יומן קורונה 37# – 23/04/2020 – מולי

אחד מהדברים שמעולם לא חלמתי שאוהב לעשות, הוא לעבור על חשבונות.  בימי קורונה אלו, שיש בהם עירוב של אי-וודאות וחוסר ביטחון מחד, עם לא מעט זמן פנוי כי לא יוצאים הבית מאידך, אני מוצא את עצמי יושב כמעט כל יום על מעקב הוצאות וחשבונות בהווה ובעתיד.

בעידן הקורונה כל מתווה ההוצאות של מי שמנהל משק בית השתנה בצורה מהותית. אמת, כולנו אוכלים, כולנו משתמשים במים, גז וחשמל, וכולנו משלמים ארנונה וביטוחים, אבל בדיוק כשם שמחירי הדלק צנחו בכל רחבי העולם עד לשפל אי-פעם של דולר לחבית דלק, הרי אלא אם כן אנו עובדים כשליחים, הוצאות הדלק כמו גם הוצאות תיקוני-הרכב שלנו – בטח אלו שלי שהאוטו שלי נסע לאחרונה לפני חמישה שבועות – ירדו בצורה דרמטית בדיוק כמו ההוצאות על מסעדות ובתי קולנוע.

אז כמעט כולנו נחווה כבר החודש או בחודש הבא ירידה במשכורת. נכון, יש כמה מאיתנו, במיוחד שליחים ובעלי סופרמרקטים ומכולות, שגם עובדים יותר וגם מרוויחים יותר מאשר בימים שלפני הקורונה, אבל בטח אלו שפוטרו ואלו שיצאו לחל"ת, וגם אלו שהוצאו לחופשה בהוראת מעביד, גילו או יגלו החל מהראשון באפריל, מאי, או יוני, שהסכום שייכנס להם לבנק יהיה פחות ממה שהיה אמור להיות.

אז אני מוצא את עצמי מחשב הוצאות בהווה ובעתיד. מנחש בכמה יעלו חשבונות החשמל, הגז והמים מעצם זה שאנו בבית ללא הפסקה, בוחן את התשלום של המשלוחים מהסופר, ונאנח ב"הקלה" שלפחות חלק מהתשלומים שחילקתי ל- 12 תשלומים לאורך השנה כולה, כמו גם תשלומי המשכנתא, לא יעלו, לפחות עד תחילת השנה הבאה.

ועדיין, אני במצב טוב יחסית כי לי יש עבודה. לפחות עדיין. ישנן הרי תחומים שלמים, כמו תעשיות היופי, התרבות ותיירות שנמחקו כמעט לחלוטין. אז נכון שחלק מחברות הטיסה מטיסות מטענים, נכון שחלק מבתי המלון מלאים ב"מסוגרי קורונה", וכבר שמענו על ספרים שמקבלים לקוחות בביתם בניגוד לתקנות…  אבל יש תחום אחד שנעצר, ואולי אפילו נמחק כולו לחלוטין: הספורט. חישבו נא על כל אלו שמרוויחים את פרנסתם מספורט: לא רק הספורטאים והמאמנים, גם המנהלים, עובדי המשק, האפסנאים, המזכירות במועדונים השונים כמו גם בהתאחדויות למיניהם, כל כולם הושבתו לחלוטין, ולא רק בארץ אלא גם בכל רחבי העולם, וכמוהם, אגב, כל מכוני הכושר והמועסקים בהם.

והגרוע ביותר שאין להם עתיד קרוב. גם אם הספורט יחזור – זה יהיה ללא קהל, ולצערי אני חושש שמוצרים נלווים של מועדוני הספורט לא יהיו בראש סדר העדיפויות של אלו שאין להם, ולכן המשבר בענף הספורט הולך להיות מהחמורים ביותר – אם לא החמור מכולם.

אז אני אומר תודה למקום עבודתי ובמקביל בוחן אלו הוצאות אפשר להוריד, ובמה אפשר לקצץ. אני בוחן אלו הוצאות חדשות תהיינה עקב הקורונה: כפפות, ג'ל ומסכות למשל, ואילו הוצאות תפחתנה מאוד או שלא תהיינה כלל:  דלק כבר אמרנו?  

בנוסף, אני מנסה לנחש מה תהיינה המשכורות שלי בחודשים הקרובים, ומה תהיינה ההוצאות בחודשים הללו, בניסיון להיערך לקראת עתיד פחות טוב.  שהרי, אין לי שום ספק שהמשק שלנו, כמו שאר העולם, הולך בצעדי ענק לקראת זמנים קשים.

די ברור לי שלמרות שהמשק אמור וצריך להתאושש,  אני לא אוציא כסף בטווח הקרוב על כל מה שאינו הכרחי וחיוני בהתאם לתפישת העולם האישית שלי. אני, לדוגמה, ממש לא רואה אותי הולך למספרה לסדר את הקרחת התמידית שיש לי מזה יותר משני עשורים, אך אני די בטוח שהאישה שאתי כן תלך לטיפול היופי החודשי שלה ברגע שהדבר יתאפשר.

אז אתה בוחן את חסכונותיך, בוחן את ההלוואות שלך, בוחן את העלייה במחירי המזון (אגב, בהשוואת מחירים שעשיתי עם קבלות מהחודש שלפני הקורונה, אני יכול לקבוע שלפחות במקרה של סל המצרכים שלי, עלות אותו סל מצרכים בסופר המקוון, גבוהה  יותר – ולא במעט – מאשר  עלות אותו סל מצרכים בסופר השכונתי שלי). ואחרי כל אלו אתה מוצא את עצמך מחפש הנחות בסופר המקוון, ומשווה מחירים בין הסופרים המקוונים. אתה מפתח מחשבה על הקניות בראייה חודשית (בניגוד ליומית או שבועית שהיו עד כה) כשאתה מחשב כמויות ומבצעים, אתה מפעיל קופונים כדי לחסוך שקל וחצי במוצר,  וחושב שלוש פעמיים לפני משאתה מרשה לעצמך למנן פינוקים במקום להימנע מהם לחלוטין.

והמטורף הוא שאני אוהב לעשות את כל אלו ונהנה מזה. ברור שאני לא נהנה מכך שההכנסות שלי תרדנה – ולא במעט,  אבל אני כן נהנה מהעיסוק הזה במספרים ובתחזיות של "אם….אז…", גם אם עגומות, משונה, אני יודע, אבל כזה אני.

אז אם למי מכם יש עצה לשתף, טיפ או טריק שיעזרו להפחית בהוצאות, אשמח לשמוע בתגובות. ועד אז, אני מניח שתוכלו למצוא אותי כל יום, לפחות חצי שעה ביום, יושב מול טבלאות האקסל ומנסה למצוא עוד דרך לחסוך שקל וחצי – רצוי שניים – ונהנה מזה!

פק-קורונה

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה מולי.
    אצלנו החשמל עלה אבל הדלק ירד. למעשה לא תדלקנו מאז פורים. אנשי החינוך לאט לאט חוזרים ואני בתוכם, אבל הכאב שלי על העצמאים. על אלו שהקימו הכל בידיים והכל נהרס להם. כל כך שמחתי שמקומות שאני מכיר פתוחים חלקית ומתפקדים. הבאסה שלי שאני לא מרוויח מספיק (מתחת למינימום) כדי לעזור לאחרים.
    איפה הקו קו קו בסוף??

  2. הפוסטים האלה שלך כה אמיתיים וכה רלוונטים לכל כך הרבה אנשים. הם למעשה מתארים את חיי היום-יום של רבים מאיתנו. המילה החשובה ביותר לכל אדם היום היא 'הסתגלות'. אולי הסתגלות לחייים שונים כי נגיף הקורונה הוא כאן לתמיד, ואפילו מדברים על גל שני בסתיו הבא שיהיה אפילו יותר א5כזרי. חייבים למצוא חיסון, ולחסן עולם ומלואו – לא המבצע הקל ביותר שאני מכיר.

  3. פוסט אמיתי, ורק מראה כמה תפישת המציאות שלנו שונה.

    הדבר הראשון שעשיתי אם פריצת המגיפה זה להרשם לאובר איט. בשבל לשמור על רמת הכנסה רגילה.
    דבר שני היה להכפיל את תקציב הפרסום בלייבל שלי.

    מה שקרא בפועל אצלנו שכולם מרוב פניקה פטרו את כל העובדים, ישבו על הכסף (כמוך) ואף אחד לא פרסם. מה שהעלה את החשיפה שלי כמעט פי 5. מיותר לומר שאין צורך באובר איט להשלמת הכנסה.

    אבל אני חייב לציין שאני מוציא 75% פחות. דלק לא צריך. חשמל יש מהפאנלים. מים ותקשורת עולה כרגיל. אנחנו מזמינים אוכל פעם בשבוע. אבל מצד שני הפאב סגור. המזנון של הארוחת צהריים סגור וממילא הילדים בבית אז אני מבשל צוהריים (ביצים וחומוס), מכוניות לא צריך לתקן כי הן לא נוסעות. וסלט וביצים יש לי מהגינה. עכשיו גם עונת הפטריות. שכנים שלי צדים פעם בשבוע אז יש גם בשר צבאים למי שאוהב לאכול את זה (הכלבה שלי).

    לא מבין למה אתה לא מנצל את הזמן ללמוד איך להנביט חומוס, זה כל כך קל. חסה אי אפשר להרוג – והיא גדלה מזרע לעלים למאכל בתוך פחות מחודשיים. 3 תרנגולות זה לוקח 1X2 מטר ויש לך 2-3 ביציים ביום. ויש לך שטח גג ושמש ישראלית. הקורונה זה זמן להתקדם.

      1. בכיף.
        חומוס. פעם השארתי חומוסים שהשרתי לפלאפל במקרר ושכחתי מהם כולם נבטו. יענו כך חומוס בולגרי שמן. זרוק אותו המיים לילה או שתיים שלוש ואז את הגרגירים באדמה. עומק של חצי אצבע.

  4. חסה: זרעים לאדמה. חור בעומק אצבע, למלא במיים. שהמיים נעלמים לשים זרעים. שים הרבה זרעים מכל 30 אחד יוצא טוב. 30 ס"מ רווח או אחד לעציץ.

  5. תודה מולי .
    אני עצמאי כבר יותר מ 15 שנה.
    הייתה תקופה שחזרתי ירושלימה ואז נחתכו לי לקוחות (לקחתי זאת בחשבון )
    באותה התקופה הצלחתי להשיג כספים שעל פי כל הערכות שלי לא הייתי כנראה משיג אותם אלמלא היה לי קצת זמן.
    בשורה התחתונה.
    כדאי לעבור על חשבונות ישנים ישנם כאלו שזכאים להחזרי מס הכנסה שנים עברו ,אחרים יכולים לעיין בביטוחים ולגלות שיש סיכוי שעשו ביטוח כפול ועוד כהנה וכהנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט