הליגה הסתיימה, הדראפט מאחורינו, וזה אומר ש… הגיע זמנה של פינת עובדות וסיפורי נ.ב.א לחזור לחיינו.
למי שלא נחשפו לפינה בעבר, אתם מוזמנים ללחוץ על התגית "עובדות וסיפורי נ.ב.א" בסוף הכתבה ולצפות בכל המהדורות הקודמות.
אז יאללה, מוכנים?

1. כל שחקן שמגיע ל-NBA רוצה להטביע באופן מיידי את חותמו על הליגה בטח כשמדובר בכוכבים.

לברון ג'יימס קלע 25 במשחק הבכורה שלו, מג'יק גונסון 26 וקארים עבדול ג'אבר 29.

בתולדות הליגה היו רק 8 שחקנים שפתחו את הקריירה עם משחק של 30 נקודות או יותר (נראה אם אם תצליחו לנחש מי. יותר מ-2 = הצלחה מרשימה).

רק אחד מתוכם הצליח לעבור גם את מחסום 40 הנקודות, וזה בכלל לא מפתיע שמדובר בווילט צ'מברליין, שנחת על הליגה כמו פצצה במשקל טון.

הראשונים להרגיש את נחת זרועו היו הניקס של עונת 1959/60.
ווילט המטיר על ראשם 43 נקודות ולא שכח להוסיף גם 28 ריבאונדים בדרך לניצחון 109-118.

 

2. מדי שנה מתקיימים בליגה עשרות טריידים, כך שחלק גדול משחקני הליגה עשויים לעבור בטרייד לפחות פעם אחת.
מי שהועבר כבר מספר פעמים, כולל הקיץ האחרון, הוא קייל קורבר, מגדולי הקלעים בתולדות הליגה.

קורבר הספיק לעבור כבר במספר קבוצות טובות בליגה, אבל דווקא בקבוצה שבחרה אותו בדראפט 2003 (במקום ה-51) – הניו ג'רזי נטס, קורבר אף פעם לא שיחק.

הסיבה? הנטס ביצעה עליו טרייד תמורת… מכונת צילום.
כן כן, אין כאן טעות. קראתם נכון.
בערך.

והנה ההסבר: לאחר שבחרה את קורבר בדראפט, הסכימה הנטס להעביר אותו לפילדלפיה תמורת כ-125 אלף דולר.

הנטס השתמשה ברוב הסכום לכיסוי עלויות ליגת הקיץ בה השתתפה, ובעודף שנשאר לה רכשה מכונת צילום 🙂

בטקס קבלת תואר מהאוניברסיטה, קורבר אף התרברב בהומור על כך ששמע שמכונת הצילום התקלקלה, בזמן שהוא עדיין משחק.

3. הליגה יכולה להיות מקום מאוד אכזרי עבור מאמנים, כך שקשה מאד להחזיק בתפקיד לאורך שנים.

כמובן שיש חריגים כמו גרג פופוביץ' שיתחיל בקרוב עונה 24 בספרס, אבל באופן כללי מעטים הם אלו שמצליחים לשרוד כל כל הרבה זמן.

לכן זה די מדהים שלני ווילקנס אימן בליגה במשך 32 עונות הפרוסות על פני 4 עשורים, יותר מכל מאמן אחר בהיסטוריה.

באופן הגיוני הוא גם אימן יותר משחקים מכל אחד אחר עם 2487 כשיחד עם הפלייאוף זה מגיע ל-2665 משחקים.

את קריירת האימון שלו התחיל ווילקנס בשלהיי תקופתו כשחקן על הפארקט, כפויינט גארד בסיאטל ב-1969.
הוא היה מאמן/ שחקן במשך שלוש עונות בסוניקס ולאחר הפסקה של שלוש שנים המשיך לעוד שנתיים בתפקיד כפול בפורטלנד. 
לאחר שפרש ובחר לאחוז בשרביט האימון בלבד, חזר לסיאטל ב-1977 והיה מספיק משופשף כדי להצעיד את הקבוצה לשני גמרים רצופים, כשבשני מביניהם הם זכו באליפות. 

אחרי סיאטל הוא אימן עוד 4 מועדונים שונים לפלייאוף כולל קליבלנד של שנות ה-80 עם מארק פרייס, בראד דוהרטי ולארי נאנס. 
לני ווילקנס אף נכנס להיכל התהילה גם כשחקן (ב-1989) וגם כמאמן (ב-1998).

4. עוד לפני שהפך לכוכב פינת "שאקטין א-פול" בעל כורחו, ג'אוול מקגי ניסה להטביע את חותמו בדנבר בה שיחק כשנתיים.

במהלך התקופה שלו שם מקגי אף ניסה להתחבב על האוהדים, וב-10 לספטמבר צייץ כי עשרה האוהדים הראשונים שיפגשו אותו במסעדת המזון המהיר "צ'יפוטלה" יקבלו ארוחה על חשבונו.

בטח הייתם חושבים שהרבה אוהדים יקפצו על המציאה לפגוש שחקן של הקבוצה ועל הדרך לקבל ארוחה חינם, אבל זה לא כל כך הצליח.

לאחר שעוד הספיק להתלונן שהוא לגמרי לבדו בתור, אוהד אחד נחמד בשם אנדי הגיע כדי לארח לג'אוול חברה, וכמובן – לזכות בארוחה.

5.  לברון ג'יימס היה כוכב מהרגע שנכנס לליגה ואפילו עוד לפני.
בהתאם, הוא לא היה צריך לפלס את דרכו לחמישיה ופתח מיומו הראשון בליגה.