פרויקט המכתב האישי (4): "היי לך, מיסטר ג'יימס דולן / יוני לב ארי

היי לך, מיסטר ג'ימס דולן.

אני בטוח שאתה איש עסקים מצליח, שעושה לא מעט כסף במקומות כאלה או אחרים. אבל פה, במועדון הכדורסל הניו יורקי שאתה כל כך אוהב, הניקס, ההצלחות שלך פחות בולטות, אם להיות זהיר במילים. בוא נעיף מבט קצר על ההיסטוריה, לפני שהגעת לגארדן, ומאז.

ג'יימס דולן (צילום: Adelaide Now)

בין העונות 1987 ל-2001, הניקס הגיעו בכל עונה, 14 במספר, לפלייאוף. 31 סיבובים (ממוצע של כמעט 2.5 סיבובים לעונה), 159 משחקי פלייאוף (ממוצע של למעלה מ-11 לעונה) ושני גמרים (באחד היינו קרובים שלשה מאליפות). וכל זה עם חמישה מאמנים, ועוד איזה מאמנים: ריק פיטינו, סטו ג'קסון, פט ריילי, דון נלסון וג'ף ואן גנדי.

ואז אתה הגעת, והתחלת לנהל את העניינים במדיסון סקוור גארדן. ומאותו הרגע – איך אמרו הגששים? המצב החל להשתפר לרעה. החל מעונת 2001/02 ועד היום, חלפו (בהנחה שהעונה הזו חלפה, ולאוהדי הניקס היא חלפה ככה או ככה) 19 עונות. במהלכן בכו על הקווים של הגארדן 13 מאמנים, חלקם לא באמת עונים על ההגדרה מאמנים. שימו לב לחלק מהשמות: הרב וויליאמס, אייזיאה תומאס, דרק פישר, קורט ראמביס, וכעת, מייק מילר. הרוב אמנם היו שחקנים טובים פלוס, אבל מאמנים? אה…..

יואינג. היו ימים יפים (צילום: newarena.com)

ומה השגנו בתקופה הזאת? ארבע הופעות בפלייאוף, כשאם נשים את עונת 2012/13 בצד, באף אחת לא עברנו סיבוב (בסך הכל 24 משחקי פלייאוף, ממוצע של 1.3 משחקים לעונה). שלוש פעמים הניקס סיימו במקום האחרון במזרח, ותשע פעמים במקום ה-12 ומטה. פעם אחת, מיסטר דולן, הבאת איש מקצוע אמיתי שינהל את העניינים, דוני וולש, וזו באמת היתה התקופה היחידה שאפשר לקרוא לקבוצה הזו קבוצה, כשב-2012/13 הגענו לסיבוב השני, והיינו אשכרה קבוצה טובה.

בגלל שהגארדן ממוקם בלב המטרופולין הגדול בעולם, האוהדים ממשיכים לבוא גם להצגה הכל כך גרועה שאתה מסדר להם, ג'יימס. גם אם תשים שם את משחק העלייה לליגה ב' הישראלית, האוהדים ימשיכו לבוא. כי זה ב-MSG, ב-34 על השביעית, לא בגלל האיכות חלילה.

הפרצוף הקבוצה של דולן בגארדן (צילום: Posting and Toasting)

וזו לא סיבה מספיק טובה להמשיך ולפגוע באוהדים הכל כך מסורים. שים לרגע וידאו (אני חוסך לך מאמץ ושם פה) מאחד ממשחקי הפלייאוף בשנות התשעים, כשפטריק יואינג וג'ון סטארקס ירקו דם על הפרקט. תקשיב לקהל. אלה האוהדים הטובים בעולם. הם יתנו הכל למען הקבוצה שלהם. מגיע להם יותר ממך, דולן, מגיע להם בעלים שיבנה קבוצה אלופה.

מאז 1973 לא ראו אוהדי הניקס אליפות, כשבעשור האחרון גם שאר קבוצות העיר לא ממש מככבות. חוץ מהג'איינטס בפוטבול (2011) אף אחת לא זכתה באליפות בעשר השנים האחרונות, וזה כולל את הנטס (אליפות אחרונה ב-1976), ג'טס (1968), ריינג'רס (1994), איילנדרס (1983), מטס (1986) ויאנקיז (2009). זה לא מה שמגיע לעיר שפרנק סינטרה אמר עליה: אם תצליח פה, תצליח בכל מקום.

מיסטר דולן, שמעתי שאתה חולה בקורונה. קודם כל, להבדיל ממה שבטח חלק גדול מאוהדי הניקס אומרים, אני מאחל לך בריאות ובמהירות. ואז, כשתרגיש טוב, תעשה הכל כדי למכור את הקבוצה לבעלים חדש, שיבנה לנו פה קבוצה שבשבילה תהייה לי סיבה שוב לקום בשלוש לפנות בוקר לראות משחק פלייאוף.

בתודה רבה מראש, יוני לב ארי, אוהד ניקס מסור (:

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 12 תגובות

    1. John

      12 אפר 2020 10:27:37

      דולן עשה את הונו מכך שהיה זרע באיברו של צ'ארלס דולן המיליארדר מייסד חברת הכבלים כייבלוויז'ן, מייסד HBO ובעל השליטה בMSG (ניקס, ריינג'רס וכו'). דולן הבן קיבל החלטות עסקיות מצויינות בעצמו כמנכ"ל החברה אבל גם הפסיד מאות מליונים בפשיטות רגל. הם עשו לא מעט אקזיטים של החברות שייסדו.

      2. מנחם לס

        12 אפר 2020 17:06:25

        בדיוק. הוא ירש הכל, ולא היה לו כל חלק בעובדה שערך הניקס עלה פי 5 מאז שהוא קנה אותה. הייתי שם בימי הזוהר. אני לא מבין כיצד האוהדים המבוגרים של שנות ה-70 וה-80 לא עושים מרד.

  3. trusttheprocess

    12 אפר 2020 12:22:23

    תמיד אפשר להחליף קבוצה .
    בניו יורק בשלושה ענפי ספורט נמצאים שלושת הבעלים הכי גרועים בכדורסל, בייסבול ופוטבול.
    הבעיה היא שבגלל שהם נמצאים בניו יורק הם עושים טונה של כסף ולכן אין להם שום לחץ לבנות קבוצה מצליחה, קבוצות משווקים קטנים יפסידו כסף אם הקבוצה גרועה, קבוצות מניו יורק תמיד ירוויחו לא משנה מה מצב הקבוצה

      1. ברוך רובין

        12 אפר 2020 20:21:13

        ערך הקבוצה לא משנה כל עוד אצה לא עומד למכור אותה/ מניות , דולן ובעלי המניות עושים מאות מילונים כל שנה

  4. Berch

    12 אפר 2020 13:53:40

    לוקיישן לוקיישן לוקיישן
    כואב הלב על הקבוצה הזו.
    מאז שהוא הגיע הקבוצה היא כמו בית קפה על הים בתל אביב.
    צ'יפס מוקרם מאעפן עם ניחוח של שנות השמונים ומחיר מופקע
    🙂

  5. שחר דלאל

    12 אפר 2020 23:26:49

    מאז שעברתי לניו יורק התחלתי לשים לב למחירי הכרטיסים בעיר. תמיד ניתן להשיג כרטיס יותר זול, אלא אם מדובר באירוע שמתקיים ב-MSG. בשנה שעברה היה חודש שלם שבו פעם אחת לא הצלחתי לקבל כרטיס למשחק של הניקס, כאשר באותו הזמן הנטס נאבקו על הפלייאוף ואישרו את הכרטיס באופן מיידי (באותו הזמן הכרטיסים למשחקי הניקס לא ירדו מ-120$ בעוד בברוקלין היית יכול למצוא כרטיס בכמעט מאד דולר פחות).
    .
    אני מבין שהשורה התחתונה של דולן היא כסף, שם הוא לא מפסיד כלום, אבל אני מאמין שהקיץ האחרון בו שחקנים העדיפו לחתום בנטס יעשה את שלו והוא יוותר (במוקדם או במאוחר) על השליטה בהחלטות המקצועיות בקבוצה.

  6. trusttheprocess

    13 אפר 2020 06:54:40

    צריך להבהיר שדולן הוא לא בעלים שמתערב בהחלטות צוות מקצועי , מאמנים או מנהלים.
    הוא פשוט תמיד בוחר את האנשים הלא נכונים לנהל לו את הקבוצה גם כשהוא הולך על שמות גדולים או "בטוחים" כמו פיל ג'קסון למשל.
    מזכיר את וודי ג'ונסון הבעלים של הניו יורק ג'טס, לא משנה מה הם עושים זה תמיד מתפוצץ להם בפנים

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט