יומן קורונה 25# – 11/04/2020 -מולי

מאז שהתחלתי לכתוב את יומן הקורונה שלי, ניסיתי להתרכז בכל יום בסוגיה אחת בודדת – ב"זווית כלשהיא" – כך אני מכנה זאת – ולבנות עליה. כך היה, למשל, במקרה בו מצאתי זוג ברגים במיטתי שהפכו לסיפור, או התיאור שבניתי סביב שיחות הווידאו עם הוריה של בת זוגי לחיים.

היום, כחריגה קטנה בשגרת החיים, סתם כי בא לי, אנסה לתת לכם מעורב קורונאי משכונה בצפון ירושלים, אנסה להמחיש במגוון ומבחר תיאורים קטנים, חלק משגרת יומנו.

למשל, אחד הדברים היותר מהנים שאני עושה בימי קורונה בשבוע האחרון, הוא לצפות בצילום השיעורים של הקורס "אסטרונומיה למשוררים" (תודו שזהו שם קסום) שמעביר פרופ' צבי פירן במסגרת תכנית "אבני פינה" שהאוניברסיטה העברית בירושלים מאפשרת לכל אחד לראות חינם. למי שמעוניין יש שם גם שני קורסים, משנת 2011 ומשנת 2013, של המבוא להיסטוריה עולמית של פרופ' יובל נח הררי שעליהם הוא הסתמך בבואו לכתוב את הספרים רבי המכר שלו.

בכל מקרה, אז תארו לעצמכם איך נגנבתי, כאשר באמצע דיון על "מהי רוח השמש ומהן סערות שמש", לפתע הופיע לעיני הקטע הבא (ראו דקה-שתיים מהנקודה בה יתחיל הסרטון):

דקה מהקורס

נו, מסתבר ומתברר שסערות הקורונה אינן נחלתו של כדור הארץ בלבד…

ובכלל, המחשב הנייד שלי לא מפסיק כמעט לפעול משך היממה: אם אני לא כותב או מתעדכן, הוא משמיע – לפעמים ברקע – קורסים כגון ה"אסטרונומיה למשוררים". בכל עת פתוחים בו לפחות שמונה יישומים שונים, ואני עובר ביניהם בעוד או הרצאה זו או אחרת מתנגנות ברקע.

פרויקט אחר שאני עסוק בו על המחשב ביומיים האחרונים קשור ליומן בו תיארתי את ארוחת ליל הסדר. גם אצלנו, כמו אצל הרבה אחרים, הארוחה הזו קירבה לא רק בני משפחה מישובים שונים בישראל אלא גם בני משפחה מכל רחבי העולם. כפי שכבר סיפרתי, הרי הצטרפו אלינו משיקאגו (ההורים שהם ילידי הארץ) ומקליפורניה הבן (יליד הארץ אך מינקות חי בארה"ב).

בעוד שהבן דובר עברית בסיסית שלא יוצא לו לתרגל, הרי הוא לא קורא כלל עברית. ולכן, אחרי שההורים קראו את יומן הקורונה על ליל הסדר, הועלתה בקשה שאתרגם אותו לאנגלית עבור בנם.

אז תארו לכם אותי יושב ומנסה לתרגם משפט כמו "אז רציתי לשתף אתכם במעט מחשבות שעלו בי בעקבות ליל האי-סדר שעברנו אמש", או משפט כגון " בנעורי יצא לי להתפלל בחוץ בקור הירושלמי, והאמינו לי שזו חוויה מקפיאת עצמות, כמעט כמו הקור של מטולה." (כשזה מכוון למי שאינו יודע מטולה מהי). אגב, אנקדוטה קטנה: לקח לי יותר מרבע שעה לגלות איך לעזאזל מאייתים את המילה " ordeal", במיוחד מאחר ואת האות R שבה בולעים בדיבור. בחנתי odeal, בחנתי odil ובחנתי odile ולמדתי שאודיל אחמדוב (Odil) הוא כדורגלן אוזבקי המשחק בעמדת הקשר בקבוצת שאנגחאי SIPG, וגם שאודיל ז'ילבר (הפעם Odile) היתה פעם ידועה בתור "מעצבת השיער הידועה יותר בצרפת…

יש לי ניסיון בתרגום משפה לשפה, אני הרי תרגמתי וכתבתי הערות ל- "קים" של רודיארד קיפלינג מאנגלית לעברית (יצא במהדורה מוערת בהוצאת אריה ניר), ותרגמתי גם חלק מן הספרים שכתבתי לאנגלית: למשל "על ספורט ומהויותיו" שהפך ל "Understanding Sport 101" ו"מסיפורי מאסטר לי-סן טו-מי" שהפך ל: "The Sayings of Master Li-Sen Tu-Mi".

הרי ברור לי שלעתים, כאשר אתה מתרגם ובמיוחד כאשר אתה מתרגם את ספריך שלך לשפה אחרת, פשוט קל יותר לכתוב את הספר מחדש בשפה החדשה. למשל בבואך לתת דוגמאות מעולם הספורט: הרי לקהל האמריקאי תיתן פחות דוגמאות מעולם הכדורגל בדיוק כשם שלקהל הישראלי תיתן במידת האפשר פחות דוגמאות מעולם הבייסבול שאינו מוכר להם. וכך בעוד שמטולה הועלמה מתרגום עלילות ליל הסדר, הרי המונח "טלית" המוכר לכל אחד, קיבל גם ספק תרגום ספק פירוש (prayer shawl) בגוף במכתב, פשוט מאחר ואין לי מושג אם הקורא באנגלית מכיר ויודע טלית מהי.

לכל יומן קורונה אני מצרף תמונה. אני מנסה שהתמונה תהיה מעשה ידי או כאשר זו תמונה שאני צילמתי, או שזה יהיה קולאז' שאני צירפתי מחלקי תמונות. לרוב, העבודה על התמונה נעשית אחרי שהיומן מוכן, אך היו מקרים, למשל כמו במקרה של סיפור ליל הסדר, התמונה הוכנה מראש מאחר והיה ברור לי שסיפור ליל הסדר הוא שימלא את היומן בבוקר שלאחריו. אבל כעת אני בדילמה: מה התמונה שתהיה כשמדובר ב"מעורב"?

אבל אז נזכרתי שהיום יש לטוד יום הולדת. טוד, להזכירכם הוא השדון הלבן בעל ארבע הרגליים והזנב המתנופף בגאון שנובח בקולי קולות על כל מי שמתקרב לדלת הבית, כשהוא מקפיץ את עצמו באיבחה ונביחה, ואותנו עוד יותר, והוא היום בן שמונה.

אז השדון החמוד קיבל כבר הבוקר – בנוסף לארוחת הבוקר, גם חטיף פינוק ראשון, והוא עוד לא יודע זאת, אבל היום הוא יחגוג עם שלל חטיפים מסוגים שונים: מהם ארוכים, מהם מפותלים ומהם האהובים עליו ביותר: הקטנים בצורת העצם. חטיפים עבורו, כמאמר שירה של להקת כוורת, הם עצם העניין, או אם תרצו: זוהי עצם של הכלב טוד.

נ.ב.

  1. ק קו קור קורא לכולכם לאחל לטוד יום הולדת 8 שמח, מבטיח להרים אותו תשע פעמים במקומכם.
חתן היומולדת

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. Avri

    11 אפר 2020 17:24:29

    כרגיל, כיף גדול. סתם שאלה. אתה כותב 'הרי הצטרפו אלינו משיקאגו (ההורים שהם ילידי הארץ) ומקליפורניה הבן (יליד הארץ אך מינקות חי בארה"ב).' הורים ובן של מי? לא כתבה לנו פעם שלא היית בארצות הברית מיימך?

      1. Avri

        11 אפר 2020 20:02:09

        סליחה על החדירה לפרטיות (אני מרשה לעצמי כי כל היומן שלך מתבסס למעשה על חשיפה של המרחב הפרטי), אבל אתה מזכיר ביומנים שלך בעיקר את משפחתה של זוגתך. מה עם הצד שלך? ואם אני כבר דורס ברגל גסה, סיפרת שבעקבות הקורונה אתה וזוגתך עברתם לגור יחדיו בעקבות הקורונה. איך עובד השינוי באורחות החיים?

        1. מולי

          11 אפר 2020 20:48:50

          אין לי בעיה עם זה. אני מצנזר את מה שדורשים ממני לצנזר 🙂
          מכל משפחתי נותר לי רק אח, שחי מחוץ לירושלים, וכמובן בתי, האוצרית המדהימונית, שמוזכרת לבקשתה במשורה.
          ובאשר למגורים יחדיו: הלוואי ולכל הזוגות בעולם היה קל כמו לנו. שנינו היינו נשואים בעבר ומבינים היטב כיצד לתחזק מערכת זוגיות בצורה טובה וחלקה, שנינו למדנו מזמן לחיות ולתת לחיות והחשוב ביותר: אחת מן הסיבות שבחרנו זה בזו וזו בזה היתה שמעבר להתאמה באהבה, יש בינינו התאמה בכך שחסרונותיו של האחד לא מפריעים לאחר, וזה המתכון המנצח!

          1. Avri

            12 אפר 2020 12:04:10

            תודה. כקורא אני תמיד שואל את עצמי שאלות על הסופר – בגלל זה אני גם כל כך אוהב את הפוסטים האישיים של מנחם. רק בריאות!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט