5 על 5 – שבוע 2

הפינה השבועית ממשיכה, עם חמישה פאנליסטים חדשים (ננסה להתמיד בכך כל שבוע) שמדברים על הקבוצות השונות בליגה – מיאמי, יוסטון ועוד.

משתתפים: צ'יקו, Ljos, עידו יצחקי, יואב, עמית טבול.

מה אתם חושבים על יוסטון?

מצד אחד ניצחו 5 מ-8, מצד שני ההגנה הכי חלשה בליגה יחד עם ניו אורלינס (סופגת 122 נקודות ב-48% מהשדה) והארדן קולע שלשות באחוזים רעים. הם יתחברו בהמשך?

צ'יקו: יוסטון עשתה שינוי אחד גדול בקיץ ועד עכשיו השינוי דווקא עושה עבודה טובה כשהוא מוותר על הזריקות המיותרות שכולנו סלדנו מהם. הזקן לעומתו עדיין לא הגיע לעונה בכושר של העונה הקודמת, קבלת ההחלטות שלו עד כה על הפנים, כשהוא מאבד 5.7 כדורים למשחק, עושה עבירות שטותיות ובעיקר משתלט על המגרש ולא משחרר לאחרים עד שיקלע. 25.3 מהשלוש ו-45.2 אפקטיבי מספרים את כל הסיפור שלו.

בעיה נוספת היא:

הבעיה שלהם לדעתי היא ההגנות שהם לא מצליחים לפתוח, מיאמי הייתה כדוגמא ואז הם מנסים ליידות אבנים משלוש. כאשר יש איבוד כדור, שחקני הרוקטס לא חוזרים במהירות, דבר שגורם לסלים קלים. מה גם שיוסטון היא הקבוצה המבוגרת ביותר (29.6) ואינה כבשנה שעברה. יספיק למקום בפלייאוף (5-8), לא לאליפות.

ljos: לחלוטין מוקדם מדי להיכנס לפאניקה. ווסטברוק פתח נהדר את העונה, יוסטון כן ניצחו מספיק משחקים כדי להישאר רלוונטיים, הארדן מצליח להתגבר חלקית על בעיות הקליעה בעזרת קו העונשין, דנול האוס תגלית וחלק מהבעיות הן ניסיונות להחזיר את אריק גורדון ליכולת מה שיכול להשתלם בהמשך. אבל – ההגנה. גאד, ההגנה. בשביל קבוצה שנבנתה על מזבחי האנליטיקס, איך יכולה להיות להם קבוצה שכל כך מאפשרת באזורים שהאנליטיקס אומרים שהכי חשובים? כ-50 נקודות למשחק בצבע. 15 שלשות למשחק ב-40.3%. את בעיות הגובה קשה לפתור בקלות, ויש יתרונות להרכבים שטאקר משחק בסנטר. אבל הגנה כל כך נרפית בזריקות לשלוש קשה להבין. גם אם האחוזים של היריבות ירדו לסבירים יותר (מה שסביר שיקרה), זה עדיין יותר מדי ובקלות מדי. שנה שעברה גררו את בזדליק מפרישה כדי להציל את ההגנה והחזירו לו בפיטורים בסוף העונה. איזה שפן ישלפו הפעם מהכובע? הכיסא של ד'אנתוני רועד מהשאלה.

יצחקי: יוסטון הגיעה לעונה הזאת כקונטנדרית ברורה, כשהיא מחליפה את כריס פול המזדקן באיש הטריפל-דאבל, ראסל ווסטברוק. פילוסופיית המשחק שהנחילו דריל מורי יחד עם מאמנו מייק ד'אנתוני נשארה בשלה – לרווח את המגרש, לחפש את הזריקה מבחוץ והמון מהלכי פיק&רול. החיסרון בהגעתו של ווסטברוק היה ברור – הוא שומר פחות טוב מפול, וכשבקבוצה יש גם את ג'יימס הארדן, שעושה טובה שהוא בכלל עומד ליד השחקן אותו הוא שומר, היה מתבקש שהקבוצה תחזיק באחת ההגנות החלשות בליגה. בנוסף, הקצב המהיר בו הקבוצה משחקת גורם לה לחטוף לא מעט נקודות קלות במתפרצות. ובכל זאת, למרות שהכימיה בין ראסל והארדן עדיין לא במיטבה, ועל אף שהספסל חלש ופצוע, יוסטון מחזיקה בשני סופרסטארים שיכולים לייצר נקודות בכל רגע נתון על המגרש. לא בכדי הקבוצה כבר רשמה העונה במשחק 159 נקודות ללא הארכה. הרוקטס היו ויהיו פייבוריטיים לרוץ עד הסוף. אין לשום קבוצה בליגה מספיק שומרים כדי לשמור הרמטית גם על הארדן וגם על ראסל.

יואב: קודם כל, הארדן פתח את העונה עם אחוזים מזעזעים מהשלוש שיתיישרו בהמשך. השאלה הגדולה היא ההגנה. בעונה שעברה יוסטון פתחה את העונה עם הגנה מחפירה שהשתפרה באזור האול-סטאר והפכה את הרוקטס לקבוצת ההגנה עם הדירוג ההגנתי השני בגובהו בליגה במרץ ואפריל, הודות לחזרת מאמן ההגנה של הרוקטס (ג'ף בזדליק) שהספיק לעבור לניו אורלינס. לא ברור אם יהיה שיפור או שיוסטון תנסה לקלוע יותר, מה שכנראה לא יעבוד בפלייאוף. דבר נוסף ששמתי לב אליו הוא אחוז וכמות ריבאונד ההתקפה שגדול משמעותית בניצחונות מאשר בהפסדים, אולי משהו ששווה לשים לב אליו (12.4 בניצחונות, 7.7 בהפסדים).

מבחינת ווסטברוק קשה לדעת. היו משחקים שהוא שיחק כמו שהוא אמור (מבחינת זריקות), היו כאלה שפחות אבל החור בהגנה יישאר והשאלה אם בפלייאוף ובלחץ זה יספיק. אני לא מצליח להמר על מה יהיה שם חוץ מזה שיהיה מעניין – מסביב למגרש, כי הם לא משחקים יפה.

טבול: ההגנה של יוסטון חלשה אבל צריך לזכור שרק התחלנו את העונה. ייקח להם זמן להתחבר בהתקפה וגם בהגנה. אני סומך על הצוות המקצועי שלהם ועל השחקנים. הארדן יאזן את האחוזים בהמשך. קשה לי לראות אותו מסיים עונה עם פחות מ-40 אחוז מהשדה. יוסטון יתחברו בהמשך אבל לא בטוח שזה יספיק. אפילו טאקר שהתחיל עם יכולת מפלצתית נרגע לאחרונה. הם חייבים למצוא עוד שחקנים לגיטימיים חוץ מראס, הארדן, קאפלה, גורדון, טאקר ודנואל האוס ג'וניור.

מיאמי זה הדבר האמיתי?

ניצחו 5 מ-7 משחקים כשההתקפה מאוזנת וההגנה אחת הטובות בליגה. זאת התלהבות של תחילת העונה או משהו שאפשר לבנות עליו להמשך?

צ'יקו: ג'ימי בא להוכיח, קואץ' ספולסטרה בא להוכיח, מיאמי באה להוכיח. עונה קודמת הקבוצה שחוותה פציעות ועונה עם עליות ומורדות באה בכוננות שיא לקראת העונה. ממקום תשיעי בדירוג הם קפצו למקום 4-6 בהגעתו של ג'ימי באטלר. הקבוצה בנויה מעולה! היא יכולה להתמודד עם כל הרכב שיציבו מולה. גבוהים? לאונרד כסנטר, באם כפאוור ו-ווינסלו כסמול. נמוכים? טיילר הירו, נאן, באטלר, באם כסנטר. מיאמי ורסטילית מאוד, חזקה מאוד, קשוחה מאוד ולא מוותרת (תשאלו את הבאקס). אדבאיו כסנטר מוריד כדור ומחלק 5 אס' למשחק. לאונרד ואוליניק מפגיזים מהשלוש. הרכזים מפגיזים וכל יום מישהו יכול להתפוצץ (נאן, הירו, דראגיץ' כדוגמא).

הגעתו של באטלר לקבוצה שמיררה לו את החיים בשנותיו הראשונות בליגה, העמידה אותו במבחן על אופי ואיכות. אני אוהב את באטלר מאוד, מכיוון שהקשיחות וההגנה הנועלת שלו דיברו אליי מהיותו רוקי בבולס הקשוחים (כן, הבולס היו קשוחים וכל משחק היה סיוט לקבוצות היריבות, בתחילת העשור זה היה… מי היה מאמין) דרך מינסוטה הרכים שהוא היחיד שמרים אותם (וסוחב לפלייאוף) וכלה בפילי שהוא היה מדהים בפלייאוף. וכעת הוא מגיע לסיבוב נוסף עם מאמן טוב וקבוצה טובה.

מיאמי תגיע רחוק ומאיימת על כתר המזרח, תכניסו לרשימה. This is the real thing!!

ljos: נזירה, גיבור ומשרת עולים למגרש. מה שנשמע קצת כמו התחלה של בדיחה עלול להפוך לסיפור מאוד רציני בהמשך העונה. מיאמי מזמן מתגאים שהם הקבוצה שסוגרת פערי כישרון בזכות עוד מאמץ ועוד עבודה, והפעם הצוות המקצועי דווקא הוכיח את עצמו. נאן הוא הפתעה נעימה. באטלר אולי מצא את מקום מושבו ההגיוני ביותר. הירו הרשים בליגת הקיץ ונראה כרגע כמו השחקן המשלים האידאלי ליד באטלר (והוא אפילו מקיים את האלמנט אולי החשוב ביותר לג'ימי – הוא מגיע לפני הזמן לאימון. כי זה אומר הרבה, מסתבר). הנהלת הקבוצה השלימה את מגע המידאס שלה הקיץ עם הזזתו של ווייטסייד כדי לפנות את הדרך לבאם "באם" אדבאיו, שבדרך להפוך לאחד משחקני ההגנה השלמים בליגה. המבחן הקשה הראשון שלה החל השבוע, במסע הקצר למערב, והם… לא פתחו אותו טוב. המשך השבוע, מול הסאנס והלייקרס, אמור כבר יותר להתחיל לסמן את כיוון העונה – האם הבדיחה באמת תהפוך לסיפור רציני, האם מגע הזהב ישקיע את המלך ריילי, או שמתישהו אצליח לבחור מטאפורה ולהישאר איתה עד הסוף?

יצחקי: המרעננת הרשמית של השבועיים הראשונים של העונה היא ללא ספק מיאמי היט, שבעזרת רוקי'ז אלמוניים הצליחה לנצח חמישה משחקים מתוך ששת הראשונים, כולל ניצחונות מרשימים על מילווקי ויוסטון. בסך הכל, למיאמי יש סגל לא רע בכלל. קנדריק נאן נראה כסקורר נהדר, ומציג יכולת אדירה עבור שחקן שבשנה שעברה לא נבחר בדראפט. ווינסלו עושה דברים נהדרים בהגנה, ג'ימי באטלר עדיין צריך להשתפשף בקבוצתו החדשה ולהיכנס לקצב, וכשבאם אדבאיו ומאיירס לאונרד משכיחים את אובדנו של ווייטסייד, מיאמי יכולה לפנטז על העונה הטובה ביותר שלה מאז עידן לברון. אבל מכאן ועד לאיים על הקונטנדריות? למרות הניצחונות על מילווקי ויוסטון שטרם התחברו, ועל אף שהקבוצה נראית מאומנת היטב בידי ספולסטרה (כרגיל), הסגל של מיאמי לא יהיה מסוגל להתקרב אל פילדלפיה ובוסטון. המזרח כהרגלו בקודש עדיין חלש משמעותית מהמערב, והודות לכך הוא מציג קבוצות באור חיובי הרבה יותר מכפי שהן באמת. להערכתי, מיאמי תסיים במקומות 4-5 במזרח ותודח בחצי הגמר. ההפסד לנאגטס השבוע הוכיח שמול קבוצות חזקות באמת, להיט אין באמת מה להציע. עם זאת, האוהדים בפלורידה יכולים לשאוב המון אופטימיות מפתיחת העונה ומהיכולת של הצעירים. כל עוד המפתחות של הקבוצה יהיו בידי ג'ימי באטלר, הקבוצה תתקע במרכז הטבלה של הצד המזרחי.

יואב: הם הדבר האמיתי. כנראה שיתחילו להפסיד מתישהו ויהיו משברים, אבל מקבוצה שכל מה שיש לה הוא לחימה קיבלנו קבוצה מלאת כשרון וזה עוד בלי ג'ימי באטלר דומיננטי. שני הרוקיז החדשים הם הברקה, וגם אם הם קרובים לתקרה שלהם יש פה פגיעה. מי שעשה את הקפיצה הגדולה זה באם אדבאיו שחוץ משומר מעולה הם גם שיפר משמעותית את יכולות ניהול המשחק שלו ואת הטווח (עדיין לא זורק מספיק מרחוק אבל זה יגיע לדעתי בהמשך). לדעתי הם שווים טופ 4 במזרח.

טבול: מיאמי מודל 2019-20 היא קבוצה שבנויה על שני עוגנים: באטלר ואדבאיו. את באטלר כולנו מכירים. לעומת זאת אדבאיו עד לא מזמן היה מוכר בעיקר למכורי פנטזי וחסה בצלו של חסן צד לבן. עכשיו כשהוא הסנטר הפותח הוא פורע שטרות ומציג יכולת מעולה. קנדריק נאן נותן מספרים אדירים לרוקי אבל צריך לזכור שעדיין מדובר על רוקי וגם לא על כזה שניבאו לו אפסייד גבוה במיוחד. חובת ההוכחה היא עליו. קשה מאוד לשמור על עקביות כרוקי. הדבר נכון גם לרוקי השני טיילר הירו שגם הוא בכושר טוב. ככל שתתקדם העונה, היריבות ינסו לסגור את הצעירים הנ"ל. השאלה אם הם ישתפרו עוד יותר ובעצם יבטלו את הירידה ביכולת בעקבות המאמץ ההגנתי שישימו עליהם. בינתיים לא רע להם. יש מספיק יריבות נוחות במזרח.

גולדן סטייט כנראה לא תעשה פלייאוף. מי כן?

תחת ההנחה שדנבר, פורטלנד, יוסטון, הקליפרס, הלייקרס, הספרס ויוטה נכנסות.

צ'יקו: פיניקס מרשימה, מינסוטה מפתיעה, דאלאס מפתיעה ואוקלהומה לא מוותרת. אני הייתי הולך דווקא עם פיניקס שעשתה שינוי גדול ויש לה את כל הכישרון כדי להיכנס לפלייאוף.

ljos: מינסוטה? דאלאס? פינ… אהה קבוצה אחרת שאני לא מפחד לנחס אוקלהומה! (אוקלהומה? אוקלהומה, שיהיה). לוקה מרשים וגם פורזינגיס יהיה שם מתישהו. אוקלהומה איכשהו מחזיקה מעמד, כשהשילוב בין פול לגילגוס-אלכסנדר איכשהו עובד ושרודר איכשהו הופך להיות שחקן חיובי. אבל אני לא יכול להמר נגד קארל אנתוני טאונס הנוכחי. סונדרס עשה את הדבר הכי מתבקש שת'יבודו פספס (והוא פספס המון), ושלח את טאונס לעבוד על קו השלוש. הוא מנהל משחק, מוסר, תוקף את הסל ואפילו עושה סטפבק לשלוש. עדיין יש למינסוטה בעיות (וויגינס), כמו למשל היעילות של וויגינס. אבל כשנותנים לחד קרן לדהור, אני לא מתכוון לעמוד בדרך שלו.

יצחקי: דאלאס מאבריקס. ההייפ המטורף שגררו עמם הצמד האירופי – דונצ'יץ' את פורזינגיס, התגלה כמוצדק לחלוטין. רוקי העונה שעברה גילה שיפור מטאורי ביכולת שמתבטא במספרים מפלצתיים וממוצעים שנושקים לטריפל-דאבל. הענק הלטבי שחוזר מפציעה עדיין לא חזר להיות כפי שהיה לפני הפציעה, אך גם הוא עם למעלה מ-20 נקודות למשחק, ומרכז סביבו את כל ההגנות של היריבות. הקרב על המקום השמיני במערב צפוי להגיע אל השלבים הסופיים של העונה, ובמשחקים הללו לדאלאס יש את הכלים לנצח. כלומר, יש לה את לוקה. דונצ'יץ' בהחלט מאיים להיות סופרסטאר חרף גילו הצעיר. הסגל המשלים של דאלאס אמנם לא מספיק איכותי וייתכן ונראה שינויים במהלך העונה שיחזקו את הקבוצה, אבל כל עוד הקבוצה מחזיקה בצמד הזה – היא המועמדת שלי לתפוס את המקום בפלייאוף המערב הקשוח.

יואב: אם הייתי צריך להמר לפני העונה הייתי בוחר את דאלאס או סקרמנטו. דאלאס בזכות הפוטנציאל שהראו בשנה שעברה והתוספת של פורזינגיס וסקרמנטו כי הם נראו כאילו חסרה להם הגרוש ללירה. אחרי 7-8 משחקים נוספה מועמדת נוספת, פניקס שפשוט נראית נהדר. במקביל, סקרמנטו בפתיחת עונה נוראית שיכולה להרוס להם את הסיכוי. הייתי רוצה להמר על הסאנס אבל מרגיש לי שחוסר הניסיון שלהם כקבוצת כדורסל יפגע בהם בסוף העונה ולכן אני מהמר על דאלאס שנראים טוב העונה. עוד יש לקבוצה, ובעיקר לפורזינגיס, לאן לשאוף ברמת החיבור. למרות הלכלוכים על הצוות המסייע של הצמד האירופאי הם הראו שהם יכולים להיות דווקא בסדר ואני חושב שהם יכולים לעשות פלייאוף.

טבול: להערכתי לייקרס, קליפרס, דנבר, יוסטון ויוטה יעשו את הפלייאוף. על שלושת הכרטיסים הנותרים תהייה מלחמה בין פיניקס, ספרס, מינסוטה, אוקלהומה ואולי ניו אורלינס עם זאיון בריא/דאלאס עם זינגר בריא/סקרמנטו עם באגלי בריא ובכושר טוב.

מה הסיפור הגדול של העונה עד עכשיו?

צ'יקו: וואו יש הרבה, העליות של פיניקס ומיאמי, הנפילה של פורטלנד וגולדן סטייט. אך לדעתי הנושא הגדול של השנה (לדעתי לפחות) זה המנוחות היזומות של הכוכבים. כדורסל זה בידור ובשביל בידור צריך קהל, אם לא היה קהל זה לא היה מתרומם לא משנה כמה ג'ורדן היה מדהים ובירד את מג'יק לא היו יריבים. הקהל משלם כדי לראות את הכוכבים בפעולה, את יאניס דוהר לסל ועושה צעד וחצי מהחצי, את קרי מפציץ מהשלוש. וכאשר הכוכבים מחליטים לשבת כדי שבסוף השנה יהיה להם יותר כוח אז יש בזה בעייתיות מסוימת של פגיעה באוהד הממוצע. ואם כל כוכב יתחיל לקחת הפסקות זה יפגע ברצון הקהל לראות משחקים. ואי התערבותו של אדם סילבר בנושא מדאיגה אותי.

ljos: המהפך של הפאנקרמנטו סאן קינגס. אני יודע, אני יודע, ניחוס. תסלחו לי, אין ברירה. ברצינות, מי ראה את זה מגיע? תוריד את היד, גיא, לפני שעידו מוריד לך אותה. מצד אחד, סקרמנטו. הפתעת העונה שנה שעברה נמוגה לה אל תוך הקיר שבדרך כלל שמור לרוקים. מהצד השני, פיניקס. אכזבה בדמות קבוצה שפתאום עושה קולות של התפתחות מקצועית. בעוד סקרמנטו יכולה עוד לצאת מהפאנק (הילד ובוגדנוביץ' לא ימשיכו לשחק ככה, די'ארון פוקס מתישהו יתחיל לתקוף יותר את הסל, והקבוצה כולה יכולה לחזור לשחק מהר יותר), פיניקס כנראה פה כדי להישאר. בוקר סוף סוף, בעזרת הרכז האמיתי רוביו, מקבל כיוון, קולע ביעילות של 65% (שמזנקת למחוזות ה-90 בקלאץ') והוכיח את עצמו גם מול ההגנה הקשה של פילדלפיה עם 40 נקודות ב-19 זריקות בלבד. לקבוצה עצמה סוף סוף יש כיוון, מלבד לזרוק את מי שאפשר למים ולקוות לשלוף משהו בדראפט. פיניקס הופכת להיות קבוצה מפחידה.

יצחקי: סיום השושלת המסתמן של גולדן סטייט. ליגת ה-NBA ידעה שושלות רבות לאורך שנותיה. חלקן הסתיימו בשל עזיבת שחקנים לקבוצות אחרות, חלקן הסתיימו בשל הזדקנות טבעית. אף אחת לא הסתיימה בשל פציעות. החמישייה האידאלית של גולדן סטייט בשנה שעברה כללה חמישה אולסטארים: סטף, קליי, KD, דריי ובוגי. בעונה הקרובה שלושה מתוכם לא ישחקו ולו משחק אחד (דוראנט, קאזינס ותומפסון). סטף כזכור שבר את ידו בשבוע שעבר וייעדר מספר חודשים. דריימונד גרין עם שבר באצבע וייעדר אף הוא מהמשחקים הקרובים. צירוף מקרים מזעזע שלא מבייש זכייה בלוטו. כשלכל זה אנו מוסיפים את הפציעה הקלה של דיאנג'לו ראסל בשבוע האחרון שהגיע בכדי לנסות ולמלא מעט מן החלל העצום שהותירו שאר הפצועים. גולדן סטייט הייתה קבוצה היסטורית בכל קנה מידה אפשרי, שינתה את משחק הכדורסל המודרני ואחת מהאחראיות הבלעדיות לצמיחה המטורפת של ליגת ה-NBA בעולם. חוסר מזל עצום ככל הנראה מנע ממנה להמשיך את השושלת לשנים נוספות. הווריורס מציגים סגל מחריד עד כה, ולא מן הנמנע שיסיימו בתחתית המערב. אבל אולי, רק אולי, מתוך הפציעות העונה הקבוצה תצמח מחדש. כשסיכויי הלוטרי בדראפט נהיים כמעט זהים לכל קבוצות התחתית בליגה, וכשהספלאש בראדרס ישובו לשתף פעולה בשנה הבאה יחד עם ראסל וגרין, יכול להיות שכל מה שהקבוצה צריכה זו בחירת דראפט גבוהה להשלמת החמישייה. קחו למשל את פילדלפיה – שהודות לפציעות של אמביד הקבוצה נשארה חלשה, מה שהוביל לבחירה בדראפט בבן סימונס. בהיעדרם של קליי וסטף, ומתוך ידיעה שלפלייאוף הקבוצה לא תגיע העונה, לבוב מאיירס יש את הפריבילגיה לזרוק את עונת 2019/20 לפח, בתקווה לזכות בבחירה גבוהה ביוני הקרוב. ומי יודע, אולי דני אבדיה יהיה מי שיחזיר את גולדן סטייט לגדולתה כבר בשנה הבאה. עוד מוקדם מכדי להספיד את גולדן סטייט. גם אם בעונה הקרובה הם יחצו בקושי את רף 20 הניצחונות.

יואב: אנחנו בעונה מלאת הפתעות כשיש את העלייה של פיניקס ומיאמי, ההחלשות של סקרמנטו וגולדן והרבה פריצות של שחקנים אבל ההפתעה הכי גדולה ומשמעותית בעיניי היא קוואי לנארד. כשג'ורג' יחזור התפקיד של קוואי בהתקפה יקטן אבל אף פעם הוא לא הראה סטטיסטיקה כזאת בעונה הרגילה. 29 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים והגנה אדירה בדרך ל-MVP.

טבול: אני חושב שהסיפור המרכזי של העונה הוא סיפור די עצוב: ההשעיות של אייטון וקולינס. משהו פה מאוד מוזר ולא הגיוני. קשה לי להאמין שהם עשו את זה בכוונה על מנת לשפר ביצועים אבל מצד שני קשה לי להאמין שאף אחד לא ידע מזה. האמת, כמו תמיד במקום טוב באמצע.

מי בחמישיית העונה שלכם?

צ'יקו: דמיאן לילארד, ג'ימי באטלר, קוואי לנארד, אנטוני דיוויס, אנדרה דראמונד. גוראן דראגיץ' שחקן שישי.

ljos: טריי יאנג, דווין בוקר, קוואי לנארד, אנטוני דייוויס, קארל אנטוני טאונס.

יצחקי: קיירי אירווינג, לוקה דונצ'יץ', לברון ג'יימס, יאניס אנטדקומפו, קארל אטוני טאונס.

יואב: לוקה דונצ'יץ', ג'יימס הארדן, קוואי לנארד, יאניס אנטדקומפו, אנטוני דיוויס. בחמישייה השנייה – דמיאן לילארד, דווין בוקר, לברון ג'יימס, פסקל סיאקם ואנדרה דראמונד.

טבול: טריי יאנג, קוואי לנארד, יאניס אנטדקומפו, אנטוני דיוויס, קארל-אנטוני טאונס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. אחלה כתיבה אנשים. הזווית שלי על חלקים:
    .
    1.המאזן של יוסטון מאוד משקר. הם עם מאזן זהה לקליפרס אבל ניצחו את גולדן הפצועה, ממפיס, וושינגטון, אוקלהומה וניו אורלינס, כולן לא יעשו פלייאוף. כשהם פוגשים את שיקגו וניו אורלינס בשני המשחקים הבאים הם ינצחו 7 מ-10, אבל הם לא קבוצת כדורסל טובה. הם יותר מוכשרים מהיריבות בפער אבל השלם קטן מסכום חלקיו. לכן המספרים של גורדון וההגנה עוד יותר מדאיגים.
    .
    2.זה תקף גם בקשר למיאמי: ממפיס ואטלנטה הובילו ל-3 מ-5 הניצחונות שלהם. ההתקפה הייתה מדהימה והמגמה אכן מעודדת, אבל הם לא יהיו כאלה טובים לכל אורך העונה. מאמין שנראה יותר דומיננטיות של ג'ימי באטלר ופחות מקנדריק נאן בהמשך. יהיו משברים, אבל הם כן קבוצה שיכולה לעשות מקום שלישי או רביעי וסיבוב שני. זאת גם הייתה התחזית שלי בתחילת העונה.
    .
    5.רק יצחקי הכניס את לברון וחבל. ה-MVP שלי העונה. נותן הגנה אדירה, מנהל את ההתקפה ומשיג נקודות, למרות שביעילות נמוכה ביחס לסטנדרטים שלו. לגמרי יש לו מקום שם לפני יאניס, אצלי לפחות. דונצ'יץ', קוואי וטאונס גם בפנים. הגארד השני זאת שאלה מעניינת, אני מתלבט בין דונובן מיטשל לקיירי אירווינג כשגם בחירה יותר היפסטרית בקמבה או רוביו יכולה להיות מובנת.

      1. עד עכשיו, עשרת שחקני ההגנה של השנה, עפ"י הנתונים, כסדרם:
        באטלר, הווארד, נואל, AD, ת'ייבול, גובר, אייזק, דז'ונטה, לברון, יאניס.

  2. מה עפתם על טאונס הביא 3 משחקים מול הזבל של הליגה חחח שום קשר לחמישיית העונה.

    מיאמי עוד תשקע.
    יוסטון זה בלוף לפלייאוף המיקום לא חשוב בלי טרידיים.
    הקריסה של הלוחמים לא הפתעה בכלל גם לא פורטלנד.

    הסאנס יעשו פלייאוף אם לא יפצעו הסגל שם יותר עמוק מפורזי ולוקה

    הטיפשות הכי גדולה שלי הייתה שדמתי את פאקן הבולס הזבלים מקום 6 במזרח

  3. אתחיל מהסוף, כתגובה פה לתגובה של רועי מעלי – לגבי קיירי – אני לא חושב שנכון למדוד אותו במספרים אישיים. הוא ימדד כאחד שהצליח העונה, רק עם המאזן של ברוקלין ישתפר ביחס לעונה שעברה. ברוקלין כזכור בעונה שעברה הייתה מותק של קבוצה, ונכנסה לפלייאוף עם מאזן חיובי של 42 – 40 ואף הפתיעה את פילי בבית ולקחה לה ניצחון בפלייאוף, לפני שהודחה 1-4. אז יש פה קבוצה, וסופרסאר כמו קיירי צריך להעלות אותה מדרגה, ובינתיים ממש לא רואים את זה, למרות שהוא אישית משחק מעולה. להפסיד למיני וממפיס בבית, להפסיד בחוץ לדטרויט ללא גריפין ולממפיס החלשה (שתיהן מפתיעות לטובה באיך שהן נראות, אבל בכל זאת), זה לא מראה על התחזקות של הקבוצה. מלבד המשחק האחרון מול דטרויט שקיירי לא פגע, בשאר 3 ההפסדים הוא קלע נהדר ושיחק טוב, ובכל זאת הקבוצה הפסידה.
    לגבי דאלאס – תשמעו זה נראה טוב, לוקה הוא פור ריל (וזה ממש לא מפתיע, ראינו מה שעשה באירופה בגיל 18), ורק עם היוניקורן ישמור על יציבות ובריאות, זאת לגמרי קבוצה שתצליח להיכנס לפלייאוף.
    פיניקס, בלי לנחס, פשוט משמח לראות בשביל האוהדים למודי הסבל, ואני מקווה שהצלחה שלה העונה תביא להערכה מחודשת על ערכו של רוביו. אני אישית מת עליו.
    מיאמי – זאת הולכת להיות הפתעת העונה. אני חושב שאנחנו לא מעריכים נכון כמה גבוה האמביציה האישית של באטלר יכולה לקחת את הקבוצה, שפתאום נראית לגמרי כמי שתפורה סביבו, סביב האופי של הכוכב שהוא, ואם שני הרוקי'ס שפורחים, נאן והירו, לא ישברו את הראש על הקיר, אז הקבוצה לגמרי יכולה להגיע רחוק השנה.
    חורבך ג"ס זה סיפור סיפור, אבל למעשה, ממש לא צפינו מהקבוצה לשום דבר העונה ללא קליי ודורנט, וברור שזאת עונת בניה להמשך, שעדיין יתבסס על האחים. אז כן הם ירדו נמוך ויקוו להתחזק מהדראפט, כי אין להם הרבה גמשות לטריידים מצד אחד, ומצד שני יש שם בהחלט הנהלה טובה שמכוונת גבוה ולא תהסס לעשות מה שצריך, מה שואמר העונה טנקינג כל הדרך.
    הלייקרס אינם הפתעת העונה, כי הם נראים טוב כמו שציפינו. אבל אם באמת הם ימשיכו לעשות הגנה, כמו שנראה שהם אכן עושים, ודייט האווארד ימשיך להיראות כמו שהוא נראה, יש פה חתיכת קבוצה, שרק קוואי מסוגל לעצור….
    אבל סיפור העונה לטעמי הוא עדיין מה שהסתמן לנו לפני תחילתה – סופה של השושלת, והרבה קבוצות מעולות שבנוייות על שני כוכבים ולא שלושה, מה שקיוינו שייצור עונה איכותית ותחתרותית – והנה בינתיים זה לגמרי לא מאכזב, ככה זה נראה פלוס הפתעות נעימות כמו מיאמי ופיניקס. תענוג.

    1. יכול לקבל את הזווית שלך בקשר לאירווינג. סטטיסטיקות ריקות כרגע ולכן קמבה או רוביו אולי לפניו. לא חשבתי שהלייקרס ישחקו כל כך טוב בשלב כזה מוקדם העונה, למרות שגם להם היה לו"ז סימפטי במיוחד. נראים נהדר בהגנה וההתקפה מספיק טובה כרגע.

      1. לא הבנתי עד עכשיו על איזה לוז נוח מדברים.
        קליפרס בחוץ
        יוטה
        ספרס בחוץ
        דאלאס בחוץ
        4 משחקים לא פשוטים בכלל מתוך 7…….בכל זאת לא כל הליגה זה אריות ובינתיים היו להם יותר משחקים לא פשוטים מאשר טיולים כמו ממפיס שארלוט ושיקאגו.

  4. ברור שלברון בחמישיה…..
    הוא ענק בינתיים.
    עושה בערך מה שהוא רוצה ועושה מדהים מהכל.
    הגנה עיקבית חזקה מאוד
    ניהול משחק פנומנלי
    קלאץ כל פעם שצריך
    דיוויס אחרי משחק ה40 20 שלו קצת הרבה נרגע אבל נותן הגנה פשוט מטורפת.
    קוואי מדהיםםםםם
    לוקה מדהיםםם
    יאניס פסיכופט
    כל השאר טובים פלוס אבל לא ברמה של המצויינים לעיל.

  5. חצי תשובה לסיפור העונתי הגדול של צ'יקו:
    Load management isn’t the toll of the NBA schedule, it’s the toll of youth travel basketball playing 12-15 games a weekend to keep the monthly fees validated! That hurts the players later in life & rookies are entering the NBA hurting! Youth hoops needs less games&more teaching!
    https://twitter.com/Earl_Watson/status/1192169182139305984
    .
    אולי במקום לכעוס על השחקנים שנחים, נתחיל לדבר על שינוי במערכת הנצלנית שמביאה אותם לליגה שבורים?

    1. Ljos השחקנים לא מוכנים לוותר על שכר ועל הכנסות לכן אין ליגה של 60 משחקים אלא של 82 , למה אתה לא רואה את הארדן נח? מה שהליגה עושה זה יריקה בפנים של הקהל המשלם ואמריקאיים (שאני אחד מביניהם אבל תמיד נשארתי ישראלי) נאיביים נורא, למה רונאלדו ומסי משתדלים לשחק כל משחק ? להם הגוף לא כואב לפעמים יש 3 משחקים כדורגל בשבוע 270 דקות ואתה לא רואה שחקנים בוכים.

      1. אז אתה אומר שהתלונות זו טקטיקה לשבור את השחקנים לוותר על שכר או שיאבדו את הגוף שלהם?
        אם הבעלים לא רוצים לאבד הכנסה, שימצאו פתרון שמסוכם על שני הצדדים (נגיד – ביטול הבק2בק כליל).
        שום דבר מזה עדיין לא קשור לזה ששחקנים מגיעים אחרי שסוכנים, ספונסרים ואנשים נצלניים שונים, מעבידים צעירים שעות נוספות בטורנירים שונים כדי להרוויח על גבם כסף, ועד שהטובים מהם מגיעים לליגה, הם כבר חייבים את המנוחות האלו.

        1. אני לא מדבר על הקולג והמכללות, גם שם אני לא מסכים עם הניצול אבל מצד שני יש אלפים שמקבלים מלגות ששווים מאות אלפי דולארים שפותחים להם דלת לחיים, והם לעולם לא יגיעו לליגה.
          .
          מה שקורה בליגה זה ניצול בזוי של הקהל הנאיבי, השחקנים לא יסכימו לקצץ ברווחים וגם לא הבעלים זה למה יש את המנוחות היזומות, אף אחד לא בא לראות את קוק או מקובל משחק באים לראות את היאניסם והלברונים של העולם,אבל כל עוד האוהדים הפראיירים לא ירקעו ברגליהם ויעדרו ממשחקים הניצול הציני של הקהל ימשיך , הקבוצה צריכה לעשות שני דברים א להודיע מראש לא יומיים לפני אחרי שהכל סולד אוט איזה משחקים יהיה מנוחה,
          2. אפשרות להמיר לאוהדים את כספם, כרטיס למשחק שקוואי משחק לא שווה לכרטיס ללא קוואי

    2. אלה לא בסדר ואלה לא בסדר… אני בעד הארכת העונה, ביטול הגב-לגב. 3 משחקים בשבוע גג. ככה שחקנים יהיו בכושר משחק ולא יבואו אחרי חופש של 4 חודשים כשהם לא בכושר, הקבוצות יוכלו להתאמן כמו שצריך, השחקנים לא יהפכו לזומבים שלא ישנים. זה יעשה רק טוב לליגה

        1. אולי זאת הבעיה הגדולה
          השחקנים חייבים לחזור היום כל עונה עם קפיצת מדרגה כי הכל מתקדם וגם אם תשתפר לא בטוח שיראו תוצאות
          והם הורגים את עצמם.
          מי שלא הופך לאט לאט ללא רלוונטי

          1. הארדן הוכיח שלא חייב את המצבה מנטליטי ושהרבה מזה זה שטויות זה תלוי בנאדם , כל מי שלמד מקובי הלך צעד אחורה, הארדן הוכיח שאפשר ללכת לחשפניות בקיץ להנות מהחיים ועדיין להתאמן שאפשר לשלב חיים ועבודה ביחד

            1. הארדן עובד קשה בקיץ
              הוא באמת היה שמנמן פעם ונהיה לו גוף של ספורטאי
              חוץ מזה איך אתה חושב שהסטפ בק התפתח?
              בטח כל יום אלפי זריקות

            2. יאניס למד מקובי וזכה עונה אחרי בmvp ככה שזה לא נכון..

  6. אין שום סרט שלברון חמישייה שנייה , או שדיוויס לפני לברון, לברון יאניס חייבים להיות שם , קוואי למרות המנוחות הוא איתם ובוקר שנותן עונה פנטסטית ומוביל את הקבוצה שלו בלוז רצחני למאזן מדהים, אחריהם לוקה דונציץ ובוקר בגלל המאזן

    1. אני שמתי את דיויס לפני לברון
      כתבתי את זה כבר ביום שלישי
      אולי היום הייתי מחליף
      אבל אם אתה שם סנטר אמיתי או לפחות חצי סנטר אז דויס נכנס ולברון גבולי.

      1. לברון הוא השחקן הטוב בלייקרס היום , יכול להיות שעוד חודשיים זה ישתנה כי דיוויס עדיין מקבל כדורים בפוסט במקום לעשות עם לברון פיקאנדרול, אבל נכון להיום לברון הוא מספר 1 דיוויס 2 , לא הגיוני לשים את דיוויס לפני לברון, האמת שאני חושב על זה דיוויס צריך להיכנס עם לברון בחמישייה ראשונה מאזן מצויין ההגנה הטובה בליגה סטטיסטיקה טובה.
        עזוב שחצי מהם לא צפו במשחקים אין מצב שיאניס לא בחמישיית עונה, שהארדן כן…

      1. למיטב זכרוני מפעם קודמת שראיתי הוא באיזור החיוג של ממוצע 31,7,5 למשחק זה שווה דיון לmvp לטעמי בטח שהוא גם קולע באחוזים נהדרים.. הבעיה שכנראה לא תהיה הצלחה קבוצתית שתפגע בו, והוא יצטרך בשביל mvp מספרים יותר מטורפים.

  7. תכתבו גם מילה על דוויט האוורד.
    איזה משחקים הוא נותן אמל'הההה
    מדהים.
    הגנה פשוט מטורפת, כמו בימיו הטובים.
    הראש נקי , לא מחפש להיות סופרמן, פשוט עןשה את מה שצריך ועושה את זה ברמה מדהימה.
    לדעתי , עד כה והלוואי שימשיך, הקאמבק הכי גדול של השנים האחרונות.

  8. אחלה דיון, תודה רבה.
    .
    בנוגע לקבוצות הפלייאוף במערב – כרגע אני לא חושב שלספרס ולפורטלנד סיכויים טובים יותר מלדאלאס ופניקס.
    .
    בנוגע לבאטלר – ימים יגידו, בעיקר אם יהיו תקופות קשות – אז הוא עלול להתפוצץ על הצעירים. מקווה שיצליחו, אוהב אותם מאד.
    .
    מספר 23 בצהוב סגול הוא חתיכת שחקן – בהחלט בחמישיה הפותחת. גם 2 של הקליפרס, יאניס, לוקה ו… ימותו הקנאים – ארון ביינסססססס

  9. מי בחמישיית העונה?
    .
    לא שאלה פשוטה. מי בחמישיית העונה לפי הכושר והתוצאות עד כה? מי יהיו בחמישיית העונה על פי מה שאני מנחש שהם יציגו עד לסיומה של העונה?
    אלו 2 שאלות שונות לחלוטין.
    .
    לפי היכולת והתוצאות עד כה?
    לברון, מיצ'ל, לוקה, יאניס, אמביד.
    .
    הניחוש שלי לגבי החמישייה בסיומה של העונה?
    לברון, מיצ'ל, קאוויי, יאניס, אמביד. (את לברון הכנסתי לעמדת הפוינט גארד)
    .
    תודה, חברים. אחלה פוסט!

  10. לצד חמישיית העונה, בקרוב אולי כבר נבחר את חמישיית ה-SF.
    התפקיד הכי חשוב בכדורסל. מאגר הכוכבים הכי גדולים. בד"כ הפרנצ'ייז, שיביא את הטבעת הנכספת.
    ובכלל, חלום ישן שלי, אם איבחר – סליחה, כשאיבחר – לאמן את נבחרת האולסטאר. אני הולך עם חמישיית ה-SF.
    השנה הצטרף אלינו בן חדש, לוקה דונצ'יץ'. אולי יורשו לעתיד של לברון ג'יימס. לצד קוואי לנארד, יאניס אתה-תקום-פה, ג'ימי באטלר. סימנים של חזרה: גורדון הייווארד. תיכף חוזר: פול ג'ורג'. מתי הוא כבר חוזר: קווין דוראנט. (אולי בהמשך: טייטום, אינגרם, וויגינס. וויגינס?).
    קחו את כל היתר, תשאירו לי רק את הסמולים. מי מנצח?

  11. החמישייה הכי חזקה שאני יכול להעמיד נגד הדבר הזה?

    סטף, הארדן, קליי, אמביד, דיוויס

    ליליארד, יאנג, יוקיץ, בוקר, סמארט, ברוגדון, אולדיפו, הארל

    לוקה לא SF הוא PG גנבת אותו ככה סתם אבל יאללה קח אותו.

    תכלס סגל של 12 PF/SF של סתם

    חמישייה: לברון, קאווי, דוראנט, גורג, יאניס
    מחליפים: לוקה, באטלר, אינגראהם, טייטום, האריס, מידלטון, סיאקם, בלייק/פורזי?

    סגל שאר הליגה שאני לוקח כמאמן

    חמישייה: סטף, הארדן, קליי, דיוויס, אמביד

    מחליפים: ליליארד, יאנג, סמארט, ריצ'רדסון, אולדיפו, יוקיץ', הארל

  12. תודה לכל המשתתפים, פוסט נהדר.
    בנוגע למיאמי ההשתלבות המהירה והמפתיעה של נאן והירו יצרה רוטציה עמוקה שם, לא לכל קבוצה יש פריבילגיה להביא אחד כמו דראגיץ' מהספסל. אין ספק שהוציאה מצילו של
    צד לבן עשתה נפלאות לאדביו , ובאטלר לפחות כרגע מרוכז רק בצדדים הטובים של המשחק והברגים במקום נכון להרגע שזה הדבר הכי חשוב לקבוצה.
    ביוסטון אני דווקא רוצה להתעמק לרגע בווסטבורק:
    נכון שזה רק החודש הראשון של העונה ואין מה לקפוץ למסקנות אבל לפחות כרגע האיש זורק הכי מעט זריקות שדה מאז עונת 13-14 (בערך 17 למשחק) , הכי מעט שלשות מאז שנפרד מדוראנט בעונת 15-16 (רק 4.4) ולמרות שהאחוזים משלוש איומים 25% . אחוזי eFG הכי גבוהים בקריירה נושקים לחמישים ,זאת בנוסף לכמות איבודים לא נמוכה בכללי אך מבחינת הצ'יטה הכי נמוכה מאז עונת 13-14 (4 למשחק).
    אם המגמה תימשך (קשה לי לראות את אחוזי השלוש עולים משמעותית כשמדובר בשחקן של 30% קריירה בערך..)
    יש מצב שנראה הפיכת עור של שחקן שמזמן לא ראינו יוסטון בהחלט תרוויח, בהנחה שהאחוזים של אבו זקן יתיישרו בהקדם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט