יומן קורונה 9# – 25/03/2020 – מולי

חצי שעה של המתנה לקח להוט לומר לי שיש תקלה אזורית בכל ירושלים ומעלה אדומים. בימים שתיקונם המערכת האוטומטית שלהם מספרת לך על תקלות אזוריות, דווקא היום, הרכיב האוטומטי לא עבד והיה צורך ברכיב האנושי לומר לי שישנה תקלה אזורית בירושלים ומעלה אדומים.

שמעתי, הטמעתי, והסקתי מסקנות: כתבתי את היומן היומי בוורד, הפכתי את הפלאפון לנתב אלחוטי והתחברתי באמצעותו לאינטרנט כדי ליצור את הפוסט הזה. למי שאינו איש מחשבים, אומר שלכל פלאפון חכם יש גם את היכולת לשמש נקודת חיבור לאינטרנט שמכשירים אחרים, מחשב נייד למשל,  יכולים להתחבר אליה בעזרת WIFI, בדיוק כמו שמתחברים לראוטר.

לפני מספר ימים הפצרתי בכולם לשמור על קשר עם הקשישים שהם מכירים. אני אישית יתום אב ואם מזה יותר מיובל שנים, אבל הוריה של בת זוגי עודם בחיים. בימים שתיקונם היא פוגשת אותם פעמים בשבוע, אם לא יותר, והם מדברים בטלפון על בסיס יומי, לעתים מספר פעמים ביממה, וגם לי יוצא לפגוש אותם מספר פעמים בחודש.

מאז תחילת ההסגר, מזה כשבוע וחצי, זוגתי לא ראתה את הוריה. זה לא שהיא לא שמרה על קשר: לפחות עשר פעמים ביום הם דיברו בטלפון, אבל להיפגש – לא נפגשו.

אז אתמול, החלטתי לעשות הפתעה להוריה של בת זוגי. התקשרתי אליהם בשיחה רגילה, דיברנו דקה ואז  אמרתי:

"עוד רגע אני אתקשר שוב. אתם תראו במרכז הצג של הפלאפון חצים שהולכים מלמטה כלפי מעלה. העבירו את היד על החצים מלמטה כלפי מעלה."

"נו טוב, איזה הפתעה אתה מכין לנו?" שאל אביה של בת זוגי.

"חכה ותראה,"  אמרתי בחיוך מדגיש את "ותראה".

סיימתי את השיחה, נכנסתי לווטסאפ, והפעלתי שיחת וידיאו.

כשאביה של בת זוגי עשה את שאמרתי לו והעביר את אצבעו על החצים מלמטה למעלה, הופיעו על מסך הפלאפון שלו הפנים המחייכות של זוגתי ושלי, צוהלים ושמחים אומרים ששמחים לראותו. היה עונג לראות מראה פניו המופתע.

"לא אמרתי לך  קודם "חכה ותראה"? שאלתי בחיוך.

"אמרת, ועוד איך אמרת," היתה התשובה, "אבל לזה לא חיכיתי".

זה לא שהם לא ידעו על האפשרות של שיחת וידיאו מקוונת. בת זוגי הראתה להם את האפשרות הזו לפני שנתים, אבל כפי שכולנו יודעים, המוכר הוא יותר קל, ונושא שיחו הווידיאו לא היה אצלם במודעות.

אחרי שבוע של שיחות טלפון בלבד, מצאנו כולנו נוחם ביכולת לראות בנוסף לדיבור. קצת דחינו את שיחת הווידיאו כדי ליצור אסטרטגיה שתוודא שהם יצליחו גם ליזום אותה, ואכן, שתי דקות אחרי, קיבלנו מהם שיחת וידיאו שהם יזמו והשמחה היתה שלמה.

אייקון וידיאו בווטסאפ

חצי שעה אחרי, התקבלה שיחה. שיחת אודיו מאביה של זוגתי. "הוידיאו הזה שהראית לנו," הוא שאל, "עובד רק בארץ או יכול לעבוד גם עם חוץ לארץ? חבר טוב שלי נמצא כעת בחוץ לארץ והייתי רוצה גם לראותו…"

תוך כדי שאני כותב את הפוסט הזה, הגיעה מבלי שתיאמנו מראש, שיחת וידיאו מהם, ראשונה הבוקר 🙂 ועל כך נאמר:

ברוך אתה ווטסאפ, המקשר שיחות וידיאו בין חברים ברחבי העולם.

אם אינם יודעים זאת כבר, למדו את "קשישייכם" שיחת וידיאו מהי. למדו אותם מראש למה לצפות. למדו אותם לקבלה וליזום אותה. למדו אותם לסיים אותה, ספרו להם שלעתים יש שיהוי במעבר הקול, ולעתים מראה עיניים אינו מסונכרן עם משמע אזניים. תרגלו איתם את שיחות הוידיאו והפכו אותן להרגל, ובמיוחד, במיוחד אימרו להם שאם אוהבים אותם ושמחים לראותם.

עם דגש על לראותם.

נ.ב.

  1. ק קו קור קורו קורנה שיחת ווידיאו בעזרת הווטסאפ

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. תודה רבה מולי.
    אין ספק שהאפשרות לשיחות וידאו ממש מקילה על המצב הבאמת לא פשוט.

    אחותי ילדה ממש לפני כמה ימים, ואתם בטח יכולים לתאר את האכזבה של אימא שלי שמתה כבר לפגוש את הנכדה החדשה שלה.

    רק בריאות לכולם

  2. יופי מולי.
    האמת שעם ההורים שלי אני לא מתקשר אפילו בשיחה פשוטה בלבד אז לעבור לוידאו?
    כנראה שאני צריך לשנות את סדרי העדיפות שלי
    🙂

  3. אני קשיש אבל הבנות, הנכדות, והנינים עוד לא קלטו זאת. אנחנו בווטסאפ בוידיאו אחת ל-20 פעם שאנחנו בכתיבה, אבל אמש קפצנו לבת אפרת, ויחד איתם והנכדות הכנו ממש הצגה לבת סיגל בת ה-53 בישראל, בווטסאפ. מחרתיים נעשה זאת לג'סי, הבן בן 65 של גייל בבולדר, קולורדו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט