בשנת 1969 חבר להקת ה-Platters יוג'ין וויליאמס ואשתו פטרישה הביאו לעולם את בנם השני בריאן בפרזנו, קליפורניה. אמנם המשפחה היתה מפרזנו, אבל את רוב זמנה היא עשתה בדרכים בעקבות מסע ההופעות של האב ולהקתו, מה שהוביל לבסוף לגירושים של פטרישה ויוג'ין. לאחר הגירושים בריאן ואחיו הבכור קווין נדדו בין בתי הוריהם בלאס וגאס וקליפורניה כשבריאן היה אתלט כוכב בתיכון. הוא צמח ל-2.08 מ' ובחר להתמקד בכדורסל, מה שהוביל למלגה לאוניברסיטת מרילנד ושיחק בה שנה אחת לפני שעבר לאריזונה, שם נבחר לחמישיית הקונפרנס בעונתו האחרונה.
אורלנדו מג'יק הפכה את בריאן וויליאמס לבחירה העשירית בדראפט של 1991 בתקווה גדולה שהוא יוביל את הפרנצ'ייז החדש להצלחות בליגה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד: אורלנדו ירדה מ-31 ניצחונות ל-21, וויליאמס עצמו שיחק רק 48 משחקים והעמיד שורה צנועה של 9 נקודות וכמעט 6 ריבאונדים. לצערו הרב אורלנדו זכתה בפרס הגדול של דראפט 1992 – בחירה מספר אחת בדראפט עמוס בכישרון – שהביאה לה את שאקיל אוניל, דבר אשר סימן את סוף דרכו של וויליאמס בקבוצה.
כצפוי, בעונתו השניה בליגה וויליאמס שיחק הרבה פחות, אבל סבל מהדרדרות בריאותו הנפשית. הרבה לפני קווין לאב ודמאר דרוזן שדיברו על בעיות מסוג זה היה וויליאמס, סוג של חלוץ בכל הספורט האמריקאי, שאובחן כחולה בבעיות נפשיות. במהלך אותה עונה הוא הודה בניסיון התאבדות אחד ואמו סיפרה שהיה גם ניסיון נוסף אחד לפחות.
כל אותן בעיות לא הפריעו לוויליאמס להישאר חלק מהליגה, ובסיום עונתו השניה המג'יק העבירו אותו בטרייד לנאגטס. דווקא שם הוא הראה לראשונה בקריירה הקצרה שלו סימני יציבות, ושיחק 80 משחקים וכמעט 19 דקות שבהם העמיד ממוצע סולידי של 8 ו-5.5. היציבות נמשכה לתוך העונה הבאה עם ממוצעים כמעט זהים.
בתחילת 1995/96 הוא הועבר בטרייד לקליפרס שם נתן את עונתו הטובה בקריירה: הוא פתח בכל 65 המשחקים ששיחק, קיבל מעל 33 דקות בערב והעמיד שורה של 16 ו-8. האם פה מתחיל סיפור הסינדרלה של השחקן שניסה להתאבד רק שנתיים קודם ועכשיו כובש את הליגה בסערה? התשובה היא ממש לא.
וויליאמס בחר לצאת משארית החוזה שלו בקליפרס מתוך אמונה שהעונה הטובה שלו תגרור אחריה הצעות ענק עם שנים מרובות שיקנו לו את הביטחון שהוא כל כך רצה, אבל המציאות היתה אחרת לגמרי. וויליאמס גילה שאין קבוצות שמוכנות להמר עליו ואת העונה הוא התחיל כשהוא יושב בבית.
9 משחקים לסיום העונה הגיע טלפון מפתיע משיקאגו. למרות שהבולס היו בדרך לשבירת שיא הניצחונות וכבר החזיקה בדניס רודמן, דמות "בעייתית" אחרת, בשיקאגו חשבו שהם צריכים חיזוק לגבוהים לקראת הפלייאוף וחשבו שוויליאמס, בקבוצה של וטראנים עם מאמן של שחקנים כמו פיל ג'קסון, יצליח לרתום את הכשרון שלו להצלחת הקבוצה. הם צדקו. וויליאמס היווה מחליף חשוב בדרך לריצה שהסתיימה בשלשה של סטיב קר שהביאה ניצחון על הג'אז וככה פתאום וויליאמס נהיה אלוף.
בסופו של דבר ההימור השתלם. לוויליאמס האלוף היו "מחזרים" רבים והוא חתם על חוזה של 45 מיליון ל-7 שנים בדטרויט. בתחילת העונה הוא גם שינה את שמו לביסון דלה בשביל לסמל את מקורותיו בתור יליד אמריקאי משבט הצ'רוקי ואבותיו העבדים.
עונתו הראשונה בדטרויט היתה בדיוק מה שהם דמיינו כשנתנו לו את החוזה הענק, כאשר הוא העמיד ממוצע של 16 ו-9 . האם הכסף קונה אושר? לא במקרה הזה, כי במהלך עונתו השנייה בדטרויט הבעיות שהפריעו לו בתחילת הקריירה הופיעו שוב. אבל הפעם דלה, שהרגיש שהרוויח מספיק כסף וגם ככה כבר לא נהנה לשחק כדורסל, פשוט החליט להשאיר את המשחק מאחור. בגיל 29, במה שאמור היה להיות שיא הקריירה שלו עם עוד יותר מ-35 מיליון דולר בחוזה שלו, דלה הודיע על פרישה מכדורסל.
אם אתם חושבים בנקודה זו שזה סיפור שיכול היה להיות יופי של סרט כדורסל וסיפור מעניין ואולי מרגש על שחקן כדורסל קצת אחר, אתם צודקים. אבל בנקודה הזאת הסיפור הפך להיות הרבה יותר מעניין והרבה יותר מוזר.
דלה מצא אושר גדול בחיים שלאחר הפרישה. הוא התחיל לטייל בעולם, טייל באירופה עם לא יותר מאשר תיק גב שבמהלכו השור לשעבר רץ עם השוורים בפמפלונה (מצטער הייתי חייב), טייל באוסטרליה ועוד. הוא הוציא רישיון טייס ותעודת סקיפר וקבע את מקום מגוריו בטאהיטי. בשנת 2000 רכש ספינת קטמרן באורך 18 מטר והעניק לה את השם "האקונה מטטה", שם שסימל את חייו בנקודה זו (האקונה מטטה = ללא דאגות). מטרתו היתה להמשיך לטייל בעולם.
ב-6 ביולי 2002 דלה ואחיו קווין (אשר שינה את שמו למיילס דהבורד) יצאו להפלגה מטאהיטי להוואי יחד עם חברתו של דלה, סרנה קארלן, והקפטן של הספינה ברטרנד סאלדו. במשך 48 השעות הבאות יצאו 3 שיחות מהספינה אבל מ-8 ביולי כל תקשורת עם הספינה פסקה, ומה התרחש על הספינה מעולם לא נדע. פה מתחילה תעלומת היעלמותו של ביסון דלה.
הנה מה שאנחנו כן יודעים: ב-8 ביולי נצפה דהבורד בעיר הנמל מוריאה ביחד עם חברתו אריקה וויזה. הוא בילה שם שבוע שבמהלכו סיפר לה שדלה נמצא על אי שכן ביחד עם חברתו. וויזה סיפרה שלא היה לה שום רצון לפגוש את דלה כי דהבורד סיפר לה שאחיו התייחס אליו בצורה נוראית. וויזה עזבה את האי לאחר שבוע ב-15 ביולי.
ב-16 ביולי עדי ראיה מספרים שאיש התואם לתיאור של דהבורד הוביל קטמרן באורך של 18 מטרים לחוף הדרום מזרחי של טאהיטי. הקטמרן היה עם שם שונה "אריה בלה" ונרשם מחדש תחת שמו של דהבורד. לקטמרן הוכנסו שינויים לעיצוב החיצוני. מה שהיה ברור לכל זה שהשם אריה בלה החליף שם אחר בחלק האחורי של הספינה ובצד הספינה היו קווי מתאר של מה שנראה כמו השם הקודם האקונה מטטה.
היעלמותו של דלה לא היתה משהו שהעלה חשד, אפילו כאשר אחיו חזר לבד לארה"ב ב-20 ביולי. דלה, שכזכור דחה חוזה של 35 מיליון דולר בשביל לטייל בעולם, הרבה להיעלם לתקופות ארוכות. למעשה לא היה שום חשד שקרה לו משהו עד חודש ספטמבר כשהוא פתאום הופיע באריזונה.
ב-5 בספטמבר 2002 אדם בשם בריאן וויליאמס, שהחזיק בדרכון וכרטיסי אשראי של בריאן וויליאמס, נכנס לחנות מטבעות בפיניקס וניסה לרכוש מטבעות זהב בעלות של חצי מיליון דולר. אותו אדם, אשר טען שהוא שחקן ה-NBA בריאן וויליאמס, בסופו של דבר רכש מטבעות בעלות של 152,000 דולר ושילם בצ'ק של בריאן וויליאמס מאחד מחשבונות הבנק שלו. הצ'ק הופקד והתקבל.
הבנק חשש שיש משהו מוזר בצ'ק והתקשר ליועץ הפיננסי של דלה, קווין פורטר. מה שעורר את חשדו של הבנק היה שהכתובת ומספר הטלפון על הצ'ק היו שונים מהפרטים הקודמים של דלה. פורטר התקשר למספר הטלפון והקשיב להודעת הדואר הקולי. הקול בהודעה הקולית הזדהה בתור "B" אבל לתדהמתו של פורטר הקול לא היה של דלה. פורטר מייד התקשר לחנות המטבעות ולמשטרת פיניקס, שארגנו מלכודת למתחזה שהגיע להשלים את העסקה. מה שקרה מפה והלאה השאיר את כולם המומים.
האיש שהציג דרכון של וויליאמס, הקליט הודעה קולית וניסה לרכוש מטבעות זהב מכספו של וויליאמס היה וויליאמס אחר – קווין וויליאמס, או בשמו הנוכחי מיילס דהבורד. הוא נעצר אבל לא לאורך זמן. למרות שעברו כמעט חודשיים מהיום שבו נעלמו דלה, חברתו וקפטן הספינה, לא היה איש שידע על זה, לכן דהבורד שכנע את המשטרה שכל המעשים שלו היו בהוראה ישירה של דלה. מכיוון שלא היו למשטרה שום ראיות שיפריכו את טענותיו של דהבורד ומכיוון שלא הייתה שום דרך ליצור קשר עם דלה, לרשויות לא הייתה ברירה אלא לשחרר את דהבורד ממעצר.
לא עבר זמן רב ומשטרת פיניקס הבינה את גודל הטעות שהיא עשתה. התקשורת התחילה להתעסק בהיעלמות של דלה והעדויות לגבי הקטמרן שלו שנצפה (תחת שם אחר) החלו להופיע. הרשויות החלו לחפש אחר דהבורד. בינתיים דהבורד ברח לסן פרנסיסקו, שם הוא נפגש עם חברתו וויזה. כאשר הוא הבין שהמשטרה מתקרבת אליו הוא החליט לספר לה את "האמת".
וויזה סיפרה לעיתונאי את הסיפור בדיוק כפי שהיא טענה שסיפר לה אותו דהבורד. לדבריה מה שקרה על הספינה זה ששני האחים החלו לריב וזה התדרדר לריב אלים, קארלן ניסתה להפריד אבל קיבלה מדלה מכה אשר העיפה אותה כל כך חזק על הסיפון שהיא מתה במקום. למרות המוות של קארלן האחים המשיכו לריב, כאשר קפטן הספינה הודיע לשניהם שעליו להחזיר את הספינה לחוף ולדווח לרשויות על המוות של קארלן. לטענת דהבורד, דלה היכה אותו למוות במפתח שבדי. עכשיו, כשנשארו רק שני האחים על הספינה, דהבורד סיפר לוויזה שהוא פחד על חייו, לקח את האקדח של דלה וירה בו למוות באקט של הגנה עצמית.
כשהוא לבד על הספינה, לקח דהבורד משקולות, קשר אותן לגופותיהם של השלושה וזרק אותם מהספינה למי האוקיינוס.
ה-FBI התחיל לסגור על דהבורד והאחרון ברח למקסיקו. משם הוא התקשר לאמו בשביל לומר לה שמה שאומרים עליו אינו נכון "ואיש אינו מוכן להאמין לו". הוא איים להתאבד וימים ספורים אח"כ ב-15 בספטמבר הוא נמצא ללא הכרה על החוף בטיחואנה. הוא הועבר במצב של תרדמת אשר נגרמה ממנת יתר של אינסולין לבית חולים בסן דייגו. לאחר שבועיים ב-28 בספטמבר הוא נותק ממכונות ההנשמה ביחד עם כל הסודות על מה שבאמת קרה על גבי הספינה.
כאשר נמצאה הספינה החוקרים טענו שהם מצאו מה שנראה כמו חורים שנוצרו מכדורי אקדח אשר תוקנו ברשלנות ושאריות של דם. החוקרים לא קיבלו את גרסת דהבורד (כפי שסופרה על ידי וויזה). החשד שלהם היה שדהבורד ירה בשלושה. שנים אחר כך, אחת מהחוקרות בפרשה טענה בכתבה של ספורטס אילוסטרייטד שלא נמצאו שאריות דם וחורי אקדח ושבכלל דהבורד איים על השלושה עם האקדח, הכריח אותם לרדת מהספינה ונטש אותם חיים בלב ים. לעולם לא נדע את האמת.
עכשיו אני שואל שוב, מה הסיפור הזה: תסריט הוליוודי או סיפור חייו של הבחירה מספר 10 בדראפט 1991?
מעולה.
סיפור לגמרי לא ברור ומסתבר שהוא לא ההזוי היחיד במשפחה.
אחד הסיפורים העצובים לשחקן נהדר ומיוחד, שנתן פוש אדיר לאליפות של הבולס, משהו בסגנון רוזנטל בליברפול.
יפה. כדאי לציין שוויליאמס/דלה השתתף באותה סדרת פלייאוף בלתי נשכחת ב 1994 בה דנבר הדיחו את סיאטל. במשחק החמישי המפורסם הוא ורוברט פק שעלו מהספסל היו המצטיינים ביחד עם דיקמבה מוטומבו ואותה תמונה מפורסמת בסיום
בהחלט כדאי. אחת הסדרות הזכורות לטוב (אלא אם אתה אוהד סוניקס).
אין כמו זכרונות של שנות ה-90
אכן תסריט הוליוודי, אבל אולי יותר של האחים כהן. המוקדמים.
סרט מוטרף… וואו
זכרתי שמישהו שינה את השם שלו בגלל שהוא אינדיאני אבל לא הכרתי את השאר.
תודה על הסיפור
🙂
וויליאמס (אז עוד לא דלה), היה נשק לא קונבנציונלי בתקופה שלו בשיקאגו. להוסיף לחמישייה הזאת גם סנטר דומיננטי היה כבר יותר מידי והיא בהחלט אחת החמישיות המדהימות שראתה הליגה.
אז למי שמתגעגע:
https://twitter.com/ThrowbackHoops/status/1245087940859944960?s=19
כשמסתכלים על המספרים שלו בסדרה לא מבינים את התרומה האמיתי שלו והחשיבות שלו לבולס באותה התקופה
הוא תמיד היה עוף מוזר ובאיזשהו אופן הסוף של הסיפור שלו גם לא היה כל כך מפתיע.
איך פספסת אבל את הכותרת סתו – הדלה למה
שיט
עכשיו אני לא ארדם בליךה בגלל הפספוס
אחד המקרים בהם האמת יותר פנטסטית מהדמיון. אני זוכר משהו מעורפל על הסיפור.
תוד'ה
בשמחה
יש המון תמונות מאוד מעניינות ברשת מהפרשה, כולל תצלום של הצ'ק המזוייף, הקטמרן ועוד. ממליץ לחפש בשביל להבין
אפשר להכניס לינק בטור עצמו.
וואו זה ממש תסריט לסרט!
לגמרי סיפור אדיר. NBA True Crimes.