תאריכים חשובים:
תאריך אחרון להודיע על כניסה לדראפט: ה-21.4.2019
הגרלת הלוטרי: ה-14.5.2019
הדראפט קומביין בשיקגו: 15-19.5.2019
תאריך אחרון כדי לצאת מהדראפט כדי לחזור לקולג': 29.5.2019
דראפט 2019 – 20.6.2019
בתקופת הצמיחה האורכית שלי אי שם בין הגילאים 14-16 מידי פעם היו דרכי מצטלבות עם זקנה חביבה שנהגה לטייל בשבילי הקיבוץ עם כלבה הסטלן. הזקנה החביבה, שהיו לה יותר כתמי שמש מקמטי דאגה, נהגה בכל מפגש אקראי שלנו לפתוח במשפט הקבוע: "תגיד לי בחורצ'יק, זה אתה שצומח או שאני פשוט מתכווצת?". למרות שכנער מתבגר בניינטיז עבדתי לא מעט בלמצוא את האיזון בין אדישות זעם ורגישות מעושה, המשפט שלה תמיד גרם לי להסמיק ולחייך אליה בחזרה כמו ילדה בשמלה אדומה ושתי צמות.
לימים הבנתי כמה חכמה הייתה הזקנה ההיא בהבינותה את האופי היחסי של חיינו (בגילה דאז she had seen some real shit). משפט זה על האופי היחסי של עולמינו, מחזיר אותי לדראפט של השנתיים האחרונות. האם באמת חווינו שני דראפטים עצומים ועמוקים בכישרונות שכנראה לא יחזרו בקרוב? או שהליגה בסגנונה החדש, הארוך, המהיר ומלא הנעת הכדור, ממלאת את שורותיה בדור חדש של שחקנים שמתאים לה יותר וזה וישלים בשנים הבאות את ניפויו של הדור הישן ש"מתכווץ".
רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2017 במחזור הרוקיז שיחקו 25 שחקנים מעל 20 דקות משחק לערב! לא מצאתי נתון כזה אפילו 20 שנה אחורה. אפילו במחזור האחרון, זה של 2018 שנחשב top heavy (עמוס בצמרת שלו) אנחנו פתאום מגלים עומק לא צפוי בו 18 שחקנים המשחקים השנה מעל ל-20 דקות בערב. השנה סה"כ עד כה 47 שחקני שנה ראשונה או שנייה נכללים בקטגוריה זו. וזה עוד כשהנבחר הראשון של 2017 שכח כיצד זורקים לסל. פה ושם היו מחזורים עמוקים בעבר כמו זה של קיירי ב-2011. אבל עובדתית היה קשה יותר בשנות האלפיים לקבל דקות משחק משמעותיות כרוקי. הדראפט המהולל של לברון ב-2003 למשל סיפק רק 13 שחקנים שקיבלו מעל 20 דקות למשחק בעונתם הראשונה.
אבל אני גם לא נאיבי לשייך תופעה זו לכדורסל בלבד. ישנם שלושה גורמים חשובים לא פחות המסייעים לתופעה זו לקרות. הראשון, הזינוק המידי של תקרת המשכורות ב-2016. קבוצות שנתקעו עם חוזים מופרכים לשחקנים בינוניים נאלצו לזרז את תהליך הפיתוח של יהלומיהם הצעירים על חשבון חוזים יקרים מדיי שלא מניבים תפוקה. השני, החתמתו של KD בווריורס בקיץ ההוא, והתחושה שהאליפות התרחקה לרוב הקבוצות הביאה לכך שGMים רבים החלו לתכנן את העתיד ולשלב את הדור הבא מהר כפי הניתן על מנת שזה יהיה מוכן כשהאימפריה הזהובה תשקע. האחרונה היא המנטאליות הלא הגיונית של קבוצות רבות שבעליהן מכריזים "championship or bust". או אליפות או כלום. מקום שמיני בקונפרנץ עם קבוצה ותיקה נחשב היום לקללה שאתה לא מאחל לאויבך. הדראפט מאפשר ל-GM למלא את הקבוצה בצעירים ולהכריז בראש חוצות על סוג של פרוסס שסם ההבטחה בו יותר ממסטל מטעם ההצלחה עצמו.
אז דראפט 2017 היה דראפט הפוינט גארדים. ב-2018 היו אומנם את טריי ולוקה אך אסופת גבוהים מצוינת סימנה מגמה. עידן "הסמול בול" מת סופית. יחי עידן ה"לונג בול". דראפט 2019 כפי שאני רואה אותו, הוא דראפט מלא במסתורין שיהיה קשה מאוד לחזותו. מסתמן בו רכבת ארוכה של שחקנים שינועו בין עמדות 2-3 וחלקם הלא קטן אינם פרשמנים (מחזור צעירים לא מאוד עמוק השנה).
מן הסתם מוקדם לדרג באופן סופי את הבחירות עצמן. לפנינו הריקוד הגדול, טורניר המכללות שילמד לא מעט תובנות על חבורת הפרוספקטים השנה, אך המנבא החזק ביותר לסדר הבחירות יהיו מחנות האימונים שיפגישו את הפרוספקטים אחד מול השני או מול צוותי האימון וסדר הדראפט שייקבע במאי. אז על מה בכל זאת ניתן לדבר בתחילת חודש מרץ? אולי להכיר כמה שמות ולנסות לדרג אותם. יאללה יצאנו לדרך:
1. זאיון ווילאמסון, PF , פרשמן, אוניברסיטת דוק. שחקן במשקל 280 פאונד המתנשא ל-7"6 (2.01) עם ניתור של 48 אינטש (יש וידאו ביוטיוב במחנה האימונים של דוק) עם מוטת ידיים של 2.08. זה כשלעצמו מספיק פסיכי. אז תוסיפו שחקן שפר 36 דקות לוקח 12 ריב' עם 2.4 חסימות ו-2.8 חטיפות. לזה תוסיפו 27.6 נקודות למשחק ב-68% מהשדה. והוא רק בן 19! הוא לא קולע טוב מבחוץ (29% ), אבל כישרון כזה עטוף בגוף שכזה זה סיכון שחובה לקחת גם ב-2019. גם אם בסוף לא יעמוד בכובד הציפיות (טרתי משמע). היכולת שלו בהובלת הכדור, מסירה, חדירה וסיום הם מדהימים. הוא לא לברון ג'יימס (השוואה לא נכונה) כי היכולת המסירה והכדרור של ג'יימס הייתה ליגה מעליו בגילו. הוא יותר הכלאה של בארקלי ואנטוני מייסון עם ניתור של ג'רלד גרין. הפציעה מלפני שבועיים ששלה נעליו מעל רגליו ופצעה את ברכו (פציעה די קלה) מעלה שאלות בעיקר כלכליות סביב ניצולם של כוכבי מכללות לעשיית כסף, אך מבחינת כדורסל האיש בלתי עציר בהתקפה ומראה יכולות הגנתיות מופלאות (גם אם לעיתים מפספס רוטציות). בנוסף אסור להתעלם מהערך השיווקי של האיש. הוא צנוע, חברותי ורהוט, ויודע כיצד להתנהג בסיטואציות מלחיצות.
קבוצות שזקוקות לו: כל קבוצה כרגע. כישרון כזה מזיז תכניות לבניית סגל.
2. טמריוס (ג'ה) מוראנט, PG, סופמור, מורי סטייט. על ג'ה כתבתי עוד כשהתופעה רק החלה (אתם יכולים לקרוא עליו כאן). פוינט גארד אתלטי בעל ראיית משחק מצוינת ופוטנציאל הגנתי נהדר הוא בדיוק מה שכמה קבוצות בלוטרי משוועים לו. שחקן בעל תקרה סופר גבוהה ש-GM עם חזון שם את הז'יטונים עליו וצוותי האימון שלו עושים ימים כלילות כדי לשפץ ולעבוד על משחקו. תראו איך טריי יאנג נראה באטלנטה לאחרונה לעומת החודש הראשון שלו בליגה ותבינו מה צוותי אימון טובים יכולים להוציא מפרוספקט. מוראנט מעלה באופן קבוע את שאלת הראש לשועלים לעומת הזנב לאריות. במורי סטייט הוא לא פוגש את הילדות החזקות בלו"ז. אבל עדיין 24 נק' ב-50% מהשדה (33% משלוש אבל 80% מהעונשין), 10 אסיסטים, 5 ריב' ו-2 חטיפות לא הולכים ברגל. הקפיצה ביכולת משנה שעברה והשיפור התמידי תוך כדי השנה מראה שחקן שרק רוצה לצמוח ולהוביל.
קבוצות שזקוקות לו: הסאנס, הניקס (סורי דניס סמית') ובעיקר הבולס.
3. אר ג'יי בארט, SG/SF, פרשמן, אוניברסיטת דוק. 7"6 (2.01) אתלטי ובנוי (210 פאונדס), עם מוטת ידיים של 9"6 (2.07). עד לא מכבר עוד היה נחשב הטופ דוג של המחזור הזה. הקנדי המוכשר הזה היה מנהיג ומוביל בכל מסגרת אליה הגיע. ואז בהחלטה מעניינת החליט להצטרף לציר הרשע של קאוץ' K בקמרון יחד עם מחזור גיוס מדהים ועמוס. בדומה למיאמי ב-2010 לא היה ברור מי ייקח את המושכות בדוק (זאיון הוא או הצלע השלישית שתכף נדבר עליה) ומי יאלץ להתאים את עצמו לשיטה. המציאות קבעה די מהר שבארט יהפוך בעיקר למכונת נקודות אך זו תהיה הקבוצה של זאיון. העונה של בארט בעיני רבים נראית מאכזבת עד כה. האחוזים לא משהו וקבלת ההחלטות ויכולת המסירה שבנבחרת קנדה נראו יוצאות דופן קהו מעט. האחוזים שלו מהשלוש ומהעונשין ממשיכים לנוע כמטוטלת…אבל, לפעמים פשוט צריך לראות שחקן משחק ולדמיין את אותם הפעולות או יכולות, בספייס וקצב אחרים. דווקא כשהרמה עלתה במשחקי הקונפרנץ העלה את רמת משחקו. גם במשחק שצפיתי בו מלפני כמה שבועות מול וירגיניה וגם במשחק ההפסד והפציעה של זאיון מול UNC הוא נראה מדהים מול אתלטים ברמה של NBA כאשר הספייסינג נראה טוב והחילופים בהגנה היו אוטומטיים. בכלל הוא נראה פשוט טוב בשני צדי המגרש. הוא חודר מצוין, משתלט על משחקים ופורח במגרש פתוח. הוא אתלטי וארוך ובעל אינסטינקטים חתוליים בשני צדי המגרש. קולע 23.3 נק' למשחק 46% מהשדה, 33% משלוש 68% מהעונשין, 7.4 ריב' ו-4.3 אסיסטים.
הקבוצות שזקוקות לו: הניקס קופצת מיד בראש. בארט מפוצץ באבק כוכבים לקבוצה שמתחילה הכל מחדש. הקאבס זקוקים ל-SG פותח שישחק בין השור הצעיר סקסטון לצ'די אוסמן. ממפיס היא עוד קבוצה שלא יזיק לה יוצר משובח מהקו האחורי.
4. קמרון (קאם) רדיש, SF, פרשמן, אוניברסיטת דוק. 9"6 (רשמית הוא רק 2.03 אך נראה שהוסיף עוד כמה ס"מ) עם מוטת ידיים של 1"7 (2.16). שוקל כ-220 פאונדס. קאם רדיש לא כל כך צעיר יחסית למחזורו. הוא יהיה בן 20 לפני משחקו הראשון ב-NBA. הוא גם לא השחקן הכי טוב שנותר על הלוח ברגע זה. בנוסף, הוא אמנם מלא הבטחה, אך גם בעל פוטנציאל באסט לא קטן. אז למה בכל זאת הוא כאן במקום הרביעי? כי הוא מתאים ל-NBA כמו פלפל ממולא בסיר על פתיליה. המידות, האורך, הקורדינציה, הקליעה, הובלת הכדור ועוד. הקליעה שלו חמאתית ויפיפייה. היא אינה מוגבלת בטווח המכללות ואינה מושפעת מהיצמדות שומר. הבעיה של קאם השנה הוא הקצב והביטחון שלו בזריקה. הוא לעיתים נראה מעורער ולפעמים אדיש ליד המפלצת הדו ראשית של זאיון ובארט בדוק. משהו בסווגר שהיה לו בתיכון ווסטאון נעלם וחבל (שיחק שם עם מו במבה לפני שנתיים). בתיכון ראיתי אותו מוביל פיק&רול ברמה סופר גבוהה כשהוא מסיים או עולה לקליעה קטלנית. עדיין רואים פלאשים של זה השנה אך זה נשק לא מנוצל.
קבוצות שזקוקות לו: כל הקבוצות שממוקמות כרגע מ-3-8 למעט שיקגו. אני מאוד אוהב את ההתאמה שלו לאטלנטה מכל הסיבות האפשריות (צוות פיתוח, צוות אימון ואופציה לשדרג את טוריאן פרינס המוכשר)
5. דריוס גרלנד, PG, פרשמן, ונדרבילט. 3"6 (1.92), עם מוטת ידיים של 5"6 במשקל 175 פאונדס. כוכב התיכונים הנהדר מברנטווד הגיע כשבחגורתו תצוגות תכלית במקדונלדס אול אמריקן, בהופס סאמיט ובנבחרות הצעירות של ארה"ב. אביו הוא שחקן העבר ווינסטון גארלנד שהחליף קבוצות כמו גרביים בניינטיז וכיום הוא האבא הקולני של דריוס. גרלנד הספיק להתפוצץ בתחילת העונה בכמה תצוגות על עד שבתחילת משחקו החמישי קרע את המניסקוס בברכו ונותח כבר בנובמבר. הוא הספיק להראות קליעה מדהימה ומובס של כוכב ולמרות שלא הספיק להראות הרבה מיכולות המסירה הקריספית והמנהיגות הנהדרת שלו (הבחור אלפא בכל רמ"ח אבריו) אני מאמין בו קודם כל בגלל הבנת המשחק, הקליעה והיצירתיות שלו עם הכדור. אלו תכונות שמתרגמות ל-NBA בכל קבוצה, בטח בעידן הזה. סקורר ערמומי תמיד תחת שליטה מחליף נהדר מהירויות ויודע גם לצבור מהירות בפאסט ברייק. יש בו לא מעט מקיירי ב-craftiness והמכניקה של זריקתו מאוד מזכירה את לנדרי שאמט. הוא נמצא אצלי מאוד גבוה ביחס למוקים רבים כי בבחירה 5 אני עדיין מהמר על פוטנציאל במקום לקחת שחקן שהוא כבר טוב אך עם תקרה מוגבלת. אגב גם ריץ' פול חושב כמוני והחתים את דריוס לקלאץ' ספורטס, מיד אחרי שסיים את העונה עם פציעה. נצטרך להמשיך לעקוב אחרי מצב ברכו.
הקבוצות שזקוקות לו: על פניו הסאנס והבולס בגלל המחסור בפוינט גארד מוביל. אני מפחד עליו בשני המקרים. גם לאבין וגם בוקר הם מכונות נקודות כשהכדור בידיהם כששניהם שומרים בינוניים. גרלנד אינו מגן עילי גם כן. אני אוהב אותו דווקא בניקס ליד מגן חזק כמו נליקינה.
6. ג'ארט קולבר, SG, סופמור, טקסס טק. 6"6 (1.98) עם מוטת ידיים ארוכה אך לא ידועה שוקל כ-200 פאונדס. ג'ארט קולבר כבר בן 20 אך עדיין צומח. יש אתרים שמעריכים את גובהו ואורכו בעוד כמה ס"מ. זה משנה. כי שנה שעברה הוא תפקד כשוטינג גארד תזזיתי אך הוא הופך למפלצת לנגד עינינו שיכולה לקחת את סט הכישורים הנחשק שלו לעמדת ה-SF. מאוד מזכיר את ג'ימי באטלר במשחקו. קשוח ופיזי מאוד בשני צידי המגרש עם היכולת לעשות קצת מהכל. אם יצליח גם להחליק לעמדה 3 ב-NBA יהפוך לבעל ערך גדול יותר. אני פחות אוהב את מכניקת הקליעה שלו, ממשפחת ה-2 שלבים הדומה לזו של באטלר. קולע השנה 18 נק' ב-49% מהשדה (33% משלוש, 68% מהעונשין), 6 ריב', 4 אסיסטים וחטיפה.
קבוצות שזקוקות לו: קליבלנד, ממפיס, וושינגטון וניו אורלינס – משוואות לווינגים שיפרצו ויעגנו את העמדה
7. רומיאו לנגפורד, SG, פרשמן, אינדיאנה. 6"6 (1.98), מוטת ידיים 2.11, משקל 200 פאונדס. אני מודה שאני לא אוהב אותו או את משחקו. אבל אם אני GM בבחירה שביעית אני מפלטר החוצה את העדפותיי ומסתכל על מה שיש. שחקן אתלטי וארוך שמסיים בטבעת ברמה סופר עילית וסוחט פאולים מקצוען. הקליעה שלו מבחוץ לעיתים פשוט הזויה. הוא חסר כל יכולת לייצב את עצמו לקליעה עקבית עם מכניקה הגיונית. כל זריקה נראית קצת אחרת. לא שזה מפריע לו להשליך 4 שלשות במשחק (27%). לאחרונה הקליעה מעט השתפרה וזה פותח לו אפיקי חדירה. אך מתישהו גם יתחילו לסגור לו את הימין ויגלו שהוא קטלני פחות מהצד השמאלי. חייב למסור יותר כי יש לו יכולת מסירה מצוינת. בסוף הכישרון הגולמי שלו הוא מה שהופכו לאטרקטיבי. השנה: 17 נק' (46%, 27% ו-73%), 5.5 ריב' עם 2.3 אסיסטים. מגיע לקו 7 פעמים במשחק ב-33 דקות במכללות.
מי זקוקה לו? אולי ממפיס? גם וושינגטון היא אופציה טובה כסקורר מהספסל בשנים הראשונות.
8. דאנדריי האנטר, SF, סופמור, וירג'יניה. 7"6 (2.01), מוטת ידיים מטורפת של 2"7 (2.19) שוקל 225 פאונדס. שנה שעברה כפרשמן הגיח משום מקום ונתן עונה מדהימה בוירג'יניה כשחקן ששי, כשהיה חלק מהקבוצה שהגיעה לריקוד הגדול כמדורגת מספר 1 עם ההגנה הטובה מזה שנים במכללות. לרוע מזלו נפצע לפני הטורניר וזה נגמר בסנסציה הכי גדולה בכל הזמנים כאשר הקאבילירס הפסידו ב-20 הפרש למדורגת 16 UMBC כבר בסיבוב הראשון. הוא לא יצא אז לדראפט למרות שחשבתי שהיה שווה לוטרי. השנה הוא חזר בצורה נהדרת ולקח כמה צעדים קדימה. הוא חזק יותר פיזית, קולע טוב יותר, ובכלל הוא הסמול פורוורד של פעם שכמו אולר שווצרי יודע לעשות קצת מהכול. הערך המוסף שלו הוא דווקא בהגנה. הוא שומר אישי נהדר אך גם מבין עניין ברוטציות וחילופים ומנצל את חוזקו ואת ידיו הארוכות כדי להטריד שחקנים זריזים ממנו או כדי לחסום גבוהים ממנו. שחקן קלאסי לרצפה גבוהה. יכול כבר מחר בעיני לשחק בחמישייה פותחת כ-SF פותח ולתת תרומה יפה בשני צדי המגרש. האם הוא כבר ג'יי קראודר? האם ניתן להכניסו למסלול הפיתוח של קוואי לנארד? ימים יגידו. לפי גרף השיפור שלו הוא ממש לא מוצר מוגמר. השנה: 15.3 נק' (54%, 46%, 80%), 4 ריב', 2 אסיסטים ב-30 דקות.
קבוצות שזקוקות לו: כמעט כל מי שבטווח הבחירה הזו: וושינגטון, ניו אורלינס, שארלוט מיניסוטה והלייקרס
9. נאסיר ליטל, SF, פרשמן, נורת' קרולינה. 2.00, מוטת ידיים 2.16, משקל 215 פאונדס. נסיר ליטל נחשב לסוג של אכזבה גדולה. הוא הוזכר בנשימה אחת בתחילת העונה עם זאיון, בארט, רדיש ולנגפורד כפרשמנים הבולטים של העונה. רוי ווליאמס, מאמנה של UNC לא הרגיש שהוא מוכן. ווילאמס לא מנהל ב-UNC מפעל one-and-done . כוכבים שלו הם סניורים בגיל של ת'ון מייקר (בני 35 לא?) או רוקי קשוח שנראה בוגר מנטלית לגילו (קובי וויט). הוא נותן לליטל כ-18 דקות למשחק בהם ליטל נותן תוצרת לא רעה אך משחק כל משחק כאילו הוא באודישן וכל טעות תעלה לו בחימום הספסל. לאחר המשחק המצוין שלו מול וירג'יניה טק החזקה בו קלע 23 עם 5 שלשות שום דבר לא השתנה. אם המצב לא ישתנה בטורניר, ליטל יצטרך להראות מה הוא שווה במחנות האימונים. וזה לא מעט. ליטל הוא ווינג ארוך ואתלטי במיוחד שיכול לייצר לעצמו ולאחרים. הוא סקורר משובח בפוטנציאל וכבחירה בסוף העשירייה שווה להמר שאולי יחזיר את ההשקעה בו עם ריבית. השנה: 9.8 נק' (48%, 28%, 76%), 4 ריב' ואסיסט.
קבוצות שזקוקות לו: כאלה שלא זקוקות לו כרגע. מיאמי, דאלאס, שרלוט. לכולם יש ווינגים לשנים הבאות וסבלנות לפתח אותו כמה שנים.
10. ג'קסון הייז, C, פרשמן, טקסס. 11"6 (2.11), מוטת ידיים 4"7 (2.23), 220 פאונדס. אז טקסס יודעת ליצר סנטרים לדראפט. מו במבה, ג'ארט אלן ולפני זה מיילס טרנר. כולם היו ירוקים ולא מוכנים בסיום השנה שלהם. וכך גם עם הפרוספקט הבא. ג'קסון הייז (Jaxon Hayes, השם הקולי בדראפט בוודאות), היה עד לפני שנתיים שחקן בכיתה י"א ששיחק 6 דקות למשחק. כיום הוא מועמד לבחירת לוטרי ב-NBA. איך זה קרה? צמיחה פתאומית ואתלטיות פסיכית לגובהו ללא איבוד אתלטיות וקורדינציה. תחשבו ג'אבל מקגי הצעיר אך ללא האסטמה והשטויות. ג'קסון יכול להגיע לכדורים שאחרים לא (שנה שעברה כתיכוניסט הטביע מקו העונשין בווינדמיל). האם זה מספיק בשביל לככב ב-NBA? לא ממש. אך שחקנים גבוהים, ארוכים שיכולים לטוס מהר ולסיים בצד אחד ולהתחלף בשמירה ולחסום בצד השני הם עדיין מצרך נדיר. הוא עדיין מנסה ללמוד את המשחק שלו ועד לפני כמה שנים הייתי מעדיף שישאר לעוד שנה וכו'. אך אחרי שראיתי מה הנטס עשו עם ג'ארט אלן שהיה באותה הסיטואציה אני כבר לא בטוח. השנה: 10.3 נק' ב-73% מהשדה (לא זורק שלשות), עם 5 ריב' ו-2.5 חסימות ב-23 דקות.
קבוצות שזקוקות לו: מאוד אוהב את ההתאמה שלו לשארלוט, ניו אורלינס ומינסוטה (ליד טאונס)
11. רוּאי הצ'ימורה, PF, ג'וניור, גונזגה. 8"6 (2.04), מוטת ידיים של 2"7 (2.18), שוקל 225 פאונדס. הסנסציה היפנית כבר בן 21. שיפר לא מעט את משחקו השנה. הוא מהיר מאוד עם הכדור ויכול להוביל מתפרצות מריבאונד. הסיומת שלו תחת לסל מצוינת. הוא פיזי, חזק, מסיים באתלטיות בשני ידיו ומשחקו עם הגב לסל נותן לו יתרון כשמתחלף על ווינג או גארד חלש יותר. הוא קצת תקוע בין עמדות 3-4 ב-NBA כמו שאמרו על אוג'י אננובי בזמנו. מזכיר את קוואי בקולג' רק פחות פיזי בריבאונד. הקליעה לשלוש נכנסת במעט שהוא זורק (רק כשהוא פנוי) אך הוא יהיה חייב לתקן את הזריקה אם ירצה להגיע לטווח NBA טוב. השליטה שלו בכדור מצויינת ל-PF במכללה אך כמוביל כדור ב-NBA כשמביטים בפורוודים הוא עדיין לא בסנדראט גבוה. סה"כ פרוספקט עם רצפה די גבוהה ולפחות לעת עתה נראה כמו רול פלייר מצוין בליגה אם יצליח לשפר את טווח הקליעה ויוכל לתת דקות כ-SF. מה שאני אוהב בו זה שהוא לא מנסה לעשות דברים שהוא לא יודע. השנה: 20.7 נק' ב-61% מהשדה 46.4% לשלוש ו-75% מהעונשין.
קבוצות שזקוקות לו: אני מאוד אוהב את ההתאמה שלו למיאמי אם תצליח להגיע אליו
12. קלדן ג'ונסון, SG/SF, פרשמן, קנטקי. 6.5"6 (2.00) עם מוטת ידיים של 2.04 ומשקל של 210 פאונדס. קודם כול הוא תוצר של תיכון אווק היל אקדמי המהוללת וג'ון קאליפרי מקנטקי. יסודות הכדורסל שינק מאוד מחוזקים. מדובר על ווינג עם כלים פיזיים טובים עבור ה-NBA. הוא אגרסיבי, חזק, קפיצי אוהב לרוץ ומסוגל גם לעלות לקליעה מכדרור או מקאץ' אנד שוט. הוא לא מגן מושלם והוא קצת קצר בידיו ביחס לווינגים הארוכים של היום (במידות של מיילס ברידג'ס) אך הוא מגן באינטנסיביות ואגרסיביות. יאכל הרבה פאמפ פייקים ב-NBA עקב אגרסיביות יתר עד שילמד. בעל תחושה טובה למשחק. פשוט יש לו את זה אך חייב לרסן את עצמו. השנה: 13.7 נק' (47%, 39%, 73%).
קבוצות שזקוקות לו: נראה כרגע כשחקן ספסל ברוב הקבוצות עם אפסייד לא רע להמשך. אני אוהב את ההתאמה שלו לפליקנס יחד עם יוצא קנטקי עצבני אחר בשם ג'וליוס רנדל.
13. נקיל אלכסנדר-ווקר, קומבו-גארד, סופמור, וירג'יניה טק. 5"6 (1.95), מוטת ידיים 2.06, משקל כ-200 פאונדס. עוד שנה ועוד ילד קנדי בעל 3 שמות מגיע לסיבוב הראשון. נקיל (מתחרז עם אמיל). קומבו גארד קלאסי שיודע להוביל כדור לא רע אך גם לשחק ליד הפוינט גארד עם קליעה מצוינת. המשחק שלו חלקלק ו-shifty. מזכיר לי מעט את סי ג'יי מקולם בחתוליות בהיסוסים ובעליה לקליעה מכדרור. החל את העונה בסערה. הוא הפך לקלע טוב יותר ומגן טוב יותר ונראה לפתע כמו פרוספקט בכיר. מספריו ירדו, בטח מאז פציעתו של הפוינט גארד הכוכב של וירג'יניה טק, ג'סטין רובינסון. אלכסנדר-ווקר פתאום קיבל יותר אחריות בהובלת כדור ולמרות שלא הבריק התקפית, פתח לסקאוטים עיניים כאופציה להצבתו כגארד ראשי גבוה וארוך. השנה: 16 נק' (48%, 39%, 76%), 4 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות.
קבוצות שזקוקות לו: אורלנדו זקוקה לעושה נקודות מוכשר בין עם בחמישייה ליד רכז או מהספסל. הוא מתאים לאורך שהם מציגים בהגנה
14. פי ג'יי וושינגטון, PF, סופמור, קנטקי. 8"6 (2.04), מוטת ידיים 3"7 (2.20), משקל 230 פאונדס. PJ בשנתו הראשונה היה עוגן הגנתי ורול פלייר חשוב בקבוצה המאוד צעירה של קנטקי משנה שעברה עם שיי גילג'ס-אלכסנדר וקווין נוקס. השנה כששני אלו עלו לליגה של הגדולים, והילד כבר בן 20, PJ לא פספס את ההזדמנות שלו. הוא עבד על משחקו והוסיף לא מעט אלמנטים חדשים. הוא שחקן מאוד רב גוני שיכול להוריד כדור לרצפה בקו ישר או לשחק עם הגב לסל. הוא הוסיף שלל פוסט מובס שלא היו קודם והקליעה שלו נראית טובה במיד ריינג' ואף סבירה פלוס לשלוש (לא בטוח לגבי טווח NBA). מי שתבחר בו תקבל פרוספקט NBA טוב עם ידיים ארוכות ומאוד טובות שתופס הכול בין אם באוויר ובין אם תוך כדי תנועה על הקרקע. הוא מנצל את ידיו הארוכות ואת חוש התזמון שלו לשילוש קדוש של: חטיפות, חסימות וריבאונד. העתיד של PJ בעיניי ייקבע ביכולתו לשפר את מהירות שחרור הזריקה שלו ושיפור השליטה שלו בכדור. אם יוכל לעשות את המעבר מ-PF נמוך אך ארוך לווינג סופר ארוך וחזק יהיה שם פוטנציאל גדול בהרבה. כי כמוהו בעמדה -4 ב-NBA יש בלי סוף, רק שהם גבוהים וארוכים ממנו. אני אופטימי למרות סימני השאלה. השנה: 15 נק' (53%, 45%, 66.7%), 8 ריב', 2 אס' חסימה וחטיפה ב-29 דקות.
קבוצות שזקוקות לו: הוא כאילו קורץ מהשטאנץ של פט ריילי במיאמי (ג'יימס ג'ונסון, ווינסלו, אדביו), ובשארלוט הוא ירגיש סוג של מקומי, אך מי שהכי זקוקות לשירותיו כרגע אלו מינסוטה והלייקרס שזקוקות לעוד עיבוי הגנתי ואופי מנצח.
גיא רוזן שמשוכנע שהגולדן בויז זוכים באלי-פו-פו-פו-ת-!
2 מרץ 2019 19:25:05תודה, ג'ון. נפלא!
.
לצד הטור הקבוע של ערן,
המוק עוזר המון להדיוטות כמותי.
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 19:31:25בכיף
מנחם לס
2 מרץ 2019 19:26:09נפלא!!! חכם!!!!מלא בקיאות.
הבחירה שלך הגיונית ביותר, אם כי אני מאמין שרואי הצ'ימורה ייבחר 5-6.
בקשר לציון, הפציעה שלו עלולה לשנות את כל מהלך המחשבה בקשר לשחקני מכללה. או שישנו את חוק ה-ONE AND DONE – דבר שכנראה ייעשה, אבל אני הולך צעד קדימה: אם שחקן תיכון ברמה של ציון מחליט לנסות שנה במכללה, או שיצטרכו למצוא דרך לשלם לו ("תשלום מאוחר" כשישחק ב-NBA, או שהמכללה תבטיח אותו בביטוח של 100 מיליון למקרה של צרה.
אין כמוך ג'ון!
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 19:42:31אני חושב שגילו של האצ'ימורה עלול להיות לו לרועץ. הוא בהחלט כרגע טוב מכמה שבחרתי לפניו. אבל אם כמה מהזוכות בלוטרי יהיו במוד של לנצח עכשיו אני בהחלט רואה אותו נבחר גבוה בהרבה.
אני חושב שיש צביעות רבה בהקשר של פרוספקטים בספורט המכללות. כל היחס סביבם הוא של מקצוענים אך הם היחידים הנדרשים להישאר חובבנים. אני חושב שלשחק במכללה בפרופיל גבוה יש בזה משום ערך כלכלי שנמדד בדולרים. לא סתם למעט הכוכבים הגדולים בליגה הסרטונים הכי נצפים זה היילייטס של רוקיז. הם אחר כך משלימים שכר כאשר ביומם הראשון במקצוענים הם כבר חותמים על חוזי פרסום גבוהים על סמך זה שהאומה מכירה אותם.
אבל מה? לשחק בחינם זה לא אותו הדבר כמו להשתמש Likeliness שלהם בחינם. השחקן זאיון שייך לדוק אבל המותג זאיון חייב להיות שייך לזאיון. זה צריך לכלול נעליים, משחקי וידאו, ביגוד וכו'. רוב השחקנים העיליים כבר מחזיקים בין מאות אלפי למליוני עוקבים במדיה החברתית לפני שדרכו על דשא הקמפוס. אין למכללה שלהם זכות להינות מהפרסום שלהם כאישיות
מנחם לס
2 מרץ 2019 19:28:44ג'ון, טמריוס (ג'ה) מוראנט הוא תופעה. אני מאמין שהוא יהיה עילוי ב-NBA כמו טריי יאנג.
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 19:47:48אני גם מאוד מאמין בו.
ברוך רובין
3 מרץ 2019 09:37:38ג’ון תודה מצויין סיימתי לקרוא עכשיו, גה מוראנט נראה לי בלוף בהתהוות, מזכיר לי את או גי מאיו כל כל בתנועה בזריקה בהכל. זאיון מפלצת שהולך לחסל את הליגה עדיין אין תשובה לאתלטיות (וגם לא תהיה בעתיד) וחייזרים פיזיים תמיד ישלטו (תשאלו את יאניס לברון ושאקיל) זאיון עומד להצטרף אליהם
ראס א שטן
3 מרץ 2019 13:13:16יפ
ראס א שטן
2 מרץ 2019 19:36:24פנטסטי גון.
אני בניגוד אליך לא רוצה את מוראנט בבולס כי לדעתי הוא בא לקבוצת "כוכבים" שיש בעלי בית כמו לאבין מרקנן יהיה קרטר ופורטר. לא יתנו את המושכות לרוקי בחיים ויהיה לו קשה להתפוצץ שם.
מוראנט יהיה אש למיאמי ניקס דטרויט מגיק.
ההוקס צריכים בעיקר סנטר אבל גם בארט יכול להיות להיות אדיר לעמדה 3 ודווקא בהוקס יהיה לבארט מאד קל להשתלב הרבה תנועה ועם רכז כמו יאנג החיים יהיו דבש.
לא יודע איך המשחק ללא תנועה שלו כי לא צפיתי בו אבל אולי הוא יהיה הקליי של ההוקס. אני ממש מקווה שבארט יפול שם.
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 19:45:35אני קצת מסכים איתך כשחושבים על לאבין. לגבי בארט אני פחות. אני מאוד אוהב את הרעיון של הרטר ויאנג בקו האחורי ואז יגיע קאם רדיש כסוג של דוראנט לעניים. הפער הוא בקליעה. בארט דומה יותר לאולדיפו במשחקו. קאם הוא דוראנט לעניים
ראס א שטן
2 מרץ 2019 21:05:36רדיש האמת צפיתי בו מעט מאד אבל אין לי תחושה טובה לגביו ומה שכתבת עליו עוד יותר גורם לי להאמין בזה. בארט הוא גם sf לא? למה רדיש עדיף עליו?
אני לא מאמין בהורטר בכלל לדעתי המקסימום שלו קייל קורבר וזה לא מספיק. השאלה אם לבארט יש פוטנציאל להיות קליי גם הגנתית?
עידן עופר
2 מרץ 2019 19:51:01מעולה ג׳ון. אני חושב שהבחירות הראשונות יהיו בעיקר לפי צורך של הקבוצה ולא בהכרח לפי מי השחקן הכי טוב על הלוח.
ראדיש מזכיר לי קצת את פול ג׳ורג׳ בצעירותו.
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 20:01:59ברור. אין אף פעם הלימה מוחלטת בין פאוור בורד לבחירות. הבולס למשל רוצים שחקן שתורם עכשיו. הניקס יהמרו יותר על אפסייד. הבולס בדיוק השקיעו באוטו פורטר הם לא יקחו ווינג אם הוא לא סופרסטאר בפוטנציאל. נראה השנה גם לא מעט טריידים מכיוון שלא מדובר על פניו בדראפט מאוד עמוק או מבטיח. ישנם הרבה חברה בסיבוב הראשון שהם כבר בני 21-22 והם כבר בגוף הבוגר שלהם. הם תמיד יושוו לבני גילם המשחקים כבר בליגה ולא לילדים בני ה19. מרווין באגלי צעיר מלא מעט פרשמנים וכמעט מכל הסופמורים. לכן לדעתי במחזור פרי אייג'נטס כמו הקיץ נראה לא מעט בחירות סיבוב ראשון העוברות מיד ליד
עידן עופר
2 מרץ 2019 21:07:58מעניין..אם שיקגו מקבלת את הבחירה השלישית הם יקחו רכז ולא את בארט ?
ולדי קוגן
2 מרץ 2019 19:59:12אחלה פוסט, מעניין לקרוא על עוד אנשים מלבד ציון האיום
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 20:03:17תודה
צביקה
2 מרץ 2019 20:30:46יופי של כתבה. ממש למדתי המון ובצורה מעולה
אור
2 מרץ 2019 21:02:48שמות השחקנים רק נהיים מוזרים יותר ויותר..
תודה יונתן
אבי
2 מרץ 2019 21:05:37אחלה כתבה
לדעתי יש בדראפט הקרוב המון סנטרים אנדרייטדים לדעתי נז ריד יהיה הסנטר הכי טוב מהדראפט הקרוב אני מאמין גםשקיוון פורטר יהיה שחקן גדול
יונתן גזלה
2 מרץ 2019 23:41:32נאז ריד הוא פרוספק מעניין. הוא מאוד חזק ומאסיבי. הוא לא מאוד ארוך לעמדה שלו 10"6 עם מוטת ידים של 1"7. הוא לא מנתר ברמה של ג'ורדן קפלה או ג'קסון הייס מהדראפט הזה. אני חושב שבדיוק כפי שקרה לקאלב סווניגמן ב-NBA (מככב בג'י ליג) הליגה עברה הלאה משחקנים כמוהו. אולי יבחר בחלק האחרון של הסיבוב הראשון אולי בשני.
בקווין פורטר אני דווקא מאמין. עקבתי אחריו בתיכון ואני מאמין שהמשחק שלו יתורגם טוב יותר לnba. הוא עובר עונה לא קלה אבל לדעתי ירים עצמו בקומביין ובאימונים אישיים. יש מוקים שרואים בו טופ 10 ויש כאלה עמוק ב20
אבי
2 מרץ 2019 21:07:14גם שקיוון…
מה דעתך על קוונטיין גריימס?ועל סאקו דומבויה?
A snippet from the Coen Brothers' script from "O Brother Where Art Thou?"
2 מרץ 2019 21:34:20PAPPY O'DANIEL: "…So tune in next week folks, and till then whyncha turn to your better half and sing along with Pappy: 'you are my sunshine, my only sunshine…'"
[Everett clears his throat]
EVERETT: "well I guess I'll be turning in"
[he screws the lid back on the pomade]
רועי ויינברג
2 מרץ 2019 21:43:55טור פנטסטי. אני ממש אוהב את אר ג'יי בארט והוא יכול להיות השחקן הכי טוב בכיתת הדראפט הזאת. מקווה שרדיש או ליטל יגיעו למיאמי. תענוג לקרוא ג'ון, תמיד כיף לקרוא מאמרים נפלאים במוצ"ש.
תומר השני
2 מרץ 2019 23:04:24תודה יונתן פוסט מצויין תמשיך לעדכן בהמשך
עומר
3 מרץ 2019 00:31:00אני הייתי רוצה לראות את רדיש והייז באטלנטה.
מדמיין חמישיה של יאנג,הארטר,רדיש,קולינס והייז בנוסף לספסל חזק זו קבוצת פלייאוף לגיטימית
עומר
3 מרץ 2019 00:31:27וכמובן טור מצויין יונתן
Berch
3 מרץ 2019 01:50:21טור מעולה
אותי מעניין מי מסוף הרשימה יתגלה כיהלום האמיתי….
🙂
zivvv
3 מרץ 2019 07:53:52תודה רבה נהדר
חסרים לי במוק שלך שלושה שחקנים שאני אוהב לא יודע במקום מי:
אח של פורטר, גונטיי הוא שחקן כדורסל מחונן וזה שנפצע וגמר תעונה לא משכיח את מה שעשה שנה שעברה ומה שהוא יכול להביא לנבא.
בול בול, טוב ומעניין מידי כדי לא להיות בלוטרי
ואחרון דניאל גפורד שלאחרונה לא עקבתי אחריו אבל מה שהראה קודם טוב מידי בשביל לא להיבחר בלוטרי.
ואני כן אוהב את רדיש כמוך גון מבחינת פוטנציאל נבא. יש לו יותר מידי כדורסל בשביל לא להיות שחקן שמגרד את האולסטאר , הוא הולך לאיבוד בקבוצת הכוכבים של קאווץ קי. בדראפט הלא עמוק של השנה הוא חייב להיות גבוהה
יונתן גזלה
3 מרץ 2019 08:42:46בול בול הראה המון הבטחה במעט ששיחק. אני עוד נשבתי בקסמו של מו במבה שנה שעברה ומאוד מאוכזב כרגע שהוא שחקן שולי. במבה עוד היה יציב ופלואידי. בול בול דק כמו שרוך עם גנטיקה בעייתית בסיכויו להתמלאות. בניגוד לבמבה וגובר אני לא אופטימי לגבי סיכויו לשרוד חילופים אפילו לכמה שניות. קבוצות יבודדו עליו גארדים והוא יהפוך למטרה. יש הרבה שחולקים עלי בעניין ואני מכבד את זה. בוא נאמר שאם GM לוקח אותי בלוטרי אני לא מזדעזע, אך אני מעדיף אחרים.
דן גפורד היה נעלם שנה שעברה עד שהפנת אותי אליו. הוא בסוף חזר לשנה נוספת ובדיעבד זו אולי טעות. נכון שהמספרים מעט טובים יותר. אבל צפיתי בו ממש לא מזמן מול קנטקי ולא יצאתי עם תחושה שמדובר על פוטנציאל עילי. אני קצת זוכר שהיה בבעיית עברות. אבל שוב ארקנסו התמוטטה אחרי יתרון לא קטן. אני כיום חושב שגבוהים טובים חייבים לברוח מהמכללות כמה שיותר מהר ואפילו לעבוד בג'י ליג כי הצורה בה גבוהים משחקים במכללות הוא כל כך שונה מבNBA שהם לא מפתחים את המשחק שיעזור להם הלאה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
3 מרץ 2019 08:30:31תודה רבה ג'ון, אחלה סקירה.
.
תכתוב גם על שאר הקנדידטים לסיבוב הראשון? מי יהיה השחקן שפופ ישלח לג'יליג בשנה הבאה ויככב בליגה בשנה שאחריה?
יונתן גזלה
3 מרץ 2019 08:47:42כן אבל רק במוק השלישי. אחרי הטורניר אכתוב עוד עדכון ואז אחרי הגרלת הלוטרי במאי אכתוב מוק מלא של הסיבוב הראשון
zivvv
3 מרץ 2019 10:28:52עברתי שוב על הרשימה
פי גיי וושינגטון צריך להיות לדעתי יותר גבוהה
גונטיי חייב להיות ברשימה
שכחת כבר איזה שחקן נהדר (הוא מזכיר לי מאד את יוקיץ)
אני לא מתלהב ממה שראיתי מנסיר ליטל
אני בכלל לא משוכנע שהוא שחקן נבא
Tragic
3 מרץ 2019 11:01:55אני חושש שזאיון הוא לא שחקן לטווח ארוך, המימדים והמשקל שלו פשוט צועקים פציעה.
ערן
3 מרץ 2019 16:39:22היי יונתן, כרגיל אני מגיע באיחור. מצטרף לברכות. מסורת מבורכת.
.
אני לא כל כך בענייני הימורים ושיקולים של מה קבוצות יעשו, אז יכול להגיד רק מה הטעם שלי.
כמו שכבר כתבתי לפני כן, בראנדון קלארק לגמרי היה עושה את הלוטרי שלי, אפילו בעשירייה הראשונה. מניקיל אלכסנדר-ווקר אני פחות מתלהב עם כל משחק והוא עבורי לא לוטרי. יש לו קליעה יפה אבל הוא חלש גופנית ואתלט בינוני. אני חושב שדווקא הניסיון שלו כרכז במשרה מלאה אחרי הפציעה של רובינסון יכול לגרום לקבוצות להיסוסים. הוא מתקשה להגיע לסל (אין לו מספיק BURST בצעד הראשון), מאבד המון, וכשכן מגיע לטבעת מאוד מתקשה מול אורך וגם קשה לו לסיים עם מגע. בקיצור, סביר להניח שלא יהיה יותר משחקן משני ברמות הגבוהות.
.
כמוך, אני לא מחבב במיוחד את לנגפורד, אבל מבין למה קבוצה תהמר עליו. רדיש במיקום כל כך גבוה זה די מדהים בהתחשב בכמה חלש הוא היה ברוב המשחקים, למרות שאני חושב שמבחינה עובדתית זה באמת איפה שהוא ייבחר. זה מעבר לעניין של גלגל שלישי. הוא מאבד המון, קולע באחוזים נמוכים ליד הטבעת, ופשוט נעלם ממשחקים. אם לא ישפר את המנטאליות הבעייתית, הוא יהיה מסוג השחקנים שבעוד כמה שנים לא מבינים איך נבחרו כל כך גבוה. כנ"ל אבל בדרגה גבוהה יותר לגבי ליטל. שחקן עם נתונים נהדרים אבל גם הבנת משחק נמוכה מאוד בשני הצדדים של המגרש. פשוט נראה כמו מי שאין לו מושג רוב הזמן. אין קליעה מבחוץ, אין מסירה, והמיקום שלו בהגנה נוראי. יילכו עליו בלוטרי בגלל הפוטנציאל הפיזי (למרות שהוא לא גבוה, בטח שלא לעמדת הפאוור, שכרגע הוא נראה הכי מתאים אליה). אבל יש כאן פוטנציאל גבוה לבאסט לדעתי.
.
גארלנד כל כך גבוה זה הימור עם פוטנציאל רציני לכישלון לדעתי. אני מבין למה שמת אותו שם לאור ההיצע הדי דל השנה, אבל עדיין. הוא יגיע לליגה כמעט בלי ניסיון, וגם ככה לרכזים לוקח בדרך כלל כמה שנים עד שיש להם השפעה חיובית על הקבוצה שלהם. ועד אז הם כבר יכולים לעבור למקום אחר אם הם שווים משהו. אם אני קבוצה שרוצה להשתפר, אני הולך על מישהו אחר ומנסה להביא רכז בטרייד או כשחקן חופשי.
.
שחקנים שאני כן אוהב בדראפט הזה מלבד קלארק הם האצ'ימורה וושינגטון, שהייתי בוחר לפני כמה מאלה שהזכרתי למעלה. אולי גם את גראנט וויליאמס וגם פורטר הצעיר מוכשר מאוד.
John
3 מרץ 2019 20:25:27חיכיתי לתגובה שלך ואפילו ניחשתי את מי תאהב ואת מי פחות (כבר קלטתי את הסגנון שלך :). כל מה שאתה כותב הוא מנומק והגיוני. המחלוקת שלנו היא לא על ההווה אלא על העתיד.
"בראנדון קלארק לגמרי היה עושה את הלוטרי שלי, אפילו בעשירייה הראשונה" – לגמרי מגיע לו מבחינת המספרים וההופעות שלו. אני פשוט חושב שהוא אנדרסייז לעמדה ואין מה לעשות איתו מחוץ לקשת. בנוסף הוא יתחיל את העונה הבאה בן 23. ברור שיש לא מעט שחקנים שקפצו קפיצות גדולות אבל סיכון כזה מוריד ערך, אין מה לעשות.
.
מ"ניקיל אלכסנדר-ווקר אני פחות מתלהב" – הקליעה שלו נראת מצויין ונכון שהוא מתקשה כמוביל כדור אך הוא לגמרי מחוץ לאלמנט שלו כרגע והוא מנסה. עצם ההתמודדות שלו היא סימן מצויין. אין ספק שהוא טוב בהרבה ליד רכז. אני מסכים שהוא על הצד המסוכן יותר של הלוטרי. אבל יש שם הרבה בשר לעבוד איתו וזה מה שחשוב.
.
"רדיש במיקום כל כך גבוה זה די מדהים בהתחשב בכמה חלש הוא היה ברוב המשחקים" – אני מאמין בו מאוד. אולי זה עיוורון מסויים, אבל פשוט ראיתי שחקן אחר שנה שעברה. למרות שאין קבוצה שראיתי יותר מדוק השנה קשה לי עדיין להצביע על למה זה קורה לו. לפני תחילת השנה אפילו העדפתי אותו על בארטוהתלבטתי בינו ובין זאיון
.
ליטל – הוא פרוייקט אין ספק. אני פשוט חושב שהתנועה, האתלטיות והזריקה שלו יראו מצויין ב-NBA. אין ספק שבסטים עומדים הוא רחוק מלהיות מוצר מוגמר או מרשים, אבל במשחק ריצה כמו של סקרמנטו או מילווקי למשל היה פורח.
.
גארלנד – מסכים חלקית לגביו. הוא רצפה נמוכה-תקרה גבוהה. דווקא בליגה היום ממש לא לוקח לרכזים טובים הרבה שנים לפרוח בממוצע. הוא סופר כישרוני עם ראיית משחק טובה וארסנל מאוד מרשים לגילו של שליטה בקצב. לצערי יותר קל להשיג ווינג כישרוני היום מ-PG פותח. מדי פעם יש איזה פראיירית שזורקת פוינט גארדים טובים לפח, אך לרוב רכזים טובים ננעלים להרבה שנים קדימה והרבה מתחרים על שירותם בפרי אייג'נסי. אם אתה לא קבוצת שוק גדול או מחזיק סופרסטאר שרוצים להצטרף אליו הסיכוי להשיג רכז טוב לא בדראפט נמוך.
גראנט וויליאמס – הוא הכי throwback ל-80-90. מזכיר לי את אדריאן דנטלי. מת עליו. הוא חתיכת תופעה. אולי יכנס בהמשך
ג'ונטיי פורטר – הוא לא אמביד או אחיו או אפילו הארי ג'יילס שאתה נשאר אדיש לקרע ב-ACL ו-MCL בשלב כל כך מוקדם. ה-IQ שלו פסיכי. ממש נדב הנפלדי. אבל גם אם יחזור להתאמן וירשים במחנות, אני הייתי נזהר.
אוהד ס"א
6 מרץ 2019 20:37:16שאלה למכובדיי:
לימודי האנטומיה הקצרים שלי לימדו אותי כי מוטת הידיים דומה לגובהו של האדם, כמובן עם סטיות תקן לפה ולשם.
ריכוז כל כך גדול של אנשים עם סטיות תקן עצומות (מוטת ידיים גבוהה כמעט ב-10 אינטש' מהגובה), גורמת לי לחשוב שאולי לא מדובר במוטציה טבעית שהתגלגלה לידיים הנאמנות של צוותי הקולג'ים, אלא אולי יש כאן יד מכוונת? ואם כן איך אפשר לגדל אנשים עם יחס מוטת ידיים – גובה כזה?