פרויקט ספורטאים ישראלים שראוי לזכור: אברהם חמו – כדורסל, קצין וג'נטלמן / אלכס רבינו

**************

אלכס רבינו הוא אחד מגולשי האתר הנאמנים. הוא היה בין חברי קבוצת הכדורגל (שוער) של תחילת שנות ה-70 שהיוו את הגרעין שאפשר לי לבנות עליו את קבוצת 1974, אלופת המכללות (NCAA, DIV II). הוא קיבל את תוארו האקדמאי במנהל עסקים, ובישראל ניהל כמה חברות תעופה.

******************

מעטים הכדורסלנים בישראל שקנו לעצמם שם גם מחוץ לעולם הכדורסל. מעטים גם הכדורסלנים שהגיעו לשחק בליגה מבלי שעברו במחלקות הנוער של האגודות השונות בארץ. אחד כזה הוא אברהם (אלברט) חמו (בן 85 היום).

חמו נולד במצרים בשנת 1934. עוד במצרים שיחק כנער כדורסל במכבי קהיר. הוא עלה לישראל בשנת 1948 . (אתו , או מיד אחריו, הגיעו עוד כמה יהודים מצרים כמו עמיאל, פרדי כהן, ופרדי חפץ, שהיו גרעין הפועל חולון והנבחרת. הם לא היו היחידים. הייתה זו עלייה מצוינת שהביאה אתה עוד כמה שחקנים ששיחקו בליגות יותר נמוכות, מ.ל).

אחרי גיוסו לצה"ל שירת בבסיס האימונים של פיקוד צפון. נבחרת הפיקוד ערכה משחק אימון נגד הפועל חיפה והסנטר הצעיר צד את עינו של המאמן פפו אבו ראשיד. זה צרפו להפועל חיפה שם דרך כוכבו. הוא השתתף בנבחרת צה"ל ומאוחר יותר זומן גם לנבחרת ישראל. עם הפועל חיפה זכה מספר פעמים בתואר מלך הסלים של הליגה. שיא הנקודות שלו למשחק עמד על 47 נקודות. חמו היה אמור להשתתף עם הנבחרת באולימפיאדת מלבורן אך ההשתתפות בוטלה עקב מבצע סיני ב 1956. או אז יצאה הנבחרת למסע משחקים בארה"ב וזכתה לכבוד גדול.

הוא השתתף 3 פעמים באליפות אירופה. חמו היה גם מאמן מצליח. הוא אימן את נבחרת ישראל וגם את מכבי תל אביב בשנים 1974-75.

בד בבד עם התפתחותו כשחקן וכמאמן, התגייס חמו למשטרת ישראל. במשטרה הייתה לו קריירה מפוארת כקצין. הוא היה סגן מפקד מרחב ירקון וראש מפלג הנוער. במשך מספר שנים הגיש פינה שבועית על עבודת המשטרה בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "זהו זה". הוא השתחרר מהמשטרה בשנת 1986 בדרגת ניצב משנה. חלק משמעותי מפעילותו בזמן שירותו במשטרה ולאחר שחרורו היה עם בני נוער ומלחמה בנגע הסמים והאלכוהול. עד היום מוביל חמו ורעייתו מירה פרויקטים שונים הקשורים לנוער בסיכון ומלחמה בסמים.

2 סיפורים מעניינים על אברהם חמו בתקופה שהיה מאמן כדורסל:

ב 1974 אימן את נבחרת ישראל באליפות אסיה בטהרן. קברניטי איגוד הכדורסל לא התירו לקחת לאליפות שחקנים יהודים שעלו מארה"ב. בלחץ גדול של מכבי תל אביב צורף טל ברודי לנבחרת ברגע האחרון. אבל אז התברר ששמו לא הועבר בזמן למארגני האליפות. חמו שיתף את ברודי בכול המשחקים תחת שם בדוי של אחד השחקנים שנופו מהנבחרת. אגב, הנבחרת ניצחה בכול משחקיה וזכתה באליפות אסיה.

אברהם חמו בנבחרת. ראשון מימין. השחקן השני בגובהו ב בחרת אחרי כהן מינץ (4)

בשנת 1986 הושעה שחקן ה NBA מייקל ריי ריצ'רדסון בגין שימוש בקוקאין. חמו הזמין את השחקן לשחק בקבוצה אותה אימן – הפועל רמת גן – שהוא ערב לכך שהשחקן לא ישתמש בסמים בזמן שהותו בארץ. בארץ קמה סערה והנושא אף הגיע לדיון בכנסת. לבסוף פיב"א אסרה על ריצ'רדסון לשחק בארץ עקב פרט טכני בשחרורו. חמו לא וויתר ומינה את השחקן לעוזר המאמן שלו. ריצ'רדסון מאוד העריך את חמו והצהיר כי לא השתמש בסמים בזמן שהותו בישראל.  

חמו, תמיד הגבוה מכולם, בין קתציני המשטרה הגבוהים ביותר

עד היום מוביל חמו ורעייתו מירה פרויקטים שונים הקשורים לנוער בסיכון ומלחמה בסמים. יחד עם רעייתו כתב הזוג 17 ספרים בנושא אלימות, שימוש בסמים ואלכוהוליזם בקרב בני נוער. 

******

הערה של מנחם לס: הכרתי את חמו אישית, בעיקר כששיחק בהפועל חיפה, ואני עם עמי טרטקובסקי (טמיר היום) באנו להתאמן שנם עם תקווה להיות טובים מספיק לבוגרים. אני לא הייתי. גם עמי לא. אבל אחרי הצבא עמי כן שיחק במכבי חיפה תקופה מסויימת. חמו היה 'ענק' במושגי הימים ההם. אבל 'ענק' עם גוף של מפלצת ולב רך של ציפור שיר. אחד האנשים החיוביים ביותר שפגשתי בכל ימי חיי.

תודה מכל הלב, אלכס!

******

בדיוק לסיפורים מסוג זה אני מצפה להמשך הפרוייקט. לא חייבים להיות ארוכים יותר, ולא חייבים להתרכז רק בכדורסלנים. כל ספורטאי עבר ישראלי עם איזה סיפור מעניין יהיה כיף לקרוא! – מנחם לס

חמו – מאמן מכבי ת"א

מנחם לס

בעל האתר, ומנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. תודה אלכס. נהניתי מכל מילה. תמיד אהבתי את חמו, אם כי היה ביישן כזה ולא קל היה להתקרב אליו אבל הוא אחלה, אחלה שחקן של הימים ההם, ואחלה בנאדם.
    המשך לכתוב!

  2. תודה אלכס, מצחיק שהדברים היחידים שאני מכיר מכל זה הם הפינה בזהו זה והסיפור עם ריצ'רדסון.
    הסיפור על ברודי הזוי אני הולך לקרוא…

      1. טוב אלכס ממה שקראתי אז העניין הוסדר לפני האליפות בסדרה של מברקים בהולים. הבעיה האחרת הייתה שחמו דרש שברודי יתייצב למחנה האימונים שבוע לפני הנסיעה רק שמכבי הייתה בסיבוב באוסטרליה. הם שיגרו את מיקי-מוטי הצעירים אבל לא את ברודי מכיוון שסוגיית מעמדו הייתה עדיין באוויר. אז ברודי לא הגיע למחנה האימונים אבל בסוף חמו התרצה וסוכם שהוא יחכה לנבחרת בטהרן.

        1. מהסיפורים של הנבחרת הזאת (דברי השחקנים), מה שקרה באמת הוא שבזמנו ברודי הוגדר כמקצוען ע"י ההתאחדות האסייתית ולכן לא היה יכול לשחק. הוא נרשם בשם אחר במהלך המשחקים ולכן הופיע עם הנבחרת. מה שסופר לעיתונאים היה כמובן כיסוי.

          1. ייתכן אבל זה היה נושא עיסוק יום-יומי בעיתון בשבועות שקדמו.
            ויש את הקטע הזה של הדרכון…
            גם לא ברור אז מה היו כל האיומים של חמו שאם מכבי לא ישלחו את ברודי אז הוא לא ייסע לטהרן (אגב התבלבלתי הוא היה אמור לחזור במקום ארואסטי יחד עם ברקוביץ' ואבישר).

            1. לא היה בעייתי באותה הזמן לרשום מה שרצו בדרכון שלו…
              🙂

            2. לא מבין…
              הוא הגיע מאוסטרליה אליה נכנס עם הדרכון שלו.

            3. מה שמצביע על עבודת קאבראפ מאד יסודית…
              תיכף אני אצרף חלק מהכתבות הרלהנטיות מהעיתון

            4. לגבי הדרכון – המוסד באותם שנים היה מקורב מאוד לשלטון באירן, לא היתה בעיה להכניס אותו עם איזה דרכון שרצו (למרות שאני מניח שבכדורגל זה לא היה קורה)

            5. זה רק הופך את הסיפור ליותר טוב. נראה לי שמה שקרה (ממה שקראתי בכל הימים הקודמים) הוא שרשמו את ברודי ב-15בסגל (הכולל שלושה מחליפי מילואים) אבל היה צריך להודיע מי ה-12 שנוסעים לפני שהיה ברור אם הוא יגיע. כנראה בן חמו העביר את ה-12 בלי ברודי ואז חשש לשנות. כי פתאום באחת הכתבות הופיעה הודעה שלו שמסתבר שהוא צריך להודיע רק מי ה-15 ולא ה-12 המדויקים.

            6. לגבי האהדה באיראן – חמו היה משמיע תקליטים של קהל צועק באימונים כדי שיתרגלו לרעש…

            7. בכדורסל, היריבות הגדולות של ישראל באסיה לא כללו את אירן (אחפש יותר מאוחר את הסיפור על דרום קוריאה 4 שנים קודם לכן). בכדורגל כמובן המצב היה שונה לחלוטין.

            8. להיפך… הקהל האיראני בסוף עודד את הנבחרת (בגלל הקהילה היהודית הגדולה) .

            9. תודה שחר, אני מת על הפינות הקטנות האלה בדפי ההיסטוריה.

            10. לגמרי, מת על הדיונים האלה!
              תודה גם לך

            11. מעניין!
              תודה לשניכם

            12. ועכשיו קראתי שטל ברודי נכנס לאיראן בדרכון על שמו של שמריהו (שמי) זסלבסקי שהיה מאמן שלי בכיתה ט' ובשנים יותר מאוחרות שיחקתי נגדו במשחקים שבועים בחפציבה.

            13. ענק…

  3. אם יש אדם (ולא רק שחקן) שמגיע לו להיות בפרויקט כזה הוא חמו.
    אם היה בארץ היכל תהילה לשחקני כדורסל, היה לו מקום של כבוד, בדיוק כמו שהיה לדולף שייס ובוב פטיט. אגדה אמיתית.

  4. אלכס!
    התמונה של נבחרת ישראל שצרפת מדהימה. כל דור וגיבוריו.
    הייתי אז בן ינוקא בן 8, עדיין עם חלב (…של בקבוק זכוכית) על השפתיים. חלק מהשחקנים הפכו לאגדות עוד בחייהם. עומדים בשורה העליונה מימין לשמאל : שבתאי "סבי" בן בסט, קפטן מכבי תל אביב,עם 8 זכיות באליפות ו7 בגביע. טוב אז זה היה מונופול של מכבי שנמשך עד לשנים האחרונות. האיש שהיה מילה נרדפת להגנה,תנחום "תני" כהן מינץ, שהיה הצמברליין הישראלי של פעם ,שחקן ציר צנוע שה"סנטימטרים" של אז לא הצליחו להכיל את כל ה-204 שלו, ארז לוסטיג הרכז הכל יכול של הפועל תל אביב, דוד קמינסקי הקוסם מהפועל ירושלים, דוד פריש – עוד שר הגנה ממכבי, ואחר כך איש איגוד הכדורסל ,ועמוס קופפר-תובל קלע מחונן מחולון.
    בשורה התחתונה עומד מאמן אלמוני, לגבי,שתחילה סברתי שזהו שמעון שלח, אבל בירור קצר גילה שטעיתי: שמו מיקי "מי?" פישר-יהודי אמריקאי,לידו נושא הכתבה אלברט חמו, לידו חיים"אבא של ארז" חזן ,עוד רכז מדהים ברמת מסירות נוסח קוזי\סטוקטון\גייסון וויליאמס, שהעביר את רוב שנותיו בהפועל ת"א, עזרי לובושיץ חברו לקבוצה, שנפל בשירות מילואים,אברהם הופמן בעל קליעת שמאל האימנתנית ממכבי ירושלים. כן, היתה פעם קבוצתה כזו! כמו שהיו קבוצות צמרת קריתיות מקרית מוצקין וקרית חיים( וזה נושא לכתיבה מיוחדת. למה דווקא משם?),חיים קסטן מהפועל חיפה ,(כן גם בעיר הכרמל היו שתי קבוצות צמרת), שלימים הקים את בית הספר הראשון לכדורסל באיזור, אצלו למדו את רזי המשחק לא ב"למידה מרחוק", אלא מקרוב ואחרון חביב הלא הוא רלף קליין הקלע המחונן, אחר כך גם מאמן מהשורה הראשונה כולל בנבחרת ,וגם בגרמניה.
    אכן, דור של נפילים!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט