אינסיידר: 'הכפפה' לא תחבוט – רק תעקוץ טיפונת/ גארי פייטון בהיכל (תרגם אסף א.)

גארי פייטון הממותן מתכונן בשקדנות לרגע הגדול

 

(מאמר מהאינסיידר בתרגומו של אסף א. )

אתה לא נהיה לי רכרוכי כאן, נכון?

גארי פייטון צוחק.

"טוב, אתה יודע," הוא אומר, "גם זה קורה."

לא לפייטון בכל אופן. לא ל'כפפה'. לא לשחקן שהמאיס את החיים על יריביו בשני צידי המגרש בדרך שמעט רכזים בהיסטוריה של ה-NBA הצליחו לעשות.

בהחלט לא לחבר החדש הנכנס בשערי היכל התהילה.

"אנשים חייבים להבין שאני כבר בן 45," הוא אומר. "אתה מדבר על התקופות בהן הייתי בשנות ה-20 וה-30 שלי. זה מה שעשיתי כדי להיות מי שאני היום, וזו הסיבה שאני נכנס להיכל התהילה, כיוון שזו הדרך בה שיחקתי כדורסל. זה מה שהכניס אותי לליגה ולהיכל וכך השגתי את הנתונים הסטטיסטיים הטובים בהם אני מחזיק".
הוא ממשיך: "האנשים מבינים. הם אומרים משהו כמו, 'כן, אנחנו מבינים. זה היה הלך הרוח שלך. לא היינו אוהבים אותך אם לא היית הבן אדם הזה. השארת חותם ב-NBA, וזה היה הסמל המסחרי שלך.' אני מעריך את זה וזה מה שרציתי. רציתי ליצור לי סמל מסחרי שלפיו יזכרו אותי."

'המשימה הושלמה'."

ביום ראשון ב-14:00 בספרינגפילד, מסצ'וסטס. יוכרז גארי פייטון כחבר החדש בהיכל התהילה, והוא יעשה זאת כשם הגדול ביותר הנכנס לרשימה המכובדת בשנת 2013. עם תדמית ללא דופי. פקטור מאיים בהתקפה, בין אם על ידי קליעה או מסירה, ושומר שעשה את המוות ליריביו. עם 17 עונות משחק, 9 הופעות אול-סטאר וחבר חמישיית ההגנה של העונה 9 עונות ברציפות. וזאת עם 81 ק"ג בלבד המתפרשים על 1.93 מ'.

אבל עכשיו הוא מדבר על כל הדברים הנחמדים שיאמר בנאום הכניסה להיכל.

 

 

"זה לא גארי פייטון החדש"  הוא אומר ללא רטינה בקולו, "זה גארי פייטון נחמד יותר ועדין יותר שתמיד היה שם, אם כי נסתר מעיני הציבור."

הוא מצפה במיוחד להודות להוריו בנוכחותם. למאמניו מהתיכון ומהקולג', וגם לאחד ממאמניו הראשיים בליגה, ג'ורג' קארל. העתיד להיות בטקס גם הוא.

פייטון בחר בג'ון סטוקטון ששיחק בתקופתו ובג'ורג' גרווין שהיה אליל נעוריו, כמנחים שיכריזו על בחירתו. הוא העריץ את סטוקטון כשחקן והעריך את החברות ביניהם שהתפתחה בזמן ששיחקו בצוותא בנבחרת האולימפית של 1996.

לומר דברים נחמדים על היריב. אנחנו עדיין מדברים על פייטון?

"אני מתכונן לומר מספר דברים למספר אנשים שונים," אומר 'הכפפה'. "יהיו שם גם כמה בדיחות."

אז יהיה טראש טוק על הפודיום?

"אני הולך לעשות כל מיני דברים," אומר פייטון. "יהיה שם איזשהו טוויסט. כן, אני עלול. אני עלול להגניב קצת טראש טוק לחלק מהחבר'ה, חלק מאלה שאיתם שיחקתי, חלק מאלה שאימנו אותי. אני יודע שאני הולך להכניס בקטנה לג'ורג' קארל. זה הולך להיות נאום מצחיק."

הוא התאמן עם מדריך לנאומים בלאס וגאס, שם הוא מתגורר כעת. למעשה הוא עשה חזרות על פודיום עם מיקרופון, עד כדי כך הוא רוצה שהכל ילך חלק, עד כדי כך הוא רוצה שאנשים יראו את הצד אחר שלו, זה שלא בא לידי ביטוי על המגרש.

"הם יראו שאני כבר לא מי שהייתי כששיחקתי כדורסל. אני לא בחור שחצן. הרבה אנשים רוצים בחברתי. זה מה שקורה לרוב האנשים שפוגשים אותי ולומדים להכיר אותי באמת כבן אדם.
הם יגידו, 'מעולם לא תיארנו לעצמנו שאתה כזה. חשבנו שאתה איזה שמוק, שחצן וכל זה.
אבל זה לא מה שאני, אני בחור כיפי סך הכל, אני אוהב את החיים, אני אוהב לצחוק ולהתבדח, אני נהנה מהרבה דברים.
אבל כשהייתי על המגרש אף אחד לא היה חבר בשבילי. זו הדרך בה גדלתי.
הולך להיות שם הרבה רגש ברגעים הראשונים ואז פשוט אדבר מהלב. אדבר הרבה מהלב ועם הרבה אהבה. אנ יחושב שהרבה אנשים יראו את התשוקה שיש לי בלב וכמה שאני רציני ונלהב לגבי מה שאני אומר. הרבה מהנוכחים שם יהיו מאוד, מאוד מופתעים ממה שאני עומד לומר ומהאנשים להם אודה."

מופתעים באיזו דרך?

"לגארי פייטון יש צד שונה, וזה הצד שלי. אני הולך להראות אותו ולהודות לאנשים להם אני חייב תודה, כיוון שאם לא הם, לא הייתי מי שאני היום."

פייטון מאמין שהוא לא היה מגיע להיכל התהילה, לשתי מדליות זהב אולימפיות, לשחקן ההגנה של השנה, לתקופה נפלאה במדי הסופרסוניקס, אם לא היה 'הכפפה', הפה עם האישיות שלא מוותרת ולא סולחת לאף אחד. זה מה שהוא היה צריך.

זה- בראשון אחר הצהריים, על הבמה, מאחורי הפודיום, עם ההזדמנות להפתיע כמה אנשים- מה שהוא רוצה.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. אחד השחקנים האהובים עלי. כששחק בסיאטל עם קמפ ושרמפף זאת היתה קבוצת-על.
    תודה על התרגום ועל ההשקעה. אני מרגיש שזה תרגום מעולה לכתבה!

  2. מגיע לו מקום בחמישיית הטראש טוקרס של כל הזמנים
    מייקל , לארי , בארקלי , פייטון וגארנט גם ראשיד וקובי טובים אבל לא מספיק

        1. לגמרי!

          יש קטע אדיר שבו מגלה רג'י בריאיון שאמא של סטארקס נזפה ביואינג אחרי שנכנס בבן שלה כי נגח ברג'י (איוולת שמתאימה ליואינג, ה"מנהיג ").
          בקיצור, מספרים את זה לרג'י.
          הפרצוף שלו כשהוא מגלה שאמא של סטארקס מתערבת, משאירה רק לדמיין כמה אומלל יכול היה להיות חמום המוח שלנו לו היה רג'י יודע קודם…

        2. רג'י אמנם היה אחד הטראש טוקרים הגדולים אך לא היה יותר ממייקל, לארי, פייטון, בארקלי וגארנט, ואתה מוזמן לשאול את רג'י עצמו על כך.

      1. הדברים עליו ברשימותיי:

        הרכז היחיד שזכה בתואר בשחקן ההגנה של השנה וחמשת שחקני החוץ היחידים (יחד עם מייקל ג'ורדן, מייקל קופר, אלווין רוברטסון וסידני מונקריף) מתוך שישה-עשר שחקנים שזכו עד כה בתואר, ועל יכולת השמירה שלו זכה לכינוי "הכפפה". היה גם בעל יכולת התקפית טובה מאוד באופן כללי (16.3 ב-46.6% מהשדה בקריירה ב-35.3 דק' למשחק בקריירה עד גיל 38 ו-14 נק' ב-44.1% ב-35.6 דק' למש' בפלייאוף) אך עם קליעה מרחוק לא כ"כ יציבה (סיים את הקריירה 31.7% מהשלוש כשב-9 עונות [האחרונה בגיל 36] מעל 30% וב-8 קלע מתחת ל-30% [כולל שתי העונות האחרונות שבהם הגיל השפיע מאוד על היכולת, וכן שלוש העונות הראשונות שבהם סיים עם 7.7%, 13% ו-20.6% משלוש עם פחות מחצי זריקה למשחק מטווח זה] וכן בפלייאוף סיים עם 31.5% מהשלוש עם עליות וירידות, כשלדוגמה ב-96' קלע ב-41% מעולים מטווח זה [100-41] ובשלושת הפלייאופים שאחריהן קלע מטווח זה ב-33.3% [75-25], ב-38% [50-19] וב-39.1% [23-9], אך בשלוש העונות שאחריהן קלע ב-26.7% [15-4], 6.7% [15-1] ו-25% [56-14]). בקליעה מקו היה בינוני עם 72.9% בעונה הסדירה ו-70% בפלייאוף. כמו כן היה חוטף מצוין (1.8 למש' בקריירה עד גיל 38 עם 8 עונות של 2.9-2 ועוד שניים של 1.8 ו-1.9 עד גיל 31, ובפלייאוף ממוצע הקריירה הוא 1.4 ועד גיל 31 הממוצע הוא 1.7. יכולת מסירה טובה ויכולת קבלת החלטות מעולה.
        זכה באליפות בשלהי הקריירה ב-2006 במיאמי כשהוא תורם במשחקים חשובים וברגעים מכריעים. שיחק בסיאטל מעל 12 עונות ובעונתו ה-13 עבר למילווקי, בעונה הבאה שיחק בלייקרס, לאחריה בסלטיקס וסיים את הקריירה בעונתיים במיאמי. שיחק ב-1,335 מש' בעונה הסדירה וב-154 משחקי פלייאוף ב-17 עונות ופרש קרוב לגיל 39 ב-2007.
        יחס אס'-אי' של 2.95 אס' לכל איבוד בעונה הסדירה ו-2.73 בפלייאוף.

  3. הנאה צרופה מהתרגום. את השחקן תמיד הערצתי. לדעתי המגן הטוב אי פעם מהגארדים באישית אמיתית של אחד-על-אחד.

  4. תרגום מעולה וכתבה מרגשת.
    הרבה אנשים לא מודעיםלתפקיד שלו בניסיון להשאיר את הסוניקס בסיאטל ולהביא פרנצ'ייז חדש לעיר. גדול מהחיים

  5. תיקונן הדברים ברשימותיי עם תןספת נתונים שחסרו ושינוים אחרים:

    הרכז היחיד שזכה בתואר בשחקן ההגנה של השנה וחמשת שחקני החוץ היחידים (יחד עם מייקל ג'ורדן, מייקל קופר, אלווין רוברטסון וסידני מונקריף) מתוך שישה-עשר שחקנים שזכו עד כה בתואר, ועל יכולת השמירה שלו זכה לכינוי "הכפפה". היה גם בעל יכולת התקפית טובה מאוד באופן כללי, אך עם קליעה מרחוק לא כ"כ יציבה כשב-9 עונות שהאחרונה מהן בגיל 36 קלע במעל 30% וב-8 קלע מתחת ל-30% כולל שתי העונות האחרונות שבהם הגיל השפיע מאוד על היכולת וכן שלוש העונות הראשונות שבהם סיים עם 7.7% ו-13% ו-20.6% משלוש עם פחות מחצי זריקה למשחק מטווח זה. היה בינוני בקליעה מקו, וכך גם בפלייאוף כשב-96' קלע ב-41% מעולים מטווח זה (100-41) ובשלושת הפלייאופים שאחריהן קלע מטווח זה ב-33.3% (75-25), ב-38% (50-19) וב-39.1% (23-9), אך בשלוש העונות שאחריהן קלע ב-26.7% (15-4), ב-6.7% (15-1) וב-25% (56-14). כמו כן היה חוטף משובח עם 8 עונות של 2.9-2 ועוד שניים של 1.8 ו-1.9 עד גיל 31, אך בפלייאוף הממוצע נמוך יותר אך עדיין טוב+. יכולת מסירה טובה ויכולת קבלת החלטות מעולה.
    השיג בקריירה עד גיל 38: 16.3 נק' ב-46.6% מהשדה [31.7% מהשלוש] ו-72.9% מהקו, 3.9 רי', 6.7 אס' (6 עונות עם 9-8.1 ועוד 3 עם 7.5-7.1) ו-1.8 חט' ב-35.3 דק' למשחק בעונה הסדירה; 14 נק' ב-44.1% מהשדה [31.5% מהשלוש] ו-70% מהקו, 3.7 רי', 5.3 אס' (6.8 ב-96' [21 מש'] ו-8.7 ב-97' [שנים-עשר מש'] ושבעה ב-98' [עשרה מש'] וכן 7.4 ב-2000 [חמישה מש'] ו-8.7 ב-2003 [שישה מש']) ו-1.4 חט' (1.7 עד גיל 31) ב-35.6 דק' למשחק בפלייאוף.
    זכה באליפות בשלהי הקריירה ב-2006 במיאמי כשהוא תורם במשחקים חשובים וברגעים מכריעים. שיחק בסיאטל מעל 12 עונות ובעונתו ה-13 עבר למילווקי, בעונה הבאה שיחק בלייקרס, לאחריה בסלטיקס וסיים את הקריירה בעונתיים במיאמי. שיחק ב-1,335 מש' בעונה הסדירה וב-154 משחקי פלייאוף ב-17 עונות ופרש קרוב לגיל 39 ב-2007.
    יחס אס'-אי' של 2.95 אס' לכל איבוד בעונה הסדירה ו-2.73 בפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט