תעיות ותהיות ליום שלישי בבוקר/ רותם אלרן

*כל הנתונים נכונים ליום שני ה-9.3

המץ' אפים שיכולים להיות מעניינים בקונפרנסים השונים

אנו הולכים ומתקרבים אל הפלייאוף, וכבר נמצאים ברבע האחרון של העונה, והמיקומים בכל אחד מהאיזורים בליגה כבר מתחילים להתייצב, וישנם מספר מץ' אפים מרתקים שיכולים לקרות בכל אחד מן הסיבובים (במיוחד במערב), הרבה מהם כאלו שרבים מן האוהדים מסתכלים עליהם בתקווה שיקרו. ללא ספק, המץ' אפ הכי מרתק וכיפי שיכול להיות הוא גמר המערב הפוטנציאלי, שאמור לכלול את שתי הקבוצות מעיר המלאכים – הלייקרס והקליפרס. למרות זאת, עם החוזק בפסגה בכל אחד מן האיזורים, שום דבר לא ידוע וישנם מספר מץ' אפים שיכולים להיות מרתקים במיוחד, והנה כמה מהם (סדרות סיבוב ראשון בלבד) שלדעתי יכולים להיות מעניינים מאוד, לפי המיקומים הנוכחיים בליגה:

1. לייקרס VS גריזליס

תוצאת תמונה עבור lakers vs grizzlies

נכון לכיום, הלייקרס יושבת במקום הראשון במערב, בעוד הגריזליס שנמצאת בשמיני. יכול להיות שזו לא תהיה הסדרה, מכיוון שלגריזליס לוח משחקים קשה מאוד עד סיום העונה, ורבים חוזים כי הפליקנס, בהובלת זאיון וויליאמסון, תקבע את מקומה במקום השמיני במקום ממפיס. למרות זאת, נכון לעכשיו הגריזליס נמצאים במקום זה.

ללא ספק, שני השחקנים הטובים ביותר בסדרה באים מהלייקרס, אבל גם בצד השני יש שחקן נהדר בדמות ג'ה מוראנט שמוביל העונה את הגריזליס להצלחות ולמקום כאחת הקבוצות המפתיעות והמהנות של העונה. עם זאת, חשוב לזכור כי הם סובלים מפציעות מרובות של שחקנים ראשיים כמו ג'ארן ג'קסון ג'וניור וברנדון קלארק, שניהם שחקנים צעירים (ג'קסון בעונתו השנייה בליגה, קלארק בעונתו הראשונה) ומוכשרים מאוד. במידה ויהיו בריאים והקבוצה תהיה בפלייאוף, הם יהיו שחקנים קריטיים בממפיס לא בגלל ההתקפה שלהם, אלא דווקא בגלל ההגנה.

קלארק הוא שחקן הגנה נהדר כבר בשנתו הראשונה בליגה, והוא מפצה על גובהו הנמוך באתלטיות מרשימה, והוא שומר טוב מאוד עוד מתקופת המכללות בגונזאגה, ובמצב של סדרה מול הלייקרס הוא יכול להיות קריטי בשמירה על לברון, בכך שהוא חזק, אתלטי ומהיר, ובכך יכול לשמור את ג'יימס. גם ג'קסון שחקן הגנה טוב מאוד בגלל האורך שלו. עם זאת, הוא נוטה להיכנס לבעיית עבירות, אבל בסדרה כזו הוא ככל הנראה ישמור את דיוויס.

ונעבור ללייקרס. הלייקרס הם כרגע הקבוצה השנייה בטיבה בליגה, מיד אחרי מילווקי שנעזרת בעונה מדהימה של יאניס אנטטקומפו. ללייקרס יש שני סופרסטארים שהם מהשחקנים הטובים בליגה, והם מן הסתם הפייבוריטים בסדרה בגללם ובגלל יתרון הביתיות. למרות זאת, אם הגריזליס בריאים, אולי הם יוכלו לגנוב משחק או במקרה קיצוני שניים, אך זאת תהיה סדרה מהנה ביותר ומעניינת, שמפגישה בין דור ההווה לדור העתיד.

2. נאגטס VS רוקטס

הקרב השני גם הוא מגיע מן המערב, ומפגיש בין שתי הקבוצות – יוסטון במקום השישי נכון לרגע זה, בעוד דנבר במקום השלישי. יוסטון העונה היא קבוצה מרתקת, במיוחד לאחר הטרייד על רוברט קובינגטון, עליו כתבתי אתמול. יוסטון כרגע משחקת בסמול בול קיצוני, שמראה סימנים טובים, למרות שג'יימס הארדן נמצא בתקופה רעה מאוד. זהו קרב מאוד מעניין, בגלל שהוא מפגיש בין שתי קבוצות מאוד שונות בתכליתן – מצד אחד יוסטון עם סמול בול מאוד חדשני ומשחק מהיר מאוד (יוסטון רביעית בקצב המשחק כרגע) בהובלתו של "הצ'יטה", ראסל ווסטברוק. מהצד השני מגיעה דנבר שכוכבה הראשי הוא סנטר איטי בגובה 2.13 מ' שמכתיב את קצב המשחק, וגורם לו להיות השני האיטי ביותר בכל הליגה.

כפי שאמרתי, שתי הקבוצות שונות מאוד, במיוחד בזהות כוכביהן – ליוסטון יש את הארדן וווסטברוק, בעוד הארדן מסתמך בעיקר על בידודים ומשחק איטי יותר, ווסטברוק נהנה מהריווח והולך הרבה לטבעת כשמסביבו 4 שחקנים שמרווחים את המשחק. לעומת זאת, דנבר משחקת משחק מאוד איטי ושקול עם יוקיץ', ומשחקם מתבסס בעיקר על הנעת כדור טובה.

המץ' אפ בין שתי הקבוצות הללו הוא מרתק בעיקר בגלל הפרש הגבהים בין השתיים, מכיוון שיוסטון היא קבוצת סמול בול מאוד נמוכה, קשה לי אישית לראות אותה מצליחה לשמור על יוקיץ' בהצלחה, בעיקר בגלל הטאץ' הנהדר של הסרבי בצבע, ובמצב כזה, הוא יכול לשים 30 למשחק בסדרה כזו. אני מאוד רוצה לראות סדרה כזו, שתהיה מעניינת בשל שוני הסגנונות.

3. היט VS פייסרס

זאת תהיה הסדרה הפוטנציאלית האחרונה שאדבר עליה כאן, והיא דווקא באה מן המזרח, ומפגישה בין שתי הקבוצות במקומות 4 ו-5, שמאוד מזכירות אחת את השנייה, הן באופי משחקן ובקשיחות שלהן, והן בהרכב השחקנים הדומה באופו יחסי.

שתי הקבוצות האלו הן קבוצות שבאופן קבוע הן מהקבוצות הקשוחות ומלאות האופי ביותר בליגה, ולכן הן כמעט תמיד בין קבוצות ההגנה הטובות ב-NBA. אני מאוד אוהב את ההיט העונה, בעיקר בגלל ניהול המשחק שנוסף לה כשקיבלה את ג'ימי באטלר, שבניגוד לרוב הקריירה שלו השנה משחק בתור מנהל משחק ראשי, אך גם בגלל החזרה מהפציעה שהשביתה את דראגיץ' המצוין לחלקים נרחבים מהעונה הקודמת, אך מה שאני הכי אוהב בניהול המשחק בהיט הוא באם אדביו, שנותן עונת ניהול משחק מופלאה לסנטר עם קרוב ל-5 אסיסטים למשחק, והוא בעל חלק משמעותי במשחק הקבוצתי בצד ההתקפי, ובהגנה הקשוחה שלהם שהוא אחד השחקנים המובילים בה.

אצל אינדיאנה יש מספר שחקנים מוכשרים מאוד, ביניהם מלקולם ברוגדון שפרח בתחילת העונה אך מעט נרגע מאז, דומנטאס סאבוניס האולסטאר שנותן יכולת התקפית מאוד מגוונת, עם משחק צבע מצוין וניהול משחק טוב מאוד ואפילו השחקן שזה עתה חזר מפציעה ארוכת טווח – ויקטור אולדיפו. עם שחקנים כאלו הפייסרס משחקים מצוין ומציבים עצמם כקבוצה מאוד מוכשרת והגנתית, זאת גם ניתן לייחס למיילס טרנר, שהוא אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים בליגה, אפילו שעדיין לא מימש את הפוטנציאל ההתקפי שלו.

גם זאת סדרה מאוד מעניינת, ובמידה והשחקנים בשני הצדדים יישארו בריאים, מאוד קשה לדעת מי ינצח, וגם זו סדרה מרתקת שדווקא תפגיש בין סגנונות דומים ותהיה ככל הנראה מאוד איטית וקשוחה.

שחקני הרוטציה של הלייקרס – חשובים יותר מכפי שחושבים

לפני יומיים הלייקרס ניצחו את הקליפרס במשחק שרבים ציפו לו, ובמשחק ראינו תצוגות מאוד מרשימות של לברון ג'יימס ואנתוני דיוויס מצד הלייקרס, אך גם ראינו דקות איכותיות של שחקני רוטציה, וזהו דבר שאנו רואים באופן די קבוע. אצל הלייקרס ישנם שני כוכבים גדולים מאוד, אך לקבוצה טובה כמוהם חשובים שחקני רוטציה טובים, וזהו הדבר שלדעתי רוב פלינקה זכאי עבורו להרבה קרדיט.

ללייקרס ישנם מספר שחקנים שנחשבים לא מאוד סימפטיים באופן ההתנהגותי, ביניהם דוויט הווארד, ראז'ון רונדו וג'אוול מגי, ואנו רואים השנה שיפור ביכולתם לעומת השנים האחרונות שלהם, בעיקר בגלל דבר אחד משמעותי מאוד – לברון.

תוצאת תמונה עבור lakers

לברון כבר כמה שנים לוקח שחקנים פרועים ומסדר להם כמה ברגים בראש, דוגמאות לכך הם אותם שחקנים שהזכרתי שמשחקים איתו השנה בלוס אנג'לס, אליהם ניתן לצרף גם את ג'יי אר סמית' שהקריירה שלו קמה לתחייה בקליבלנד שם הוא הפך לשחקן חשוב מאוד ומעט נרגע עם התנהגותו הפרועה, בעיקר בגלל לברון שריסן אותו. דוגמה לשחקן כזה הוא הכוכב קיירי אירווינג, שמאז ומעולם היה שחקן מוכשר, אך בתקופתו עם לברון חווה את שיאו דווקא בגלל שלברון היה לצידו, והיה המנטור שלו. הדבר הזה גורם לי לתקווה בנוגע להחתמה החדשה של לוס אנג'לס – דיון וויטרס. וויטרס כבר חווה את שערוריית דובוני הגומי השנה והיה מאוד לא רצוי בהיט, אך עכשיו יש לו הזדמנות לפרוח לצד לברון.

שחקנים נוספים שהיו מצוינים מאז ומעולם שחשוב לציין הם דני גרין ואייברי בראדלי, שנותנים עונה פחות טובה בצד ההתקפי, אך לפעמים מתפוצצים עם תצוגה מרשימה, כפי שבראדלי עשה מול הקליפרס וכפי שגרין עושה פעם בכמה זמן. שניהם שחקני הגנה מעולים, ולדעתי שחקן שמצטרף אליהם בפן ההגנתי הוא אלכס קארוסו. קארוסו בעיקר ידוע בגלל הממים שעושים עליו ובגלל היותו מוקד לבדיחות רשת רבות, אבל הוא שחקן הגנה טוב מאוד שנצמד למתקיף, ואני מאוד נהנה לראות אותו מגן.

לסיכום, הלייקרס מצוינים ומרשימים לא רק בגלל הכוכבים הגדולים, אלא גם בזכות שחקני הרוטציה הטובים והסגל הרחב שבנו.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה רבה.
    רק להגיד שלברון אחראי לשינוי ההתנהגותי של השחקנים שציינת זה לא נכון לטעמי.
    נתחיל במגי שהאמת שאני לא זוכר אותו כהד קייס,אני כן זוכר את ההסתבלטויות האינסופית של שאקיל נגדו אבל כבר בגולדן סטייט מגי ניפץ את הסטיגמה של הטיפש והוכיח שהוא שחקן כדורסל לא רע בכלל.
    הווארד שוב לא קשור בכלל ללברון,הבן אדם היה אפשר לומר מחוץ לליגה כבר והבין שאם הוא רוצה להמשיך לשחק הוא חייב לשנות את ההנהגות שלו ואת המשחק שלו וזה מה שהוא עשה.
    לגבי רונדו אז פה יכול להיות שללברון יש כן חלק בעניין אבל זה נובע לדעתי מהכימיה הוההערכה ההדדית של לברון ושל רונדו.הם מאוד מעריכים אחד את השני וזה נראה גם על המגרש.

    1. זה לא סותר. כל אחד והסיפור הפרטי שלו, ובנוסף יש כנראה איזה ריספקט משמעותי ללברון, שגורם להם לקחת דוגמא ומנהיגות ממנו, וזה עוזר להם להיות טובים ומפוקסים.

      1. עוד המצאות של התאגיד. כל הליגה בטח טובה בזכותו. אין ספק שקלרקסון ביוטה פורח אחרי שנתיים שלמד מלברון. הוא המודל של אינגראהם ובזכות היחס הנוקשה שלו כלפיו אינגראהם למד כדורסל. הכל בזכותו

        1. כשיש לידך כוכב שאתה מעריך, שעובד קשה ומצליח, אתה כנראה מבין שאף אחד לא יקשיב לדרישות שתעלה או בכי שתבכה,
          ברור להווארד שלא ישחקו עליו כשיש את לברון ודייויס. אז הוא מתאים את עצמו.
          אז כן, יש קשר לזה שלברון שם, לא בהכרח שהוא עושה משהו בנידון.

  2. לדעתי הדבר הכי מהותי שניתן ללמוד מהעונה הזאת זה ההבדל בין לברון לבין שחקן טופ 10 אחר בליגה (דוגמת אנטוני דיוויס).
    לברון יאניס והארדן מבודדים בראש רשימת הRPM וwins per 48. העובדה שהלייקרס מתקשים יותר בלי לברון מאשר שהם מתקשים בלי דיוויס.
    לברון (ויאניס) מפרידים את עצמם משאר האנשים ברשימת השחקנים המצטיינים.
    נ.ב : קוואי מבחינתי מכניס את עצמו לרשימה הזאת בקלות בקלות. ועל קרי ודוראנט נדע באמת בשנה הבאה.

  3. תודה רותם,
    שחקני הרוטציה בלייקרס מאד חשובים, לדעתי קוזמה רונדו בראדלי והסנטרים יהיו משמעותיים בפלייאוף. גם פופ וקארוסו (משני צידי המגרש)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט