בראשון לציון נולד השבוע כוכב / יניר רובינשטיין
photo credit: Yanir A. Rubinstein

בראשון לציון נולד השבוע כוכב / יניר רובינשטיין

קיליאן הייס (Killian Hayes). תזכרו את השם, ותזכרו איפה שמעתם עליו – מגזין הופס של פרופ' מנחם לס.

ביום רביעי האחרון זכיתי לראות משחק נהדר בין שתי קבוצות, בואו נגיד לא מאריות הכדורסל האירופאי: מכבי ראשל"צ ואולם (Ulm). אולם היא קבוצת אמצע טבלה בגרמניה, ראשל"צ היא מהקבוצות הנחשבות בישראל. אבל אני כבר זמן מה שם לב לתופעה הזאת: אפשר לראות כדורסל נהדר בהרבה מסגרות, לא בהכרח במסגרות המובילות ולהנות מאוד. שנה שעברה, כשכיסיתי את ה-NBA דווקא תפסתי כמה משחקים נהדרים בליגת המכללות, והשנה דווקא נהניתי לצפות במשחק ה-EuroCup הזה יותר מהרבה משחקי Euroleague ו-NBA. האמת, לפעמים אני אפילו יותר נהנה לצפות במשחק בשכונה (pick-up) מאשר בכוכבים הגדולים.

ותשאלו, למה נהניתי? הסיבה העיקרית הייתה בחור בן 18 בשם קיליאן הייס. אביו אמריקאי ואימו צרפתיה, והוא גדל בצרפת. יש בו מין שילוב מוזר בין טוני פארקר, תומאס סאטורנסקי וג'יימס הארדן.

הוא מגיע לפארקט ועל ראשו אוזניות גדולות והוא נועל נעליים סגולות, ובכלל אתה רואה שיש לבחור את ה-swagger של שחקן אמריקאי. הוא מתחיל לשחק ועושה פשוט כרצונו. הוא מהיר אבל מחושב. הוא קר רוח, אבל שובב. הוא רכז גבוה ושמאלי.

הוא מתחיל את המשחק מעט מהוסס, אבל אחרי 2-3 דקות אתה מרגיש מי הוא הבוס ושלושת הסלים הבאים של אולם רשומים עליו: floater, אסיסט, ועוד צעד וחצי, אך מה שמשגע אותי הוא כמה שהסלים נראים קלים. הוא בזרימת המשחק ולוקח מה שהמשחק נותן. לדבאוני, הוא מבצע שתי עבירות (עם אחת השופטים היו קצת קלים על המשרוקית) בתוך פחות מדקה ולאקוביץ (זוכרים את יאקה לאקוביץ' מברצלונה? זוהי השנה הראשונה שלו הלכה למעשה כמאמן הראשי של קבוצה כלשהי) המאמן מוריד אותו מיד לספסל. התוצאה 8-10 לראשון, ורק שתבינו עד כמה הוא מרכזי לקבוצה שלו, כאשר הוא חוזר בשלהי הרבע השני התוצאה כבר 18-29.

אבל כשהוא חוזר פתאום החיוך חוזר לי לפנים שוב ושוב. לפעמים אתה מרגיש שהוא מחליק (gliding) על הפארקט – כאן אני נזכר בסאטורנסקי והכדרור-היסוס המפורסם שלו ושחרור המסירה המהיר ומדוייק שלו. ההגנה מתכווצת עכשיו עליו כבר אחרי שכבר חדר לסל כמה פעמים והוא מנצל זאת לסוג של half-step back לשתי שלשות נהדרות, ובשלב הזה, עם 14 נקודות בחצי אחד וארבעה אסיסטים פשוט נראה שהוא עושה כאוות נפשו. השלשות האלו הזכירו כמובן את ג'יימס הארדן.

בחצי השני באה השלשה השלישית משלושה ניסיונות ובשלב הזה ההגנה של ראשון כבר עוברת לשמירה אגרסיבית עליו, אבל הייס, רק בן ה-18, וכבר מרכז תשומת הלב, לא מתרגש בכלל ועובר לכמה חדירות ו-alley hoops נהדרים עם הגבוהים של אולם (אחד מהם Grant Jerrett אולי מוכר לחלק מכמה דקות שנתן במדי OKC לפני 4-5 שנים) בסגנון הארדן-קאפלה (ממש ממש דומה). הוא ממשיך לצלוף וקולע שלשה (4 מ-4 עד כה!) ועוד סל בצבע ואולם ביתרון 81-69 ואנחנו עם שתיים וחצי דקות.

זאת היתה התוצאה גם כשהשעון הראה 2:21. מה שקרה ב-140 השניות הבאות היה כל כך מוזר, כל כך כיף לצפיה, שכבר הרבה זמן לא זכור לי. ראשון קלעה 3 שלשות, כולל אחת בגלל איבוד קריטי מאוד של הייס (הילד לומד, ונהדר בשבילו שהקבוצה נותנת לו את האפשרות לעשות טעויות ולהתקדם!) ונקודה מהקו ואנחנו פתאום ב- 81-80 עם 34 תיקים לסיום. כמובן, הכדור הולך להייס שבקור רוח מחטיא אך ריבאונד התקפה של אולם ואנחנו על 83-80 לאולם עם 9 תיקים.

גמור? לא אם שואלים את גיא גודס. גודס לוקח פסק זמן כפול ומסדר מהלך א לה אוברדוביץ' לקלעי בפינה. הייס מפספס פה קצת בשמירה, ואנחנו הולכים להארכה:

בהארכה, ראשון, עם הקהל המקומי הדוחף, לוקחים את המושכות, מנגד הייס לא מוותר ועם שלשה חמישית מצמצם למינוס שלוש, אך ראשון מנצחים 96-92. הייס מסיים עם 25 נק' ב-29 דקות, 5/7 משלוש, 5 אס', 3 איב', חטיפה, גג ו-2 ר'. מנגד קלי ג'יימס היה כוכב המשחק עם 27 נק' ו-14 ר', 4 אס', ו-12/16 מהשדה (אך רק 3/8 מהקו). הכוכב השקט מבחינתי היה אדם אריאל עם 5/10 ממרחק כולל 2 שלשות ביישורת האחרונה וזאתי שכפתה הארכה (איזה שחרור מהיר יש לו!). וגם ראוי לציין את נועם דוברת בן ה-17 שכבר נמצא על הרדאר של הסקאוטים, עם 3/6 ל-3 ומשחק יחסית בוגר ומרשים. הינה ה-boxscore.

אחרי המשחק אני מבין שהמשחק של הארדן הוא מודל החיקוי של הייס והוא מעריץ גדול שלו. מצד שני יש לו מנטור בדמות זוראן דראגיץ' (כן, האח של גוראן). אגב, זוראן החמיץ את המשחק השבוע מה שנתן להייס את הבמה. לפעמים, שחקן צריך צרוף מקרים כזה, ערב נהדר אחד כזה שבו הוא קולט שהשמיים הם הגבול כדי לקחת את המושכות ולעבור לשלב הבא. נראה אם באמת כך יהיה הדבר עבור הייס שנתן בראשון לציון career night, ופרץ מבחינתי לפחות לתודעה. גם הסקאוטים של ה-NBA לא החמיצו את המשחק, וראיתי שם במקרה גם את סגן ה-GM של הבוסטון סלטיקס, בין השאר.

נקווה שלאקוביץ' יחדיר בו גם יסודות של הגנה השנה ושלא יתקלקל יותר מידי כשיגיע ל-NBA. השבוע זכיתי לצפות בטוני פארקר הבא. חברים יקרים, חג חנוכה שמח!

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מעולה יניר. אתה כבר לא כתבנו בבירה? עברת לגרמניה?

    הגדולה של הארדן הממבה מנטליטי הוא יזרוק גם אם יהיה 1 מ18 אין רגע מולו לנוח הוא מפעיל לחץ חולני על ההגנות, גם ראס ולכן יוסטון מנצחת את הקליפרס ומשחקים ובאותה מידה מפסידה לנמושות הם יוצרים כאוס במגרש כדורים עפים במהירות האור אין זמן לנוח אין זמן לחשוב. הארדן וראס תמיד במוד ניגוב גם אם הם 5 מ40 מהשדה ועדיין גם במשחקים כאלו מנצחים.
    זה תיאוריית הכאוס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט