עד כמה המזרח מעניין? במשחק העונה של המזרח כולם עסוקים בעוד כוכב שעבר למערב עם הטרייד של חד הקרן לממלכת אירופה הלבנה בדאלאס. האם זה מקרי שקיובן אוסף עוד אירופאי מוכשר? מקרי כמעט כמו הניקס שעושים עוד טרייד גרוע.

הערב בחרתי ללכת על סיקור שונה מהרגיל. החל מהאולסטאר יתחיל שיתוף פעולה חדש בין הליגה לבין טוויטר כאשר במשחקים של TNT הקהל יוכל לבחור שחקן מסויים ובמחצית השנייה ניתן יהיה לראות את המשחק בחינם מזווית הצילום של אותו שחקן בלבד. איך זה יהיה? האמת, מרתק לגלות, זוויות הצילום, היכולת להבין מה קורה, העניין, מה קורה אם הוא על הספסל וכו'. אבל עד שנוכל לגלות את זה חשבתי לתת לנו קדימון קטן ולנסות לסקר את המשחק הערב בעיקר מזווית של שחקן אחד.

אז איך בחרתי את השחקן? קודם כל העדפתי שהוא יהיה מטורונטו כי יותר קל לי להסיק מסקנות לגביהם ואולי אפילו לדבר איתם אחרי המשחק. שנית, שחקן שיהיה מספיק מה לכתוב עליו (לא ג'ורדן לויד) אבל שלא יהיה הכוכב הראשי של ההצגה כי כולם ירצו לדבר איתו והוא לא ירצה לדבר איתי (קוואי/לאורי), נטיית הלב שלי הייתה ללכת על סיאקם אבל השחקן הנפלא הזה שבתחילת השנה הצלחתי לראיין כשרק כמה דוברי צרפתית ואני רצינו לדבר איתו נהיה טוב מדי וכבר קשה לתפוס אותו. איך הגדיר זאת אחד העיתונאים? כדאי שהקבוצה תפסיד ושהשחקן שלך לא יהיה טוב מדי ולא גרוע מדי ואז יש סיכוי.

הכרוז מציג אותו כ shot blocker וזהו איבקה. השחקן שגדל בקונגו ומחזיק אזרחות ספרדית הוא אחת הדמויות היותר שנויות במחלוקת בקרב אוהדי הרפטורס. מצד אחד הוא יושב על חוזה יפה ומימי אוקלהומה מצפים ממנו להיות הצלע השלישית בין השחקנים המובילים. מצד שני, הוא כבר כמה עונות לא נותן את התפוקה המצופה ממנו ונתפס כשחקן די רך ופרווה.

אני מגיע למשחק וממש לא יודע איך הדיווח הזה ילך, המשחק מתחיל וכבר יש לנו איבוד כדור במהלך הראשון של המשחק של מי אם לא סרג איבקה. אני חושב לעצמי: "רק שלא יורידו אותו עכשיו לספסל וייבשו אותו כל המשחק כי אז זה יהיה סיקור דל ומשעמם ממש". שנייה אחר כך אני חושב לעצמי שככה
גם סרג' מרגיש ברגע זה וכמה קשה להצליח למחוק רגעים כאלו ולהמשיך הלאה גם אם הם קטנים לכאורה. סל מאיזור העונשין ישר אחר כך מחזיר לי את התחושה שאולי לא בחרתי רע כל כך

עוד כמה רגעים לתוך הרבע הראשון ואיבקה מאבד עוד כדור לבלדסו, המשחק של כל הקבוצה נראה מפוזר למדי ומילווקי והאורך שלהם חוטפים כל מה שזז, כדאי שהרפטורס וסרג' יקלטו את זה בהקדם.

בהגנה איבקה שומר בעיקר על לופז, כנראה שהוא יקבל הרבה דקות הערב כי כשולנצ'ונאס פצוע והאופציה היא מונרו שלא מסתדר הגנתית עם קונוס בתור סנטר אין הרבה ברירות מלבד סרג'. הוא שומר על ברוק ממרחק גדול יחסית כשהוא מחליט עם לצאת אל ברוק לעצור את השלשה או לסייע מול השחקן החודר.

 הדקות הראשונות ממשיכות להיות מאוד מפוזרות מבחינת הרפטורס. 4 איבודים בחמש דקות זה לא משהו שאתה עושה בבית במשחק שחשוב לך לנצח, ניצחון של הבאקס והם מנצחים את הסדרה העונתית ופותחים פער גדול יותר בצמרת המזרח. זה גם ישלח את המאמן לאמן את הקבוצה של יאניס באולסטאר. חבל שהשחקנים לא בוחרים גם את המאמנים, יכל להיות די משעשע אם יאניס היה בוחר במאמן מהמערב במקום במאמן שלו.

ריבאונד ואז משחק טוב בין איבקה לבין קוואי שולח אותו לקו ראשון מבין כל השחקנים הערב. מעניין אם הוא ציפה שכל כך הרבה מהמשחק יעבור דרכו. הוא קולע את שתי הזריקות מהקו. גם שתי הנקודות הבאות של טורונטו מגיעות ממהלך יפה של איבאקה עם לאורי, הוא חוסם ומקבל מאחורי הגב מלאורי וקולע שתיים קלות. ריבאונד התקפה ועבירה עליו בניסיון ההחזרה לסל שולחים אותו לקו לעוד שתיים. הוא קולע את שתיהן והוא כבר עם שש רצופות ושמונה מה12 של הרפטורס.

אחד התפקידים המרכזיים של סרג' בהתקפה הוא החסימה, הוא אחראי לא מעט על החסימה הראשונה בהתקפה ומשם מתגלגל פנימה, לא מעט פעמים זה מספיק ללאנרד או לקייל לקבל מספיק מקום לזריקה. בצד השני, בהגנה, אחרי סל קל של לאורי איבאקה עם חסימה יפה סוגר לבאקס את השעון והכדור שוב אצל טורונטו.  במהלך הבא קוואי מוצא אותו בפינה לשלשה די פנויה אבל זה אפילו לא קרוב להיכנס.  הרבע הראשון נגמר עם 25-22 לטורונטו. איבאקה מסיים עם 10 נקודות, שני ריבאונדים ושתי חסימות כל זה עם שני איבודים. רבע ראשון חזק ביותר של סרג' וטורונטו נראית חזק בעניינים.

את הרבע השני איבאקה פותח על הספסל, עם קשר או בלי קשר הבאקס רצים 12-2 במשך הדקות הראשונות ויאניס מתחיל לעשות ככל העולה על רוחו אחרי רבע ראשון רגוע. איבאקה חוזר למגרש 8:47 לתוך השני כשהתוצאה היא 38-31 לבאקס. בהתקפה הראשונה הוא מוותר על שלשה פנויה למדי, זו בעיה לא קטנה במשחק שלו, העובדה שהעונה הוא קולע רק ב27% מחוץ לקשת פוגעת במה שהוא עושה. היכולת של ההגנה לעזוב אותו על קשת השלוש וההיסוס שלו הם בדיוק ההיפך ממה שלופז מייצר לבאקס. מצד שני הוא מאוד יעיל בשאר הזריקות ,  הEfg% שלו לא רע בכלל עם 55.6% שני מבחינתו רק לעונת 12-13.

ריבאונד של איבאקה נשלח ללאורי שחודר לסל באגרסיביות לסל +1, זה אולי לא אסיסט אבל זה בדיוק התפקיד של סרג' בהגנה, להריץ את הקבוצה קדימה במעבר. במהלך הבא הוא מקבל את הכדור בתוך הקשת בפינה, במקום לחדור הוא בוחר בזריקה מרחוק לשתיים ומחטיא, באופן יחסי הנקודות שלו לא מגיעות מספיק מהצבע והוא מתפשר הרבה פעמים על זריקות מחצי מרחק. בהגנה סרג' עם עוד חסימה מצטרף לשינוי ההגנתי שחל עם כניסתו של קוואי והפער שהיה כבר בעשר יורד לשלוש הפרש בלבד.

המשחק של איבאקה בהגנה הוא על הבקבוק, מעט רחוק מלופז, זה אומר שמצד אחד הוא עוזר הרבה אבל עם ההתאמות המתאימות לופז עוד ימטיר כאן כמה שלשות הערב. תוך כדי כתיבת השורה זה קורה ולופז ממטיר שלשה על הראש של טורונטו…הסיפור כרגע הוא 8-14 מהשלוש למילווקי לעומת 1-12 של הרפטורס אם הסטטיסטיקה הזו לא תתיישר במהרה זה לא ייגמר בטוב ורק כדי להמחיש את זה דילון רייט בקושי פוגע בטבעת עם שלשה משלו. בצד השני יאניס קולע שלשה ואם ליאניס יש אותה כמות שלשות כמו לכל הקבוצה שלך ואנחנו לא ברבע הראשון מצבך ממש לא טוב.

המחצית נגמרת עם שלשה שקוואי מחטיא ובתוצאה של 47-56 לבאקס ששיחקו פשוט הרבה יותר טוב ברבע השני. זה לא היה הרבע של איבאקה שרשם בלוק נוסף, איבוד נוסף ועוד שני ריבאונדים.

את המחצית השנייה איבאקה פותח כשהוא בחמישיה של תחילת המשחק עם לאורי, גרין, קאווי ופסקל. הרבע מתחיל עם שני סלים קלים של מידלטון ואז בלוק קל מדי של לופז על קוואי שנראה היום חסר אנרגיות ולא בעניין לחלוטין. אחרי ריצה טובה של מילווקי שמעלה את ההפרש ל14 הרפטורס חוזרים מפסק זמן ואסיסט של איבאקה ללאורי מייצר שלשה ראשונה לקייל הערב. היינו חושבים שזה יעזור אבל איבודים שטותיים והגנה גרועה של הרפטורס מאפשרים לבאקס להמשיך לברוח. התקווה של הרפטורס? יאניס כבר עם 4 עבירות ואנחנו רק 4 דקות לתוך השלישי.

איבקה יורד לספסל וחוזר רק 3:30 לסוף השלישי, חסימה יפה לפרד ואן וליט מייצרת שלשה ושלשה מהירה נוספת של פאוול מרעידות את האולם, זה לא מחזיק זמן רב, היל קובר שלשה בצד השני והקהל משתתק. הרפטורס לא מצליחים לייצר רצף מוצלח גם כשהמומנטום איתם. אסיסט יפהיפה של סרג' לדילון מהפוסט סוגר את הנקודות לרבע של טורונטו שמסיימת עם ריצה של 7-0 ופיגור של 11 נקודות "בלבד". סרג' מסיים את הרבע השלישי כשברשותו עד כה הערב 10 נקודות, 6 ריבאונדים, שני אסיסטים, שלוש חסימות, חטיפה ושלושה איבודים ב30% מהשדה.

זה לא איבאקה אבל המהלך החשוב של הערב מבחינה פוטנציאלית הוא 20 שניות לתוך הרבע כשפסקל לוקח את יאניס לפוסט קולע וסוחט עבירה חמישית. הMVP של המשחק מבחינת טורונטו עד כה כבר עם 26 נקודות פחות מדקה לתוך הרביעי. מה שהוא נותן הערב על הפרקט מסמן לכולם שאולי בשנה הבאה כדאי לחשוב עליו לאולסטאר הדליל גם ככה במזרח.

אחרי צמצום לשש בלבד, חמש רצופות של הבאקס מעלות חזרה ל11 הפרש כאשר קאווי וקייל עוד לא שיחקו ברבע הזה ופסקל קולע את כל שבע הנקודות של הרפטורס ברבע. נותר לחכות ולראות מי יעלה על הפרקט מפסק הזמן. בחזרה מפסק הזמן אחרי מהלך של הבאקס איבקה מוריד ריבאונד ומקבל פנוי לשלשה, הוא לוקח אותה ומחטיא. בהגנה הוא מקבל את יאניס ומצליח למנוע ממנו כדור ולייצר חטיפה שבהתקפה תהפוך לשלשה של פרד. ריבאונד נוסף של סרג' וחוזרים להתקפה שבה קוואי קולע סוף סוף שתי נקודות וההפרש חוזר לשמונה בלבד. בינתיים סרג' בלי אף שלשה הערב וזה לא שלא היו הזדמנויות טובות.

קצת פחות מארבע דקות לסיום והרגע של איבקה מגיע, ההפרש שמונה, החטאה של טורונטו וסרג' עם ריבאונד וסל שמוריד לשש ומשאיר את טורונטו בתמונה. רוב הנקודות שלו הן בדרך כלל ברבע הראשון , ברבע הרביעי הוא מקבל בדרך כלל פחות דקות וגם כשהוא על המגרש הוא מקבל פחות הזדמנויות לזרוק בכל זאת הוא לא האופציה הראשונה בקבוצה.  לכן כל נקודה שלו שמגיעה ממאבק שכזה היא בונוס רציני לקבוצה.

אחרי חזרה מפסק זמן עם פחות משתי דקות ובפיגור שמונה איבקה מקבל שלשה פנויה בפינה והיא בחוץ, בצד השני ברוגדן קולע לשלוש והמשחק הזה כנראה גמור.  איבקה עם 0-5 מהשלוש. המשחק נגמר בתוצאה 105-92 לבאקס. השורה של השחקן שלנו להערב היא 12 נקודות, 10 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 3 חסימות, 2 חטיפות ושלושה איבודים. הוא גם רשם את כמות הדקות הגדולה ביותר על הפרקט הערב עם מעל 39 דקות.

אחרי המשחק אני הולך לצפות בתופעת הטבע ויאניס, נותן לו כיף והוא אומר שלום, אל דאגה אין לו מושכ מי אני ואני לא מעניין אותו כהוא זה אבל הוא מנומס. בודנהולזר מספר על כך שהמשחק הערב היה בסימן הגנה. הוא מבסוט מהיכולת ההגנתית של האולסטאר הטרי מידלטון ששמר היטב על קוואי ומהעובדה שלמרות 19 נקודות בלבד של יאניס ובעיית עבירות של הגריק פריק הם הצליחו לשלוט במשחק הגנתית. הוא מספר שהנסיעה לאולסטר היא בונוס בעיקר לעוזרי המאמן ולשחקנים שעזרו לו להגיע לשם ושהוא חושב שזו חוויה נהדרת לצוות האימון.

בחדר ההלבשה של טורונטו אני מספר שאני מחכה לדבר עם סרג' ומקבל חיוך סרקסטי שאומר זה ייקח לך קצת זמן. באמת שאני חושב על זה אף פעם לא ראיתי אותו מתראיין אחרי משחקים. אני מדבר עם פאוול שנתן הערב משחק טוב, הוא משתף בכך שהוא הרגיש שיש צורך להכניס אנרגיה למשחק, שזה מה שחשוב לו לעשות ושהוא הרגיש שדווקא המחליפים הצליחו לתת את זה הערב.

דני גרין יוצא ומתארגן כשאני ניגש לשוחח איתו הוא משתף שהוא לא הרגיש טוב הערב ורוב המחצית הראשונה היה בחדר ההלבשה כדי שיטפלו בו. "להיות חולה זה מצב מנטלי" , גרין אומר לי, אני אומר לו שהרבה רופאים לא יסכימו איתו. הוא צוחק ומשיב כי, "פציעה זה דבר אחד, אי אפשר לשחק כשפצועים אבל מחלה זה מנטלי, יש אולי כאלו שטיפה פחות מפוקסים אבל אפשר לשחק". אני שואל אותו איך הרגיש אחרי הרבע של ה7 שלשות מול ממפיס כשהמאמן הוריד אותו לספסל והוא לא ראה עוד פרקט לאותו ערב, האם זה מתסכל לא לשבור את השיא שלך ולא להמשיך כשאתה בשוונג. "בטח שזה מתסכל", הוא אומר, " אבל זה לא מתסכל יותר מאשר היום כשלא שיחקתי טוב והייתי על הספסל. כל פעם שהמאמן מוריד אותי מהפרקט לא משנה מה התוצאה אני רוצה לחזור לשם, זה מה שאני אוהב לעשות". אני שואל אותו על הטרייד של הניקס והמאבס והוא מה שהוא לא יודע בדיוק מה כל החלקים שנשלחו. אנחנו מדברים על זה קצת והוא אומר שנראה לו ששתי הקבוצות קיבלו את מה שהם רוצים.

אמרתי לדני גרין שאני לא אצטט אותו לגבי זה אבל מי הוא חושב ש"ניצח" את הטרייד, שוחחנו על כך מעט ואז הוא סיכם שהרבה תלוי במה יקרה בקיץ בניו יורק. שאלתי אותו אם הוא חושב ששחקנים רוצים להגיע לשם. " תראה, הם שינו שם פאזה בהנהלה וזה עדיין ניו יורק, לדעתי כיום יש שחקנים שילכו לשם. זה נכון שכיום שחקנים לא מחפשים רק את העיר אלא גם את איכות הפרנצ'ייז אבל העיר עצמה עדיין שווה משיכה כלשהי".

בשלב הזה שוחחתי מעט עם פרד ואן וליט ואמרתי לו שהוא היה השחקן עם ה+/- הגבוה ביותר בקבוצה. הוא צחק ושאל אם זה היה פלוס 1 או שתיים, עניתי לו שפלוס שלוש והוא צחק. הוא נעלם מחדר ההלבשה ונותרתי אני לבדי. סרג' יצא והיה רגוע ונינוח ממש. שאלתי אותו אם הוא מעדיף שאקליט או  אצלם אותו והוא ביקש לשוחח. הסברתי לו על הקונספט שניסיתי הערב שהייתי בטוח שירשים אותו, אני לא חושב שזה עניין אותו כלל אבל הוא עדיין ענה לי על השאלות בצורה נעימה ממש.

שאלתי אותו אם הוא זוכר רגעים מסויימים אחרי משחק, נקודות זמן או מהלכים שהוא ממש יכול לשחזר. הוא שאל אותי אם יש לי דוגמה ושאלתי אותו לגבי האסיסט לדילון רייט בסוף הרבה השלישי ואופנסיב ריבאונד והסל ברביעי. "בטח שזוכרים מהלכים טובים בסוף המשחק", איבקה הסביר כל מהלך בפירוט ומה חשב כשהמהלך קורה. " לקראת סוף השלישי היינו בהתקפה היה לי שחקן נמוך ממני בפוסט והגיעה עזרה. אם הייתי הולך על המהלך בכח זה היה נגמר בתוקף. חיפשתי את המסירה וכשדילון הגיע זה היה המהלך הנכון לעשות".

שאלתי אותו אם זה מהלך שהוא היה עושה גם כמה שנים אחורה. "הוותק משחק תפקיד" הוא משתף, " הגיל מוסיף סבלנות ויכולת ראיית משחק, אני פחות אימפולסיבי, נושם יותר ומנסה לעשות את המהלך הנכון". שאלתי אותו מה הוא זוכר יותר את הרגעים הטובים או את הפחות מוצלחים. " זה שילוב, מצד אחד אתה חייב ללמוד מהטעויות, מצד שני אי אפשר להיות בדאון כל הזמן, אנחנו משחקים כדי להינות אז אני חושב שחשוב לזכור את שני הצדדים של האלמנטים הללו במשחק."

אני שואל אותו לגבי ההסטה לעמדת הסנטר והעובדה שהוא מקבל יותר נגיעות בכדור העונה.
"כשאתה עושה טעות ואתה עדיין מקבל את הכדור, כשהקבוצה מחפשת אותך, אתה מרגיש שסומכים עליך ויש לך ביטחון וזה הכל. אם המאמן משרה עליי ביטחון שאני יכול גם לטעות אני אוכל גם להצליח. אם יש לי את הנגיעות שלי בפוסט אני מרגיש מעורב יותר במשחק וקל לי יותר לתת את כל כולי". הוא משתף בכך שגם בהגנה הוא משחק תפקיד אם יותר אחריות כשרק מונרו ברוטציה ושהמאמן נותן לו תמיכה ומרחב פעולה גם שם.

בסופו של יום זהו משחק חמישי ברציפות של איבקה עם דאבל-דאבל והעונה שלו בהחלט טובה יותר ממה שאני ציפיתי. השלשות ובעיקר הביטחון בהם צריך לעלות אבל הקבוצה ככלל לא נראית שמחה מדי כרגע. היא רושמת חודש ינואר פושר למדי ומתקבעת באופן יחסי במקום השני. נקווה שלפחות סרג' ימשיך את המומנטום שלו.

אשמח לשמוע מכם איך הרגישה הקריאה המעט שונה ובאם זה פורמט מעניין על מי תרצו לקרוא הלאה…