יום שבת מנוחה, הייתי זקוק לו. אך חברת יונייטד סידרה לי לילה לבן בשדה התעופה (הקפוא) של סן פרנסיסקו ואני בדרך ל-40 שעות בלי שינה, אך האדרנלין עובד. תודה לתאגיד יונייטד! למשחק 5 הגדול למזלי אני טס באייר קנדה. כמה נקודות למחשבה שזורות בראיונות מהימים האחרונים.

הסוס הטרויאני. הסיפור של פטריק מקאו קצת מוזר.

גולדן סטייט התקמצנו איתו והוא החליט שהוא לא מוותר. התגלגל לקליבלנד על חוזה לא מובטח לאחר 6 (!) חודשים בתור סוכן חופשי. שישה חודשים בהם התיעוב שלו לארנקים השמנים מהמפרץ תפח ללא כל ספק. קליבלנד חתכו אותו לאחר כמה ימים. ומי קפצה על המציאה? טורונטו, ממש מיד. ההחתמה אמנם לא תפסה כותרות ומקאו לא זכה לדקות משמעותיות, אך התאוריה שלי היא שהוא הובא על מנת להבין טוב יותר את הסכימות של ג"ס. שאלתי מישהו מהליגה על כך והוא ענה לי שמקאו אכן עוזר לטורונטו להתכונן לג"ס. ממש להוריד את הכובע ליוג'ירי וטורונטו על השפן הזה. שאלתי את פטריק בעצמו על כך:

ריווח הפינות. היה אפשר לשים לב כיצד ג"ס מתקיפים באגרסיביות את קוואי וסיאקם בתחילת שעון ומאומנים מאוד על הפיק-אנד-רול של לאורי-איבקה. בחצי הראשון זה עבד טוב כי הזריקות לשלוש לא נכנסו, אך בהמשך טורונטו המשיכו באסטרטגיה שלהם של לחפש את הקלע הפנוי בפינה וזה עבד נפלא פעם אחר פעם. שאלתי את דני גרין על כך (אם מישהו יודע, אנא הסבירו לי בתגובות כיצד לסובב וידאו ב-90 מעלות):

איפה וואלדו? מישהו ראה את KD על הספסל? האם אני מדמיין והוא פשוט לא הופיע למשחק? אולי אני טועה, בבקשה תקנו או אשרו את האבחנה הזאת. מוזר מאוד. קאזינס וכריס פול היו על הספסלים בפציעותיהם, וגם ג'ון וול הגיע עם קביים חצי עונה לוושינגטון.

מנכ"ל קבוצת סנטה קרוז מספר קצת על עבודתו. קנט לאקוב, הבן של הבעלים, מנהל את קבוצת ליגת ג' וגם משמש בתור סקאוטר לקבוצת האם. שוחחנו קצת:

עוזר מאמן גולדן סטייט מספר על עבודתו, הקשר שלו לישראל. ארון מיילס הוא מאמן הסנטה קרוז ווריורס וגם מאז תום העונה בליגת המשנה, עוזר מאמן בקבוצת האם. שוחחנו קצת על הקריירה שלו באירופה, דייוויד בלאט והבחורים שלו בליגה ג':

בתום המשחק הרביעי נתקלתי בפיל הנדי האגדי (כן) במסדרון. הוא נתן לי מין כיף דוב (וזה לא סתם, הוא היה פורוורד בתור שחקן) וחיבוק ואמרתי לו, אני בא עם חולצת האליפות ביום שני. הוא מיד התרעם, לא! תחביא אותה במזוודה, שום דבר עוד לא גמור! אני לא כל כך בטוח. גם סרג'יו היה שם, הסכמנו שסן פרנסיסקו אחלה עיר, אבל מספיק ואנחנו לא רוצים לחזור לפה.

ניק נרס גם עבר במסדרון וזרקתי לו – "Piece of cake!", לזכר האימרה המפורסמת שלו. בסגנון נרס טיפוסי הוא עונה לי:

 We had them all the way!