רוחות של שינוי – סיכום חצי עונה ביורוליג / עמיחי קטן

בשבוע שעבר שוחק המחזור ה-17 של היורוליג, שהוא המחזור הנועל של הסיבוב הראשון, ועוד 17 מחזורים לפנינו בעונה הסדירה. לקראת המחזור ה-18 זהו זמן טוב לעשות עצירה קטנה כדי לתת לכל אחת מהקבוצות תעודת מחצית ולחלק תארים אישיים (כתבה נפרדת של שי בוקר על מכבי תצא בהמשך).

ננסה לעקוב אחרי המצב הכללי והמומנטום של כל קבוצה, להשוות את המצב הנוכחי אל הציפיות המוקדמות ולסמן ציפיות להמשך של אותה קבוצה. במבט כללי על הליגה ננסה לדון בכמה תופעות מעניינות שקיימות העונה ונבחר חמישיות ותארים אישיים עד כה. רק נזכיר שאל הפלייאוף (מה שהיה פעם ההצלבה וכיום השם לא רלוונטי כי יש רק ליגה אחת ולא מצליבים בין בתים שונים) עולות 8 קבוצות לסדרת הטוב מ-5 ו-4 המנצחות עולות לפיינל-פור. הישארו עמנו…

סיכום לפי קבוצות:

אנאדולו אפס:
מאזן: 14- 3
רצף נוכחי: 2 ניצחונות.
ביחס לציפיות בהתחלה: הציפיות אצל סגנית אלופת אירופה היו להמשיך להתבסס בצמרת העליונה והפעם אולי לעשות צעד קדימה. הובלת הטבלה כעת היא בהחלט צעד חיובי בכיוון.
במשפט או שניים: אנאדולו ממשיכה במה שהתחילה בעונה שעברה, והיא אחת מהמועמדות המובילות לזכייה ביורוליג השנה. לארקין כרגע השחקן הטוב ביותר באירופה והקבוצה מגוונת ומלאה קלעים, ובראשם מיצ'יץ' הנהדר, שעושים את העבודה.
ציפיות להמשך: צמרת עליונה עם עדיפות למקום ראשון במיוחד כרגע כשיש 3 קבוצות מעל כל השאר.

ריאל מדריד:
מאזן: 14- 3
רצף נוכחי: 12 ניצחונות.
ביחס לציפיות בהתחלה: הציפיות היו לשמור על מקום גבוה בצמרת ועל המעמד כאחת מהטובות ביבשת, והדבר נעשה היטב.
במשפט או שניים: פתיחת העונה הייתה מגומגמת וריאל היו במרחק שלשה של קארול על מכבי מ-4 הפסדים ב-5 המשחקים הראשונים, אבל מאז הם עם תריסר ניצחונות רצופים, וקשה לראות מי יכול לעצור אותם כרגע.
ציפיות להמשך: להמשיך כך. מותר גם להפסיד פעם בכמה זמן כשלא מדובר בפיינל-פור.

ברצלונה:
מאזן: 13- 4
רצף נוכחי: הפסד אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: אחרי כמה שנים קשות הקטלונים החליטו לפתוח את הכיס כדי לשנות את הסיפור, ובינתיים הרכש המרכזי מירוטיץ' עושה את העבודה. ברצלונה פחות או יותר הבטיחו תיקון לשנים הקשות, ועכשיו הגיע הזמן לצעד הבא.
במשפט או שניים: ברצלונה נמצאת רשמית בחבורת הצמרת של היורוליג העונה.
ציפיות להמשך: הצעד הבא הוא התבססות במקום שמוביל לביתיות ומשם הלאה אל הפיינל-פור.

מכבי ת"א:
מאזן: 11- 6
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
ביחס לציפיות בהתחלה: הציפיות היו לחזור לפלייאוף, ובינתיים התוצאות עושות זאת בגדול, למרות מכת פציעות יוצאת דופן.
במשפט או שניים: מכבי מושלמת בבית העונה (8- 0) וזה מסייע לה להיות בעמדה מצוינת לקראת המשך העונה, בתקווה ששחקני הרכש יצליחו להשתלב ושמכת הפציעות תירגע קצת.
ציפיות להמשך: בעיקר לא לקרוס עם הפציעות ולשמור על מקום בטוח בפלייאוף.

צסק"א מוסקבה:
מאזן: 11- 6
רצף נוכחי: הפסד אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: צסק"א תמיד מתיימרת להיות מאריות היבשת, ורק פעם אחת מאז 2002 החמיצו הרוסים את הפיינל-פור (2011), אבל הפעם נראה שזה יהיה יותר קשה, בעיקר אחרי הפציעה מסיימת העונה של קלייבורן, וכעת הכל מונח על כתפי מייק ג'יימס.
במשפט או שניים: צסק"א פחות טובה משנים עברו, אבל עדיין מאוד מרתיעה ונמצאת עדיין בעמדה טובה לקראת ההמשך.
ציפיות להמשך: לאיים קצת יותר על שלושת המובילות, ואז להגיע לפיינל-פור.

פנאתנייקוס:
מאזן: 10- 7
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: פאו הלכו צעד אחורה בתחילת העונה ונדמה היה שהם יסתפקו בפלייאוף, אבל אז הוחזר פיטינו ופתאום יש יותר ציפיות, בעיקר מהמאמן שמכיר היטב את המושג "פיינל-פור".
במשפט או שניים: הסגל של פאו הוא הטוב ביותר שלהם בשנים האחרונות, והמאמן מתאים מאוד לקבוצה ולאופי היווני בכלל, כך שהשיפור בתוצאות לא מפתיע. קלאת'ס ממשיך בשלו, והצוות המסייע נראה טוב.
ציפיות להמשך: לאיים יותר על הצמרת ולשאוף להפתיע.

מילאנו:
מאזן: 9- 8
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: הרכש של אלוף אירופה (רודריגס), סגן אלוף העולם (סקולה) והעוזר הבכיר של פופ (מסינה) יצרו הרבה ציפיות, ועד לפני חודש וחצי העסק תפקד נהדר, אבל אז רצף הפסדים מפתיע פגע משמעותית.
במשפט או שניים: רודריגס וסקולה התרגלו להיות ליד עוד שחקנים טובים, אבל במילאנו הם צריכים לקחת יותר על עצמם. לפלייאוף זה אמור כרגע להספיק, אבל עבור מעבר לזה הם כנראה צריכים יותר מהצוות המסייע.
ציפיות להמשך: לחזור לצמרת ולא להסתבך במאבקי עלייה.

הכוכב האדום:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי: 3 ניצחונות.
ביחס לציפיות בהתחלה: בפתיחת העונה האדומים סומנו כאחת מהקבוצות החלשות, והפתיחה הייתה בהתאם, אבל בשבועיים האחרונים הם נכנסו למומנטום חיובי ונכנסו למרכז הטבלה.
במשפט או שניים: ההגנה והביתיות שומרים על הסרבים במקום טוב באמצע.
ציפיות להמשך: להיות חלק ממאבק העלייה לפלייאוף.

חימקי מוסקבה:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
ביחס לציפיות בהתחלה: הושקע הרבה בבניית צוות מסייע ליד שבד כדי להיות לפחות בטופ 8. בשלבים מסוימים זה נראה טוב, אבל לא מספיק כרגע.
במשפט או שניים: הרוסים לא מצליחים להתקדם לצמרת ושבד ממשיך לזרוק המון.
ציפיות להמשך: התקדמות לכיוון הצמרת ומאזן חיובי לפחות.

ולנסיה:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי: 2 ניצחונות.
ביחס לציפיות בהתחלה: על הנייר אחת הקבוצות החלשות ביורוליג, אבל הספרדים מפתיעים לטובה והצליחו להגיע לאמצע.
במשפט או שניים: פתיחת העונה הייתה מאוד רעה, בהתאם לציפיות, אבל ולנסיה הוכיחו בתקופה האחרונה שהם קבוצת יורוליג מכובדת.
ציפיות להמשך: לשמור על המקום באמצע ולנסות להגיע שוב ליורוליג דרך הליגה.

וילרבאן:
מאזן: 8- 9
רצף נוכחי: הפסד אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: הציפיות היו לתת הופעה שתכבד את הכדורסל הצרפתי. כל ניצחון בערך הוא בונוס.
במשפט או שניים: הצרפתים מצוינים במשחקי הבית וזה סידר להם מאזן די טוב.
ציפיות להמשך: להמשיך כך.

באסקוניה:
מאזן: 7- 10
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: הבאסקים רואים בעצמם מועמדים לפלייאוף, אבל הם פתחו את העונה רע, כולל 2 תבוסות ענק, אחת מהן ביתית למכבי.
במשפט או שניים: פתיחת העונה הייתה לא טובה וכעת יש התאוששות קלה, כולל ניצחון על ברצלונה.
ציפיות להמשך: לחזור למאבק על הפלייאוף.

אולימפיאקוס:
מאזן: 6- 11
רצף נוכחי: 3 הפסדים.
ביחס לציפיות בהתחלה: היוונים נמצאים במצב לא ברור בכלל אחרי המשבר מול הליגה המקומית, וזה השפיע משמעותית על המצב ביורוליג, כמו גם חילופי המאמנים המוקדמים כאשק דיוויד בלאט פרש ועבר לייעוץ מקצועי לניקס.
במשפט או שניים: אולימפיאקוס כרגע רחוקים מהפלייאוף והמשבר הוא הרבה מעבר לעניין המקצועי. לפחות הם תחרותיים לרוב.
ציפיות להמשך: לסיים את העונה בכבוד.

פנרבחצ'ה:
מאזן: 6- 11
רצף נוכחי: ניצחון אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: ללא ספק אכזבת העונה. אלופת 2017 וחברת צמרת קבועה בשנים האחרונות שהחתימה את ננדו דה-קולו, אולי הגארד הטוב באירופה בשנים האחרונות, אבל העסק בינתיים מפורק לחלוטין, כולל תצוגה של 55 נקודות בלבד ביד-אליהו והפסד ביתי לזניט.
במשפט או שניים: לא ברור מה קורה בפנר ולא ברור האם ואיך הם יוכלו לצאת מזה. לפחות המאזן טיפה השתפר לאחרונה.
ציפיות להמשך: להתאושש ולחזור לפחות למאבק על העלייה לפלייאוף.

באיירן מינכן:
מאזן: 6- 11
רצף נוכחי: 3 הפסדים.
ביחס לציפיות בהתחלה: הגרמנים היו קרובים להעפלה לפלייאוף בעונה שעברה ורצו להמשיך בהתקדמות, אבל רצף ההפסדים האחרון גרר אותם אחורה.
במשפט או שניים: באיירן משחקים מאוד לאט ומאוד תלויים בגרג מונרו. בדרך כלל זה לא מספיק לניצחונות.
ציפיות להמשך: לחזור למרכז הטבלה.

ז'לגיריס קובנה:
מאזן: 5- 12
רצף נוכחי: 2 ניצחונות.
ביחס לציפיות בהתחלה: הסגל לא שווה יותר מזה, אבל בשנתיים הקודמות שאראס חולל ניסים, כולל מקום שלישי ב-2018, וכרגע זה לא הולך.
במשפט או שניים: ז'לגיריס מפסידים המון משחקים צמודים, אבל התחושה היא שהם לא ברמה של השנים הקודמות, בהן הם נכנסו לכושר במאני-טיים. בכל זאת, אי אפשר לזלזל באפשרות הזאת.
ציפיות להמשך: לנצח יותר משחקים צמודים ובכלל.

אלבה ברלין:
מאזן: 5- 12
רצף נוכחי: הפסד אחד.
ביחס לציפיות בהתחלה: אלבה רצו למצוא את עצמם במרכז הטבלה, או לפחות בעמדה טובה לכיוון המרכז, אבל כרגע הם נמצאים בקצה התחתון של הטבלה, למרות שהם מובילים את היורוליג באסיסטים.
במשפט או שניים: ההתקפה טובה, אבל ההגנה לא. ביורוליג לרוב הגנות מנצחות, וזה מה שמראה המאזן של אלבה.
ציפיות להמשך: להשתפר בהגנה וזה ישפר גם את המאזן הכללי.

זניט:
מאזן: 4- 13
רצף נוכחי: 2 הפסדים.
ביחס לציפיות בהתחלה: הנציגה הרוסית השלישית הגיעה למפעל על תקן האחת שלא מספיק ברמה, אבל למרות המקום האחרון הם הראו לפרקים יכולת ראויה עבור קבוצת יורוליג.
במשפט או שניים: זניט רחוקים מיציאה מהתחתית, אבל הם מדי פעם משיגים תוצאות יפות.
ציפיות להמשך: להשיג כמה שיותר הופעות מכובדות ותוצאות יפות.

תופעות העונה:

שינויים משמעותיים בצמרת – מאז שהיורוליג עבר לפורמת הנוכחי של ליגה אחת של כל הקבוצות עד לרבע הגמר היו 3 קבוצות שבלטו מעל כל היתר – פנרבחצ'ה אלופת 2017, ריאל מדריד אלופת 2018 וצסק"א מוסקבה אלופת 2019. בכל עונה קבוצה אחרת הייתה הרביעית בפיינל-פור. העונה הסיפור שונה לחלוטין, כאשר ברצלונה ואנאדולו הן חברות של קבע בצמרת העליונה, בזמן שצסק"א צמודה למכבי ת"א במקומות 4-5 ופנרבחצ'ה היא בכלל קבוצת תחתית כרגע. רק ריאל מצליחה לשמור על מקומה קרוב לפסגה.

אין קבוצות לא ברמה – באופן היסטורי היורוליג הכיל תמיד קבוצות שנמצאות שם "בטעות" או כתוצאה מהישג בעונה שעברה שלא רלוונטי העונה, ובפורמט החדש זה בלט הרבה יותר, כי הן לא הודחו אחרי 10-14 משחקים. קבוצות כמו בודוצ'נוסט (2019), דרושאפקה (2019), גראן קנאריה (2019), חימקי (2019), אנאדולו (2018), מילאנו (2017) וקאזאן (2017) סיימו עם כמות ניצחונות חד-ספרתית מתוך 30 משחקים, ויותר מדי קבוצות סומנו ככאלו שבכלל לא ברמה של היורוליג. עד כה, נראה שזניט היא המועמדת היחידה בקטגוריה הזאת, אבל גם היא נראית כמו קבוצת יורוליג לגיטימית, גם אם פחות טובה מאחרות, וזה דווקא למרות הרחבת הליגה. בהחלט סימן חיובי עבור היבשת הישנה.

עבירות ל-3 זריקות עונשין – המהלך המוכר לשמצה מה-NBA הגיע העונה גם ליבשת הישנה, והשופטים נותנים לשחקנים הזדמנויות ל-3 זריקות עונשין. ראינו את לארקין, פרדט ודורסי משתמשים בזה, אבל כמו בליגה הטובה בעולם הנהנה העיקרי הוא ג'יימס, אם כי כאן לא מדובר בג'יימס הארדן, אלא בגרסת היורוליג שלו – מייק ג'יימס שזכה העונה כבר לכמה שריקות כאלו, כולל פעמיים ביד-אליהו לדוגמא.

תארים אישיים:

חמישייה שנייה:
ניק קלאת'ס (פנאתנייקוס) – 14.3 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 9.1 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 29.7% לשלוש, 50.5% אפקטיבי – קלאת'ס ממשיך להנהיג בגאון את פנאתנייקוס אל הצמרת וממשיך להוביל בפער משמעותי את טבלת האסיסטים.
אלכסיי שבד (חימקי מוסקבה) – 20.9 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 30.9% לשלוש, 45.4% אפקטיבי, 91.6% מהעונשין. שבד עדיין קולע הרבה באחוזים לא כל כך טובים ומוסר הרבה אסיסטים, אבל גם המון איבודים. הפעם הקבוצה לידו חזקה יותר משנים קודמות, וגם המאזן משקף את זה, ובכל זאת שבד מעט יעיל יותר מאשר בעונות הקודמות.
מייק ג'יימס (צסק"א מוסקבה) – 20.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים, 47.6% לשלוש, 56.4% אפקטיבי. ג'יימס עשה את השדרוג המקצועי העונה כשהגיע לצסק"א ומהר מאוד גילה שבלי קלייבורן המון מונח על כתפיו. עד כה הוא עומד בלחץ וצסק"א נשארת בצמרת, בזמן שהוא שיפר את היעילות שלו משנים עברו.
אנטוני רנדולף (ריאל מדריד) – 13 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 0.4 אסיסטים, 50% לשלוש, 64.7% אפקטיבי. רנדולף הוא חור שחור בהתקפה שמוסר רק טיפה יותר אסיסטים מסנדי כהן למשל, אבל היעילות שלו מאוד מרשימה, והאחוזים נפלאים.
אות'לו האנטר (מכבי ת"א) – 10.4 נקודות, 5.9 ריבאונדים, 0.9 אסיסטים, 64.8% ל-2, 63.1% אפקטיבי, 78.8% מהעונשין. האנטר הוא המניה הבטוחה של מכבי בשני צידי המגרש. מחזיק לבד את הקו הקדמי של מכבי כבר תקופה ארוכה, ועושה זאת בהצלחה. היה מועמד גם לתואר השחקן השישי ולתואר שחקן ההגנה, אך שם הקדימו אותו אחרים.

חמישייה ראשונה:
שיין לארקין (אנאדולו אפס) – 20.2 נקודות, 3.2 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 50% לשלוש, 65.7% אפקטיבי. – לארקין הוא השחקן הטוב ביותר של הקבוצה הטובה ביותר. עד כאן בינתיים.
סקוטי ווילבקין (מכבי ת"א) – 16.3 נקודות, 2 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 45.9% לשלוש, 63.6% אפקטיבי. ווילבקין מוכיח מנהיגות בהתקפת מכבי ומוביל קבוצה שעיקר חוזקה בהגנה גם לצמרת ההתקפית של אירופה. מכבי השכילה להוריד מעל גבו את ניהול המשחק בתחילת העונה והוא נכנס לכושר קליעה נפלא ממנו הוא עדיין לא יצא, וכעת הוא מוביל את הליגה בשלשות. גם בשאר תחומי המגרש הוא מצוין כמו למשל בחטיפות (מדורג 7 ביורוליג) ובהגנה בכלל שנראית לגיטימית העונה.
וסילי מיצ'יץ' (אנאדולו אפס) – 14.2 נקודות, 2.6 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 39.8% לשלוש, 56.6% אפקטיבי. מיצ'יץ' הוא הנציג השני של מוליכת הטבלה בחמישייה. הוא מדורג 4 באסיטסים למשחק ו-11 בנקודות, והרבה פעמים הוא מאפשר ללארקין לנוח ולוקח הרבה על עצמו.
ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה) – 18.8 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 30.2% לשלוש, 56.1% אפקטיבי. מירוטיץ' מדורג 5 בנקודות ו-3 בריבאונדים ומוביל את ברצלונה חזרה לצמרת אחרי כמה שנים שחונות. האחוזים מחוץ לקשת עדיין לא שם, וכל אירופה חוששת מהיום שמירוטיץ' גם יתפור שלשות באחוזים שהוא מכיר.
וולטר טבארס (ריאל מדריד) – 6.2 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים, 1.9 חסימות, 71% ל-2, 69.8% אפקטיבי. טבארס מדורג ראשון בחסימות בפער עצום (0.7 יותר מהבא בתור), מוביל גם באחוזים מהשדה, ומדורג 5 בריבאונדים. הסטטיסטיקה האישית שלו סובלת מהרוטציה של פאבלו לאסו, אבל כיום מדובר בגבוה הטוב ביותר באירופה.

MVP:
שיין לארקין (אנאדולו אפס) – 20.2 נקודות, 3.2 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 50% לשלוש, 65.7% אפקטיבי. לארקין מוביל את אירופה במדד ושני רק לשבד זורק המון בנקודות למשחק, שני למייק ג'יימס בסחיטת עבירות ובזריקות עונשין, ושני לווילבקין בכמות השלשות שמצאו את הרשת. לארקין גם שבר העונה את שיא היורוליג בנקודות למשחק והעמיד אותו על 49 במשחק שהסתיים במדד אישי של 53 עבור לארקין. הוא העומד באופן בלעדי מאחורי אנאדולו כסגנית אלופת אירופה, מוליכת הטבלה כרגע, ואולי גם המועמדת המובילה לתואר העונה.

זאת הייתה בחירה די צפויה

שחקן ההגנה:
יובל זוסמן (מכבי ת"א) – 5.8 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים, 1 חטיפות, 27.8% לשלוש, 47.1% אפקטיבי. זוסמן הוא אולי בחירה קצת מפתיעה, אבל ייתכן שמדובר בשומר אחד על אחד הטוב ביותר באירופה, והוא מחזיק בנתוני הגנה מרשימים ביותר, כמו רייטינג הגנתי של 85.9, והוא מדורג חמישי בקטגוריה הזאת, או האחוזים הנמוכים שקולעים שחקנים עליהם הוא שומר.
ניקח כמה דוגמאות – מייק ג'יימס – 1/6 מהשדה ב-11:18 דקות משותפות, ננדו דה-קולו – 2/3 מהשדה (מנעו ממנו לזרוק) ב-16:48 דקות משותפות ו-3 איבודים. בצד ההתקפי יש לזוס עוד הרבה על מה לעבוד, ויש שם הרבה תנודות במשחק של יליד 1998, כפי שמעיד שמו, אבל הגנתית הוא כבר עכשיו בטופ האירופאי.

שחקן ההגנה בפעולה. הפעם כנראה שהצלחתי להפתיע…

השחקן המשתפר:
יאניס טימה (חימקי מוסקבה) – 13.7 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 44.5% מהשדה, 38.1% לשלוש.
טימה קלע בעונה שעברה 3.4 נקודות למשחק באולימפיאקוס, וכעת הוא דמות משמעותית מאוד בצוות המסייע של שבד, והרבה בזכותו חימקי היא לא רק כמה זריקות לוקח שבד בכל משחק. הסטטיסטיקה מראה קפיצה של פי 3 או 4 בנתונים, ואין הרבה ברירה, אלא להעניק לטימה את התואר.

אפילו טימה בעצמו לא ציפה לשדרוג כל כך משמעותי

השחקן השישי:
זאק לידיי (ז'לגיריס קובנה) – 11.7 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 23.5% לשלוש, 47.6% אפקטיבי, 88.4% מהעונשין. לידיי פתח בחמישייה ב-6 משחקים העונה, בהם הוא רשם 9.3 נקודות. לעומת זאת, ב-11 משחקים בהם הוא עלה מהספסל העלה אקס גלג"ל את מאזן הנקודות שלו ל-13 למשחק. לידיי מרגיש כרגע נוח יותר לפתוח על הספסל ולעלות אחרי כמה דקות ולנצל את מחליפי היריבה או את העייפות כדי לייצר נקודות. לידיי הוא גם השחקן שנחסם הכי הרבה פעמים – 1.2 למשחק, אבל אין לי מושג מה זה אומר, אז אין למשפט הזה פואנטה.

זאק לידיי בתקופתו כגלג"ל (גליל גלבוע אם מישהו תהה לעצמו)

מאמן העונה:
יאניס ספרופולוס (מכבי ת"א).
גם השיפור המשמעותי במכבי ביחס לשנים עברו, אבל בעיקר המנהיגות ורוח המפקד שלו, והחיבור היוצא דופן שלו עם הקהל, הם אלה שמעמידים את מכבי כרגע בצמרת הליגה ומעניקים לספרופולוס את התואר הזמני הזה. מבחינה טקטית רואים במכבי הרבה דברים מעניינים, בעיקר בהגנה, אבל מכבי היו זקוקים להרבה יותר מזה, והצהובים מצאו את האיש שלהם.

ספרופולוס מטריף את הקהל ביד-אליהו כרגיל

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. וואו חיים, השקעה מטורפת וכתבה מאוד טובה.
    אני כמעט ולא עוקב אחרי היורוליג, אבל העונה עם ההצלחה של מכבי התחלתי לראות קבוע כל חמישי את המשחקים של מכבי(יודע שיש לפעמים עוד משחק בשבוע שאני לרוב מפספס).
    עשית לי ממש סדר בקבוצות שזה נהדר, מה שכן הייתי שמח לדעת כמה עולות לפליאוף? על פניו הגיוני שיעלו 8 ואז כל מנצחת תגיע לפיינל פור.

    מכבי באמת חסרת מזל עם כל הפציעות שיש לה, וההפסד בשבוע שעבר לקובנה של שאראס היה מאוד מתסכל, ואני מקווה שהיום מול אלבה ברלין הם יתקנו את זה.

    לגבי לארקין – בניקס הוא לא הראה יותר מידיי, אבל אני חייב לומר שהסטט שלו נהדר וגם זה מאוד בולט שהוא התפתח פיזית מאוד יפה, הבחור הוסיף לעצמו מסה רצינית.

  2. אתה מפציץ היום…
    אני מאד מסכים איתך שמרגישים רמה יותר טובה (או הפרשי רמות פחות גבוהים) העונה מה שהופך את חווית הצפיה למוצלחת יותר ומוסיף עניין.

  3. עם כל חיבתי לוילביקין- מייק גיימס לפניו בחמישיה הראשונה- קולע 4 נקודות יותר- באחוזים טיפה יותר טובים- עם מאזן זהה.
    אה ומוסר כמעט אסיסט יותר. ושניהם "סוחבים" את הקבוצה שלהם. אין סיבה בעולם שמייק גיימס לא לפניו.
    3 הגאדים הכי טובים כרגע זה- לארקין, גיימס, וילביקין.
    ולכן וגם עפ הסטט גיימס צריך להכנס לפניו.

    1. 2 הבדלים.
      1. האחוזים של ווילבקין בתוך הקשת טובים יותר משמעותית וכתוצאה מכך גם האפקטיבי.
      2. ווילבקין מוביל קבוצה פחות טובה על הנייר לאותו מאזן.

  4. חיים תודה רבה פוסט מצויין ובחירות נכונות .
    בגדול .
    לדעתי אם מכבי תתאזן בפציעות היא הרביעית לפיינל פור ויהיה לה מה להגיד שם .
    אלו 4 הקבוצות שדרגה מעל כולם .
    מכבי בהחלט שייכת לרביעיה זו אך התנאי לכך הוא הרכב מלא .
    שימו לב שמכבי שיחקו נגד 3 הגדולות בחוץ .
    התחזית שלי .
    הרביעייה הראשונה תישאר בסדר זה או אחר .
    5-6 יישארו צסקא ופאו אך אם מכבי בריאה היא תפתח פער עליהם .
    אני מסרב להאמין שפנרבחצה לא תעשה פליאוף היא תסיים שביעית להערכתי
    מילאנו ,חימקי אולי גם באסקוניה ואולימפיקוס יאבקו על הכרטיס האחרון לפליאוף.
    וילרבן והכוכב יסוגו אחורה
    קובנה מינכן אלבה וזניט לא יהיו בתמונת המאבק
    ולנסיה מסוגלת להפתיע ואפילו לעשות פליאוף.
    אם אחת מהשלישייה הראשונה דהיום לא תגיע לפיינל פור זה רק בגלל קמבק כמו שהשועל עשה לא פעם.
    הקבוצה בעיני מכבי
    האכזבה פנרבחצה
    המאמן יאניס
    השחקן לארקין ( וולביקין בפודיום )

  5. תודה רבה חיים, פוסט נהדר – הפצצת.
    התואר שאני הכי אוהב שחילקת זה שחקן ההגנה – זוס אחד השחקנים האהובים עליי במכבי והוא מוכשר באופן מטורף הגנתית.
    לדעתי קמפאצו צריך לקבל אזכור של כבוד באחת מהחמישיות (או אפילו לשחקן ההגנה) – בהגנה הוא בברלי של אירופה, ובהתקפה אין לו השוואה, הוא פשוט קוסם על הפארקט עם ניהול משחק מדהים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט