סודותיו של הארגון החשאי ביותר באמריקה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

סודותיו של הארגון החשאי ביותר באמריקה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

הזמן: הראשון בינואר, 2078

המקום: סאן אנטוניו, טקסס

אר.סי ביופורד השלישי החנה את ההלי-נוע שלו בסמוך לאולמה הביתי של הקבוצה. מנכ"לה החדש של הספרס, בן 36 בלבד, פסע נמרצות לחדר הדיונים הגדול של המועדון. לא קל להנהיג שינוי בארגון שמרני כמו הספרס, אך אר.סי הצעיר ידע שהפעם אסור לוותר. מדובר בצעד סימבולי, אך כזה שיבהיר לכולם שרוחות רפאים מהעבר אינן שולטות עוד במסדרונות הללו.

"נכבדיי", פנה אר.סי לנוכחים, "כבכל ראשון בינואר, בדרכי לכאן ריצדו על הקסדה החכמה שלי דווחים על התיקים האחרונים שהותרו לפרסום על ידי הארכיונים של סוכנויות הממשלה השונות. כל העולם כבר יודע שפוטין היה סוכן של ה-CIA, שג'ון לנון לא נרצח ב-1980, ושהחייזרים מרוזוול הם אלה שפיתחו את האבטיפוס של הסמארטפון. למען השם, אפילו תחקיר ה-FBI על מעורבותו של הנשיא לברון ג'יימס בשערוריית השיפוט של סדרת הגמר ב-2039 כבר הפך לנחלת הכלל! לא יכול להיות שאנחנו נישאר הארגון היחיד בעולם שלא משחרר מהארכיונים שלו סיפורים על דברים שקרו לפני כמעט מאה שנה! אני מודיע לכם באופן סופי ומוחלט שבכוונתי לפתוח את הארכיונים שלנו בשבועות הקרובים. העניין סגור ואינו נתון למשא ומתן".

דממה מוחלטת השתררה בחדר. כל העיניים נישאו לזקן הנוכחים בחדר ונשיא הכבוד של המועדון. למרות שהתקרב כבר לגיל גבורות פיארה את ראשו רעמת שיער לבנה. "אר.סי", אמר לוני ווקר הרביעי, "כאחד האנשים החיים האחרונים שזכו לקבל ממנו שטיפה, אני חושב שזה מסוכן מדי. אפילו היום".

"לוני היקר", התרתח אר.סי, "אתה לא באמת מצפה ממני לקבל החלטות בגלל מבטו המפחיד של אדם שהלך לעולמו לפני עשרות שנים, נכון?!? אתה לא באמת חושב שהוא יכול לחזור משם ולצעוק עליך שוב, נכון?!? אני מבין את הקושי האישי שלך, אבל זה לא יכול למנוע מאיתנו לעשות את הדבר הנכון"

"אל תשכח שקראו לו פופ", פלט ווקר המפוחד, "לנושאים בתואר הזה בדרך כלל יש מערכת יחסים קרובה עם השכן מלמעלה… ועוד דבר" כחכח לוני בגרונו, "מה סבא שלך היה אומר?"

"זה בדיוק העניין לוני", נאנח אר.סי "סבא שלי לא אומר כלום כבר הרבה שנים…", והוסיף,  "ומה קרה כששמנו את הפסל של טימי בפתח האולם? אה? הוא הרי דרש מפורשות שאם בכלל נזמין פסל לכבודו, שנעמיד אותו בחדר סגור וקטן, ננעל את הדלת ונזרוק את המפתח, נכון או לא נכון?!? ואנחנו שמנו את הפסל בכניסה הראשית לאולם, נכון או לא נכון?!? ומה קרה???? לא קרה כלום, אז גם עכשיו לא יקרה כלום, תסמכו עלי!"

"אבל אר.סי", השיב ווקר, "עם טימי זה אחרת – אפילו הפסל שלו דיבר יותר ממנו. אבל פופ? אני לא יודע…"

ושוב דממה מעיקה.

"בסדר", אמר אר.סי "אני מוכן ללכת לקראתכם. לא נעשה מזה סיפור גדול, או.קיי? רק טקס קטן וצנוע, בסדר? וניתן רק לעיתונאי אחד לעבור על הקבצים, או.קיי? בדיוק כמו שפופ היה רוצה".

***

הטקס התקיים שבועיים לאחר מכן. גשם זלעפות ירד ורעמים נשמעו מכל עבר. הם עמדו שם שלושתם ליד הדלת: אר.סי, ווקר, ואדם שלישי – קשיש כבן שמונים, נשען על מקל הליכה.

ווקר שלח מבט חושש לעבר הברקים שפילחו את השמיים ופנה לנציגי התקשורת "אני נרגש לעמוד כאן היום ולבשר לכם על פתיחת הארכיונים של הספרס. לצערנו, לנוכח מצבם העדין של המסמכים המתפוררים לא תתאפשר כניסה חופשית לנציגי התקשורת. בחרנו עיתונאי אחד ויחיד שיקבל גישה מלאה וידווח לכולכם. וודאי תסכימו איתי שלא תיתכן בחירה מוצדקת יותר מאשר אדם המסקר את הנ.ב.א כבר למעלה משבעים שנה".

ווקר הגיש את המפתח לאדם השלישי, לחץ את ידו והוסיף "בהצלחה מיסטר ויינברג"

חם מהארכיון – רועי ויינברג מדווח מסאן אנטוניו

קיץ 1987

דייויד רובינסון, הבחירה הראשונה בדראפט, יושב עם אביו, אמברוז, בסלון.

אמברוז – ובכן, בני, זה עתה נבחרת בבחירה הראשונה בדראפט. אמנם אתה מחויב לשרת שנתיים בצי, אבל למזלנו, אתה גבוה בשני אינצ'ים מהגובה המירבי המותר, ונוכל לנצל זאת על מנת לבטל את ההתחייבות הזו ולהתחיל מיד בקריירת הכדורסל.

דייויד – אבל אבא, תמיד רציתי להיות בצי, כמוך, ותמיד אמרת לי שאדם צריך לעמוד במילתו, אם אשתחרר לא אוכל להביט בעצמי במראה.

אמברוז – דייויד, אמרתי לך כל מיני דברים במהלך השנים, אבל אף פעם לא אמרתי לך שאתה צריך לקנות את הקלישאות של אבא… אנחנו מדברים כאן על בחירה ראשונה בדראפט, מקום בנבחרת הלאומית, וחוץ מזה – עם המיליונים שתרוויח תוכל לתרום המון לצדקה. אין שום טעם לבזבז זמן על קריירה בצי, ויש תמיד את הסיכון לפציעה. תעזוב את זה, תרמתי לצי מספיק בשביל שנינו.

דייויד – אבל אבא, אתה יודע כמה אני אוהב מתמטיקה, ואני פשוט לא רואה איך אוכל לעסוק בכך כשחקן נ.ב.א, לא הייתי רוצה…

אמברוז, חותך – דייויד, מה מתמטיקה? אתה חושב שאני המורה חנה מג'3?תפסיק להמציא לי תירוצים מההפטרה. תגיד ת'אמת, ממה אתה חושש? מה אתה לא אומר לי? אתה מפחד מלארי בראון?

דייויד – לא, ממש לא, לארי הוא אחלה, אם אגיע יום אחד ל-HOF ארצה שהוא יציג אותי.

אמברוז – נו, אז מה הבעיה, אני לא מבין?

דייויד – הבעיה היא שאומרים שעוזר המאמן שלו יהיה איזה משיגנע אחד מחיל האוויר, ואתה יודע איך זה, הנייבי והאיירפורס לא תמיד עובדים טוב ביחד.

אמברוז – לא נכון…זה הפופוביץ' הזה מקנזס??? אוי-יוי-יוי… טוב, שכנעת אותי, תתגייס לשנתיים, בינתיים בטח יפטרו אותו או משהו ואז תצטרף לספרס….

View post on imgur.com
The Airforce and the Navy

חורף 1996/7

פגישה בהולה של צוות האימון, נוכחים – פופ, המשמש כ-GM וסגן נשיא לפעילויות כדורסל, אר.סי ביופורד, המשמש כראש מערך הסקאוטינג, ואחרים. בולט בהעדרו – המאמן בוב היל.

פופ  – טוב חברים, כמו שאתם יודעים התחלנו את השנה עם מאזן שלילי של 3-15 ולכן פיטרתי זה עתה את בוב היל.

אר.סי – כן, הכתובת בהחלט הייתה על הקיר. מי יהיה המאמן החדש?

פופ – עוד לא החלטתי. בשלב ראשון אני אשמש כמאמן ונתחיל סבב ראיונות עם מועמדים מתאימים.

אר.סי – פופ, עם כל ההערכה שיש לי אליך, אני ממש לא בטוח שזה רעיון כל כך מוצלח. אני חושב שאתה עושה עבודה מצוינת כ-GM, אבל אימון זה משהו אחר – כל ה-X וה-O, לדבר עם שחקנים כל הזמן, לחץ על השופטים – אני ממש לא בטוח שזה בשבילך. בחיים צריך למצוא את מה שאתה טוב בו ולדבוק בו.

פופ – תאמין לי אר.סי, שהאימון מתאים לי עכשיו כמו חור בראש, אבל אין מה לעשות, היינו חייבים לעשות שינוי, ואל תדאג, אם לא עד סוף העונה אז לכל המאוחר בקיץ נמצא מאמן חדש. המצב הנוכחי הוא זמני בלבד.

בוב היל

קיץ 1997

אר.סי , מתקשר – הלו, פופ?

פופ – אר.סי, מה קורה? חיפשתי אותך, איפה אתה?

אר.סי – אני בחופשת דיג באלסקה.

פופ – תגיד לי אתה רציני? עכשיו זה הזמן לקחת חופש? צריך לחשוב על הדראפט הקרוב, זו החלטה קריטית, לך תדע מתי בפעם הבאה תהיה לנו בחירה ראשונה בדראפט.

אר.סי – אז זהו, בדיוק בגלל זה אני מתקשר. שומע, יש כאן דייג עם ספינה שמוציא אותנו לים. הדייג סיפר לי שהבן שלו משחק כדורסל במכללה, דיביזיה שניה, כאן באלסקה, ושהם ניצחו את וייק פורסט עם הדאנקן הזה שחשבנו עליו. הוא אומר שדאנקן סיים את המשחק נגדם עם 4 או 7 ריבאונדים, חסימה אחת ואפס נקודות (דקה 20) אתה קולט? אפס נקודות… נראה לי שצריך לחשוב על כל העניין מחדש.

פופ – או.קי. זה באמת לא נשמע טוב. על מי חשבת במקומו?

אר.סי – תשמע, אני מציע שאני אבדוק כאן את הבן של הדייג, ואתה תיסע לקריביים, או איפה שהוא לא גר הדאנקן הזה, תבדוק אותו, ואחר כך נתכנס כדי להחליט.

פופ – טוב, אין ברירה, כך אעשה.

(שבוע לאחר מכן, פגישה בסאן אנטוניו)

אר.סי – טוב תשמע, בדקתי את הבן של הדייג, הוא לא רע אבל לא מספיק טוב לליגה. איך היה אצלך?

פופ – לא הרבה יותר טוב. ראיתי את דאנקן משחק קצת, שום דבר לכתוב עליו הביתה, ובטח לא בחירה ראשונה בדראפט, אבל…

אר.סי, חותך – אז לוקחים את קית' ואן הורן?

פופ – חכה רגע, זה עוד לא נגמר. אמרתי לעצמי שאם אני כבר שם נלך קצת לים. בקיצור, מתברר שהטאוויל הזה ממש פחדן, ולא הסכים להיכנס למים בתואנה שיש שם כרישים. עכשיו אתה מכיר אותי, אר.סי, אני לא יכול לראות איך הפחד מנהל את השחקנים, אז למרות שהבנתי שכוכב כבר לא יצא ממנו ולא נבחר אותו בדראפט, אמרתי שלפחות נעזור לו קצת להתגבר על הפחד.

אר.סי – או.קיי.

פופ –בקיצור, אני נכנס למים וקורא לו להצטרף אלי. הבחור מיד מתחיל להסביר שיש כרישים, וזה לא בטוח, ולא כדאי וכל זה. אמרתי לעצמי, ניתן לו קצת דוגמא אישית ונשארתי במים. והוא לא נכנס. אני ממשיך פנימה, משתולל, משפריץ והכל, כדי שיבין סופסוף שאין שום סכנה, והוא בשלו – נשאר בחוץ.

אר.סי – עזוב, הבנתי, זה לא חומר בשבילנו, אז לוקחים את קית' ואן הורן?

פופ – חכה רגע, נודניק, תקשיב שנייה.

אר.סי – בחייך פופ, אין לי את כל היום.

פופ, ממשיך – בקיצור, באיזשהו שלב הוא ממש נכנס להתקפת פאניקה או משהו כזה, מתחיל לקפוץ על החוף ולנופף בידיים בהיסטריה, נראה ממש פתטי, ואז בדיוק כשחשבתי שכבר לא אצליח לשכנע אותו הוא מזנק למים ושוחה ישר אלי!!!

אר.סי – וואלה? איזו השפעה יש לך על השחקנים האלה, מדהים. באמת, אין כמוך. יופי, אז קית' ואן הורן???

פופ – אז זהו שלא. נצטרך בכל זאת לבחור את הדאנקן הזה.

אר.סי, מתפלץ – סליחה??? אבל אמרת שאין לו כדורסל? מה פתאום שנבחר אותו?

פופ – תקשיב, הוא שוחה אלי במהירות עצומה, עובר אותי, נעמד וחובט בעוצמה אדירה באפו של כריש שבדיוק עמד לנגוס בי מאחור. הכריש ההמום עושה אחורה פנה וחוזר לים הפתוח. הבחור פשוט הציל את חיי.

אר.סי, נדהם – אוףףף… לא נעים בכלל. וכמובן שיצאת סאקר מוחלט.

פופ – זה בדיוק העניין. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהסיפור הזה יצא החוצה. תחשוב על הכותרות בעיתונים – "בספרס מסכנים שחקנים ומעודדים אותם להיטרף על ידי כרישים" – אף שחקן לא יסכים להגיע אלינו יותר. חייבים למנוע את זה.

אר.סי, מתוסכל – איך, איך הסתבכנו ככה, איך….

פופ – אז תשמע, הגעתי איתו להסדר – הוא לא יוציא מילה על הסיפור הזה. אף פעם. לאף אחד. ובתמורה אנחנו נבחר אותו בדראפט בבחירה הראשונה, ניתן לו את החוזה שנגזר מכך – בערך עשרה מיליון דולר לארבע שנים – ואחר כך אנחנו נפרדים. אם יהיה לו מזל ימצא איזה מועדון אחר בליגה, אבל גם אם לא בכסף הזה הוא יכול לשקם חצי מהאי שלו, אז זה מספיק לו לכל החיים.

אר.סי, שואג – אתה מבין מה עשית??? הרסת את כל התכניות שלנו! זו יכולה הייתה להיות נקודת מפנה בהיסטוריה של הספרס, ואתה עם ההתעקשות שלך לחנך אנשים פשוט זרקת את ההזדמנות הזאת לפח!

פופ – אתה צודק, טעות שלי ואני ממש מצטער אר.סי, אבל באמת שאין ברירה, נצטרך לחכות להזדמנות הבאה, ומקסימום נמשיך עם הטנקינג עוד כמה שנים. מה רע בזה בעצם?

החובט, במומו חובט

ספטמבר 1998

(פגישת צוות האימון, סאן אנטוניו)

פופ – חברים, מקווה שכולכם נהניתם בחופשה ומגיעים עם כוחות מחודשים להכנות לעונה הבאה. מייקל פרש, תודה לאל, ולהערכתי האיום המרכזי בשנה הקרובה הוא הלייקרס. עם כל הכבוד לשחצן מספר 8, סליחה, לשחקן מספר 8, הבעיה האמיתית היא שאקיל. המטרה שלנו בפגישה הזו היא להעלות רעיונות חדשניים בנוגע לעצירת המפלץ לבית אוניל.

(כולם מכחכחים בגרונם, אחד משפיל מבטו לנעליו, השני מביט בתקרה ועושה את עצמו מהרהר, כשלפתע הדלת נפתחת ואר.סי ביופורד נכנס לחדר)

פופ – שלום גם לך, איפה היית?

אר.סי – בחופשה באלסקה.

פופ – שוב פעם? מה עם קצת גיוון?

אר.סי – דווקא גיוונתי, המון טרקים ביערות, נחלים שוצפים עם המון סלמונים, היה אחלה.

פופ – אלסקה וסלמונים נשמע לי מתכון לא רע למפגש עם דובים, לא?

אר.סי – בדיוק! לרוע מזלי פגשתי דב גריזלי. פעמיים!!!

פופ – אלוהים יעזור, מה עשית??

אר.סי – מה שאמרו לנו בתדרוך המקדים – להימנע מקשר עין, לעמוד זקוף, להרים ידיים ולצעוק חזק. אם הוא בכל זאת מתקרב פשוט להכות אותו במקל ההליכה שלך.

פופ – וזה עבד?

אר.סי – ומה נראה לך? עובדה שאני כאן.

פופ – מעניין מאד…

אר.סי – אבל עזוב, בוא נדבר כדורסל – על מה הפגישה עכשיו?

פופ, עדיין מהרהר במה ששמע – מעניין מאד…

בודנהולצר – אנחנו "חושבים" (קורץ לאר.סי) על איך לעצור את שאקיל, ו…

פופ, מתפרץ – אר.סי, קח עכשיו את דייויד רובינסון לגן החיות, תסביר לו את מה שלמדת, שיתאמן על זה שעתיים כל יום.

בודנהולצר – השתגעת? מה יגידו השופטים?

פופ – לא יגידו כלום, ישרקו לעבירה, ושאקיל יחטיא חצי מהזריקות.

אר.סי – זה נשמע לך סביר?

פופ – זה נשמע לי כמו משהו שיכול להיגמר באליפות ראשונה. בהצלחה!

!מי מפחד מהדב הגדול? אף אחד

30 ביוני 1999, שעת לילה מאוחרת בתום הדראפט

דאנקן, מתקשר לפופ – פופ, מה קורה?

פופ, שיכור כלוט – בסדר מותק, מה העניינים?

דאנקן – הודיעו לי עכשיו שגייסנו מישהו. שוב פעם מישהו שאני לא מכיר – לאון סמית'???

פופ – כן אא.. נכון, אא.. בחירה מספר 29. טוב תשמע, אין מה לעשות, זו בחירה נמוכה.

דאנקן – או.קיי, אבל…

פופ, חותך –אל תדאג מותק, הטרדנו אותו מיד לדאלאס עבור גורדן גיריצ'ק, בבחירה ה-40, ובחירת סיבוב שני בשנה הבאה.

דאנקן –גורדן גיריצ'ק ?!?

פופ – אל תדאג מותק, הטרדנו אותו מיד לממפיס עבור בחירת סיבוב שני ב-2004, אנחנו מתכננים להשתמש בה כדי לבחור את רומיין סאטו.

דאנקן – מי???

פופ, מגהק – רומיין סאטו, מהרפובליקה המרכז אפריקאית.

דאנקן – המממ… לא משנה. בכל מקרה, התקשרתי בגלל הבחירה בסיבוב השני.

פופ – כן, אני זוכר שאר.סי אמר משהו על בחירה בסיבוב השני.

דאנקן – מנואל ז'אנדבילי או משהו כזה?

פופ – מי???

דאנקן – עמנו ג'ינוזילי אולי?

פופ – מי???

דאנקן, מתעצבן – נו באמת פופ, זה בדיוק מה שאני שואל אותך – מי זה???

פופ – תשמע, אני לא כל כך זוכר. אחרי שנגמר הסיבוב הראשון היינו צריכים להרוג קצת זמן עד שיגיע תורנו שוב, וישבתי עם אר.סי על איזה בקבוק או שניים. הוא אמר כל מיני דברים והיה לי הרושם שאנחנו מסכימים אבל את הפרטים אני באמת לא זוכר. צר לי.

דאנקן – דווקא חבל, בחירה אחת אחריו נבחר אדי לוקאס.

פופ – מי???

דאנקן – אדי לוקאס, תוך שנתיים הוא יגיע לבני הרצליה.

פופ – לאן???

דאנקן, מתעצבן – לא משנה… פופ – תשתה הרבה מים, תלך לישון, ונדבר מחר בבוקר.

פופ – אל תדאג מותק, אנחנו בונים סביבך קבוצה לתפארת.

דאנקן, מסיים את השיחה, מתקשר לסוכן שלו – תקשיב, אני לא יכול ככה יותר. אני עובד עם חבורה של אלכוהוליסטים שנוסעים לכל מיני אתרים אקזוטיים בעולם בתואנה של סקאוטינג. זה לא יכול להימשך ככה – תתחיל לגשש עם אורלנדו.

ינואר 2000

(פופ ואר.סי במשרד)

פופ – אר.סי, חשבתי על זה ארוכות, ולנוכח מה שקוקוץ' ודיבאץ' עשו בליגה בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שאנחנו צריכים להרחיב את פעילות הסקאוטינג הגלובלית שלנו. אין סיבה להניח שאנשים שאינם אמריקאים פחות מוכשרים בכדורסל, אנחנו פשוט לא מכירים אותם, אבל אם נבנה מערכת שתדע לזהות כישרונות מוקדם נוכל לגייס אותם בדראפט ולהכשיר אותם אצלנו. יתרה מזו, אם נעשה זאת ראשונים זה יכול להפוך ליתרון תחרותי יחסית למועדונים אחרים שאינם עושים זאת.

אר.סי – ניתוח מרשים ומדויק. רעיון מצוין.

פופ – באופן ספציפי אני חושב שנכון להתמקד, בין השאר, במזרח אירופה.

אר.סי – הגיוני.

פופ – אני חושב שצריך לקבוע את המרכז שלנו בקרואטיה.

אר.סי – זה לא נשמע לי קריטי אבל סביר.

פופ – ויש לי מועמדת נפלאה לתפקיד – מירנה סאמניץ', כמובן.

אר.סי – מי???

פופ – מירנה סאמניץ', עקרת בית כבת חמישים מזאגרב. מתאימה מכל הבחינות.

אר.סי – סליחה?

פופ – יופי, אז סגרנו, אפשר לשלוח לה חוזה, 300 אלף דולר בשנה יספיקו להערכתי. לפני הוצאות, כמובן.

אר.סי – פופ, אתה יודע כמה אני אוהב את היוזמות הפרועות שלך, אבל אין לי דרך להצדיק הוצאה כזו על עקרת בית כבת חמישים מזאגרב. החבר'ה מהנהלת חשבונות ישאלו אותי אם היא בת דודה שלך או משהו כזה. אתה צריך לתת לי הסבר טוב איך הגענו אליה.

פופ – הממ….

אר.סי – פופ?

פופ – הממ…

אר.סי – אני לא מאמין… היא באמת בת דודה שלך?!?

פופ – תשמע, אתה יודע איך זה, היה שם הרבה בלגן בשנים האחרונות, וצריך לעזור למשפחה. כל פעם אני שולח קצת כסף אבל צריך פתרון יותר יציב, ובדיוק נולד לה נכד חדש, לוקה. תשלח לו בובה של הקויוטי, אמרנו שצריכים לגייס אותם מוקדם.

אר.סי – אבל בחייך, זה שימוש לרעה במשאבי תאגיד או משהו כזה, לא?

פופ – ממש לא – הבן שלה, מרקו, משחק שם קצת בליגה, וחוץ מזה אני סומך עליה, ויש לה טעם מעולה ביין.

'זוהה בגיל צעיר. סאמניץ
View post on imgur.com

קיץ 2011

פופ – שלום חמוד, טוב שבאת.

קוואי – הממ…

פופ – תשמע חמוד, האנליסטים שלנו פיתחו איזו נוסחה שמחשבת את הפוטנציאל של שחקן לפי הגובה, מוטת הידיים, וגודל כפות הידיים, ולפי הנוסחה שלהם אתה יכול להיות שחקן היסטורי.

קוואי – הממ…

פופ – מה שכן, החנונים האלה משתעממים מנתונים בסיסיים, אז הם התעלמו מהעובדה שאתה לא כל כך יודע לקלוע… אני אולד-סקול, אז הסתכלתי עכשיו על הנתונים שלך מהקולג'. תראה בטבלה כאן:

View post on imgur.com

פופ, ממשיך – תראה, אני אומר לך ביושר, שאם הייתי רואה את המספרים האלה קודם, לא רק שלא היינו בוחרים אותך, אלא גם הייתי ממליץ לך בחום לבדוק אפשרויות בגבת-יגור.

קוואי – הממ…

פופ – אבל את הנעשה אין להשיב, וצריך להוציא ממך את המקסימום.

קוואי – הממ…

פופ – בכל מקרה, למזלך יש לנו כאן מומחה קליעה ברמה עולמית, צ'יפ אנגלנד, הוא עבד עם המון שחקנים שלנו במהלך השנים והם השתפרו משמעותית. אבל, וזו נקודה קריטית, אתה צריך לעשות בדיוק, אבל בדיוק, מה שהוא אומר. זה לא יעבוד אחרת.

קוואי – הממ…

פופ – יופי חמוד, הייתה אחלה שיחה, יאללה לעבודה.

(קוואי יוצא מהחדר)

פופ, מתקשר לצ'יפ – שומע? דיברתי איתו, לא נראה לי שיצא מזה משהו, וחבל לי על הזמן שלך, אז פשוט תשלח לו איזו תכנית בסיסית כזו שכבר מוכנה אצלך. רק שישתפר קצת ונוכל להטריד אותו הלאה.

צ'יפ – מזתומרת, תוכנית בסיסית כזו? אני תמיד נותן להם את אותה תכנית.

פופ – וואלה? חשבתי שאתה עושה התאמות ספציפיות, בדיקות אישיות, שיפורי זווית יעודיים וכאלה, לא?

צ'יפ – עשיתי בעבר, זה לא ממש עזר לאף אחד אז עזבתי את זה.

פופ – וואלה? אז אני לא מבין, מה אתה כן עושה איתם??

צ'יפ – פשוט אומר להם שבנוסף לכל האימונים הרגילים, הם צריכים לזרוק 1000 זריקות ביום כל יום. זה לוקח בערך חמש שעות ביום.

פופ – לא יאמן…. והם עושים את זה? זה נשמע לי בלתי אפשרי, בכל זאת צריך לבלות, לדבר בטלפון, לישון קצת. למי יש זמן לזרוק כל כך הרבה?

צ'יפ – זה עובד מצוין, כנראה שהם לא יודעים שזה בלתי אפשרי.

בדרך לגבת-יגור

יולי 2017

פופ, מתקשר לאר.סי – אר.סי אתה לא מאמין איזה עיתונאים מפגרים, כבר חצי שעה שכל העולם ואשתו מתקשרים אלי לברר מה פתאום נתתי לפאו גאסול כמעט 50 מיליון דולר לשלוש שנים. נו באמת, מי היה עושה דבר מטופש שכזה?

אר.סי – מזתומרת מי? אתה אישרת!

פופ – אני? מעולם לא! על מה אתה מדבר?

אר.סי – על מה אני מדבר? בשבוע שעבר שלחתי לך בווטסאפ –  PG – $48m/3y ? וענית – Of course. השאלה היא על מה אתה מדבר???

פופ – אתה צוחק, נכון? אר.סי, תגיד לי שאתה צוחק, חשבתי שהתכוונת לפול ג'ורג'…

PGs

***

בתום הביקור, שעת לילה מאוחרת, נשען רועי על מקל ההליכה בהמתינו להלי-טקסי. להרף עין ראה דמות לבנת שיער מפלחת אותו במבטה הנוקב. כנראה שדמיינתי, חשב לעצמו ונכנס למונית, אבל… אולי לא?

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  5. עידו גילרי

    1 ספט 2019 14:37:50

    מעולה מיקי.
    אבל אני דורש לעצור את ויינברג מיידית . לא ננוח עד שיחשפו את מלוא הארכיונים ולא רק את אלה שההמונים מסוגלים להכיל. במיוחד את תיק רודמן 51 הידוע לשמצה ואת פרויקט בלאקברייר – בואן.

      1. Ljos

        1 ספט 2019 16:19:50

        נה, ארון המשקאות שפופ שומר לידו תמיד, לאיזה מקרה חירום שלא יהיה, התמוטט והיין שנשפך קיצר את המערכת. לא משהו קריטי.

  6. גיא רוזן

    1 ספט 2019 14:56:54

    עידו צודק.
    כל כך הרבה עדיין לא סופר.
    דרך אגב, לאוזני התגלגלה השמועה שאותו ארכיון, הוא מסודר לפי שמות קוד ספרותיים.
    .
    לדוגמה –
    "מעשה בחמישה בלונים (של גז מזגנים)",
    "צוללים קדימה (סיפורו המופלא של מאנו)",
    " כס"ח (לא באמת צריך להרחיב?…)",
    .
    והכי מעניין, הפרק העדכני מעונת 19' –
    "החמישייה הסודית…"
    .
    תודה, מאנו. נהדר!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט