שבת בבסיס / הסדרות הטובות ביותר – יוני לב ארי

עוד אוקטובר נכנס לספרים, ואפילו קיבלנו אלופה מרעננת. אז עכשיו, ולאחר מאמץ אדיר, ליקטנו את חמש סדרות הוורלד סירייס הטובות ביותר, ואלה שכמעט נכנסו לרשימה.  ספוילר: 2019 לא בפנים

כל ישראלי יודע – שלוש השנים בצבא מכונות "הטירונות של המילואים". כל אוהד בייסבול יודע – 162 המשחקים בעונה הסדירה הם הטירונות של אוקטובר – הפלייאוף, או כמו שמכונה בבייסבול – Postseason.

ההיסטוריה של הבייסבול עמוסה בסדרות סופר דרמטיות, בערך כמו איילון ביום ראשון ב-08:00. אספנו, קראנו, ראינו, מיינו, ובחרנו את חמש סדרות הוורלד סירייס הטובות ביותר עד היום, פלוס בונוס – אלה שפספסו את החמישייה.

הקאבס חוגגים ב-2016. צילום: sportsmockery.com

מקום חמישי – למרות בוב גיבסון

1968: דטרויט טייגרס 4 – סיינט לואיס קארדינלס 3

הקארדס היו אז מהקבוצות הגדולות של המשחק, האלופה המכהנת, שמחזיקה אולי בפיצ'ר הטוב במשחק, בוב גיבסון, עם 22 ניצחונות ו-ERA פסיכי של 1.12. הטייגרס, לעומת זאת, שלא זכו באליפות מאז 1945, הציגו קבוצת פיצ'ינג מדהימה, בלי התקפה בכלל.

הקארדס ניצחו בקלות את המשחק הראשון 0:4, כשגיבסון פוסל בסטרייק אאוט לא פחות מ-17 שחקנים, ומשלים 5 היט Shut-out. גם את המשחק הרביעי הוא ניצח, הפעם 1:10, כשהוא פוסל 10 ב-K, ומוביל את  סיינט לואיס ליתרון 1:3 בסדרה.

מספרים מטורפים. גיבסון. צילום: WordPress.com

גמור? הטייגרס, עם הגב לקיר, ניצחו את שני המשחקים הבאים, כולל חזרה מפיגור 3:0 כבר באינינג הראשון של גיים 5, וכפו משחק שביעי. אך לקארדס היה את גיבסון בגיים 7, ואת הביתיות, כך שהם היו רגועים (עד כמה שניתן במעמד כזה). אך לאחר שישה אינינגים נקיים, החבורה מעיר המכוניות סוף סוף מצאה את הדרך, השיגה שלוש ריצות מול גיבסון וטסה ל-1:4 במשחק, ל-3:4 מדהים בסדרה ולאליפות שלישית בתולדות המועדון. ריספקט.

מקום רביעי – הידיים של קארלטון פיסק

1975: סינסינטי רדס 4 – בוסטון רד סוקס 3

בייסבול זה משחק משעשע. מסדרת הגמר של 1975 זכור בעיקר רגע גדול של… הצד המפסיד. כשהרדס מובילים 2:3 בסדרה, ו-3:6 באיאינג השמיני, נראה היה שההמתנה של אוהדי הגרביים לאליפות ראשונה מאז 1918 תימשך. אך הסוקס השוו וכפו הארכה.

אינינג 12, כוכב הסוקס וחבר היכל התהילה לעתיד, קארלטון פיסק, העיף כדור חזק לכיוון השדה השמאלי. הדבר היחיד שלא היה ברור זה אם הוא יישאר פייר או לא. אחת התמונות הזכורות ביותר בהיסטוריה של המשחק, היא של פיסק, קופץ בטירוף ומסמן לכדור להישאר "פייר". זה עזר, והסוקס ניצחו 6:7 ענק. יש משחק שביעי.

המומנטום נמשך גם ביום שלמחרת, כשבוסטון הוליכה 0:3 עד לאינינג השישי, ונראה היה שסוף סוף זה מגיע. אך הרדס השוו, וחבטה מוצלחת של אחד הגדולים בהיסטוריה, ואולי ה"רד" הגדול אי פעם, ג'ו מורגן, ניצחה את המשחק באינינג התשיעי. אאוץ'.

מקום שלישי – פעמיים דייויד פריס בבקשה

2011: סיינט לואיס קארדינלס 4 – טקסס ריינג'רס 3

וואו. קודם כל, הדרך המטורפת שסיינט לואיס עברה כדי להגיע למעמד הזה, כבר נכתבה כאן. נדלג למשחק השישי. הריינג'רס מוליכים 2:3 בסדרה, ו-5:7 באינינג התשיעי, עם שניים פסולים ושני סטרייקס. עוד סטרייק אחד – וזו אליפות ראשונה בהיסטוריה לטקסס.

אך דייויד פריס, יליד סיינט לואיס, חשב אחרת, והעיף כדור לשדה הימני. אם היה שם שחקן הגנה סביר, רוב הסיכויים שהמשחק היה גמור. אך נלסון קרוז, שמשחק אך ורק בגלל ההתקפה שלו, פספס את הכדור, שניים הגיעו הביתה וקיבלנו 7:7. הריינג'רס לא ויתרו, והום ראן של ג'וש המילטון באינינג העשירי קבע 7:9 לטקסס.

גמור? נחשו שוב. הקארדס הצליחו להשוות בעשירי התחתון, כדי לתת למיסטר פריס עוד הזדמנות להיכנס לדפי ההיסטוריה. כאילו שפרק אחד לא מספיק לו. אינינג 11, פריס עולה ראשון לחבוט, ומעיף הום ראן בלתי נשכח – 9:10 ענק, הולכים למשחק שביעי, אותו הקארדס כבר ניצחו בקלות.

מקום שני – העשירייה של ג'ק מוריס

1991: מינסוטה טווינס 4 – אטלנטה ברייבס 3

סדרת הגמר של 1991 מוגדרת בעיני רבים הגדולה ביותר שנראתה עד היום. חמישה מתוך שבעת המשחקים הוכרעו בהפרש של ריצה אחת, כששלושה מהם נכנסו להארכה. אין צמוד מזה.

הדרמה הגדולה באמת החלה במשחק השישי, כשהטווינס, שהיו חייבים ניצחון כדי להישאר בחיים, איבדו יתרון של 0:2 באינינג הראשון, ו-2:3 בחמישי – הארכה. באינינג ה-11 עלה קירבי פוקט, מהשחקנים הגדולים ביותר ששיחקו במדי הטווינס, העיף כדור החוצה, ניצח את המשחק 3:4, קבע משחק שביעי והוציא מג'ק באק את אחת הקריאות הזכורות ביותר בספורט האמריקאי: " And We'll See You Tomorrow Night".

משחק מספר שבע לא אכזב. עוד כוכב ענק, ג'ק מוריס, בעונתו היחידה במדי מינסוטה, זרק את אחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, שימו לב: עשרה אינינגים, אפס ריצות, שמונה סטרייק אאוטס, וניצחון שני בוורלד סירייס. באינינג העשירי התחתון סוף סוף הגיעה הריצה המנצחת, כשג'ין לארקין קבע 0:1 והעניק לטווינס אליפות סופר דרמטית. לפנתיאון.

צפו בחבטה המנצחת של לארקין

מקום ראשון – העז של הקאבס

2016: שיקגו קאבס 4 – קליבלנד אינדיאנס 3

איפה להתחיל? האינדיאנס לא זכו מאז 1948, הקאבס מחכים כבר מ-1908, בגלל קללה שהוטלה עליהם על ידי עז. הסדרה הזו הלכה עד לקצה: שבעה משחקים, 27 ריצות לכל קבוצה, יותר צמוד מזה אין. ומעל לכל – משחק מספר 7 שנכנס לספרי ההיסטוריה, או למעשה, שכתב אותם, במה שמוגדר המשחק הגדול ביותר ששוחק עד היום.

האינדיאנס, שכאמור לא זכו באליפות מזה 68 שנה, כבר הוליכו בסדרה 1:3. את המשחק החמישי ניצחו הקאבס בבית 2:3, ושלחו את הסדרה לאוהיו. עדיין – שני משחקי בית, ניצחון אחד והאינדיאנים אלופים. המשחק השישי היה בשליטה של האורחים, כשגראנד סלאם של אדינסון ראסל קבע 0:7, בדרך ל-3:9 גדול. הולכים למשחק שביעי ומכריע, מי ישבור את המנחוס?

הפתיחה היתה של האורחים, כשהקאביס עלו ל-1:5 כבר באינינג הרביעי. אך האינדיאנס לא ויתרו וצימקו ל-5:3 באינינג החמישי. במצב של 3:6 בשמיני החליט המנג'ר של שיקגו, ג'ו מאדן, ללכת על הקלוזר הפנטסטי שלו, ארולדיס צ'פמן, למרות שזה זרק 20 פיצ'ים יום לפני כן.

רג'אי דייויס ניצל זאת, ועם הום ראן סופר דרמטי השווה – 6:6, הולכים להארכה. אם היתה חסרה סיבה לדרמה, החל לרדת גשם, והמשחק הופסק, עכשיו שכל אוהד, בין אם הוא מחכה לאליפות 68 או 108 שנה, ימשיך לחכות עוד קצת…

למרות התצוגה הפושרת, צ'פמן נשלח למערכה גם אחרי חצי שעה הפסקה, אך התעלה על עצמו וכפה אינינג עשירי, שם הקאביס עלו ל-6:8, ולמרות ניסיון נואש של המארחת להשוות, שיקגו ניצחה 7:8 וחגגה אליפות סופר סופר מרגשת.

פספסו את הרשימה:

1986, ניו-יורק מטס 4 – בוסטון רד-סוקס 3

הגרביים, מקווים לזכיה ראשונה מזה 68 שנה, כבר נגעו בתואר. משחק מספר 6, בוסטון מוליכה בסדרה 2:3. המשחק נכנס לאקסטרה אינינגס, כשהסוקס עלו ליתרון 3:5 בחלק העליון של העשירי. הכי קרוב שיש. בחלק התחתון הפיצ'ר של הרד סוקס, קאלווין שירארדי, פסל שניים. עוד אחד חסר. שלוש חבטות מוצלחות של המטס צימקו ל-5:4. לא נגמר.

שירארדי הוחלף בבוב סטנלי, כששניים על הבסיסים, ומולו חובט מוקי ווילסון. Wild Pitch הביאה לשיוון, ואז, כדור פשוט שהתגלגל לכיוונו של שחקן הבסיס הראשון, בילי באקנר, עבר בין רגליו, והמטס השוו את הסדרה, חגגו אליפות יומיים מאוחר יותר ושלחו את הסוקס להמתין 18 שנים נוספות. בילי באקנר נכנס להיסטוריה בצד הלא נכון שלה.

1924, וושינגטון סנטורס 4 – ניו יורק ג'איינטס 3.

משחק מספר 7, 1:3 לג'איינטס, אינינג שמיני, שניים פסולים, שניים על הבסיסים. כדור מתגלגל לכיוון בסיס שלישי, אך פוגע באבן (בכל זאת, 1924), מדלג מעל ראשו של פרדי לינדסטורם – 3:3. אינינג 12, שוב, רצים על הבסיסים, פסול אחד. כדור מתגלגל לאותו הכיוון, פוגע במשהו, מטעה את אותו לינדסטורם – 3:4 סנאטורס – אליפות יחידה של המועדון שהחזיק 59 שנה.

2001, אריזונה דאיימונדבאקס 4 – ניו-יורק יאנקיז 3

שנת אסון התאומים, העיר ניו-יורק בהתאוששות. לאחר 0:2 לדי-באקס בשני המשחקים בפיניקס, היאנקיז מנצחים את המשחק הראשון בברונקס. במשחק 4, האורחים מוליכים 1:3 בתשיעי. הקלוזר, בייאנג יום-קים, פוסל שניים, ואז חוטף 2 ראן הום ראן מטינו מרטינס, היאנקיז ימשיכו לנצח באיניג העשירי.

למחרת, שוב, אינינג תשיעי, 0:2 אריזונה, קים זורק, פוסל שניים, ואז סקוט ברושס משווה, אין יותר דרמה מזה. היאנקיז ינצחו באינינג ה-12 – טסים לפיניקס. במשחק השביעי הוליכו האורחים 1:2 באינינג התשיעי, הקלוזר הגדול בהיסטוריה של המשחק, מריאנו ריברה, מנסה לסגור עניין, אך סינגל של לואיס גונזלס מעניק לדי-באקס אליפות היסטורית.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  2. אור

    8 נוב 2019 15:42:48

    תודה יוני מצוין, לא אהבתי את הקבוצות של הקאבס והאינדיאנס אבל נאלץ להסכים, הוורלד סירייס של 2001 אלו המשחקים הראשונים שראיתי וזוכר' את השניים האחרונים עד היום

  3. מנחם לס

    8 נוב 2019 16:04:36

    את סידרה 1986 לא אשכח לעולם. אשתי גייל היתה חולחת מטס מאז בריאתה, וההגעה למשחקיה מהבית היה ענייו של 25 דקות מגרדן סיטי. רכבת לומג איילנד ריילרוד. עוצרים בתחנת ג'מאייקה שם מחכה סבוויי לשלוש רכבות (אחת הקו הדרומי של לונג איילנד, אחת הקו הצפוני, והשלישית הקו המיוחד של עירי גרדן סיטי, שמייסדי העיר העשירים בתחילת המאה שעברה דאגו שיהיה לה קו רכבת משלה לפן סטיישיוןו, רכבת שהביאה אותי מהבית עד לבניין פן סטיישיון שהוא הבייסמנט של המדיסון סקוור גרדן מאות פעמים (נניח שראיתי 20 משחקי ניקס בעונה, כפול 40 שנה, עשו חשבון. ושכחתי משחקי פלייאוף. הנסיעה מהבית עד מדיסון סקוור גרדן ברכבת האקספרס שהגיעה לאולם ב-19:07 (למשחקים שהתחילו ב-20:00 לקחה 37 דקות, והקרון היה מל\א באוהדי ניקס שהכרתי . כשהכדור עבר בין ברכי בקנר ידעתי שזה התחלת סיפור שלא ייגמר טוב, וכך בדיוק היה. אני יושב עתה עם גייל, שותים קפה, ואני מספר לך על המאמר ואנחנו מעלים זכרונות. אוי, קייסי סטינגל…

  5. שחר דלאל

    8 נוב 2019 16:52:58

    מעולה יוני, חשבתי שכבר יצאת לחופשה
    🙂
    אולי זה בגלל הקרבה, אבל אני חושב שהוורלד סירס של השנה תיזכר בעתיד כאחת הסדרות הטובות שהיו כאן. אני מסכים שלא היו לנו מספיק משחקים צמודים, אבל בהחלט היו מהפכים שהביאו לשיא את משחק מספר 7 (וקריסת הבולפן של יוסטון).
    .
    כרגיל תודה רבה

  7. מנחם לס

    9 נוב 2019 16:28:44

    בייסבול הוא משחק של סיפורים. נכתבו עליו יותר ספרים, הוסרטו יותר סרטים, והוצגו יותר הצגות מעל ענפי הספורט האחרים ביחד. אין כמו 'סיפורי בייסבול' בבאר על כוס בירה. מהרבה בחינות המשחק הטוב מכולם. כתבתי פעם למה זה המשחק מס' 1

  8. אור

    9 נוב 2019 17:33:42

    יוני, אם אתה ממשיך לכתוב ויש לך כוח אולי תוסיף כמה שורות על דיווחי פרי אייג'נסי שנוכל לדבר עליהן?
    למשל מרטינז נשאר ברד סוקס אז העתיד של מוקי בטס בקבוצה לא ברור, גריגוריוס לא נשאר, בלטראן התמנה במטס..
    עוד משהו שחשבתי עליו, מיני דיון על שינויים בחוקה כמו סטרייק זון אוטומטי בעד ונגד או לאסור את ה-shifts

  10. stam

    9 נוב 2019 20:38:20

    בלי כוונה (?), יצא לך להזכיר פה ביחד שתיים מהסדרות הגדולות, טווינס-ברייבס 1991, וקרדינלס-ריינג'רס 2011.
    המכנה המשותף?
    We'll See You Tomorrow Night, בגיים 6.
    זה המשפט האגדי של שדרן המשחק הראשון, 1991, ג'אק באק המנוח, שנפטר ב-2002.
    הבן שלו נקרא ג'ו באק. שהפך לשדרן המוביל של הבייסבול, וגם הקול שלו – למזוהה ביותר עם רגעי השיא.
    ג'ו באק שידר את הסדרה ב-2011… וידע בתזמן המושלם, בחבטה האגדית של דיוויד פריז, להשמיע את המשפט, שהוא ואבא שלו חיכו 20 שנה כדי שיישמע שוב. יותר אמריקה מזה, אין.
    We'll See You Tomorrow Night.
    .

  11. stam

    9 נוב 2019 20:50:31

    אשר לסדרת הגמר הגדולה ביותר, ברור שהתחרות יכולה להיות צמודה, שיהיה בכלל דירוג – רק אם מורידים מראש את מטס-רד-סוקס 1986. כי אין לה תחרות. או כמו שציינת בנימוס, "פספסו את הרשימה". LOL.
    אין, לא היתה ולא תהיה כזו. יכול לנמק, זה לא רק גיים 6 (הגדול אי פעם). זה הכל. שחקנים, מהלך, דרמות… הכל.
    אבל בתור אוהד יאנקיז, הייתי מתאכזב ממך אם היית בוחר אחרת 🙂
    .
    (נ.ב. וסדרת 69', מה? ה"אמייזינג מטס"?! האפסט הכי גדול אי פעם בוורלד סירייז?!)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט