ייתכן שתמה עונת 2019-20 של ה-NBA. גם ייתכן שלא. בכל מקרה, הסיטואציה הנוכחית גורמת לכך שדירוג הרוקיז הנוכחי אמנם יזכיר גם את הנתונים בתקופה הספציפית, בין פגרת האולסטאר ובין השבתת הליגה, אבל הדירוג עצמו נקבע לפי נתונים עונתיים. אנחנו גם נמצאים בערך חודש לאחר הדירוג הקודם, כך שזה בהחלט זמן מתאים לדירוג שייתכן ויהיה סופי.

בניגוד למקרים הקודמים, אז הדירוג נקבע בעיקר על פי הנתונים התקופה האחרונה, הפעם הדירוג הוא על כל העונה כולה, והנתונים של התקופה האחרונה יוזכרו רק כדי להוסיף ידע ולהבהיר את המצב הנוכחי של השחקן. הפעם הדירוג נקבע על פי הסטטיסטיקה של כל העונה, כך שיהיו מקרים ששחקן היה מצוין בחודש האחרון ובחודש אחר זה היה מכניס אותו גבוה לדירוג, אבל הפעם הוא יישאר בחוץ בגלל הנתונים העונתיים הפחות טובים שלו.

נתחיל קודם באזכורים של כבוד, שיחולקו הפעם לשני חלקים – ההופעה היעילה עבור שחקנים שנתנו תרומה מועטה יחסית, אבל ביעילות גבוהה, ולכן מגיע להם אזכור, וכמעט נכנסו אלו שהסטטיסטיקה היבשה עובדת לטובתם, אבל האחוזים והיעילות גרמו להם ליפול ברגע האחרון.

ההופעה היעילה:

מייקל פורטר ג'וניור (דנבר) (לא דורג) – 5.2 נקודות ו-3.1 ריבאונדים ב-35.7% לשלוש ו-48.1% אפקטיבי מאז האולסטאר. 7.5 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-42.2% לשלוש ו-57% אפקטיבי בעונה כולה. בעיות בריאות ורוטציה עמוקה בדנבר מנעו מפורטר לאיים באמת על הטופ 10, אבל לפרקים הוא הזכיר את השחקן שסומן כבחירה ראשונה כמעט בטוחה.

טרנס דיוויס (טורונטו) (לא דורג) – 6.4 נקודות ו-2.7 ריבאונדים ב-25.8% לשלוש ו-45.8% אפקטיבי מאז האולסטאר. 7.7 נקודות ו-3.4 ריבאונדים ב-39.6% לשלוש ו-57.5% אפקטיבי בעונה כולה. היחיד בטורונטו שלא החמיץ משחק, ורק זה שווה אזכור. ברגעים מסוימים היה שחקן משמעותי ברצף ניצחונות ארוך של טורונטו, אבל לא מספיק פעיל, ולאחרונה גם לא מספיק יעיל.

קמרון ג'ונסון (פיניקס) (לא דורג) – 10.4 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-0.9 חטיפות ב-42.9% לשלוש ו-62% אפקטיבי מאז האולסטאר. 8.1 נקודות ו-2.9 ריבאונדים ב-39.7% לשלוש ו-55.8% אפקטיבי בעונה כולה. מגמת שיפור עונתית של ג'ונסון מעמידה אותו כראוי לאזכור, אבל לא בלט מספיק כדי להיות מעבר לזה.

כמעט נכנסו:

קאם רדיש (אטלנטה) (דורג 9 בקודם) – 16.4 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו-1.3 חטיפות ב-38.9% לשלוש ו-58.7% אפקטיבי מאז האולסטאר. 10.5 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו-1.1 חטיפות ב-33.2% לשלוש ו-45.9% אפקטיבי בעונה כולה. הנתונים שלו מאז האולסטאר היו מכניסים אותו בכיף לטופ 6-7, אבל האחוזים שלו במהלך העונה היו מזעזעים, ולמרות השיפור בתקופה האחרונה הוא לא נכנס לדירוג.

דאריוס גארלנד (קליבלנד) (דורג 6 בקודם) – 13.3 נקודות ו-4.2 אסיסטים ב-39.1 לשלוש ו-52.4% אפקטיבי. 12.3 נקודות ו-3.9 אסיסטים ב-35.5% לשלוש ו-47.6% אפקטיבי בעונה כולה. מגמת השיפור של גארלנד המשיכה, אבל גם אצלו פתיחת העונה הרעה נותנת את אותותיה בדירוג, ולכן הוא נותר בחוץ.

אר ג'יי בארט (ניו-יורק) (לא דורג) – 17.2 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 3.1 אסיטסים וחטיפה ב-32.6% לשלוש ו-50.3% אפקטיבי מאז האולסטאר. 14.3 נקודות, 5 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים וחטיפה ב-32% לשלוש ו-44.5% אפקטיבי בעונה כולה. בארט קיבל את הכדור צמוד ליד העונה בניקס וזה מאפשר לו סטטיסטיקה בסיסית טובה, אבל היא נעשית בחוסר יעילות כל כך מובהק שאפילו שונאי אפקטיבי גדולים לא יוכלו להכניס את בארט לטופ 10. כדאי גם להזכיר שבארט מאבד 2.2 כדורים למשחק. די הרבה עבור שחקן עם 2.6 אסיסטים.

10: דיאנדרה האנטר

בחירה בדראפט: 4
מספרים עונתיים: 12.3 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים ב-35.5% לשלוש ו-48.9% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 13.1 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים ב-40.4% לשלוש ו-50.9% אפקטיבי
דירוג קודם: 5

כמו מרבית שחקני השנה הראשונה, גם האנטר הפגין קווי שיפור משמעותיים שבאו לידי ביטוי בעיקר באחוזים. במקרה שלו השיפור היה קטן יחסית ומדגם הקליעה עדיין לא מאוד גדול, כך שביחס לאחרים מיקומו בדירוג דווקא יורד, חלק מזה בהשפעת החישוב העונתי של הדירוג הנוכחי.

9: טיילר הירו

בחירה בדראפט: 13
מספרים עונתיים: 12.9 נקודות, 4 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים ב-39.1% לשלוש ו-50.7% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 2 נקודות, ריבאונד וחטיפה ב-0% לשלוש ו-33% אפקטיבי.
(מדובר רק במשחק אחד שבו הוא קיבל 7 דקות).
דירוג קודם: 8.

הירו פתח מצוין את העונה ויחד עם נאן הסתמן קו אחורי צעיר ומבטיח ליד דראגיץ' ובאטלר. דווקא הירו היה זה שהפגין ירידה קלה במהלך העונה, ופציעה ארוכה ממנה הוא סבל פגעה בו משמעותית בדירוג.

8: פי ג'יי וושינגטון

בחירה בדראפט: 12
מספרים עונתיים: 12.2 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים ב-37.4% לשלוש ו-52.8% אפקטיבי .
מספרים מאז האולסטאר: 14.6 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים ב-37% לשלוש ו-53.2% אפקטיבי.
דירוג קודם: לא דורג.

וושינגטון פתח טוב את העונה והתמקם בסביבות המקום ה-6-7 בחצי הראשון של העונה. אחר כך הפציעות פגעו בו ולקח לו זמן לחזור לעניינים. בטווח שבין הפגרות הצליח וושינגטון לשפר את ממוצעי הנקודות שלו תוך שמירה על אחוזים ראויים וקנה בחזרה את מקומו בטופ 10.

7: קובי וויט

בחירה בדראפט: 7.
מספרים עונתיים: 13.2 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים ב-35.4% לשלוש ו-47.8% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 26.1 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים ב-43.2% לשלוש ו-58% אפקטיבי.
דירוג קודם: 10.

בדירוג הקודם נכנס וויט בקושי עם קולות החיילים וגם על זה היו רבים שחלקו, מה ששלח אותו להוכיח שהוא ראוי למעמדו. מיד אחרי האולסטאר וויט החל להפגיז, כשההתחלה הייתה עם 3 משחקי 30 נקודות רצופים וגם ההמשך היה נראה טוב מאוד. בדירוג של חודש בודד הוא היה נכנס בוודאות לטופ 3, אבל בדירוג עונתי זה מספיק רק כדי לדחוף אותו למקום בטוח יותר בעשירייה.

6: רוי האצ'ימורה

בחירה בדראפט: 9.
מספרים עונתיים: 13.4 נקודות, 6 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-27.4% לשלוש ו-50% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 12 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים וחטיפה ב-38.9% לשלוש ו-47.8% אפקטיבי.
דירוג קודם: לא דורג.

המספרים של האצ'ימורה בתקופה האחרונה דווקא פחות טובים מהממוצע העונתי שלו, אבל אחרי תקופה ארוכה של היעדרויות גם זה סימן חיובי עבור הוויזארדס. פתיחת העונה המצוינת שלו גרמה לכך שהוא קולע בכמות די גבוה ובאחוזים סבירים, וזה מספיק כדי לעבור את קובי וויט והאחוזים שלו.

5: ברנדון קלארק

בחירה בדראפט: 21.
מספרים עונתיים: 12 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-40.4% לשלוש ו-64.8% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 7.3 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים וחסימה ב-0% לשלוש (0/2) ו-61.1% אפקטיבי.
דירוג קודם: 4.

קלארק הוא הרוקי היעיל ביותר שנראה במחוזותינו כבר הרבה שנים, כאשר הוא קולע בכמות יפה ובאחוזים מטורפים, ומצליח להיות שחקן חשוב מהספסל בקבוצת פלייאוף. כדאי גם לשים לב לכך שאת 12 הנקודות שלו קלארק קולע ב-21.7 דקות בלבד, כלומר 20 נקודות פר 36 דקות, מה שממקם אותו 3 בין הרוקים הרלוונטיים, אחרי זאיון ומוראנט בלבד.

4: אריק פסקאל

בחירה בדראפט: 41.
מספרים עונתיים: 14 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים ב-28.7% לשלוש ו-52.6% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 17.5 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים ב-30.8% לשלוש ו-60% אפקטיבי.
דירוג קודם: 7.

אריק פסקאל סומן בשלב מוקדם של העונה כצלע החסרה שנמצאה בגולדן סטייט, ולפרקים היה מדובר בשחקן הטוב ביותר של אלופת המערב, מה שהעיד בעיקר עליה ולא עליו, אבל עבור בחירת סיבוב שני זו הייתה פתיחה נהדרת. הניסיונות לשלב את ראסל פגעו משמעותית ברוקי הבכיר של הלוחמים וניתן לזהות שמהרגע שוויגינס הגיע בטרייד במקום ראסל הממוצעים של פסקאל החלו לקפוץ חזרה.

3: קנדריק נאן

בחירה בדראפט: לא נבחר.
מספרים עונתיים: 15.6 נקודות, 2.7 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים ב-36.2% לשלוש ו-52.5% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 17.1 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-44.4% לשלוש ו-60.7% אפקטיבי.
דירוג קודם: 3.

קנדריק נאן הוא הסנסציה הגדולה של הרוקים העונה בכל מקרה. בחודש הראשון נדמה היה שמתפתח קרב דו-ראשי בינו ובין מוראנט, אבל האחרון העלה הילוך והחל להוביל את ממפיס לפלייאוף בזמן שנאן נתקע בקיר ושמר על מעמדו כשחקן חמישייה חשוב, אבל לא יותר מזה. כל זה ממקם אותו רק מתחת לשניים שנחשבים כבר עכשיו לכוכבים הגדולים של המעדון שלהם.

2: זאיון וויליאמסון

בחירה בדראפט: 1.
מספרים עונתיים: 23.8 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים ב-46.2% לשלוש ו-59.9% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 25.2 נקודות, 6 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים וחטיפה ב-100% לשלוש (2/2) ו-61% אפקטיבי.
דירוג קודם: 2.

בהיבט סטטיסטי, אם נתעלם מכמות המשחקים של זאיון וויליאמסון, מדובר בעונת הרוקי הטובה ביותר של שחקן מאז … לוקה דונצ'יץ' בעונה שעברה. בלי קשר לזה, זאיון סומן כבר שנים אחורה כהבטחה גדולה, ועד כה הוא מקיים כל שלב בהבטחה. כמות הנקודות הגבוהה ביותר לרוקי מאז דיוויד רובינסון לפני 30 שנה, יחד עם אחוזים מצוינים ודומיננטיות שקשה לעצור אותה. הוא לא רוקי העונה מ-3 סיבות עיקריות. הראשונה היא כמות המשחקים הקטנה שלו – 19. השנייה היא כמה חסרונות יסודיים שיש לוויליאמסון, כמו יחס אסיסטים-איבודים שלישי, ועל הסיבה השלישית והעיקרית תקראו בפסקה הבאה.

1: ג'ה מוראנט

בחירה בדראפט: 2.
מספרים עונתיים: 17.6 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-6.9 אסיסטים ב-36.7% לשלוש ו-52.3% אפקטיבי.
מספרים מאז האולסטאר: 17.7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-6.3 אסיסטים ב-39.4% לשלוש ו-52.6% אפקטיבי.
דירוג קודם: 1.

בדירוג הקודם הוספתי טבלה שמשווה בין מוראנט ובין כריס פול ודרק רוז בעונת הרוקי שלהם, שהוכיחה שאפשר לפתח ציפיות ממוראנט גם כלפי העתיד. הסטטיסטיקות לא מדהימות כמו של וויליאמסון, אבל אחוז נוכחות בשיעורים הוא מאוד משמעותי כדי לגשת לבגרות, וכך גם במקרה שלנו. מוראנט גם נראה כרגע שחקן פחות דומיננטי, אבל הרבה יותר שלם ממה שזאיון כרגע, ואולי גם ממה שהוא מסוגל להיות אי פעם, וזה מספיק כדי להעניק לו את תואר רוקי העונה, במיוחד בשלב שממפיס ביתרון משמעותי על יריבותיה במירוץ הפלייאוף שייתכן וכבר הסתיים.