עובדות וסיפורי נ.ב.א (68)/ עידו גילרי ורון טחן

השבוע בפינתנו נלמד על ערב קליעה יוצא דופן, הופעת אורח מוזרה של שחקני כדורסל בסדרת טלוויזיה, ונקנח עם האורח הקבוע בפינה – מר וויילט צ'מברליין.

1.  מארווין בארנס המנוח שיחק בליגה 6 שנים באמצע שנות ה-70, והספיק להיבחר פעמיים למשחק הכוכבים בשנתיים הראשונות בקריירה. הוא נאלץ לפרוש בגיל 27 עקב פציעות, אבל לא לפני שהשאיר מאחוריו סיפור נחמד לחברים.

כידוע לכולכם, על מנת להגיע בזמן למשחקים קבוצות טסות עשרות פעמים בשנה.
באחת הפעמים בארנס סירב לעלות למטוס מסיבה לא שגרתית.

בארנס קרא כי זמן ההגעה המשוער ליעד, הוא למעשה מוקדם יותר מזמן ההמראה, וסירב לעלות על "מכונת הזמן".

כיצד הסתיים הסיפור? אנשי הקבוצה שכנעו אותו להצטרף לאחר שהסבירו לו על מה שנקרא הבדלי השעות בין אזורים שונים.

2. לכל קבוצה יש ערבים בהם היא מרגישה שהטבעת נראת כמו אוקיינוס שהיא אפשר לפספס.
כשהספרס פגשו את המאבס ב-16 לאפריל 1983 כדי לסגור את העונה הסדירה, לשתי הקבוצות כבר לא היה על מה לשחק.

הספרס הבטיחו את ראשות הבית והמאבס ידעו שלא יכנסו לפלייאוף.
אולי זה מה שהוריד כל אלמנט של לחץ ואיפשר לספרס להיכנס לאחד מאותם ערבים.
ההתקפה של סן אנטוניו הייתה גם כך בין הטובות בליגה בעוד שההגנה של המאבס הייתה מהחלשות בנמצא.

זה עדיין לא מסביר איך שחקני הספרס דייקו בשיא NBA של  70.7% מהשדה.
שחקני סן אנטוניו דייקו ב53 מ-75 הזריקות שלהם מהשדה וניצחו 120-132 בהנהגתו של ג'ורג' גרווין שקלע 40 נקודות ב15 מ-22 מהשדה. ארטיס גילמור (8/8) וג'ינו בנקס (9/9) לא החטיאו בכלל.

המאבס הצליחו להישאר קרוב למרות שקלעו רק ב-43.9% מהשדה בזכות 8 איבודי כדור בלבד לעומת 23 של הספרס.

ערב קליעה מוצלח

אם זה נשמע כמו משחק מוזר אז המקרה של הבולס מול הווריורס שנתיים קודם ב-2 לדצמבר 1981 עוד יותר קשה להסבר.
הבולס דייקו ב70.5% מהשדה והחמיצו 18 זריקות בלבד אבל הפסידו לווריורס 119-120. הווריורס עשו זאת בזכות יתרון עצום במספר הפוזשנים כשזרקו לסל 102 פעם לעומת 61 בלבד של הבולס.

3.  ביל ליימביר תמיד חיבק באהבה את תפקיד "האיש הרע" והיה אולי הדמות הכי מזוהה עם הבאד בויס האגדיים של הפיסטונס. אבל מסתבר שהטייפקאסט הזה נתפר לו עוד הרבה לפני שהגיע לשחק כדורסל מקצועני.

איך קרה הדבר? ב-1974 כשליימביר עוד היה בתיכון NBC הפיקה סדרת ילדים בשם ארץ האבודים (שזכתה לסרט רימייק די כושל לפני עשור). הגיבורים בסדרה צריכים להתמודד עם גזע חייזרי של לטאות-אדם ירוקות ומאיימות הנקראים סליסטאק. לצורך צילומי הסדרה היו זקוקים המפיקים לאנשים גבוהים שיוכלו לאכלס את החליפות המיוחדות שהוכנו לצורך הסדרה ולהיראות מאיימים. אז מה עושים? כמובן הולכים לחפש אנשים גבוהים במקום בו הם צפויים להיות – על מגרשי הכדורסל.

רצה הגורל וליימביר שנולד דווקא בבוסטון עבר ללוס אנג'לס לפני התיכון. כך הגיעו אנשי ההפקה לבית הספר בו שיחק וגייסו אותו אל תוך חליפת הסליסטאק. אולי כך גיבש ביל הילד הרע המקורי את זהותו?

למרות שהסליסטאק היו הגזע השולט בעולם בו התרחשה הסדרה היו רק שלוש חליפות בהן יכלו המפיקים להשתמש. כך יצא שגם שני המגויסים האחרים יהפכו לעתיד לשחקני NBA. הראשון דייב גרינווד שגם הוא שיחק בתיכון ב-LA באותה תקופה. גרינווד נבחר שני בדראפט של 1979 אחרי מג'יק ועשה קריירה יפה של 12 שנה בעיקר בבולס ובספרס. השני היה ג'ון לאמברט ששיחק באותו זמן בקולג' ב-USC והמשיך לקריירה אפרורית של 7 שנים בעיקר במדי הקאבס.

4. כשחושבים על ווילט צ'מברליין, קשה שלא לחשוב עליו קודם כל כספק נקודות אדיר ומשאבת ריבאונדים.

אבל, האם ידעתם שהוא היה גם מלך האסיסטים של הליגה?

ווילט כנראה לקח בשלב כלשהו ללב את הטענות שהוא אנוכי ומתעניין בעיקר בנקודות שלו, והוביל את הליגה באסיסטים בעונת 1967-1968 עם 702 אסיסטים ב-82 משחקים.

אמנם באותה תקופה דירוג מלכי הנקודות, האסיסטים והריבאונדים נקבע לפי הממוצע (אוסקר רוברטסון הקדים אותו), אך לווילט היה גם ממוצע יפה מאוד של 8.6 אסיסטים שהיום היה מציב אותו בעונת 2018/19 במקום השלישי אחרי ווסטברוק ולאורי.

בכך הפך ווילט לשחקן היחיד להוביל את הליגה (בעונות שונות) בסך הכולל של נקודות, ריבאונדים ואסיסטים (העובדה באדיבות אדר ארז).

5. תתארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם ילדים בבית הספר היסודי/תיכון, והמורה שלכם דורש שתשבו לידו במהלך הנסיעה.

באסה לא?

ובכן, זה לא בדיוק אותו דבר, אבל הנה סוג של דוגמא מהליגה הטובה בעולם.

כאשר קני "דה ג'ט" סמית היה רוקי בסקרמנטו, אנשי הקבוצה הכריחו אותו לשבת בטיסות ונסיעות ליד מאמנו – ביל ראסל האגדי.

סמית כמובן העדיף לשבת עם יתר חבריו ושאל את המאמן למה הוא לא יכול לעשות את זה.

ראסל ענה לו לפני כולם: "אתה לא יכול, כי הוא לוזר, הוא לוזר, והוא לוזר (תוך כדי שהוא מצביע על שחקני הקבוצה). אני האלוף היחיד הכאן, ואם אתה רוצה להיות אלוף יום אחד, תשב לידי".

בהמשך העונה ראסל סיים את תפקידו במועדון, אך כנראה שקני סמית בכל זאת הקשיב קצת, כי את הקריירה הוא סיים עם שתי אליפויות.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תענוג לקרוא
    למה הכוונה שפעם מלכי הדירוגים היו נקבעים לפי ממוצע? לפי כמות דקות ששיחקו?אם כן אולי היה עדיף להשאיר זאת כך ולקבוע רף מינימום כדי למנוע סטיות בשול התחתון
    תודה ושבת שלום

    1. היה נקבע לפי טוטאל, לא לפי ממוצע. בסך הכל היו לו הכי הרבה אסיסטים באותה עונה, אבל כמו שכתוב גם הממוצע פר משחק היה גבוה

  2. וואלה לא היית מודע לחצי שנה שראסל העביר כמאמן של הקינגס. היה שפ עוד רוקי אחד שהקשיב לדברים של ראסל והפך לאגדה …אבל באירופה.

  3. מרווין "באד ניוז" בארנס הוא ללא ספק אחד הטיפוסים הכי צבעונייים שידעה הליגה אבל בסופו של דבר סיפור די עצוב.
    בסך הכל קריירה שיכלה להיות מזהירה נגמרה בגלל סגנון חיים והתמכרות לקוקאין. בארנס פעם שאל עיתונאי "האם זה נכון שקוקאין הורג תאי מוח?" וכשהעיתונאי ענה לו שזה מה שאומרים אז בארנס אמר "אז כנראה שאני נולדתי גאון". הוא הודה מאוחר יותר שהא הסניף קוקאין במהלך משחקים כשהוא שם מגבת מעל הראש.
    עוד לפני ה-NBA הוא נעצר בתיכון על שוד בגלל שברוב חוכמתו הוא לבש את ג'אקט הקבוצה שלו מהתיכון (עליו מופיע שמו). בקולג' הוא תקף לבר לקבוצה עם מוט ברזל. הוא ישב בכלא במהלך הקריירה בגלל שנתפס עם אקדח טעון בתיק בשדה תעופה – מה שהוביל להפרת תנאי השחרור שלו. אחר כך נעצר שוב על שוד והשגת גבול ונפלט מהליגה, הפך להומלס עד שהשתקם.
    בסופו של דבר אין פלא שהסמים גמרו אותו גם בחיים האמיתיים והוא מת בגיל 62.

  4. מעולה. אהבתי גם את הסיפור של צ'ארלס על ראסל (בסוף הסרטון) – שוטר תנועה עוצר בכביש, נותר לו דוח ומתחיל להרצות לו על הסכנות במהירות גבוהה. ראסל עוצר אותו ואומר, היי, או שתתן דוח או שתתן הרצאה, אי אפשר גם וגם…

  5. תכלס, פלא שביל ראסל פוטר? אם אתה לא מאמין באף שחקן בקבוצה שלך…
    .
    גם לא אתפלא אם את צ'אקה שיחק אייזיאה תומאס.

  6. יש פה שני איזכורים לליגה הישראלית
    ג'ינו בנקס האגדי הוביל יחד עם אנדריי ספנסר את מכבי ראשון לגמר הליגה יחד עם מיקי ברקוביץ נגד מכבי ת"א.
    הבן של גרווין ,דרק שיחק בשנות ה90 בארץ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט