולומר לכם את שם היצרן. האמת היא שהטעימה הספיקה, אך תודו שזה נשמע מקצועי יותר "לגלגל את המשקה בכוס" 😊

משך שנים, למרות זאת, היה "מיץ פטל" והיה "ויטמינצ'יק פטל" שהיה מחוץ להתמכרות שלי.  למרות שויטמינצ'יק פטל ענה על ההגדרה של "מיץ פטל", אני שנאתי את טעמו – לפחות כל עוד היה לו צבע חיוור וטעם, שלי אישית, הזכיר תרופה.

ואז, אני ממש זוכר מתי, כי זה היה בביקור במושבה מטולה אצל חבר נעורים, הוגש לנו פטל. זה היה אחרי התנזרות שלי מפטל משך שלוש שנים מאז התקפת הלב שהיתה לי ועד אותו יום,  אני התפארתי שאני יכול בביטחה לומר ע"פ הצבע העז שזה לא הצבע החיוור של ויטמינצ'יק, ונדהמתי לחלוטין לגלות שזה כן.

מתברר שמתישהו בשנות ההתנזרות שלי, ויטמינצ'יק שינו הן את הצבע והן את הטעם, ומאחר ו"ויטמינצ'יק" שייך אף הוא למותג "עסיס" שמשנת 2004 נמצא בבעלות קבוצת אוסם, אני מניח שהם איחדו את הטעם לטעם של "עסיס" כפי שאני זוכר אותו מילדותי…

אותו יום שתיתי פטל, שלוש כוסות, ומאז ההתמכרות שלי חזרה, ואפילו ביתר שאת… אבל גם ל…ויטמינצ'יק 😊.

נו טוב, תגידו, אז מה הקשר בין ההתמכרות שלי לרכז פטל, ואפילו לזה של ויטמינצ'יק, וליומן קורונה?

מה בין פטל לקורונה?

אז ישנו קשר כפול: ראשית, כל יום אני יושב, עומד, צועד או מתקלח עם עצמי בעודי מתלבט בשאלה על מה אכתוב את היומן הבא. ובכן, אתמול ישבתי מול המחשב, חוכך בדעתי בסוגיה כבדת משקל זו, ולפתע תפש את תשומת לבי בקבוק רכז הפטל (ויטמינצ'יק כמובן) המונח משמאל למחשב, ובשניה ידעתי, פשוט ידעתי,  שהוא יהיה מוקד היומן היומי הבא.

ואולם, מאחר וגם אני מודה שזה קשר צולע, החלטתי לנסות ולמצוא קשר נוסף:

המותג ויטמינצ'יק ושינוי הטעמים והמראה שעבר, הזכירו לי את וירוס הקורונה שאף הוא גלגול של וירוס קודם ששינה את תכונותיו כדי לשרוד. שניהם שינו תכונות כדי להתחבר לאנשים ולשרוד ב"שוק" תחרותי.

אז אני שואל את עצמי את השאלה הבאה:

ברור לי שיש אנשים שמחפשים חיסון לקורונה, כלומר משהו שימנע ממנו מלפרוח – בדיוק כשם שאני התנהגתי  בשנות ההתנזרות מפטל שלי. ברור לי גם שיש אחרים כאלו המחפשים לו תרופה, כלומר משהו שיגרום לו לא לעשות לגוף האדם את הנזקים שהוא עושה כעת.

אבל, כך חשבתי, אולי מה שאנו צריכים לעשות, אולי האסטרטגיה בה אנו עלינו לנקוט, היא למצוא את הנגיף הזה, ולעשות לו משהו שישנה אותו למשהו אחר, אולי אפילו מועיל.  בדיוק כשם שלקחו את הויטמינצ'יק שהיה לו טעם וצבע של תרופה , ושינו ושיפרו לו הן את הטעם והן את המראה,  כך אולי האסטרטגיה היעילה בטיפול בו תהיה לקחת את הנגיף ולשנות את תכונותיו במקום להרוג אותו.

אני לא ביולוג ולא כימאי, מעולם לא הייתי, אבל אני מכיר כימיה ברמה הבסיסית ויודע שעשו דברים דומים בצמחים (הנדסה גנטית). אז אולי אם ינסו, ימצאו דרך להנדס את הנגיפים המקוללים הללו?

נ.ב.

1. ק קו קור קורא לחוקרים לקרוע לקורונה את הצורה – ומהר.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה מולי. סחטיין על ההתמדה בכל יום. תמיד נהנה לקרוא והפעם גם מזדהה מאוד עם ההתמכרות למיץ פטל.
    מסל שיש ילדים קטנים להצדקת התירוץ בבית.

    1. דווקא ריבת פטל יותר טעימה.
      יש ריבות פירות יער הכוללות כמה פירות יער כולל תות ופטל.

      בכל מקרה, ישנה בעיה רצינית עם ריבות כמו גם עם פירות יער ופירות נוספים (חיים ויבשים) כמו תאנים וכן ירקות עלים (חסה וכרוב וכרובית וסלרי פטרוזיליה ושמיר וכו') שיכולים להימצא בהם יצורים לא חביבים כמו חרקים תולעים. ולגבי ריבות רק בכאלו שבהשגחת בג"ץ העדה החרדית לא נמצאו ממצאים בריבות.
      לגבי ריבות: https://www.kosharot.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA

      לגבי ירקות עלים: https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=412031&lang=HEB

      1. לטעמי ריבת פטל חמוצה מדי.
        ולגני מני שרצים הנמצאים בפירות, האם אתה זוכר את הבדיחה:
        מה יותר גרוע מתולעת בתפוח?
        חצי תולעת בתפוח…

  2. תודה רבה מולי .
    אני הייתי מכור לקולה ונגמלתי
    היום אני מכור לקפה ירדתי מ יותר מ 10 כוסות ל 4 ביום…אחרי שירדתי כבר ל 3.
    אשר למשקאות הקלים אני מת על פטל ….לא זה שלך אלא מסוג תפוחים ביחד עם סודה …גם הפטל שלך הולך מצוין עם סודה …

  3. צר לי לאכזב מולי, אבל הקשר בין ויטמנצ׳יק לפרי הפטל הוא… בערך אפסי (עכשיו כשחושבים על זה גם הקשר לויטמנים כנראה לא קיים)
    ועדיין – אין כמו ויטמנצ׳יק עם סודה

  4. לגבי מיצים, אני אוהב הכי הרבה מיץ תפוחים ומיץ ענבים.
    הטובים ביותר והבריאים ביותר הם מיצים טבעיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט