אימפריות נופלות – סיכום סיבוב הווילד קארד בNFL

מאת צוות הופס פוטבול

הכניע את האימפריה, טנהיל

יוסטון טקסנס 22 – באפולו בילס 19
הבילס וג'וש אלן נראו מצויינים ובלתי ניתנים לעצירה במחצית הראשונה ועלו ליתרון של 13-0 במחצית.
אבל משהו כנראה קרה בחדר ההלבשה של יוסטון  במהלך ההפסקה, כשהקבוצה המארחת הצליחה לעצור את באפולו על שני שערי שדה במחצית השנה ומצידם התעוררו התקפית כשדשון ווטסון לוקח ט"ד אחד בעצמו ומוסר אחד לקרלוס הייד.
הזמן הסדיר הסתים בשוויון כשבאפולו הצליחו להבקיע את שער השדה השני שלהם במחצית עם 10 שניות על השעון.
ג'וש אלן היה הרץ המוביל ההאפולו עם 92 יארד וגם תפס ט"ד אחד ממסירה של התופס ג'ון בראון.
בהארכה שתי הקבוצות נכשלו בהזדמנות הראשונה שלהן ובפוזשן השני שלהם יוסטון הצליחה לנצח עם שער שדה.

שרד את הבילס, ווטסון



ניו אינגלנד פטריוטס 13 – טנסי טייטנס 20
התלמיד על על רבו כשורייבל השתמש בכל טריק שלמד ממאמנו לשעבר כדי להבטיח את הנצחון על הפטריטס בג'ילט סטדיום.
נירידה החדה ברמה של טום בריידי חזרה להתנקם בפטריוטס שלא הצליחו להשיג תפוקה התקפית מול הגנת טנסי.
הפטריוטס נעצרו 3 פעמים מתוך ה5 יארד והסתפקו בשער שדה בסוף המחצית השניה שהיו הנקודות האחרונות שלהם למשחק ועדיין טנסי שמרו על יתרון של נקודה לאורך כל המחצית השניה שבסופה ורייבל השתמש בטריק של בליצ'ק לבזבז זמן  בעזרת ביצוע עבירות. בריידי קיבל את הכדור עם קצת פחות מ25  שניות על השעון. מספיק בשביל קנס אמבק? כנראה שלא, כי המסירה הראשונה שלו בדרייב הסתיימה בפיק 6 שנתן לטייטנס יתרון של 7 נקודות.
הפטריוטס ניסו להשתמש לנצל את בעיטת ההרחקה האחרונה למהלך מסירות אחורה שנכשל בצורה אומללה וטנסי יצאו המנצחים.
דריק הנרי הוכיח שוב שהוא נשק בלתי ניתן לעצירה והשתמש בגופו הענק להגיח ל34 נשיאות 182 יארד וט"ד. טנהיל מסר את הכדור רק 15 פעמים כל המשחק וזה הספיק.
טנסי יפגשו את הרייבנס בסיבוב הבא.

מפלצת, דריק הנרי


ניו אורלינס סיינטס 20 – מינסוטה ויקינגס 26
דרו בריס נראה אבוד ושון פייטון נראה המום  שלושה רבעים מול ההגנה אחוזת הדיבוק של של הויקינגים, כשמינסוטה השתמשה ברגליים הטריות של דלווין קוק הבריא, ובחזרתו של אדם ת'יילן (7 תפיסות ל129 יארד) להפתיע את הקדושים בניו אורלינס.
המשחק התחיל דווקא טוב לניו אורלינס כשההגנה הצליחה לחלץ פאמבל מידיו של אדם ת'ילן ששם אותם בעמדה נוחה, ממנה הצליחו להוציא רק שער שדה.
היה זה דווקא טייסום היל עם דרו בריס על הקוים שהוציא לפועל את המהלך הכי מלהיב של ניו אורלינס במסירה בת 50 יארד לדיונטה האריס שסידרה לסיינטס ט"ד של אלוין קאמרה ל10-3 אבל אז דלווין קוק יצא לעבוד ומינסוטה עלתה ליתרון 13-10 במחצית.
ט"ד נוסף של קוק (24 גיחות ל94  יארד ו2 ט"ד) שם את מינסוטה ביתרון נוח של 20-10 בכניסה לרבע הרביעי, אבל אז בריס התעורר והצליח להוביל דרייב שנגמר בט"ד לטייסום היל ושער שדה 7 שניות לסיום שלח את המשחק להארכה.
שנ איבודי כדור לא אופייניים של בריס (חטיפה ופאמבל) עזרו לויקינגים לשמור את המשחק קרוב.
מינסוטה קיבלה את הכדור ראשונה בהארכה ולא הייתה צריכה הזדמנות נוספת להתקדם  ב9 מהלכים לט"ד ניצחון.

קירק קאזינס

הקדושים המאוכזבים הודחו מהפלייאוף מה שיעזור לנו להנות כנראה מעוד עונה של בריס.מ
מינסוטה עולה לשלב הבא ומטילת לחוף המערבי להתמודד מול סן פרנסיסקו החזקה.

פילדלפיה איגלס – סיאטל סיהוקס 17:9

סביר היה לצפות שהמשחק הזה יתנהל כמו המפגש הקודם בין שתי הקבוצות, בשבוע 12. שתי קבוצות פצועות, מי יותר ומי פחות, שאחת מהן מגיעה אחרי שלושה הפסדים בארבעת משחקיה האחרונים בעוד השנייה ניצחה ארבעה משחקים רצופים כדי לסיים את העונה במאזן 9-7. התחזית של משחק חסר השראה לפרקים ארוכים התממשה, אבל למרות הכל, קשה היה לחזות שהמשחק אפילו יסתיים באותה תוצאה כמו בחודש נובמבר.

המכה של קלאוני בראשו של וונץ הייתה שנויה במחלוקת במקרה הטוב, ובטוח הביאה לנקודת מפנה במשחק – אם כי לא לכיוון הצפוי. ההתקפה של האיגלס החלה סוף סוף לנוע בידיו של ג'וש מקאון, אבל גם אז לא הצליחה לפרוץ את קו השער. מקאון השלים 18 מ-24 ניסיונות המסירה שלו ל-174 יארד, ונתן כל מה שהיה יכול בגיל ארבעים כדי לתת לקבוצה שלו סיכוי להתקדם עוד שלב ולהמשיך את המסע שהתחיל במצב נואש.

אך זה לא היה היום שלו, ולא היום של פילי. ההגנה של סיאטל הפילה את הקווטרבק היריב שבע פעמים. ההתקפה לא שכנעה על לוח התוצאות, אבל כן הצליחה להניע את הכדור, לפחות באוויר. הרצים של סיאטל צברו 19 יארד ב-17 נשיאות, כשווילסון נשא את הכדור ל-45 יארד והוביל את הקבוצה באספקט הזה. ווילסון השלים 18 מסירות מתוך 30 ל-325 יארד, 160 מהם וגם ט"ד לדי. קיי מטקאף (שקבע שיא יארדים לרסיבר רוקי במשחק פלייאוף). מטקאף היה אחראי גם לתפיסה שסיימה את המשחק, כאשר ג'ים שוורץ שלח "בליץ אפס" בדאון שלישי ו-10 עמוק בתוך מחצית המגרש, ושילם על כך פעם נוספת עם כדור מושלם אחרון של ווילסון לידיים של מספר 14.

בשבוע הבא תגיע סיאטל למשחק פלייאוף ראשון בלאמבו פילד מזה שלוש שנים, ויהיה סביר לקבוע שהפעם יהיה לה קשה יותר. פילדלפיה יכולה להיות מאוכזבת אך גאה ממה שהצליחה להפיק מעונה גמורה.

גמר לוונץ את המשחק, קלאוני

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. תודה!
    מעניין לראות את ההבדלים באחוזי החזקת הכדור בין טנסי לניו-אינגלנד. המשחק הרגיש כמו דרייבים ארוכים של הטייטנס שנישאים על גבי הנרי לעוד פירסט דאון ועוד אחד שבלעו את השעון ומנגד נסיונות קצרים ועקרים של הפאטס לחלץ התקפה ראויה. ביליצ,ק קילל כמו מלח מול הטריקים של ורייבל אבל את הטענות שיפנה לעצמו, הוא פשוט טעם את התרופה שהוא רקח. יש מצב שגרונק יחזור לדהור בשנה הבאה לעוד סיבוב אחרון?

  2. האיבוד הראשון של בריס היה פאנטרספשן כך שאין איתו שום בעיה הפאמבל לקראת הסוף לעומת זאת היה סיפור אחר לחלוטין ובאמת לא אופייני.
    טייסום היל היה ענק עבור הסיינטס ומגיעה מילה טובה לקירק קאזינס שמקבל המון ביקורת על אי הופעה ברגעים קריטיים והפעם הגיע בגדול

    1. הבעיה באיבוד של בריס היא שהוייקינגס סגרו היטב את כל הסקרינים והסלאנטים לתומס שהוא כל כך אוהב, ובעצם איתגרו אותו לנצח אותם בעומק. העובדה שנחטף ועוד בכדור קצר מדי גרמה להם לנטוש את האפשרות הזאת בהמשך.

    2. היל היה ענק, ועדיין, הוא נהדר בתור טריק פלייר בקבוצה שיודעת להשתמש בו. לא הייתי לוקח אותו להיות ק.ב פותח בקבוצה שלי

  3. הבילס נראו כאילו הם לא יכולים להפסיד וטקסאנס נראו גמורים עד שג'יי ג'יי וואט הפך את המומנטום בסאק על אלן בדאון שלישי ברדזון. מכאן הכל התהפך. למי ששכח וואט היה פצוע בחצי העונה השני ועשה מאמצים אדירים כדי לחזור לפלייאוף.
    נשמה.

  4. ועוד מישהו שמגיעה לו מילה חמה. הראש של ג'וש מקאון כבר היה מחוץ למשחק אבל הנסיבות החזירו אותו וטוב שכך. בגיל 40 רואה מגרש בפלייאוף לראשונה – מזל טוב.

  5. באפלו נראו לא קבוצה טובה גם במחצית הראשונה כשהובילו. ג'וש אלן נתן מה שהוא יכול וכנראה שהוא לא יכול למסור ט"ד אחד בפלייאוף. גם יוסטון לא הרשימו ובלי DE מבוגר שחזר מוקדם מדי מפציעה (טירוף, זה יכול להתנקם בו) נראה שהם לא היו מנצחים. קבוצה סופר אנדראצ'יברית שאני לא רואה סיכוי וחצי סיכוי שתפריע לצ'יפס להתקדם לגמר החטיבה.
    .
    מי שכן מרשים כבר כמה זמן הם הטייטאנס, למרות ההפסד ליוסטון במחזור ה 15. אני לא יודע אם הם יעברו את הרייבנס אבל הם לא יעשו להם חיים קלים. הגנת הריצה הטובה ביותר שנשארה בשטח (יחד עם הניינרס) והתקפה אפקטיבית.
    .
    סיאטל באו לעשות את העבודה מול האיגלס שאיכשהו התפלחו למעמד וזה מה שעשו. לא פחות מזה ובטח שלא יותר. לא רואה אותם מתקדמים מעבר לפאקרס אבל עם ווילסון, לך תדע.
    .
    המשחק של הסיבוב הזה היה בניו אורלינס ומייק זימר נתן נוקאאוט לפייטון ולסיינטס שאצל רובנו היו מסומנים להגיע לסופרבול. הדיפנסיב של מינסוטה מאוד הרשים ובכלל זו קבוצה מאוד ממושמעת ועם התקפה מגוונת. לא נראה לי שזה יספיק מול הניינרס אבל גם פה – לך תדע.
    .
    הימור שלי – בסיבוב הראשון ראינו 3.5/4 נצחונות חוץ, בסיבוב הבא נראה 4/4 נצחונות בית, אולי 3/4 אם מינסוטה ינצלו את המומנטום.

  6. ניצחון של מייק זימר וסטפנסקי. פשוט ניהול משחק מושלם. היכולת הזו של מאמנים, בזמן שכולם תולשים שערות, ממררים בבכי, להישאר רגועים ולקחת החלטות גורליות בכזה קור רוח משאירה אותי המום כל פעם מחדש..
    אה, והמסירה הכי גדולה של קאזינס גם עזרה..

  7. את האיגלס ראיתי בבאר ספטורט באטלנטה שהוא לאוהדי פילדלפיה. הם כמובן טוענים שהפציעה של הקוורטרבק היתה פלייגרנט. הפטס? ביליצ'יק התלונן על הטריק שהוא המציא נגד הג'טס, לקחת DELAY OF GAME אחד אחרי השני וכל פעם לקצר את המשחק ב-30 שניות. בפרצוף של בריידי ראיתי מין ייאוש מהקבוצה. האם ימשיך לשחק? באותה קבוצה?

    1. היה על זה דיון ארוך ברשתות, בעיקר בין הקווטרבקים (לשעבר) ליתר השחקנים, כשאף צד לא מצליח לשכנע את השני.
      .
      כן היתה הרגשה אתמול שסיאטל שיחקו קצת יותר מלוכלך, אבל אני בספק אם אפשר למנוע את הפציעה של וונץ'.

  8. היה סיבוב מצוין ואיכשהו כל הקבוצות נראות שתי רמות מתחת לאלו שיפגשו בשבוע הבא. ההגנה אחוזת הדיבוק של הוייקינגס הרשימה אותי בגדול בעיקר כי הם אמורים היו להיראות ככה כבר שנתיים וזה לא ממש קרה

    1. מצד שני הסיינטס-ויקינגס היה אמור להיות המשחק הכי בטוח וודאי בפוסט סיזן ותראהמה קרה..גם הרייבנס יכולים לעוף. Any given Sunday כפי שהאמירה הידועה אומרת.

        1. הניינרס סתמו פה אחר פה לאורך העונה הסדירה. אני באופן אישי טר ם ראיתי הגנה כל כך אתלטית, מתואמת ודורסנית. כולם שם אינטליגנטים, חזקים ועם אפס גרם שומן. פנתרים. אני מרגיש שיהיה קרב חפירות והתש ה למרות האופי ההתקפי של הקבוצות. הבועטים יהיו פאקטור במשחק..

  9. ועכשיו בריידי במסר לאוהדים : "I still have more to prove"
    זה מדהים: הספורטאי המעוטר ביותר בספורט , שכבר נמצא עמוק בקונצנזוס של הטוב ביותר אי פעם בעמדת ה QB ובכלל עדיין מרגיש שיש לו מה להוכיח. בעיניי זה תמצית התחרותיות תמצית העל אנושיות והמושלמות שלו

    רק להזכיר מה שאמר לברון לפני שנתיים שלוש "?seriously, what do I have to prove" …
    הוא לא פחות תחרותי מבריידי (טוב נו… אולי קצת) הוא פשוט מרוצה מעצמו יותר מידי (וח*** של בן אדם… כנראה)

  10. אכן זכינו לחיות ולהיות עדים לימים של בר ידי, מסי ורונאלדו. ספק אם אי פעם מישהו יצליח לשזחר את היכולות הפנומנליות הללו לאורך זמן (פאקינג עשור ועוד) ואת המספרים.

    אה, אני גם זכיתי לראות את רנדי מוס משחק.

    (ואת שלום תקווה, אבל זה כבר סיפור אחר…)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט