שבוע לפני סיום העונה הסדירה ב-MLB, זה הזמן להיזכר בסופר דרמה של היום האחרון בעונת 2011. ארבע קבוצות, שני כרטיסים, ערימה של מהפכים וסיפור אחד גדול. תכינו את הפופקורן והציפורניים

באק שוולטר, המנג'ר של הבולטימור אוריולס, סיכם את ה-28 בספטמבר 2011 בצורה הטובה ביותר: "אתה חושב על הערב הזה כתסריט לסרט של קווין קוסטנר, אבל אף אחד לא ייקח את זה. יגידו שזה לא הגיוני".

היום האחרון של עונת 2011, הוא כנראה היום הדרמטי ביותר שידעה העונה הסדירה ב-MLB. אז מה בעצם היה שם? כשנכנסנו ל-28 בספטמבר, כל המקומות הראשונים בבתים הוכרעו. היאנקיז, הטייגרס והריינג'רס עלו כבר מהאמריקן ליג, הפיליס, הברוורס והדי-באקס מהנשיונל ליג החלו להתכונן לדבר האמיתי.

קלף משוגע במיוחד

אך שני כרטיסי הוויילד קארד עדיין נותרו פתוחים (באותה התקופה היו עולות רק שתי קבוצות לוויילד קארד, אחת מכל ליגה). ארבעה משחקים ששוחקו ביום האחרון קבעו את זהות העולות. באמריקן ליג, טמפה ביי רייז ובוסטון רד סוקס החזיקו במאזן זהה, ונאבקו על הכרטיס הבודד הנוסף. בנשיונל ליג, אטלנטה ברייבס וסיינט לואיס קארדינלס החזיקו במאזן זהה בקרב על הקלף המשוגע.

נתחיל בנשיונל ליג. ב-5 בספטמבר הברייבס עוד הוליכו בהפרש של 8.5 משחקים על פני סיינט לואיס, כך שהכל נראה היה גמור. אך הקארדינלס, מועדון שבליגה כולם יודעים שאסור להתעסק איתו, נגסו לאט לאט בהפרש, והגיעו עד למצב של שיוויון ביום האחרון של העונה.

החלק הפחות דרמטי היה הניצחון הקליל של הקארדינלס, 0:8 חלק ביוסטון, אחריו חיכו השחקנים בחדר ההלבשה ביוסטון לתוצאת המשחק בין הברייבס לפיליס. ניצחון של אטלנטה – ויש בין השתיים משחק בודד על המקום בפלייאוף. ניצחון של הפיליס יסדר לסיינט לואיס את המקום באוקטובר וישלים את המהפך המדהים.

דרמה וקרייג

ג'ון ג'יי, ההאוטפילדר של סיינט לואיס, סיפר: "חיכינו אחרי המשחק שלוש שעות בחדר ההלבשה, מעודדים את הפיליס, בחיים לא אשכח את זה". אז מה היה שם? אינינג תשיעי עליון, הברייבס מוליכים בבית 2:3, כשהקלוזר שלהם הוא קרייג קימברל, עם עונה כמעט מושלמת, ERA של 2.1, 46 שמירות, בדרך לתואר רוקי השנה.

ואז הכל החל. פלאסידו פולאנקו עולה – סינגל. קארלוס רואיז – Walk. בן פרנסיסקו? Walk. הבסיסים מלאים. זיעה קרה החלה לרדת על מצחו של קימברל הצעיר, שעדיין לא התמודד עם דרמה כזו. צ'ייס אטלי עולה – Fly Ball מספיק רחוק – ואנחנו בשיוויון. הקהל באטלנטה כבר היה מוכן להתחיל בחגיגות, אך נאלץ להחביא את החצוצרות והפטישים.

שקטים ופחות אמיצים

אחרי שלושה אינינגים שקטים, הגיע ה-13 העליון. הפיצ'ר של הברייבס היה סקוט ליינברינק, עם ERA חביב של 3.64. פסל אחד, נתן Walk לשני, פסל עוד אחד וחטף סינגל. שניים על הבסיסים, שני פסולים. האנטר פנס עלה, הקהל כבר התחיל להרגיש אי נוחות, השדרים המקומיים חיפשו אופטימיות בכל מני מקומות. אך פנס? הוא בשלו. סינגל, 3:4 פילי. דממה.

בחדר ההלבשה ביוסטון, שחקני סיינט לואיס מחפשים אצבעות להחזיק, כבר לא נשארו להם הרבה. דייויד הרנדון עלה לגמור את הסיפור מהצד של פילי, ולהשיג את השמירה הראשונה, והיחידה, כך נדע בדיעבד, שלו בקריירה.

יותר גדול מאליפות

החלק המסוכן של הברייבס הגיע, אך צ'יפר ג'ונס האגדי נפסל בסטרייק אאוט. דן אגלה עלה על בסיס עם Walk, יש תקווה? פרדי פרימן עולה, כשדאבל אחד הוא כבר רשם היום. הקהל החל להשתולל, הנה זה בא? פרימן הגיע עד ספירה מלאה (שלושה Balls , שני Strikes), ואז גלגל כדור חלש, Double play. נגמר הסיפור.

"זה היה מהרגעים המאושרים בחיים שלי", סיפר ג'יי, כשטוני לה רוסה, המנג'ר האגדי של סיינט לואיס סיכם: "החגיגות אחרי המשחק הזה היו גדולות יותר מאשר אחרי הזכיה באליפות. זו היתה התלהבות טהורה. פשוט לא האמנו".

עוברים למנה העיקרית

אבל זו היתה רק המנה הראשונה. ממש באותה השעה, בוסטון התארחה בבולטימור, טמפה ביי ארחה את היאנקיז, כששתיהן עם מאזן זהה. כמו בנשיונל ליג, גם פה. אם אחת מנצחת והשניה מפסידה, המנצחת עולה. אם לשתיהן תוצאה דומה – הן הולכות למשחק מכריע.

וגם פה, בדומה לנשיונל ליג, לבוסטון היה יתרון עצום חודש מסיום העונה, כשהרד סוקס הוליכו על טמפה ביי ב-9.5 משחקים ב-1 בספטמבר.  המשחק בבולטימור היה הפכפך. 0:1 בוסטון, 1:2 בולטימור, 2:3 בוסטון, כשדאסטין פאדרויה מככב אצל האורחת עם הום ראן וסינגל.

המפציצים מהברונקס

במקביל, היאנקיז פשוט התעללו בטמפה ביי. הסטארטר המצוין של הרייז, דייויד פרייס, פתח בפרק ראשון בסדרה האישית שלו: "אני מוכיח שאני לא פיצ'ר של מאני טיים": רובינסון קאנו קבע כבר באינינג הראשון 0:1, גראנד סלאם של מארק טשיירה עשה את זה 0:5 באינינג השני, ועוד אחד כזה הפך את התוצאה ל-0:6 ברביעי. אנדרו ג'ונס הוסיף דינגר בחמישי, וזה 0:7. איך שרים אוהדי בית"ר? "יאלה, הביתה".

"אז מה, זה רק עוד משחק, בואו ננצח", אמר לשחקניו המנג'ר של טמפה ביי, ג'ו מאדן, כשהוא לא מתרגש. רובם, לפחות בלב, בעיקר צחקו עליו. למארק טופקין, שמסקר את הרייז לטמפה ביי טיימס, היתה תחושה ברורה: "כבר באמצע המשחק זה היה גמור. בכלל לא עניין אותנו מה קורה במשחק המקביל".

החלק התחתון של השמיני החל. 7:0, להזכירכם. ג'וני דיימון, אקס יאנקיז ובן זורביסט עלו על בסיס, כדור פגע בקייסי קוצ'מן, בסיסים מלאים. קורה פה משהו? סם פולד הוציא Walk, ושון רודריגז חטף עוד כדור, וזה כבר 7:2. גם בשלב הזה, הרוב התעניינו בגלים שיהיו מחר בים. בי.ג'יי אפטון נפסל אך הביא הביתה ריצה, 7:3, עם פסול אחד.

Evan Better

עד כאן, משחק רגיל. רוב הקהל, 29,518, בהנחה שכולם נשארו במצב של 7:0, התעסק בעיקר בלהתבאס. רק אחד לא. אוון לונגוריה. אולי השחקן הכי גדול בהיסטוריה של של טמפה ביי רייז. בעצם, אפשר למחוק את ה"אולי". שחקן הבסיס השלישי עלה לחבוט, כששניים על הבסיסים, במינוס ארבע ריצות. כובד העיר כולה על כתפיו. וזה רק עושה לו טוב.

אפס בולס, אפס סטרייקס, לואיס איילה זרק כדור ראשון, ולונגוריה משגר טיל קרקע-יציע למרומי ה-Left Field, ניו יורק 7, טמפה ביי 6. היאנקיז אמנם עדיין הובילו בסיום האינינג, אבל המומנטום, אוי המומנטום… בתשיעי העליון היאנקיז לא באמת איימו, וכולם היו מוכנים לפינאלה.

No More Mo

ליאנקיז היה אז קלוזר חביב בשם מריאנו ריברה, אבל הוא זרק יום לפני כן, וההכנה לפלייאוף לפיצ'ר בן 42 קצת יותר חשובה מעוד משחק. אז היאנקיז עלו עם בחור בשם קורי ווייד. מיסטר ווייד החל את העונה ב-AAA של טמפה ביי, אך לא מצא את עצמו, עזב וחתם בניו יורק. שם הוא רשם ERA של 2.04. קלוזר הוא לא, אבל בהיעדר ציפור שיר, גם העורב זמיר.

זורביסט וקוצ'מן נפסלו. עוד אאוט אחד והרייז מפסידים. בשלב הזה בוסטון היו ביתרון בבולטימור, כך שהפסד היה סוגר את הסיפור כנראה. או אז עלה חבר בשם דן ג'ונסון כחובט מחליף. דן ג'ונסון, שלא באמת שיחק בייסבול מאפריל, שבקושי ראה משחק פה ושם. מה הוא עשה בכל עונת 2011? הום ראן אחד, ממוצע חבטות של 108.. דווקא הוא, כשהעונה על הפרק.

פייר או לא?

אז מיסטר ג'ונסון עלה, ראה חמישה פיצ'ים, ואת השישי הוא העיף החוצה – הום ראן, בום – 7:7. "ב-99 מתוך 100 אט באטס, הכדור הזה הולך לפאול", סיפר ג'ונסון. "אני חובט, מסתכל על הכדור ואומר לו בלב 'תישאר פייר בול, תישאר פייר'. את הסיבוב על הבסיסים אני זוכר במעורפל, כל כך רציתי להגיע לחברים שלי".

שני האיניגים הראשונים של ההארכה היו ללא איומים. את ה-12 העליון החלו היאנקיז עם רצים על בסיסים ראשון ושלישי בלי פסילות. אך ג'ייק מגי הרליבר יצא מזה בנס, הרבה בזכות טעויות מטופשות של גרג גולסון מהיאנקיז. עדיין 7:7, יורדים ל-12 התחתון.

איתות מבולטימור

נעבור לעמדת השידור בקאמדן יארד, בולטימור. האינינג התשיעי התחתון החל, ג'ונתן פפלבון עלה. להזכירכם, 2:3 לבוסטון, שזקוקה לניצחון כדי לפחות להבטיח משחק מכריע. הקלוזר של הרד סוקס הוא ג'ונתן פפלבון, שמחזיק ב-ERA של 2.94, עם מאזן של 0:4 ו-31 שמירות. תותח.

פפלבון, עם המבט המאיים המוכר שלו, פסל את שני החובטים הראשונים, שניהם בסטרייק אאוט, הכל נראה בשליטה. עוד פסילה אחת – ובוסטון ניצחה. כריס דייויס עולה עם דאבל, לא נורא. אחריו מגיע נולאן ריימולד הבינוני, וגם זה בעדינות. אבל בייסבול זה משחק של מומנטום, ולריימולד היה אז  רצף של שבעה משחקים עם חבטות מוצלחות. דאבל – והופ – 3:3. אוקיי, לא נעים, אבל עדיין לא נורא. עדיין אאוט אחד מהארכה, כשפפלבון והמבט המאיים שם.

כבר לא אתמול, ועוד לא מחר 

השעון כבר החליף יום, 00:05. רוברט אנדינו עולה. מה הוא עד עכשיו במשחק? 0 מ-4, שני סטרייק אאוטס. סטרייק ראשון. בול ראשון, ואז זה מגיע… סיגל ל-Left Field, שכמעט כמעט נתפס על ידי קארל קרופורד. ריימולד מדלג בטיסה על הבסיס השלישי ומגיע הביתה בול בזמן, 3:4 ענק לאוריולס, נגמר המשחק. מי היה מאמין?

השעון הגיע כבר ל-00:08. חוזרים לטמפה. שם, כזכור, עדיין 7:7. סקוט פרוקטור הוא הפיצ'ר מניו יורק באינינג ה-12. הוא פוסל בסטרייק אאוט את אפטון. ואז עולה אחד, לונגוריה. זוכרים? כבר סיפרנו עליו מספיק. "אני עמדתי לחבוט", סיפר לונגוריה. "ואז אני רואה את התוצאה במשחק של בוסטון מתעדכנת. אולי דקה לפני שעליתי".

גם זורביסט זוכר מה קרה שם: "אפטון נפסל, ואז אנחנו קולטים כמה אנשים מההנהלה, קופצים משמחה. אף אחד אחר באצטדיון לא ידע עוד מה קורה, אבל הבנו שמשהו קורה. ואז פורסמה התוצאה על הלוח, והקהל התחיל להשתולל! אפטון לא הבין למה הקהל משתולל אחרי שהוא נפסל".

היסטוריה

פתאום לונגוריה עולה עם חתיכת בוסט מאחוריו, מי היה מאמין לפני שעה, שהוא יהיה רחוק חבטה טובה אחת מעלייה לפלייאוף??? שני Balls, שני Strikes, אפשר לחתוך את האוויר בסכין. פרוקטור מסתכל לכיוונו של הקאצ'ר שלו, אוסטין רומיין, ושולח כדור שפוגש את המחבט של לונגוריה בדיוק במקום הנכון. בום! הום ראן, אם היה נמוך בעשרה ס"מ לא היה יוצא. כל העיר בשמיים, 7:8 ענק, טמפה ביי בפלייאוף, בוסטון בבית!

אז הערב הסתיים, הפוך מהצורה שבה הוא החל. בוסטון ואטלנטה, הפייבוריטיות  לעלות, שנגעו כבר בפלייאוף, בבית. סיינט לואיס וטמפה ביי, שכבר היו עם כרטיס טיסה לחופשה, בפנים. מי היה מאמין. לטמפה ביי זה הספיק לסיבוב אחד בלבד, הקארדינלס המשיכו עד לתואר, עם סדרת גמר בלתי נשכחת, אליה נגיע ביום אחר, כי תיכף כבר יוצאת השבת….