פרויקט 'אחד הרגעים המרגשים בחיי': מונדיאל של גצה הצעיר – הגמר במרקאנה / שחר אלוני

שחר אלוני, 45, תל אביב, מורה לסטודנטים וכלכלן בבית תוכנה www.lessoon



כיתה ג' בראשון לציון, אי שם בתחילת שנות ה 80. הילדים מהשכבה משחקים במגרש הגדול של בית הספר הדתי שלא למדנו בו – בערך 50 על 20 מטר, עם שערי הכדוריד המסורתיים של מגרשי בית ספר. חזרתי מחוג שחמט  – כבר היו לי אז איזה 3 שנות נסיון בכדורגל ושחמט ברמה מאד ראשונית. הצטרפתי לכוחות, לא את כולם הכרתי, אני חושב ששיחקנו משהו כמו 7-8 שחקנים בכל קבוצה, ובתור "צוציקים" לא ממש התמצאנו בכל מרחבי המגרש ולא בטוח שאפילו זכרנו מי איתנו בקבוצה, בטח בדקות הראשונות.


המשחק זרם ובשלב מסוים הייתי קצת מאחורי עיגול האמצע.  הכדור התגלגל לכיווני ונתתי כמה צעדים ובעיטה לכיוון שער היריב שהיה במרחק 25 מטר ממני. למעשה בגיל הזה אתה בקושי קולט איפה השער נמצא. הכדור שהה באוויר נצח, פשוט נשאר באורך פלא במסלול לכיוון השער, לא מאבד גובה. בשלב מסוים התקשיתי לעקוב אחר מיקומו המדויק – ראיתי את השוער קופץ ימינה והכדור נכנס מתחת לחיבורים!
ממתי ילד בן 9 יכול לבעוט מ 25 מטר לחיבורים? הסתכלתי סביבי כדי לקבל אישור שאני קולט נכון את המצב. חברי לקבוצה רצו לעברי עם חיוך של שמחה ותדהמה על פניהם. לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלחייך באושר, אני לא בטוח אם עד היום קלטתי את גודל הרגע.


לאחר שנים חזרתי למגרש כבוגר וניסיתי לשחזר את הבעיטה. זה הצריך ממני הרבה נסיונות כאדם מבוגר ויחסית מיומן. לעמוד שם ולשים את הכדור בחיבורים היה קשה גם כשהייתי לבד על המגרש.


יולי 2014


המונדיאל מגיע לברזיל לראשונה מאז הדרמה של 1950, כאשר מעולם לא זכתה נבחרת אירופית במונדיאל שנערך על אדמת דרום אמריקה. בחצי הגמר עולה המארחת ברזיל מול גרמניה והמשחק מסתיים בתוצאה 7-1 ומתואר על ידי אחדים כתצוגה הגדולה ביותר אי פעם במונדיאלים. נבחרת גרמניה שאותה אהדתי מתחילת שנות ה 80, נתנה טורניר מצוין. היה להם את המסלול הגיאוגרפי הקשה ביותר שהצריך נסיעות ארוכות ומשחקים בתנאי אקלים שונים לגמרי כל כמה ימים. אך הנבחרת הצעירה והמגובשת עמדה בנטל. לא היה שם כוכב מהשורה הראשונה בעולם, אך היה תלכיד של איזה 15 שחקנים איכותיים. הם הביסו בבית המוקדם את פורטוגל של רונאלדו עם 4-0, ועברו גם את צרפת וברזיל בדרך לגמר מול ארגנטינה באצטדיון המרקאנה המיתולוגי.

משחק הגמר מול ארגנטינה של מסי היה איכותי ומתוח. הארגנטינאים היו מגובשים, ממושמעים ומסודרים טקטית והמשחק היה שקול והגיע להארכה בתוצאה 0-0, כאשר שתי הקבוצות מחמיצות מספר מצבים טובים. האם המותחן יסתיים בפנדלים?


בדקה ה 99 חילוף בנבחרת גרמניה – מירוסלב קלוזה, מלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים יוצא, ובמקומו נכנס מריו גצה. גצה הצעיר נחשב לכישרון מבטיח אך עבר עונה לא טובה בקבוצתו החדשה ביירן מינכן ובמונדיאל עצמו לא שותף הרבה.


בדקה ה 112 נוצר מצב שנראה כמו עוד מהלך אקראי שאין מה לפתח ממנו ציפיות. שורלה הצעיר רץ ליד הקו בסוג של התקפת מעבר שבה ההגנה היתה מעובה הרבה יותר מההתקפה. הוא נסגר על ידי שני שחקני הגנה ומגביה כדור למרחק של כ 20 מטר במה שמתברר כמסירה קשה ומדויקת. גצה קולט את הכדור בטכניקה מעולה בחזה בין כמה שחקני הגנה, ומצליח לבעוט ברגל שמאל בלי שהכדור נוחת על הקרקע – כדור מדויק עם הטעיה של השוער ו – שער!!


אני עומד שם פעור פה בפאב תל אביבי ביהודה המכבי, לידי בחורה יפה במדי ארגנטינה. אני צועק "יייייאאאאאששש!!!" ובעיקר נשאר שם עומד ומחייך חיוך של אושר ומבין שכנראה ראיתי את המונדיאל הכי טוב של נבחרת גרמניה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    6 אפר 2020 11:35:54

    שחקן נפלא בנבחרת אדירה, ובמילניום הנוכחי גם סימפטית, שזכתה בצדק נגד ארגנטינה אפורה, והצילה לא מעט ברזילאים שבוודאי היו מתאבדים אם הארחנטינוס היו זוכים במראקאנה 😉
    .
    תודנ רבה שחר, והגול אכן יפה אבל לא מרשים כמו הגול שלך.

      1. שחר אלוני

        7 אפר 2020 11:48:52

        מעניין,
        לי זה נראה שקול, היה משחק סגור עם מעט הזדמנויות לשני הצדדים. נראה לי שגרמניה היתה בכושר גופני קצת יותר טוב והחזיקה בכדור יותר, לארגנטינה היו כמה עקיצות במתפרצות והתקפות מעבר

    1. שחר אלוני

      6 אפר 2020 13:04:50

      תודה, כן, מסכים לגבי גצה, דיברו עליו כמסי הבא כששיחק בדורטמונד היה אז בן 20 לכל היותר
      הוא מסוג השחקנים שמתאים להם להבריק בגמר המונדיאל

  4. amit13

    6 אפר 2020 13:52:28

    גצה היה השחקן האירופאי האהוב עליי עוד משהיה בן 18 וראיתי אותו מלהטט בדורטמונד מול וולפסבורג. ביורו 2012 כשקניתי חולצה של נבחרת גרמניה הדפסתי את המספר 19 על הגב אפילו שעדיין היה שחקן שולי. כמה הייתי מאושר לראות אותו מכולם כובש את שער הניצחון של גרמניה, ועוד ראיתי את המשחק בברלין והגרמנים לא הבינו מה הקשר נער ישראלי ואמא שלו לנבחרת גרמניה. עצוב מה שנהיה ממנו והקריירה שלו בגלל המחלה.

  5. מנחם לס

    6 אפר 2020 18:05:51

    לי יש 'אנטי' כמעט אוטומטי לכל דבר גרמני, אפילו שאובייקטיבית, אני כמוב ן מכיר ורואה את היעילות הגרמנית. ה-7-1 על בראזיל הוא אחת התוצאות המפתיעות בהסטוריה של הספורט. אני תמיד מרגיש 'אנטי', ואף פעם לא 'שמח' עם נצחון גרמני ושער גרמני, ולא משנה כמה הם נהדרים.
    פוסט מצויין, אגב.

  7. Ljos

    7 אפר 2020 11:53:07

    רגע אדיר. מי ידע שגרמניה תהיה הנציגה של הכדורגל היפה? מי חשב שבמשחק גמר מונדיאל דווקא ארצה בניצחונם אל מול הארגנטינאים? מי חשב שגצה הצעיר יכבוש שער כזה יפה ואז יעלם לו?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט