רקע

החלטתי לעשות אתנחתא קלה מסוג הפוסטים שפרסמתי עד כה. השתדלתי לכתוב על המציאות ולתת קצת צבע לענפי ספורט שכמעט ולא שומעים עליהם בארץ. המטרה שלי הייתה לנסות לעורר עניין, ולחשוף אתכם הקוראים לאנשים ולסיפורים המרתקים שעומדים מאחוריהם. אולם, לאור תגובות שקראתי בפוסט שכתבתי, שעסק במקצועני הכדורעף הקובניים, אנסה הפעם לחרוג ממנהגי ולכתוב מאמר מקיף כמה שיותר על המשחק המדהים הזה שנקרא כדורעף. אני זוכר שהתקשיתי מאוד ללמוד אותו כשנחשפתי אליו, ונדרשו לי לא מעט שעות פנאי לקשר בין פיסת מידע אחת לאחרת (רובן מצפייה במשחקים). כמעט ולא מצאתי חומרי קריאה מועילים על הנושא, בין אם בעברית ובין אם באנגלית, אז זו הזדמנות נהדרת עבורי לנסות לתקן את העוול הזה. התנצלותי מראש אם יש נקודות מסויימות שלא אצליח להתעמק בהם. כמובן, אתם מוזמנים בשמחה לתקן, להוסיף, לשאול ולהעלות השגות בתגובות. אז יאללה – בואו נתחיל!

תיאור משחק וחוקים

נפתח עם רקע כללי על המשחק שאני מאמין שיהיה טריוויאלי לרובכם ככולכם, ואולם כך נוודא שכולנו מזנקים מאותה נקודת הפתיחה:

כדורעף הוא משחק תחרותי המשוחק בין שתי קבוצות, ומטרתו להפיל את הכדור במגרשה של היריבה. האתגר הוא שאי אפשר לתפוס את הכדור. לפיכך, לכל קבוצה מותרות עד 3 נגיעות רצופות בכדור עד להעברתו לקבוצה היריבה מעל הרשת. שחקן מסויים לא יכול לגעת בכדור פעמיים ברציפות. כמו כן, מותר השימוש בכל איבר בגוף. אולם, בדומה לכל משחק ספורטיבי, גם למשחק הכדורעף התפתחה טכניקה "נכונה" למשחק ונהוג להכות בכדור בידיים לשליטה מיטבית בו.

משחק הכדורעף משוחק במגוון וריאציות שהמוכרות מביניהן הן כדורעף אולמות (Indoor Volleyball) וכדורעף חופים (Beach Volleyball). כל וריאציית משחק התפתחה לכיוונים שונים, ועל אף טכניקה בסיסית די זהה (אם כי לא לגמרי!), התנאים והחוקים השונים הובילו לאסטרטגיות משחק אחרות ולאיכויות שונות הנדרשות מהשחקנים. במאמר זה נתרכז בכדורעף אולמות.

משחק כדורעף אולמות נערך בתצורת הטוב מחמש מערכות (Sets) כאשר כל מערכה משוחקת עד שקבוצה צוברת 25 נק' (להוציא את המערכה החמישית המשוחקת עד ל-15 נק') בהפרש של לפחות 2 נק' מיריבתה. כלומר, במצב של שוויון 24 המערכה תימשך עד לתוצאה המורה על הפרש של 2 נק'. לאחר כל מערכה הקבוצות מחליפות צדדים. נקודה, או ראלי (Rally), מתחילה בהגשת מכת פתיחה (או הגשה, Serve) מחוץ לתחומי המגרש ומסתיימת בהענקת נקודה לאחת הקבוצות – בעקבות נפילת הכדור לקרקע או בעקבות ביצוע מהלך לא חוקי. בסופה מתחדש המשחק במכת פתיחה על ידי הקבוצה שזה עתה זכתה בנקודה, וחוזר חלילה.

טוב, נמשיך עם קצת פרטים טכניים כי חייבים: המגרש הוא בצורת מלבן שמימדיו 9 מ' על 18 מ' כאשר רשת שגובהה 2.43 מ' לגברים או 2.24 מ' לנשים חוצה אותו. בנוסף, מותקנות 2 אנטנות על הרשת, אחת בכל צד, לתיחום אווירי של המגרש. לבסוף, במרחק של 3 מ' מהרשת, מסומן בכל חצי מגרש קו נוסף המכונה 'שליש' או 'קו התקפה'. לקו ההתקפה חשיבות רבה, בהמשך נדבר על זה. זהו, נמשיך בדברים המעניינים (ואולי המחדשים באמת).

המגרש מחולק לעמדות הממוספרות מ-1 עד 6 בצורה הבאה: חלקו את המגרש ל-3 עמודות ו-2 שורות. כעת, עמדה 1 היא הימנית התחתונה (הרחוקה מהרשת). המספור מתקדם נגד כיוון השעון, כך שעמדה 2 היא הימנית העליונה (הקרובה לרשת) וכן הלאה (ראו איור 2א'). בזמן משחק, 6 שחקנים משחקים עבור כל קבוצה (למרות שהרכב מונה 7 שחקנים. רגע, מה? כן, תנו לי רגע), כך שכל שחקן ממוקם בעמדה מסויימת במגרש. השחקן בעמדה 1 הוא זה שמגיש את מכת הפתיחה. הסדר של השחקנים נשאר קבוע לאורך כל המערכה, אך בתחילתו של סבב הגשות חדש לזכות הקבוצה מתבצעת רוטציה שמשמעה החלפת העמדות בסיבוב עם כיוון השעון. אסביר את זה שוב בצורה יותר פשוטה: סבב הגשות הוא רצף נקודות לזכות קבוצה שמקורן במכות פתיחה שהיא נתנה. לפיכך, אם שחקן הגיש מכת פתיחה וקבוצתו זכתה בנקודה, הוא נשאר להכות את מכת הפתיחה שוב וכל שחקן נשאר בעמדתו. אם הקבוצה הפסידה את הנקודה, אזי ההגשה עוברת ליריבה והשחקנים גם נשארים בעמדותיהם. אם היריבה הגישה והקבוצה זכתה בנקודה, מתבצעת רוטציה והשחקן שקודם היה בעמדה 2 וכעת נמצא בעמדה 1 מגיש. עדיין קצת מורכב? הכנתי תרשים זרימה כמוצא אחרון (איור 2ב'):

קחו נשימה עמוקה כי עכשיו אנחנו צוללים לדבר המורכב ביותר שקיים במשחק הכדורעף. אולם אתם יכולים להיות בטוחים שאחרי שנבין אותו, לפתע הכל יהיה הרבה יותר ברור. ובכן, עמדות 1,5,6 מכונות "הקו האחורי" ואילו עמדות 2,3,4 מכונות "הקו הקדמי", שכן השחקנים ממוקמים רחוק מהרשת או קרוב לרשת בעמדות אלה בהתאמה. ישנם שני חוקים הקשורים לעניין זה:

1. בטרם מוגשת מכת הפתיחה, על השחקנים (בשתי הקבוצות) לעמוד בתחומי המגרש בהתאם לעמדותיהם בנקודה זו. כלומר, כל שחקן קו אחורי חייב לעמוד מאחורי שחקן הקו הקדמי שלפניו (1 מאחורי 2, 6 מאחורי 3 ו-5 מאחורי 4), וכן כל שחקן קדמי (או אחורי) חייב לעמוד לצד שותפיו לעמדות הקדמיות (או האחוריות) לפי עמדתו (2 מימינו של 3 שנמצא מימינו של 4, 1 מימינו של 6 שנמצא מימינו של 5). שימו לב שלאחר מכת הפתיחה השחקנים לא מחוייבים בעמידה זו!
2. החוקים אוסרים על שחקני הקו האחורי להעביר את הכדור ליריבה בזמן שהם שוהים באוויר בתוך תחום השליש (האזור התחום בין קו ההתקפה ומחצית המגרש). בפועל, משמעות הדבר שאסור לשחקנים בעמדות האחוריות להנחית, להעביר כדור בקפיצה או לחסום בתוך התחום הזה.

לכאורה החוק השני נראה זניח, אבל הוא אולי המשפיע ביותר על המשחק ולבטח זה שעיצב אותו יותר מכל, כבר נבין איך. עוד נשים לב שזוג שחקנים שהורכבו בעמדות מנוגדות זו לזו בתחילת המערכה (כלומר, 1 ו-4, 2 ו-5, 3 ו-6) יעבירו את כולה כשהאחד בעמדה קדמית והשני בעמדה אחורית. גם לזה נגיע ממש עוד מעט.

טוב, יותר מדי הבטחות שאני צריך לקיים… אבל רגע לפני, בואו נסקור בקצרה כמה מחוקי המשחק למען שלמות הבנתנו את המשחק (בנוסח הרשמי שפורסם על ידי איגוד הכדורעף הישראלי):

• קבוצה זוכה בנקודה:
  • כאשר היא מצליחה לגרום לכדור לגעת בחלקת היריב;
  • כאשר הקבוצה היריבה מבצעת עבירה;
  • כאשר הקבוצה היריבה ננזפת;
• הכדור הוא "פנים" אם ברגע נגיעתו ברצפה חלק כלשהוא של הכדור נוגע ברצפת המגרש כולל קווי התיחום.
• הכדור הוא "חוץ" כאשר:
  • החלק של הכדור הנוגע ברצפה נמצא כולו מחוץ לקווי התיחום;
  • הכדור נוגע בחפץ זר, בתקרה או באדם שמחוץ למשחק;
  • הוא נוגע באנטנות, כבלים, עמודים או ברשת עצמה מחוץ לסרטים הצדדיים;
  • הוא עובר כליל את המישור האנכי של הרשת, חלקית או לחלוטין מחוץ לתחום המעבר…;
  • הוא עובר כליל את המישור האנכי של הרשת מתחת לרשת;
• עבירות הקשורות לפעולת התקפה:
  • שחקן חובט בכדור הנמצא בחלל היריב;
  • שחקן חובט בכדור היוצא ל-"חוץ";
  • שחקן אחורי משלים פעולת התקפה מהתחום הקדמי, כאשר בעת הנגיעה בו, הכדור נמצא כולו מעל לשפה העליונה של הרשת;
  • שחקן משלים פעולת התקפה כנגד הפתיחה של היריב, כאשר הכדור נמצא בתחום הקדמי וכולו מעל לשפה העליונה של הרשת;
  • שחקן "ליברו" משלים פעולת התקפה אם בעת הנגיעה בו, הכדור נצמא כולו מעל לשפה העליונה של הרשת;
  • שחקן משלים פעולת התקפה כאשר בעת הנגיעה בו, הכדור נמצא כולו מעל לשפה העליונה של הרשת ומגיע אליו ממסירה עילית באצבעות של שחקן ה-"ליברו" הנמצא בתחום הקדמי שלו;
  • נגיעה של שחקן ברשת בין האנטנות, תוך כדי המשחק בכדור, מהווה עבירה;
• פעולת החסימה:
  • חוסם אחד או יותר יכולים לבצע נגיעות עוקבות (מהירות ורציפות), בתנאי שנגיעות אלה מתרחשות תוך כדי פעולה אחת;
  • נגיעה בחסימה אינה נחשבת במניין הנגיעות של הקבוצה. לכן, לאחר נגיעה בחסימה, לרשות הקבוצה שלוש נגיעות על מנת להחזיר את הכדור;
  • הנגיעה הראשונה לאחר החסימה יכולה להתבצע ע"י כל שחקן, כולל השחקן שנגע בכדור בעת החסימה;

(מובן שיש עוד עשרות חוקים, אבל אני חושב שסקרנו את העיקריים. מי שמעוניין להעמיק מוזמן לעיין ב"חוקי הכדורעף הרשמיים" שפורסמו על ידי איגוד הכדורעף הישראלי).

תפקידים

החלק הזה הוא לב ליבו של הפוסט, וזה שגם ייענו בו כל השאלות שהוצפו למעלה. בדרך כלל כשאנשים לומדים את חוקיו של המשחק, הם נתקעים בשאלה אחת מרכזית – איך יש תפקידים בכדורעף? בסופו של דבר החוקים קובעים שכל שחקן צריך לעבור בכל עמדה על המגרש, אז מהי המשמעות של הגדרת תפקידים?

ובכן, הפואנטה היא שהחוקים אכן מוודאים שכל שחקן יעבור בכל עמדה על המגרש, אך הוא מחוייב בהימצאותו שם רק בפתיחתה של הנקודה. לאחר חבטת הפתיחה השחקנים רשאים להתארגן מחדש וכל שחקן תופס את עמדתו המוכרת לו על המגרש. יחד עם זאת, לאורך כל הנקודה השחקנים בקו האחורי מוגבלים בפעולותיהם ליד הרשת. לכן, ההתארגנות מחדש תיעשה רק בין שחקני הקו הקדמי לבין עצמם, ובין שחקני הקו האחורי לבין עצמם. מכאן נגזר שלכל שחקן יש שני תפקידים שונים – האחד בתור שחקן קו קדמי והשני בתור שחקן קו אחורי.

בהגנה העניינים פשוטים למדי; שחקני הקו הקדמי ינסו לחסום את ההנחתות של היריבה, ואילו שחקני הקו האחורי יכסו את המגרש בתקווה לקלוט את הכדורים שבכל זאת עוברים את החסימה. שחקן קו קדמי שלא מספיק להגיע לעמדת חסימה יצטרף לחבריו לקו האחורי. בהתקפה העניינים מעט יותר מורכבים – 4 שחקנים יכולים לנסות להנחית ולייצר נקודה בעוד שחקן אחד, המוסר, ירים להם להנחתה.

בתחילתה של כל מערכה יירשם הרכב המונה 7 שחקנים כאשר אחד מהם מוגדר ליברו. בהמשך נפרט עליו מעט יותר, אך לעת עתה מדובר בעמדה מיוחדת שלא רשאית לשחק בקו הקדמי, ואולם מותרת כניסתה למשחק על חשבון שחקן קו אחורי ללא שימוש בחילוף רשמי. כשיגיע תורו של הליברו להיכנס לעמדה קדמית, יחליפו השחקן המקורי. מלבד הליברו, ישנם 4 תפקידים: קבלן, מוסר, מצליב וחוסם אמצע.

Outside Hitter (בעברית: קבלן)

כשהאלים חשבו כיצד ייראה שחקן הכדורעף, הם חשבו על ה-OH. התפקיד ה"טהור" ביותר במשחק. יודע לעשות כמעט הכל על המגרש – לחסום, לקבל, להנחית. במערך יוצבו שני OH, אחד מול השני, כך שתמיד יהיה OH בקו הקדמי שיאייש את עמדה 4, ו-OH בקו האחורי שישחק לרוב בעמדה 6. מעמדה 4 ה-OH יהיה אחראי על סיומן של ההתקפות השמאליות וכן בניסיונות לחסום בעיקר את המצליב של היריבה. מעמדה 6 ה-OH יצטרף לשחקני הקו הקדמי בהתקפה בהנחתות ממרכז השליש (כלומר בהנחתות מאחורי קו ההתקפה בהתאם לחוקה, במהלך שנקרא Pipe). בהגנה הוא כאמור מוצב בין שני שותפיו לקו האחורי, ולרוב יתמקם מעט מאחוריהם. הוא יקבל הנחתות שהיעד שלהן למרכז המגרש או מכות שסטו במעופן מחוץ למגרש בעקבות חסימה כושלת. בזכות מגוון הכישורים הנדרשים משחקן בתפקידו, ה-OH הם כנראה בעלי סגנון המשחק השונה ביותר האחד מהשני ומאוד פעילים במשחק השוטף.

ה-OH האהוב עליי: טיילור סנדר. הקפטן האמריקאי הוא השחקן הראשון שהתוודעתי אליו, וזה שממנו שאבתי מוטיבציה למשחק. למרות שסנדר לא גבוה במיוחד, הוא בעל ניתור קפיצי שמעטים האנשים בעולם שיכולים להתגאות בו. טכניקת ההנחתה שלו מיוחדת במינה והיא נראית כהנחתת פטיש בראשו של הכדור, מה שמקנה לו עוצמה מדהימה. לעניות דעתי הוא שחקן הקו האחורי הטוב ביותר בתפקיד ה-OH – הראשון שיקפוץ לראש כשידברו על הנחתות מהקו האחורי, ובעל יכולת קבלה מהטובות בעולם.

Opposite (בעברית: מצליב)

לכאורה, מקבילו של ה-OH. שחקן התקפי כמעט לחלוטין באופיו. בהתקפה אחראי על סיומן של ההתקפות הימניות, בין אם הוא משחק בעמדה קדמית ובין אם בעמדה אחורית. בעמדה קדמית ישחק, כמובן, בעמדה 2 וכך גם יחסום בעיקר את ההנחתות של הקבלן ממול. מאחורה יתופקד בעמדה 1 וינחית מאחורי השליש, שלרוב מעטות ההתקפות של הקבוצה היריבה המגיעות אליה, ולכן לא יהיה בהכרח בעל משחק הגנה משובח. במערך יוצב שחקן בודד כ-OP, ולכן האגף הימני נמצא באחריותו המלאה ובשליטתו הבלעדית. לרוב ה-OP יהיה מנחית עוצמתי מאוד שמסוגל לשלוט היטב במעוף הנחתתו. בלא מעט קבוצות יהיה גם האופציה הטובה ביותר להתקפה.

ה-OP האהוב עליי – בארטוץ קורק. מנהיגה הבלתי מעורער של הנבחרת הפולנית. אני לא בטוח במה הוא עולה על שאר ה-OP- הוא לא הכי עוצמתי, לא הכי ססגוני ולא הכי מדוייק. אבל איכשהו אתה מרגיש בטוח שכשהכדור נמסר לעברו, הוא ימצא תוך שניות ספורות את חלקתה של היריבה. הוביל את הפולנים לזכייה מדהימה באליפות העולם האחרונה שהתקיימה בביתם, שהראתה לעולם את כוחה של קבוצת כדורעף ולא רק את כוחו של השחקן הבודד.

Setter (בעברית: מוסר)

התפקיד הטוב ביותר במשחק, וזה נכתב מתוך אובייקטיביות מקצועית מוחלטת. המנוע והברומטר של הקבוצה. בדומה למה שה-QB הוא בעבור חבריו שחקני הפוטבול או ה-PG עבור שאר שחקני קבוצת הכדורסל, כך גם המוסר בקבוצת הכדורעף. תפקידו העיקרי הוא לנהל את התקפת הקבוצה – הוא השחקן אליו יגיע הכדור השני, הוא זה שיחליט לאן ילך הכדור השלישי (כלומר מי מהמנחיתים יסיים את ההתקפה) והוא ידאג שהכדור יימסר למנחית בצורה הכי מדוייקת שאפשר. צריכה להיות למוסר הבנה כמעט עיוורת עם כל אחד משאר שחקני הקבוצה לגבי העדפותיהם להרמות, מיקומיהם על המגרש, התזמון הנכון למסירה וכו'. בהגנה הוא יתנהל בדומה לחבריו לקו – אם מקדימה הוא יעלה לחסימה, ואם מאחורה יהיה כאחד המקבלים. אבל כאמור, אנו נשאף שהמוסר יהיה זה שייקח כל כדור שני, ולכן לא נרצה שיגיע לכדור הראשון. מה עושים? בעמדה האחורית נציב אותו במקום שמגיעים אליו פחות כדורים, כלומר עמדה 1. לפיכך, המוסר נמצא מול המצליב, ובקו הקדמי יאייש את עמדה 2 (כך הוא גם משאיר את הצד הימני להתקפותיו של המצליב, וגם יחסום במקומו). בגלל מה שנדרש מתפקיד זה, המוסר כמובן צריך לדעת למסור, לחסום ולקבל, אך גם צריך להיות בעל הבנת משחק משובחת וזריזות חתולית כדי להגיע לכמה שיותר כדורים המיועדים אליו להמשך התקפה.

הסטר האהוב עליי – יש כל כך הרבה לבחור מהם: מייקה כריסטנסון, סימונה ג'יאנלי, סעיד מערוף, לוסיאנו דה צ'קו, וויליאמס… אבל אף אחד לא משתווה לברונו רזנדה. קפטן הנבחרת הברזילאית ובנו של מאמן הנבחרת לשעבר, ברנרדו רזנדה האגדי, התחנך על ברכי הכדורעף מגיל צעיר, ופלא שהאהבה שלו למשחק כל כך גדולה. המוטיבציונר הגדול במשחק ומנהיג מלידה, בעל קשרים טלפתיים עם כל אחד מהשחקנים ששיחקו לצידו (חלק מאולי גדול-הצמדים שנראו במשחק יחד עם לוקאס סאטקאמפ) וחוכמת משחק מטריפה שסיפקה כל כך הרבה רגעים לפנתיאון.

Middle Blocker (בעברית: חוסם אמצע)

האיש הגדול ביותר על המגרש. במערך ישחקו שני MB זה מול זה, כך שבכל רגע נתון יאייש אחד את העמדה הקדמית. שם הוא ממוקם במרכז בעמדה 3 כפי ששם התפקיד מרמז, וממלא תפקידים קריטיים בהתקפה ובהגנה: בהגנה הוא החוסם המרכזי, שיעלה לחסימה מול כל שחקן התקפה – בין אם במרכז ובין אם בצדדים שם יצטרף לחבריו. לפיכך הוא צריך להיות חד וזריז דיו כדי להספיק להגיע לחסימות בזמן. בהתקפה ינחית מהמרכז בדרך כלל, אך בשאיפה יעקוב בתנועתו אחר המוסר על מנת להיצמד אליו ולהכות כדורים קצרים ומהירים. אך אם שני MB משחקים בצוותא, תמיד אחד גם יאייש עמדה אחורית, ולא רק זאת אלא שמדובר בעמדה 5 (המוסר או המצליב בעמדה 1, קבלן בעמדה 6). מה עושים כשיש ענק שאינו בעל הכישורים המתאימים לקבל כדורים היטב, על אחת כמה וכמה כשהוא נמצא בעמדה אליה סטטיסטית מגיעים רוב הכדורים? בדיוק בשביל זה קיים הליברו.

ה-MB האהוב עליי – רוברטלנדי סימון. הענק הקובני מתנשא לגובה של 208 ס"מ ושוקל 114 ק"ג. בעל גובה הנחתה של 389 ס"מ (נסו אתם להגיע לכדור שממוקם כמעט 4 מ' באוויר!) וגובה חסימה של 350 ס"מ. הוא הוכיח את הדומיננטיות שלו ברחבי כל הגלובוס, החל באמריקה ועד לאסיה, וחזר לאירופה כדי להוכיח שלא נס לחו. תהיו בטוחים שכאשר מורם אליו הכדור, הוא ייחבט בקרקע של היריבה, כאילו שוגר מיד ימינו בעלת העוצמה של תותח. לא רק זאת, הוא גם בעל יכולת התמצאות נדירה והופך את חייו של המוסר שלו לקלים משמעותית.

Libero (בעברית: ליברו)

בכל מערך מוגדר שחקן אחד, לרוב הקטן והצנום שבין שחקני הקבוצה, שאינו מוגדר כאחד משחקניה הרגילים של הקבוצה. הוא אינו רשאי להכות מכות פתיחה, אינו רשאי לחסום או להכות, ובכלל ההשתתפות שלו מותנית בהישארות בקו האחורי. הליברו יכול להחליף כל שחקן בעמדה אחורית (מבלי שנספר חילוף רשמי) אך חייב להיות מוחלף בעצמו כשהרוטציה מאלצת אותו לעבור קדימה. בגלל ההגבלות הללו הוא גם לובש חולצה שונה משל שאר חבריו. אם כן, מה יתרונו של הליברו על המגרש? הליברו נחשב למומחה ההגנתי בקבוצה. לא יהיה בקבוצה שחקן שיודע להציל כדורים טוב ממנו, ובוודאי שלא לדייקם במסירות למוסר שלו. הוא יחפה על "נתזים" מההנחתות של חבריו, ירוץ לכדורים אבודים ובכלל יידע בדיוק היכן להתמקם כדי לקלוט את הכדור הסורר. מלבד זאת, במידה ויש כדור שני שהמוסר לא יכול למסור, הוא יתפקד כמוסר השני. בפועל יתפקד על חשבונו של חוסם האמצע בעמדה האחורית, וכך מרוויח 3 דברים: הוא מתייצב בעמדה אליה מגיעים מירב הכדורים מהתקפת היריבה, הוא נמצא בעמדה המרוחקת ביותר מהמוסר (שנמצא בעמדה 2 בעת ההרמה) ויכול לחפות עליו, וממוקם במקום היחיד שלא מהווה אופציה אמיתית להתקפה.

הליברו האהוב עליי – ג'ניה גרבניקוב. אין אפשרות אחרת. גדול הליברויים(?) בכדורעף העולמי ללא צל של ספק. היחיד בעמדתו שהוא גם אחד מכוכבי הקבוצה. אין יותר מדי מה לכתוב על הבחור הזה. חוש ההתמצאות, הדיוק, התשוקה. רוצו לראות כמה מההצלות המדהימות שלו ותבינו בעצמכם.

בואו נעשה בדיקה מהירה שענינו על כל השאלות שהבטחנו להן תשובות:

• למה בהרכב יש 7 שחקנים על אף שבפועל משחקים 6 שחקנים בו-זמנית.
• למה וכיצד החוק המגביל את שחקני הקו האחורי הוא קריטי בהשפעתו על משחק הכדורעף המודרני.
• מהי החשיבות לכך שלכל שחקן קיים בן-זוג הנמצא בעמדה המנוגדת לו.

יש! עד כאן, נמשיך בחלק הבא.