סיכום אליפות הגולף U.S. OPEN – גארי וודלנד מנצח ומונע מברוקס קפקה זכייה שלישית רצופה/ יוני יצחק

 צריך להוריד בפניו את הכובע: גארי וודלנד – אלוף תחרות ארה"ב 2019

איזה סיום נפלא לתחרות מצוינת זכינו לראות אתמול ב – Pebble Beach. גם הפעם אמריקה קיבלה את הסיפור הדרמטי שלה עם זכייה לא צפויה של האנדרדוג – אבל מה זה חשוב העיקר שהוא אמריקאי.

גארי וודלנד בן ה – 35 זכה במייג'ור הראשון שלו בתוצאה מצטברת של 271 חבטות סה"כ (13-) והקדים את אלוף השנתיים האחרונות ברציפות, ברוקס קפקה, בשלוש חבטות.

לא רק שהאנדרדוג עמד במשימה והוריד "קוף" גדול מהגב שלו, הוא עשה זאת בסטייל. ארבעה ימים רצופים של תוצאה inside the 60's באליפות ארה"ב – מי היה מאמין? אולי אם היינו מדברים על ברוקס קפקה זה היה אפשרי. ובאמת, קפקה השיג חמישה סיבובים ב- 60's אם לוקחים בחשבון גם את היום האחרון של האליפות בשנה שעברה. אבל וודלנד?

בחלוף יומיים הראשונים, מצא עצמו וודלנד בראש הטבלה וכולם (כולל אני) חשבו שמדובר בעניין זמני בלבד ותיכף תגיע ההתמוססות של "המוליך התורן". ובאמת, איך אפשר להאשים את הספקנים, שמדובר בשחקן שנכנס לתחרות עם סטטיסטיקה של 0 זכיות מתוך 7 הזדמנויות למצח תחרות בסבב לאחר הובלה של 54 גומות (כלומר שנותר סיבוב אחרון לשחק) ושמעולם לא זכה בתחרות מייג'ור?

זה נכון שלפני התחרות ובמהלכה, לא היו ציפיות מוודלנד לזכות ולמנוע מקפקה זכייה שלישית רצופה, אבל בשביל וודלנד, בגיל 35, זו הייתה כנראה הזדמנות של פעם בחיים וברמה המנטלית הוא היה שם לגמרי. חוץ מזה, שאתה כבר מגיע לבאר, סופו של דבר כולם מצפים שגם תשתה ממנה.

מי שלא זכה לראות את מהלך היום האחרון חייב להבין את הסיטואציה:

כל השחקנים יוצאים למגרש לפני המובילים ומתחילים לצמצם את התוצאה. המוביל, במקרה שלנו וודלנד, רואה שמספר שחקנים לפניו סוגרים ומצמצמים אליו וממד הלחץ רק הולך וגדל, עוד לפני שבכלל זכה להכות חבטה אחת על המגרש. עכשיו נוסיף את ברוקס קפקה שיושב ונושף צמוד בעורף ומתחיל את היום עם ארבע תוצאות בירדי בחמש הגומות הראשונות (!) וקיבלת מתכון בדוק לעשות במכנסיים לפני כל האומה בשידור חי.

לשנייה אחת היה נראה שהמשבר "הצפוי" הגיע.

בגומות 9 ו – 12 עשה וודלנד שתי תוצאות בוגי כאשר לפניו ממש משחק קפקה שהיה במרחק חבטה אחת בלבד וארב להזדמנות הראשונה לעשות מהפך בהובלה. עד לאותו רגע וודלנד עשה רק שתי תוצאות בוגי בשלושה ימים של תחרות (ולא עשה אף בוגי ב –9 back  ) ועכשיו פתאום במהלך ארבע גומות הוא "מפשל" עם שני בוגי נוספים?

ברגע הזה, חוץ מיכולת טובה, צריך גם קצת מזל. זה התחיל עם בוגי של קפקה בגומה 12 וסדרה של מספר החטאות לבירדי בגומות הבאות.  זההמשיך עם הימור שהשתלם לוודלנד עם חבטה שניה אדירה בגומה מס' 14 (פאר 5), שנחתה סמוך לגרין ונתנה לו צ'אנס לעשות בירדי נוסף שהרחיק אותו שתי חבטות מקפקה.

במקביל, ג'סטין רוז ששיחק עם וודלנד והתחיל את היום במרחק של חבטה אחת ממנו, דווקא הוא שלא עמד בלחץ ושילם ביוקר על חבטות ראשונות ושניות לא מדויקות. המשחק הקצר של רוז והפאטינג העילאי שלו בימים הראשונים לא הצילו אותו ביום האחרון והוא סיים בתוצאה מאכזבת של 84. מסתבר שזה בלתי אפשרי לנצח מייג'ור אם אתה נופל 17 פעמים לבאנקר במהלך התחרות (הכי הרבה מכל השחקנים שעברו את ה –  cut).

בסיכומו של אפשר לומר שוודלנד היה ברמה אחת מעל כולם בתחרות או לפחות ברמת המשחק של ה – short game (פאטינג וצ'יפינג קרוב לגרין). מעבר למשחק הפאטינג המושלם (כולל הצלות מדהימות מכל הטווחים האפשריים) שוודלנד הביא השבוע לידי ביטוי, באופן לא צפוי יש לומר, גם המשחק הקצר שלו היה פנטסטי.

קחו לדוגמא את גומה מס' 17, (פאר 3) בשיא הלחץ, וודלנד מכה לגרין לא טוב ונוחת קצר על החלק הקדמי הימני של הגרין. אבל מה עושים שהדגל ממוקם בחלק השמאלי הרחוק של הגרין ובאמצע יש גבעה שמקשה על השחקן לבצע פאט ישיר לגומה? וודלנד, בקור רוח לא מובן, עושה צ'יפ על הגרין (לוותר על חבטת פאטינג זה מהלך לא מובן מאליו אלא אם קוראים לך פיל מיקלסון) ומסיים חצי מטר מהגומה כדי להבטיח סופית את הזכייה.

בגומה האחרונה (פאר 5), וולדלנד שיחק, בצדק, בצורה הגנתית (safe) וחבט שתי מכות עם מקלות הברזל כדי לא להסתבך בנפילה לאוקיינוס או לבאנקר. המכה השלישית הלכה גם היא בצורה בטוחה למרכז הגרין. כל מה שנדרש ממנו עכשיו לעשות 2 חבטות בטוחות ולסיים בפאר סולידי. אבל שהולך אז הכל הולך ו – וודלנד סיים בסטייל עם בירדי שהקפיץ את הקהל לשמיים בצעקות אדירות שהבריחו את הדגים ואריות הים ליום-יומיים.

לאנשים טובים מגיע שיקרו להם בחזרה דברים טובים. תראו את הקטע הבא של וודלנד מלווה בחורה צעירה (בשם איימי) עם תסמונת דאון מוקדם יותר השנה בתחרות בפניקס. כמובן שהיא הייתה בין הראשונים לברך את וודלנד לאחר הזכייה.

מה אפשר להגיד על הופעה הירואית נוספת של ברוקס קפקה בתחרות מייגו'ר? לאחר שרק ב – 2019 סיים במאסטרס במקום השני, באליפות הסבב סיים ראשון ועכשיו סיים את האליפות במקום השני. במונחים של גולף – קפקה נחשב כרגע ל"מפלצת" של ממש, ברמת דומיננטיות שמזכירה אפילו את השליטה האבסולוטית של טייגר וודס בזמנו. אין ספק שהיכולת שלו בטורנירים הגדולים והחשובים מצדיקה את מיקומו הראשון בעולם ואם יוכל לשמור על רמת המנטליות המיוחדת שלו, כנראה שצפוי לו המשך מזהיר במיוחד. לזכותו של קפקה ייאמר שהוא ידע לפרגן לוודלנד מיד בסיום התחרות (בשידור החי) והודה שוודלנד היה מעל כולם בתחרות הזו.  קפקה יודע שלהתחיל את היום האחרון בפיגור של ארבע חבטות, בתנאי מגרש לא פשוטים, זו משימה קשה ביותר אפילו בשבילו מה גם שמסתבר שהיריב שלך לא מתקפל ומגלה דומיננטיות של אלוף וותיק.

שחקנים נוספים שיכולים להתנחם בהופעה טובה הפעם הם ג'ון ראהם הספרדי (במקום השלישי) שסבל לאחרונה מרצף תוצאות לא מרשימות, קסנדר שאופלי (מקום שלישי) שניפק תוצאה של 67 ביום האחרון וצ'ז ריבי (מקום שלישי) שהיה יציב לכל אורך התחרות. מלבד רוז שאכזב, גם רורי מקילורי ולואי אוייסטהוייזן לא הופיעו ליום האחרון (72).

טייגר וודס, שסיים במקום ה -21 עם תוצאה מצטברת של 2-, ירצה לזכור כנראה רק את החלק השני של היום האחרון. לאחר פתיחה קטסטרופלית של ארבעה תוצאות בוגי בשש הגומות הראשונות, התאושש טייגר עם שש תוצאות בירדי עד לסוף היום. כמו שציינתי לפני התחרות, אם טייגר לא מתחיל טוב ביום הראשון ונמצא בעניינים מהתחלה קשה לו להתחבר. בכל מקרה, טייגר ימשיך לצפות מעצמו להישגים נוספים גם בהמשך והקהל עדיין צמא להצלחות שלו.

לפני הטורניר עלו סימני השאלה מה יהיו תנאי המגרש של התחרות, לאחר שבמהלך השנים האחרונות ספגו המארגנים (USGA) קיתונות של ביקורות מהשחקנים עקב תנאי מגרש קשוחים ובלתי הוגנים. והפעם – דממה. לאיש לא הייתה מילה רעה להגיד על הוועדה המארגנת. קיימת  הסכמה רחבה שהתנאים במגרש היו קשוחים אבל לא חורגים מהמידה המקובלת בתחרויות מייג'ור, בוודאי בהשוואה לאליפויות ארה"ב האחרונות. אם לנוכח התוצאות של היום הראשון היה נראה שחלק מהשחקנים אפילו נהנים מהתנאים, הרי שבימים הבאים התוצאות הוכיחו  אחרת. יש לקוות שהמארגנים מצאו את שביל הזהב גם לשנים הקרובות ולא יהיה צורך להתעסק במחלוקות מהסוג הזה.

מעכשיו העיניים נשואות למייג'ור האחרון של העונה, הבריטיש אופן, שתיערך בעוד חודש בדיוק בצפון אירלנד.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. משך ארבעה ימים רצופים הייתי GLUED לטיווי. רק בגלל הנופים המהממים, והמים השקטים כמו בסחנה עם החופים המהממים והסלעים שקצת מזכירים את בת גלים, היה שווה.
    וודלנד…שמנמן כזה. מאומה לא מיוחד במשחקו. אבל תפס הובלה ולא ויתר עליה במשחק נטול שגיאות. ממש הייתי כולי בעדו, אבל מאחור תמיד היה קפקה (בתחילה רוז, עד שחוז עשה כמה שגיאות) חור אחד מאחור ששמע על 2 חבטות הפרש ורק חיכה לשגיאה של וודלנד. החבטה השלישית של וודלנד ב-18 האחרון ניצחה לו את הטורניר. צ'יפ כזה של איזה 50 מטרים ממצב מאד מסובך שהיה הזמן להסתבך, והוא יצא ממנו כמו גדול. אפילו ב-17 קפקה חשב שיש לו צ'אנס. אבל כדור נפלא בפאט שכמעט ניכנס והיה עושה -1, ומצד שני פאט מעולם אחר של וודלנד ב-18 (אמנם היו לו 2 פאטס להכניס אבל היו דברים מעולם) סיימו את הטורניר הנפלא הזה.

    איזה גולךף נפלא!!! איזה משטח גולף אדיר!!! איזה גרינים שהיו מאד WELCOMING!!! איזה נוף של מים שקטוים, יאכטות, בתי פאר של 50 מיליון בבקראונד, ומאחור ההרים הגבוהים.

    ממש מושלם! (כמו הטור שלך!)

    1. אני מדבר על החבטה כשהוא על הגרין, אבל הגרין הארוך ביותר בכל הטורניר (איזה 40 או 50 מטרים, ובאמצט ישנה גבעה? מה עושים? PUT ארוך ביותר שעלול להגיע 10 מטרים מהחור? צ'יפ, שיכול להנחית את הכדור בחול??? וודלנד החליט על צ'יפ. היה זה צ'יפ מושלם שהנחית את הכדור ממש פחות ממטר מהחור. חבטה שהוא יזכור כל ימי חייוץ חבטה שיכולה היתה להכשילו אחרי ארבעה ימים נפלאים של הובלה כמו גדולץ אני עמצתי עיני מפחד. כשפקחתי אותן לא האמנתי. בשידור חוזר שוכנעתי שזאת היתה "חבטת החיים של וודלנד"

  2. .שמע, הסיפור של הילדה עם ה-DOWN-SYNDROME החמודה, אבל הסטייל שלה בחבטה? הלוואי עלי. גם ה-PUT שלה נראה ממש מצויין. היא קנתה אתמול עשרות מיליוני אמריקאים שחזו בה.
    לא יאומן!

      1. טייגר מוסר ד"ש. מודה לך על התמיכה.
        צחקת עלי כשאמרתי שהוא לא יעשה את הקאט.
        הוא אמנם הצליח לעבור ליום מס' 3, אבל בטח מצטער שנגזרו עליו 2 ימי הסבל האלה.
        אפילו ה 117000 פרס שקבל עבור מקום 21-28, לא מהווים תמורה מספקת לחרפות שהוא ספג מאלה שהימרו עליו.

  3. טייגר שחקן לגיטימי ב tour ולמעלה מזה. קשה להתווכח עם רקורד בחודשים האחרונים של: מקום שני פדקס קאפ, זכיה בטור צאמפיונשיפ ואלוף המאסטרס. ברור שבגיל 43 עם כל מה שהגוף שלו עבר זה סוג של נס שטייגר עוד משחק ברמות הגבוהות ומצליח לזכות. לכולם ברור שזה לא אותו טייגר שהכרנו שהיה לוקח 5-6 תחרויות בשנה אבל מכאן לקטול אותו שבטוח לא יעבור את הקאט עוד רחוקה הדרך אגב גם בשיא ההצלחה היו לו לא מעט כשלונות לא מובנים כמו בריידר קאפ. כמו כל שחקן לגיטימי בסבב גם טייגר חווה ועוד יחווה כשלונות. התקשורת מעצימה את הנוכחות שלו בגלל שהוא עדיין פיגורה מעניינת עם משימה בלתי אפשרית לשבור שיא הסטורי והרייטינג שהוא מביא איתו לכל תחרות. צריך לנצל ולהנות מטייגר כל רגע כי בקרוב זה ייגמר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט