הימים חולפים והנה אני בבית כבר מעל לשלושה שבועות. הסוס, כך מתברר, מתחיל להתרגל לאילוף, לשגרה החדשה. אתמול בצהרים, אחרי מנה עיקרית דשנה, בת זוגי נאנחה ואמרה: "לא יודעת איך אני אחזור לעבודה, זה יהיה קשה נורא לחזור." ואחרי המנה האחרונה, היא הסתכלה עלי במבט שואל, חייכה לעצמה ושאלה:
"תגיד, מה בעצם היינו עושים בימים שלא היתה קורונה?"
אז עניתי לה:
היינו אוכלים,
והיינו ישנים
ורואים טלוויזיה,
וקוראים ספרים
ולומדים
הא, כן, היינו גם הולכים לקניות
ועובדים
ומבקרים משפחה וחברים.
אז גם כיום, בעידן הקורונה, אנו ישנים (חלק יותר טוב מקודם חלק פחות), ואוכלים (מה שבטוח שמבשלים יותר), ורואים טלוויזיה (כנראה שיותר), וקוראים ספרים (אלו שבחופשה מאונס ושאוהבים לקרוא: בהחלט קוראים יותר), ולומדים (לפחות אצלי זה כמו קודם – אבל אני לא דוגמה), ועושים קניות (רק מקוונות במקרה שלי, ובהחלט מוציאים פחות שכן אין בילויים ויש נטייה לחסוך מעצם המצב).
אז חלקנו לא עובדים, ומטמיעים כמה גדול היה חלקה של העבודה בשגרת ימינו עד עידן הקורונה. חלקנו עובד מהבית, ועליו להטמיע שגרה חדשה ומעייפת לא-פחות, ורק מעטים איתנו "עובדים כרגיל".
אתמול בצהריים היתה לנו בעבודה "הרמת כוסית", כל אחד מביתו. במקום עבודתי מרימים כוסית פעמים בשנה: בראש השנה ובפסח, והפגישה של היום היתה כמובן בעזרת תכנת ה- ZOOM, והיה נחמד לראות בעזרת מצלמות הווידיאו כמה עשרות פנים של קולגות שלא ראיתי מזה מספר שבועות. אפילו יותר נחמד, ואולי גם מנחם במידת מה, היתה התובנה שגם ב- ZOOM אנשים מתנהגים בדיוק כשם שהם מתנהגים בחיים עצמם: האנשים שתמיד העירו דברים במפגשים, הם אלו שהעירו גם בפגישת הזום. אותם אנשים שתמיד שאלו שאלות -שאלו גם הפעם, והאנשים שתמיד מתמקמים בחלק האחורי של האולם, גם הפעם לא הפעילו את הוידיאו שלהם…
המנהל החמיא לנו על עבודת המחלקה שהתארגנה בהצלחה לאפשר תוך כמה ימים את עבודת כל המוסד כמעט בעזרת האינטרנט. הוא הגדיר יפה שהקורונה גרמה לנו לקפיצת מדרגה תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות כדי לאפשר לעשרות אלפי משתמשים, כן כן – עשרות אלפי משתמשים! – להמשיך בפעילות הפחות או יותר שוטפת בלי להיות נוכחים במוסד.
אז לעבודה הרבה מאיתנו כבר לא הולכים, אבל החברותא עומדת בעינה! אחראית כוח האדם שלנו מתקשרת לכולם לבדוק מה נשמע ואם צריכים עזרה, המנהלים מעדכנים כל פעם שיודעים משהו, הן במייל והן בעזרת כינוסי ווידאו המוניים. אנשים הם יצורים חברתיים, גם כאשר הם צפונים איש איש במאורתו, ואולי במיוחד אז.
ויש גם את המשפחה. אחר הצהרים היה לנו כנס "זומשפחתי" , בזו אחר זו התקבצו המצלמות מהבתים השונים ברחבי הארץ: מהצפון, מהדרום ומירושלים. היה מגניב ומרגש לראות את כולם יחד, מה שלא ארע כבר כחודשיים. זו היתה גם הזדמנות ללמוד את נבכי ה- ZOOM. הקסים אותי שנשים, מהיותן נשים, בדיוק עסקו כשנכנסנו במה שמכונה Touch-up appearance , מתוך מטרה לגרום לעצמם להיראות טוב יותר גם ב- ZOOM.
אותי הקסימה במיוחד היכולת ליצור לעצמך מסך וירטואלי, או מקובץ תמונה או מקובץ ווידיאו שלמדתי על קיומה בהרמת הכוסית של העבודה. וכך, לפתע הופענו זוגתי ואני בפני המשפחה על רקע חוף ים מלא גלים ודקלים מתנופפים ברוח שבידרה אפילו את שיערה של זוגתי, ואחר כך גם על רקע החצר המושלגת כאשר טוד, כלבנו הצח מלובן, משוטט בשלג בפעם הראשונה בחייו.
בכל מעגל חברתי אנו מתנהגים קצת אחרת, ומצחיק היה לי לראות שהדינמיקה הזו נמשכת גם לתוך עולמות הפגישות המצולמות ומקוונות.
וכך, בשורה התחתונה, ממש מנחם לראות שאנשים יישארו תמיד אנשים, ואני סקרן לראות איך יתנהל סדר הפסח ה"מזומם".
נ.ב.
- ק קו קור קורנת לי העובדה שתמיד מתחברים (עם כל משמעות המילה).
אהרון שדה
7 אפר 2020 16:03:51תודה רבה מולי …אתמול לפנות בוקר התיישבתי וקראתי עוד כל ימי היומן שהחסרתי הגבתי לך באריכות על יומן 20 מקווה שתראה .
חג שמח מולי כל הכבוד על ההתמדה
אם יורשה לי לשאול מה אתה לומד משהו ספציפי או כל פעם משהו אחר ?
מולי
7 אפר 2020 16:43:33היי אהרון, חן חן. ראיתי הערתך ואגב, הניסוח הראשוני שלי היה הרבה יותר חריף בעקבות המדיה ששינתה את הסיקור. אני סקרן אם הערת על הראשון (מחיפה) או על השני (מנתניה)…
לגבי לימודים, אני גם לוקח קורסים והשתלמויות בתחום עבודתי (SALESFORCE), לשמחתי הרשת מלאה בהם.
גם לומד (למטרת ידע בלבד) קורסים חינמיים שנותנת האוניברסיטה העברית
https://ap.huji.ac.il/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D2
גם לומד בקמפוס IL קורס שנקרא: "להבין צמחים"
https://campus.gov.il/
גם לוקח קורס על WORDRESS באתר של משרד העבודה
https://www.taasuka.gov.il/construction.html?aspxerrorpath=/he/Applicants/Pages/OnlineCourses.aspx
וגם הולך לישון עם תכנית בשם "המעבדה" בה שומע כעת פרק שני מתוך ארבעה על אתנומוסיקולוגיה 🙂
אהרון שדה
7 אפר 2020 18:30:24תודה רבה מולי ….האמת היא שלא שמתי לב שהיו שני מקרים …
כל הכבוד לך על כל הקורסים אני לצערי לא מצליח …אולי זה בגלל ש 4 ילדים מסתובבים סביבי .
אני מצליח ללמוד רבע שעה בווטסאפ את הדף היומי בתלמוד.
חוץ מזה מצליח לקרוא ספרים בעיקר היסטורים כרגע אני בספר מרתק על פרשת דרייפוס המפורסמת שקרתה לפני כ 230 שנה .
אלכס דוקורסקי
7 אפר 2020 16:56:04מולי, מעניין מאוד לקרוא את תובנותיך. חג שמח ותשמור על עצמך.
מנחם לס
7 אפר 2020 17:01:03שכולם ישמרו על עצמם, וכשמשעמם לעם תחשבו על אנא פרנק ואחרים כמוה שבילו שנים בעליית גג
צ'יקו
7 אפר 2020 21:35:32תודה מולי.
זהו. סיימנו להכין את החג. האישה נרדמה לפני הילדה מעייפות (שילוב של לימודים, ניקיון ושמירה על הילדה)
לגבי הפסקה של ההתנהגות. ככה אנחנו, שמים מסכות ובכל מקום מראים זוית אחרת והכל נכון, כל המסכות הם חלק מאיתנו.
מנחם, אנה פרנק הייתה במלחמה ששומעים ירי ופיצוצים, האנשים בישראל שאננים כי זה לא מגיע אליהם