פרוייקט "שחקנים שאסור לשכוח" של דובי עופר. היום דקוורת'

הקדמה של מנחם לס:

כשדובי עופר הציע לי לכתוב גם על שחקנים שאינם חלק מ-"50 האגדות" שלך (דובי, הם לא בחירות שלי; אני כתבתי בעבר על כל אחד מ-'50 האגדות' שניבחרו ע"י הליגה. כבר בזמן שזה קרה היו לי איזה 5-6 שהייתי מעדיף על אלה שניבחרו. עד היום נוספו עוד 5-6 לפחות; אני פשוט מכניס כתבות עבר) כי הם לא הגיעו לרמתם – או רמת היחצ"נות שלהם לא עשתה מספיק – חשבתי שזה רעיון מצויין. לפי תגובות של אלה שהם די וותיקים כאן כגון ORI88,  MBK, אורי, ואחרים, אפילו כמה אגדות מהעבר כבילי קנינגהאם הם שחקנים לא מוכרים מספיק. על אחת וכמה כאלה הפחות מפורסמים מהם, וכמובן לצעירים יותר בגילם מ-MBK, ORI88, ואורי שהם מתקרבים לגיל העמידה…

הצעתי לדובי עופר שייקח את הפרוייקט על עצמו, ולשמחתי הוא הסכים. הוא לא התחייב לדבר ולא בקשתי כל התחייבות. הוא יתחיל לכתוב בקצב שלו על שחקני עבר שהוא העריך בעבר הרחוק, וליותר צעירים שבכם זו תהיה הזדמנות נוספת ללמוד על שחקני עבר גדולים וחשובים שאינם בין "50 האגדות" ואולי אפילו לא ב-"היכל התהילה". מאחר ובליגה שיחקו אלפי שחקנים, זהו פרוייקט שיימשך כל זמן שהאתר יישאר על כנו. למעשה זו הזדמנות של גולשים אחרים להשתתף בפרוייקט של דובי. כל מה שעליכם לעשות זה לכתוב פוסט ל-'פרוייקט השחקנים שאסור לשכוח', לשלוח לי לכתובת האימייל שלי sefersheli@hotmail.com, ואני אדאג להכניס את הפוסט עם תמונות מתאימות בשם הגולש. נאסוף את כל הפוסטים שבפרוייקט, ויום אחד זה יהיה הארכיון היחיד בשפה העברית על "שחקני NBA שאסור לשכוח", והארכיון יידאג שהם לא יישכחו!

 

פרוייקט "שחקנים שאסור לשכוח"

 

הקדמה לפרויקט – מי הם השחקנים שעלינו להזכיר ולזכור, ולמה

בתקופה הקרובה, שאורכה אינו ידוע ואינו מוגדר או מוגבל בידי הכותב, בעל האתר ד"ר מנחם לס,או הוד רוממותו ד. שטרן (או עוזרו ומחליפו הקרח א. סילבר), יעברו כאן בסך השחקנים "הטובים".

לא מעולים ולא כוכבי על אלא טובים. חלקם אפילו טובים מאוד. מספרם – אלפים. אין להם סיכוי להיכנס לחמישים האגדות, לא של הליגה ולא של הדוקטור. את הוויכוח על השחקן הטוב בהיסטוריה הם ישאירו למייקל, מג'יק, לארי, ולברון. כשיבחרו את הטובים בתפקידיהם יוכלו מושאי הפרויקט רק להביט מהצד, כמונו, ולהנהן לאישור או שלילה. לכל היותר לחוות דעה, על מי היה קל או קשה יותר לשמור ואיך היה ההוא בחדר ההלבשה.

כוכבי הפרויקט שלי הם הכוכבים הקטנים. הירחים המלווים של החמישיות הבלתי נשכחות של סוף שנות ה80 ותחילת ה90. שמות שבעוד עשר ועשרים שנה ייזכרו, במקרה הטוב, כמי ששיחקו בקבוצה ההיא, ליד הכוכב הזה או ההוא. חלקם נגעו בתהילה בלי להשאיר עליה חותם, אחרים הניפו גביע אליפות, ואפילו יותר, ומייד נשטפו בזרם האכזרי של ההיסטוריה, זו השופעת שמות גדולים בכמות ומגוון כאלה, שהליגה שואפת לצמצם למספר שנוכל לזכור, להעריץ ולחלום עליהם.

וויני ג'ונסון, ג'ון סאלי, בודהה אדוארדס ודניס רודמן, בימים שהיה תולעת ולא "אזרח" צפון קוריאה, היו "וויני והסילונים". החמישייה השנייה הנפלאה של הבד בויז של דטרויט מתחילת שנות ה90. כשהם עלו למגרש עבר רחש ביציעים והלב רעד, ובצדק. מכולם נשאר בזיכרון רודמן, ולא בזכותם.

ברד דוהרטי, לארי נאנס, קרייג אילו, הוט רוד וויליאמס ומארק פרייס איימו לכמה דקות על הבולס הגדולים של ג'ורדן. נשאר מהם בזיכרון מייקל מאגרף באוויר והבלונדי המתולתל תופס בצד את הראש.

טים הארדאווי, מיץ' ריצמונד וכריס מאלין היו שלישיית RUN TMC.

כמוהם יש עוד רבים, חמישיות ובודדים.

השנה ימלאו 20 ל1993. הפרויקט הזה עולה לאוויר כדי שב2033 יימצא מי שיואיל בטובו לכתוב על בארון דייויס, מונטה אליס, אנדריס ביאדרינס ועוד שניים שמי יודע מי היו, שמהמקום השמיני במערב הדיחו עם גולדן סטייט את דאלאס והMVP  שלה כבר בסיבוב הראשון. עליהם ועל עוד אלפי סיפורים קטנים ומרגשים, שהם הסיבה לאהוב NBA. הם ולא רק חמישים האגדות.

וכדי לתת נפח לפרויקט כבר בתחילתו, בחרתי לפתוח במי שייזכר בזכות היותו הסנטר השמן ביותר, עם הידיים הקצרות ביותר, ששיחק בחמישייה כמעט מצויינת, ליד כוכב שזכה באליפות, אבל לא איתו.

אני שמח להציג את קווין דאקוורת.

 

 

קווין דאקוורת'

 

 

 

קווין ג'רום דאקוורת נולד, איזה קטע, באחד באפריל 1964. שיחק בקולג' איסטרן אילינוי וקבע את שיא הריבאונדים למכללה, שהחזיק עד יום מותו, לפני חמש שנים. כן, דאקוורת מת, וזה לא הדבר המעניין היחיד שקשור אליו. לקראת סיום יגיעו שני פרטים מרתקים נוספים.

נבחר בסיבוב השני של דראפט 86 ע"י סן אנטוניו של אז, כלומר הרבה לפני הפופ ואייסי ביופורד ודאנקן, ואפילו רובינסון. כלומר שום דבר. עוד באותה עונה עבר לפורטלנד תמורת וולטר בארי, ניצל את הפציעות של סטיב מי? ג'ונסון וסם שנבחר לפני ג'ורדן בואי, והפך לסנטר פותח. היה כל כך בינוני עד ששנה אחר כך 15.8 ו7.4 נקודות וקרשים, הספיקו לו כדי לזכות בתואר השחקן המשתפר של העונה. ב1988 עלה ל18.1 ו8 ונבחר לאול סטאר.

עונה נוספת חלפה ובואי עבר לנטס, כשעוד היו בביצות, תמורת באק וויליאמס. החמישייה הגדולה של פורטלנד הושלמה.

עכשיו שיחקו עבור הבלייזרס החמישה הבאים – PG טרי פורטר, גוץ וקרח להפליא, SG קלייד "דה גלייד" דרקסלר, תואם הג'ורדן וכוכב העל היחיד בחמישייה, SF ג'רום קרסי, שנאבק על מקומו מול קליפורד רובינסון, וPF באק האיום וויליאמס, אימת השחקים. בסנטר, כאמור, שיחק השמנמן שלנו.

זו הייתה חמישייה חזקה, סילונית, חכמה ואתלטית. פורטר סיפק קור רוח, מסירה, חוכמה וקליעה, קרסי מהירות, קליעה והגנה, באק עוצמה, קשיחות, קרשים והגנה אווירית ודרקסלר שפם, אתלטיות, מענה לג'ורדן וחשוב לא פחות, ניחוח כוכבים. המאמן היה ריק אימנתי כבר אז אדלמן. אחלה מאמן.

בפרויקט החמישיות הנשכחות יהיה לה מקום של כבוד לצד פיניקס של קווין ג'ונסון, מארלי, הורנסק, צ'יימברס ומארק ווסט עם אדי ג'ונסון על הספסל, דטרויט של איזיאה, דומארס, אגווייר, מהורן וליימביר… אבל נחזור לברווזון לפני שניסחף למקומות מפתים יותר. הנה כמה קל לשכוח כוכבים סוג ב'.

מה עשה שם דאקוורת? בשר, הגנה, נקודות, קרשים ומהלכי גב לסל. היה לו תזמון מצויין בחסימה, בתקופות שהמשקל אפשר לו לנתר, וטאץ' נפלא קרוב לסל.

חלק ממהלכי ההתקפה של דאקוורת לא נופלים מאלה של מאסטרים כמו אולג'ואן ומקהייל. גב לסל או פנים, הברווזון השמנמן היה מפתיע בצעד זריז שלא התחבר למימדים, בסבסוב אומנותי, בהושטה של יד לצדדים או לאחור, ושתי נקודות. אקים ומקהייל עשו מזה שם, קריירה ואליפויות. דאקוורת נבחר לטור הפותח של פרוייקט שחקנים נשכחים. Sic Transit Gloria Mundi, תהילה שמעולם לא הייתה.

לשני גמרים הגיעו הבלייזרס באותן שנים. מול ליימביר של דטרויט ב1990 הספיקו הסבסובים של דאקוורת לחמישה משחקים, ומול ועידת הסנטרים של הבולס ב92 לשישה. מייד אחרי אותה סידרת גמר חדל KD המקורי לשלוט בתחביבו האהוב, האכילה, העמיס יותר ויותר קילוגרמים ובסוף העונה הבאה הועבר לוושינגטון. אחרי שנתיים בבולטס ועוד אחת עמוסת פציעות במילווקי הגיע לקליפרס ושם, בבית הקברות לקריירות, נגמר הכל תוך שנה.

קווין דאקוורת פרש ב1996, בן 32, עם תואר אחד אישי, שתי הופעות באולסטאר ועוד שתיים בגמר הNBA.

אז לא אליפות, לא מספרים יוצאי דופן, MVP או תארים משמעותיים. אולי כסף?

לפי Basketball-Reference.com הרוויח דאקוורת 16,147,000$ לאורך קריירה שנמשכה תשע שנים. נאה, לא מיוחד.

אנקדוטות? אחרי הפרישה פתח בית קפה בשותפות עם קרמיט וושינגטון. ב1977 אגרוף מדויק מדי של קרמיט הנ"ל כמעט הרג במהלך קטטה על המגרש את רודי טומג'נוביץ'. רודי טי היה לימים מאמן יוסטון בצמד אליפויות שנות ה90 שלה. בשנייה מביניהן כיכב ביוסטון לא אחר מאשר… קלייד דרקסלר!

וכך, דרך שותף אלים, בית קפה, מאמן מיתולוגי, חבר כוכב לקבוצה ואקים אולג'ואן אחד, התחבר קווין דאקוורת לאליפות. יש שחקנים עם קשר רחוק עוד יותר.

ב25 לאוגוסט 2009, היה קווין דאקוורת חלק מקבוצה של שחקני עבר של הבלייזרס שהעבירו סדנת כדורסל לילדים בעיירה גלנדן ביץ'. בלילה חטף התקף לב בחדרו במלון, התמוטט ונפטר תוך זמן קצר.

 

בתחילת הדברים הבטחתי שני פרטים מרתקים, והנה מת לו כוכב הטור והספקנו אנקדוטה מעניינת אחת. הנה השנייה:

אחרי שתצפו תגלו שדאקוורת היה כה זניח בהיסטוריית הכדורסל האמריקאית, עד שבסצינה הראשונה בסרטון לזכרו המנוח חוטף גג. בהמשך הוא גם מחטיא עונשין, ומדי פעם מדברים על כמה יפה הוא הוריד במשקל. אוי לבושה.

 

את קווין דאקוורת חייבים לזכור לא בגלל שהוא היה חלק מחמישייה נפלאה שנשכחה ברובה כי לא זכתה באליפות. גם לא בזכות ההגנה הטובה אך לא יוצאת הדופן שלו. אפילו לא בזכות יכולתו, הכן יוצאת דופן אך לא חד פעמית, לשחק ליד לסל.

את קווין דאקוורת חייבים לזכור כי אם נשכח אותו יישכחו גם פאט ליוור והיעילות המופלאה שלו, אלכס אינגליש וקליעת הנפילה ששכלל לכדי אומנות וקיקי ואנדווי שהיה לא רק ניו יורקי אלא גם צלף מופלא.

בכל דור ודור קמות לנו אגדות ספורות ועשרות כוכבים קטנים ששווים לפחות שורה בהיסטוריה. אנחנו כאן כדי לתת להם את אותה שורה.

תודה על ההקשבה, ניפגש בפעם הבאה.

 

דקוורת', כמה חודשים לפני מותו

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. פרויקט נפלא ומאמר בכורה מעולה ומהנה!

    הזדמנות מצוינת להוסיף שוב את הקישור הזה למי שפספס:

    http://www.youtube.com/user/TheKingMisiek/videos

    מישהו ביוטיוב שמעלה מאות סרטוני היילייטס של שחקנים מכל הזמנים.
    סדרת "שנות ה-90" שלו כוללת המון שחקנים טובים ונשכחים, בדיוק מהסוג הזה.
    תתחילו לחפור בסרטונים שלו ותמצאו המון רעיונות לכתבות…

  2. צ'אק פירסון הוא דוגמא למופרע שהתברגן כשהשתלב בצוות אימון.

    מדגדג לי שהבא בפרויקט יהיה וויני המיקרוגל, השחקן השישי המושל . בהיסטוריה, אבל מי יודע מה יהיה עד יום חמישי הבא

  3. פורטלנד הייתה קבוצה מצויינת שלרוב נתקעה מול הלייקרס בגמר המערב
    ראויים לציון קליף רובינסון הפווארד האתלטי שהיה שחקן מצויין , דראזן פטרוביץ היה רוקי. ב90
    בקבוצה של 92 שיחק דני איינג׳

    דאקוורת כבחירת דראפט נמוכה הוא דוגמא טובה לשחקן שניצל את ההזדמנות שקיבל ומיקסם את הקרירה שלו

    חבל שהשקיע בדאבל וופר במקום בדאבל טים

  4. הערה אחת: קרמיט וושינדטון לא היה אלים, למעשה התקרית עם רודי היתה ההרחקה היחידה שלו בקריירה.
    הוא היה נשמה טובה ואדם ביישן להחריד שהרביץ פעם אחת ולמרבה הצער זה הדבר היחיד שזוכרים ממנו.

  5. ד"ר מנחם ,מה זה גיל העמידה ?
    שלמומי יפסיק לעמוד הוא יקח כדורים כחולים

    אתה בטוח שקראו לו קווין ?
    מומי בטח שקראו לו דונאלד דאקוורת אבל אולי הוא מתבלבל

  6. אני ממליץ ומבקש מכל מי שמעלה על דעתו שחקן שמקומו בהיסטוריה נשכח, לציין את שמו כדי שיוכל להיות חלק מהפרוייקט. שחקן שיהיה חלק מהפרוייקט לא יישכח. מבטיח לעשות את עבודת הליקוט והמחקר, רק תעלו שמות.
    קרי קיטלס והגרביים הארוכות למשל? ג'ק סיקמה הצלף הלבן ששמו כבר עלה כאן, יוברט דיוויס 44 היקר שלנו… אין מחסור בכוכבים קטנים שמחפשים את שורת ההיסטוריה האישית שלהם.
    ממליץ לכל מי שמעוניין, להעיז ולכתוב לדוקטור.
    האתר הזה הוא כבר עכשיו הטוב, המגוון, המעודכן והמקיף ביותר בתחום, אז למה שלא נעשה אותו משובח עוד יותר?

    1. אחלה טור. תודה דובי.
      רק הצעה קטנה כדי לעשות את הטור יותר פיקנטי וכדי שהוא יותר ידבר לאלה מבינינו שלא הכירו את האנשים עליהם אתה כותב. אני ממליץ לך לכל שחקן כזה למצוא לו שחקן בתקופתנו הדומה לו מבחינת סגנון משחק וכישרון. כמו שאמרו שהשחקן הזה דומה לרנדולף. זה אמור להיות הרבה יותר קל מאשר למצוא שחקן דומה לבירד או מג'יק.

  7. דאקוורת' בהחלט היה גדול, אבל אני לא בטוח כמה היה באמת חזק.
    בטח לא בסדר גודל של רנדולף.
    עם כל הגודל שלו, דאקוורת' היה שחקן די עדין על המגרש.

    שחקן שיכול להתאים לכתבה הבאה – גם בגלל שגם הוא נפטר לאחרונה – הוא אורלנדו וולרידג'.
    פנומן אתלטי ופיזי מדהים שהקריירה שלו קצת נתקעה לעומת היכולת.
    שווה למי שלא מכיר לחפש סרטונים.
    ואם אני לא טועה הבן שלו נחשב היום לשחקן צעיר מוכשר שאמור להיבחר בדראפט הבא, אבל את זה שמעתי ממש בחצי אוזן, אז יכול להיות שאני מפספס משהו לגבי הגיל שלו וכו'.

  8. דאג כריסטי וצ'ארלס אוקלי הם ניקסים ולכן יזכו לאפליה מתקנת וייכללו ברשימה כמובן, ואורלנדו וולרידג' הוא מאסט. גוגליוטה הוא הברקה. .. תענוג!
    חשבתי במקור לצרף שם עכשווי לכוכב עבר קטן, אבל נשתכח לי.
    התחלתי לחשוב על תואם דאקוורת ומשום מה בלי סיבה נראית לעין נתקע לי לבן מרסר, שלא מזכיר אותו כמעט בכלום.
    לוויני ג'ונסון כבר יהיה תאום צעיר, לא ג'י אר סמית

  9. טור מצויין , תודה רבה דובי
    אני מודה אפילו לא זכרתי את הבחור , אחלה של רעיון !
    וגם אני מעלה את דאג כריסטי שחקן אדיר שבגלל הsweet stroke של רוברט הורי פרש בלי אף טבעת.

    1. ינון, הרבה יותר קל להזכיר שחקני עבר מאשר לכתוב עליהם. אז אם שון אליוט (שנפצע ממש לפני אולימפיאדת סיאול כשהוא היה הקלע היחיד שג'ון ת'ומפסון ברוב טפשותו בחר לנבחרת) הוא היאש שלך, אז היה הרבה יותר יעיל אילו כתבת עליו במקום להזכיר את שמו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט