אתמול נראה היה כאילו הזמן הצהוב נמרח על העולם. כאילו מזג האוויר גם הוא התחרפן לחלוטין  בגלל הקורונה, ולא ידע להחליט מה בדיוק עליו לעשות, אז לכן החליט להתפרץ ללא הבחנה לכל כיוון אפשרי: חום, רוח, אובך, שמש, קור וגשם בתקווה נואשת שמשהו יתפוש… גם התחזית לימים הבאים מביעה בעיקר בלבול: גשם ושמש ושרב ושמים בהירים ומעונן חלקית ומה לא…

"הזמן הצהוב" הוא גם שמו של הספר הראשון של דוד גרוסמן שקראתי. הספר הזה היה פרויקט של העיתון "כותרת ראשית" ליום העצמאות 1987, וגם לציון עשרים שנה למלחמת ששת הימים. שם הספר מסתמך על השורה "מזה 20 שנה אנו חיים במצב מסולף ומופרך, התלוי על אשליות, על שיווי-משקל רופף שבין שנאות לחרדות, במדבר רגשי ותודעתי והזמן העובר הופך אט-אט לישות נפרדת, כבדה, התלוייה מעלינו כשיכבת אובך מצהיבה, מחניקה…".

אני חושב שגם הקורונה היא מעין "זמן צהוב" שכזה, שהשפעתה תמשיך להיות תלויה מעלינו, מעיקה ומכתיבה חלק גדול מחיינו.

יכול להיות שאני לא זוכר דברים בצורה טובה, אבל אני לא זוכר בשנים האחרונות מזג אוויר משוגע עד כדי כך בסוף חודש אפריל. במרץ כן, "March Madness" הוא מונח שמתייחס אמנם גם לסיום טורניר המכללות השנתי בכדורסל, אבל ההוא בהחלט יכול היה להתאים למזג האוויר אתמול, היום, מחר ובשבוע הקרוב,  אם רק זה היה מרץ ולא אפריל…

הערת ביניים, "March Madness" הוא גם הכינוי לשיא עונת הייחום של הארנבת האירופית ששמה המדעי, למי שמעוניין לדעת, הוא: Lepus europaeus.

ובכל מקרה, מה שרציתי לומר הוא שלדעתי אין זה מקרה שטירוף מזג האוויר הזה, מגיע אלינו בשיא עונת הקורונה. אנו יודעים, הרי, שבני האדם משפיעים על מזג האוויר בעזרת זיהום האוויר שהם יוצרים. זה רק הגיוני, אם כך, שנשפיע על מזג האוויר גם כאשר ניצור פחות זיהום אוויר, וזה הרי מה שהקורונה עושה בכל רחבי העולם…

אז האוטו שלי, זה שלקח חלק פעיל (בעצם לקח חלק סביל) בעצירת זיהום האוויר בחודש וחצי האחרונים,  לפחות על-פי מה שנראה מחלון ביתי, מכוסה שכבה של אבק שהיתה כה עבה עד שהטיפות הענקיות של הגשם שתופפו היום בעוצמה על גג הפח של המרפסת, לא הצליחו להסירו לחלוטין. אני מקווה שהחודש וחצי של עמידה במקום, לא גרמו לאוטו שלי נזק, צריך באמת לקחת אותו לסיבוב, שיזוז קצת… מי יודע, אולי זה ישנה את מזג האוויר לפחות משוגע? משק כנפי הפרפר וכל זה…

הזמן הצהוב הזה טוב גם למלחמה נגד הקורונה. לפחות כל חולי האסטמה, שנמצאים הרי בקבוצות הסיכון, לא יצאו מהבית ועל ידי כך יפחת הסיכון שלהם להידבק בקורונה. נו, נראה לי שאני לוקח את "עשיית לימונדה מלימונים" לכלל אקסטרים…

אגב לימונדה, אולי הגיע הזמן שנעשה "זמן צהוב" משלנו. הלכתי ובדקתי מה אחרים עשו…  "סופו של הזמן הצהוב" היתה כותרת בה השתמשו ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנה וחצי לציון הפרק האחרון של "משפחת סימפסון…; "הזמן הצהוב" היה גם כותרת ההזמנה לטיול לצפייה בחלמוניות בהר תבור; ואיכשהו ממש לא מפליא ש"הזמן הצהוב" היו המילים המזמינות ביותר שמצא רעיונאי הפרסום למתכונים עם תירס…

ואם תירס, מה עם החמניות? הן הרי צהובות למהדרין, ומכבי כדורסל? למרות שהם בשנים האחרונות יותר כחולים מאשר צהובים, ובעצם הספורט בימינו מכחיל מחנק הקורונה, אז אותם נעזוב…

ועדיין, מתישהו בקרוב, מחר? מחרתים? עוד שלושה ימים ייתם הזמן הצהוב. האובך ישקע. השמיים יתבהרו ותכלת מסנוורת מאופטימיות תמלא אותם לצד שמש אביבית נעימה.
יודעים מה? הלוואי ויכולתי לומר זאת באותה ביטחה ואופטימיות על זמן הקורונה!

נ.ב.

1. ק קו קור קורנת היא שמש האביב כשהשמיים תכולים.