הקבוצות הטובות בNFC מתחילות לייצב את מקומן בראש הטבלה וממשיכות לדרוס את הליגה. בעוד בAFC הפסד מפתיע לפייבוריטית.
אפשר כבר לראות מבעד לערפל את תמונת הפלייאוף מתחילה להתגבש.
טנסי טייטאנס (4-5) 34 – ניו אינגלנד פטריוטס (3-7) 10
לא לזה ציפינו. הטייטאנס לא ניצחו את הפטריוטס מאז 2002. אתמול הם עשו את זה, ובענק. הטייטאנס הביסו אתמול את הפטריוטס בכל פרמטר. בריידי הציג את המשחק החלש ביותר שלו העונה, וככלל את אחד המשחקים הכי עלובים של ניו אינגלנד בהתקפה בתקופתו. אינני זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הפאטס לא הצליחו לעשות נקודות מאז תחילת הרבע השני (לא מצאתי משחק כזה בתקופת בריידי). מאז הטאצ'דאון של ג'יימס דבלין בסופו של הרבע הראשון הפטריוטס יצאו לשמונה דרייבים – באחד החטיאו בעיטת שדה, באחד נוסף איבדו בדאונים ובשישה הנותרים העבירו את הכדור בבעיטת פאנט.
כל זה קרה הודות למשחק הלחץ הנפלא של קו ההגנה של טנסי אתמול אל מול קו ההתקפה שקרס אתמול אצל הפטריוטס. בריידי סיים עם הכמות הגבוהה ביותר שלו במסירות שלא הושלמו (הצליח למסור רק 21 מתוך 41 ניסיונות), כשבתווך הוא סובל ממשחק לחץ אדיר של טנסי.
עוד ניצחון ענק לשחקן/מאמן עבר של הפטריוטס, אחרי שמאט פטרישיה הביס את הפטריוטס במחזור 3, מייק ורבל עשה זאת בענק אתמול. אל כל זה מצטרף גם מלקום באטלר שהשלים ניצחון גדול על בליצ'ק שספסל אותו בסופרבול.
מרכוס מאריוטה היה טוב מאוד עם 16/24, 228 יארד ושני ט"ד. טנסי עשתה אתמול צעד חשוב אל הקרב על הכרטיס לפלייאוף, והיא כבר מוכנה להתמודד ראש בראש עם הטקסאנס על ראשות הבית.
גרין ביי פקרס (1-4-4) 31 – מיאמי דולפינס (5-5) 12
מצבם של הדולפינס ושל הפקרס ערב המשחק היה די דומה. שתי הקבוצות נלחמות על הכרטיס לווילד קארד, וזקוקות לניצחון בכדי להתקרב על עבר המטרה. מיאמי מגיעים לאחר משחק איום ונורא מול הבילס שבסופו יצאו עם ידם על העליונה, בעוד גרין ביי סובלת מרצף משחקים לא טוב ומציגה יכולת מאכזבת לאורך העונה כולה. כזכור, ברוק אוסוויילר המושמץ עדיין פותח אצל מיאמי (טנהיל פצוע) ומציג יכולת סבירה יחסית עד כה.
במחצית הראשונה קיבלנו משחק לא רע, שכבר בדרייב הראשון הוביל אוסויילר את הדולפיס לרדזון, אלא שאז פימבל את הפוטבול והמומנטום עבר לגרין ביי, שעשתה שני טאצ'דאונים במחצית הראשונה. מנגד, מיאמי בכל פעם הייתה קרובה, אך לא הצליחה להגיע לאנדזון וענתה עם 4 בעיטות שדה מדוייקות שהשאירו אותה חזק בתמונה.
אלא שאז, ארון רוג'רס וארון ג'ונס (2 ט"ד על הקרקע, שיא קריירה) התעוררו והצליחו לצאת לשני דרייבים מוצלחים שהסתיימו בטאצ'דאונים כשלדולפינס לא הייתה תשובה הולמת לעליונות ההתקפית של צמד "הארונים".
רוג'רס התאושש בהחלט מהמשחק מול בריידי עם 199 יארד (19/28), שני ט"ד וללא איבודים.
גרין ביי רושמת ניצחון חשוב, ותהיה חייבת לנצח את הקרבות בדיוויז'ן הצפוף שלה בשבועות הקרובים. קל זה לא יהיה להם, אך הגעה לפלייאוף היא בהחלט אפשרית עבורם.
מיאמי תצא כעת לשבוע חופש, ומצבה במירוץ לכרטיס לווילד קארד התערער משמעותית.
טמפה ביי באקנירס (6-3) 3 – וושינגטון רדסקינס (3-6) 16
וושינגטון רדסקינס לא חלמו בתחילת העונה להיות במצב בו הם נמצאים כעת. הקבוצה שמגיעה מהבית שהתיימר בתחילת העונה להיות אחד מהבתים הכי חזקים העונה, הבית ששולח כבר שנתיים רצוף את הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביות בליגה, הבית שממנו יצאה האלופה הנוכחית, מאכזב מאוד העונה, ונראה אפרורי מתמיד.
מנגד, עומדת המארחת מפלורידה כשהיא מבינה שהסיכויים להגיע לפלייאוף קלושים מהבית שאולי החזק ביותר בליגה. הבאקס החליטו להמשיך לפתוח עם פיטצפאטריק, ולהשאיר את ווינסטון על הספסל.
קשה להסביר מה קרה אתמול בטמפה ביי. פיטצפאטריק היה טוב מאוד לאורך המשחק וסיים עם נתון מדהים של 401 יארד, עם למעלה מ70 אחוז השלמת מסירות!
אז איך בכל זאת טמפה הצליחה לשים על הלוח רק 3 נקודות?
ובכן, מדובר בהרבה מאוד חוסר מזל וריכוז בשליש האחרון של המגרש. בכל פעם טמפה הגיעה לאזורים המסוכנים וכשלה שם. שתי החטאות שח בעיטות שדה ממרחק נוח יחסית, אינטרספשן ושני פאמבלים בתוך/באיזור הרד זון ואיבוד נוסף מקו מחצית המגרש.
וושינגטון אמנם לא הציגה משחק מבריק בכלל בהתקפה, ולמרות זאת הצליחה להשיג ניצחון חוץ סופר חשוב מול יריבה חזקה. אלכס סמית היה סולידי עם 178 יארד וט"ד אחד.
הרדסקינס עושים צעד משמעותי מאוד אל הכרטיס לפלייאוף ונראה שאין מי שתעצור אותם בבית החלש שלהם. הקבוצה מעמידה את המאזן הטוב ביותר שלהם מאז 2008 בשלב הנוכחי של העונה, ויכולה להיות מעודדת מיכולת טובה בהגנת הרד זון שלה.
בטמפה, אמנם יכולים להיות מעודדים מיכולת התקפית טובה ומתפוקה נפלאה של פיטצפאטריק, אך ישנם מספר עמדות שדרושות שיפור אותם תוכל להשיג בדראפט הקרוב.
ניו יורק ג'טס (7-3) 10 – בפאלו בילס (7-3) 41
המשחק בין נמושות בית הAFC east היה אמור להיות מתכון לאסון. שני הקווטרבקים הפותחים של שתי הקבוצות איבדו בשבוע שעבר ביחד 7 כדורים. המשותף לשתי הקבוצות – שתיהן מזעזעות בהתקפה, ומציגות הגנה סבירה פלוס.
אז שני הקווטרבקים שפתחו בשבוע שעבר לא שיחקו אתמול. אצל הג'טס, סאם דארנולד נפצע וג'וש מקאון תפס את מקומו. בצד של הבילס, חתם בשבוע שעבר מאט בארקלי מהברס וכבר תפס את מקום הקווטרבק הפותח(הרביעי כבר העונה) לאחר שהקבוצה התייאשה מדרק אנדרסון ונייט פיטרמן (ג'וש אלן עדיין פצוע).
הבכורה של בארקלי הייתה בהחלט מלהיבה, כשהוביל את בפאלו לניצחון החוץ הגבוה ביותר שלהם מזה 7 שנים. כבר מהפתיחה בפאלו עלתה מהר מאוד ללוח התוצאות, וסיפקה הגנה נפלאה כבר מהדרייב הראשון שהובילו את הבילס ליתרון מפלצתי של 31-0 על סף המחצית (כולל טריק פליי שבו מסר בארקלי ט"ד לשחקן קו ההתקפה דיון דאוקינס). הג'טס עוד הצליחו לעלות הלוח עם בעיטת שדה מ55 יארד שלא שינתה דבר, וקיבלנו מחצית שניה של גרבייג' טיים טהור.
לשון מקוי, הרץ הותיק ואחד מהטובים בליגה כשהיה בשיאו, הציג יכולת נהדרת עם 113 יארד ו2 ט"ד. מאט בארקלי, שכאמור היה כוכב הערב סיפק 232 יארד (15/25) לצד שני טאצ'דאונים וללא איבוד (!!!). הפעם האחרונה בה הבילס לא איבדו את הכדור באוויר הייתה במחזור 3…
בצד המפסיד, הג'טס ספגו תבוסה איומה, ושוב נראו מזעזע בהתקפה. ג'וש מקאון היה אומלל לחלוטין כשהוא מציג משחק חלש של 135 יארד ושני איבודים.
ניו אורלינס סיינטס (1-8) 51 – סינסנטי באנגלס (4-5) 14
מרווין לואיס ידע מה הוא עושה כשזרק את הדגל האדום בדרייב הראשון של הסיינטס כדי לנסות להוריד את דרו בריס והתקפת ניו אורלינס מהמגרש, הצ'אלנג' על מיקום הכדור לא צלח והתווה את הטון להמשך המשחק.
הסיינטס ממשיכים במסע המופלא לדרוס את הליגה ונראים פשוט בלתי עצירים. במשחק הזה, זה היה ממש מילולית. 9 דרייבים התקפיים היו לניו אורלינס ו9 פעמים הם שמו נקודות על הלוח. שישה ט”ד ושלושה פילד גולס. הפאנטר היה מובטל.
בדומה לבן רות'ליסברגר ביום חמישי, בריס נתן משחק מושלם עם 22/25 , 3 ט”ד במסירה ואחד בריצה. ובזאת עבר את ברט פארב למקום השני בהיסטוריה עם מס' הט”ד במסירה.
אלווין קאמרה הוסיף עוד 2 משלו על הקרקע.
אחרי ט”ד מהיר של הבאנגלס ברבע הראשון לג'ון רוס, סינסנטי לא הצליחה לייצר כלום. ללא הנשק העיקרי שלנם, אי ג'יי גרין, אנדי דלתון נתן משחק חלש ואנמי [12/20 ל120 יארד ט”ד ו2 חטיפות] וג'ף דריסקל המחליף שלו עלה כמה וכמה פעמם לנסות להצית אש בהתקפת סינסנטי ולנסות לחקות את הביצועים של טייסום היל. אבל כאמור, הרבה לא יצא מזה.
סינסנטי פתחו את העונה חזק אבל מתקשים מול קבוצות חזקות ומאבדים מומנטום.
הסיינטס כרגע עם המאזן הטוב ביותר בNFC רק אחרי הראמס שאותם הם כבר ניצחו שבוע שעבר. שבוע הבא הם מול האלופה היוצאת פילדלפיה במשחק שיכול להיות העברת השרביט.
סיאטל סיהוקס (5-4) 31 – לוס אנג'לס ראמס (1-9) 36
ומפאוור האוס אחד בNFC לפאוור האוס שני בNFC.
סיאטל הצליחו לתת פייט ללוס אנג'לס, וליצור משחק צמוד ומותח כמעט עד סופו, הרבה בזכות משחק ריצה טוב של הרוקי ראשאד פני, שזכה גם מעבר ל108 יארד על הקרקע, להבקיע את הט”ד הראשון שלו בקריירה.
ג'רד גוף והראמס היו מאוזנים על הקרקע (גארלי עם 120 יארד וט”ד) ובאוויר (318 יארד ב 28/39 ו 2 ט”ד) ונעזרו הרבה בברנדין קוקס גם באויר וגם על הקרקע. הראמס איבדו כנראה כלי התקפי חשוב להמשך הדרך בקופר קאפ שכנראה קרע משהו בברך.
הקבוצות החליפו בינהן יתרון כמה פעמים במהלך המשחק וברבע הרביעי , הרבה בזכות איבוד כדור היחידי במשחק מפאמבל קריטי של ווילסון, הראמס הצליחו להתרחק ולמנוע נסיון קאמבק של הסיהוקס.
אהרון דונלד היה, כהרגלו הרסני, והוסיף 2.5 סאקים למאזן של 12.5 סאקים השנה, שיא אישי והיד עוד נטויה. נראה שמה שעשה את ההבדל בין שתי הקבוצות במשחק היה שההגנה של הראמס הייתה פשוט יותר דומיננטית והצליחה לעצור מדי פעם את התקפת סיאטל.
אטלנטה פאלקונס (5-4) 16 – קליבלנד בראונס (1-6-3) 28
דווקא שנדמה היה שאטלנטה מתייצבת, מטפסת מהבור ואולי מצליחה לעשות משהו מהעונה שנראתה אבודה, היא נופלת במשחק מלכודת מול קליבלנד בראונס, שבמשחק שובר שיאים התעלו מעל הפלקונס, שיתקו את ההתקפה העוצמתית שלהם על 16 נקודות ושלטו לאורך כל המשחק עד לניצחון.
בייקר מייפילד הוביל את הבראונס עם רייטינג הגבוה ביותר לק”ב בקליבלנד מאז 1978, ל3 ט”ד וללא חטיפות.
הרץ הטירון ניק צ'אב נתן משחק הירואי של 176 יארד וט”ד כשהוא מוסיף 33 יארד בתפיסה וט”ד נוסף.
הריצה שלו לט”ד של 92 יארד שברה שיא מועדון בן 59 !! שנים.
ואטלנטה? נפלה שוב למאזן מתחת ל500. ונראה שבבית הNFC דרום החזק, היא יכולה כבר להירגע. לפלייאוף הם כבר לא יגיעו כנראה. חוליו ג'ונס אמנם חזר לאנד זון שוב, אבל זה מעט מדי מאוחר מדיי.
לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-7) 20 – אוקלנד ריידרס (8-1) 6
הריידרס פשוט ויתרו על העונה הזו ובדרך לבחרית דראפט מס' 1. מכוון מלמעלה או מכוון מלמטה, הם פשוט לא מעוניינים לשחק בצורה תחרותית יותר. הפעם האחרונה שהם הבקיעו ט”ד היה לפני שלושה שבועות מול אינדיאנפוליס.
הנהנית הפעם מהעליבות בחור השחור היא לוס אנג'לס צ'ארג'רס שהתחילה שקט אבל מהר מאוד שמה מספיק נקודות על הלוח כדי לשייט בביטחה לניצחון.
הצ'ארגרס עם פתיחה טובה לעונה ועם המאזן השלישי בטיבו בAFC כשההפסדים היחידים שלהם הגיעו מול שתים מהקבוצות הכי טובות בליגה, הצ'יפס והראמס.
שיקאגו ברס 34 (3-6) – דטריוט ליאונס 22 (6-3)
אל תתנו לתוצאה להטעות אתכם, משחק צמוד לא היה פה, ולמעשה הדובים "טרפו" ללא תנאי את האריות, הציגו שליטה מוחלטת הן בהתקפה והן בהגנה, וממשיכים להוביל את הבית הצפוני הקשה והצמוד לאחר השבוע העשירי.
מיטשל טרוביסקי שיחק פשוט נפלא, עם 355 יארדים ו– 4 ט"ד (אחד על הקרקע), אבל הסיפור המשעשע של המשחק היה הבועט של שיקאגו קודי פארקיי, שפגע לא פחות מארבע פעמים בקורות השער (!!), והחמיץ שתי נקודות המרה ושני שערי שדה.
בדטריוט ירצו לשכוח את המשחק הזה מהר, והנה עוד עונה יורדת לטמיון. ההגנה הרבתה לטעות, משאירה שחקנים פנויים שוב ושוב, קו ההתקפה הקדמי לא תיפקד מול ההגנה החזקה של שיקאגו ( 6 סאקים ושתי חטיפות), ובכלל עושה רושם שפני הקבוצה לבניה מחדש.
אינדיאנפוליס קולטס 29 (5-4) – ג'קסונוויל ג'גוארס 26 (6-3)
איזה משחק התפתח באינדיאנפוליס, כאשר הג'גוארס חוזרים מבור של 29-13 בסוף הרבע השני, משתקים את התקפת הקולטס במחצית השניה, אבל מאבדים את הכדור בניסיון האחרון לנצח או להשוות את המשחק, ואולי גם מאבדים את הסיכוי להגיע לפלייאוף העונה עם הפסד חמישי ברציפות.
הפעם ההתקפה של היגוארים שיחקה טוב מול ההגנה החזקה של הקולטס, בורטלס משיג 320 יארדים ושני ט"ד, ושמח לקבל בחזרה את הרץ האחורי ליאונרד פורנט, שרץ ל-53 יארדים וט"ד, והוסיף 56 יארדים וט"ד באוויר.
הקולטס לעומת זאת רושמים ניצחון שלישי ברציפות, ומחזיקים בחיים את שאיפות הפלייאוף שלהם. אנדרו לאק מסר ל-285 יארדים ו-3 ט"ד (ונחטף פעם אחת), והוא ממשיך בהצלחה את עונת החזרה שלו למגרשים עם 26 ט"ד במסירה (שני בליגה).
קנזס סיטי צ'יפס 26 (1-9) – אריזונה קארדינלס 14 (7-2)
זה לא הלך בקלות לצ'פס מול הקארדינלס החלשים, ולמרות שמהומס רשם עוד משחק טוב של 249 יארדים ושני ט"ד, הפעם ההגנה המשתפרת של קנזס סיטי עצרה את אריזונה עם 5 סאקים ושתי חטיפות, והבטיחה את ניצחונה התשיעי העונה.
גם הגנת אריזונה שיחקה טוב יחסית, לחצה את מהומס והפילה אותו 5 פעמים, אבל בסופו של דבר נכנעה לטייריק היל הזריז והמהיר (117 יארדים ושני ט"ד), ולקארים האנט (71 יארדים).
לג'וש רוזן לא היה משחק טוב, עם 208 יארדים וט"ד, אבל כאמור נחטף פעמיים. מי שכן שיחק היטב היה הרץ האחורי דיוויד ג'והנסון עם 98 יארדים וט"ד על הקרקע, ו-85 יארדים וט"ד באוויר.
בשבוע הבא הצ'יפס מתארחים אצל הראמס במשחק סופר מסקרן, במשחק שיכול בקלות להיות פרומו לסופרבול.
פילדלפיה איגלס 20 (5-4) – דאלאס קאובויס 27 (5-4)
גבירותי ורבותי, עימדו ומחאו כפיים לתצוגה של אזקיאל אליוט, הרץ האחורי של דאלאס.
151 יארדים וט"ד על הקרקע, 36 יארדים וט"ד באוויר, שהביאו ניצחון יוקרתי ומאוד חשוב לקאובויס על האיגלס בפילדלפיה.
המשחק עצמו הסתיים באופן דרמטי למדי, כאשר הגנת דאלאס מצליחה לעצור את האיגלס בדאון רביעי, ומתסכלת את הקהל הביתי, שחוזה בהפסד בית שלישי ברציפות.
בשורות האיגלס שיחק טוב קארסון וונץ (360 יארדים, שני ט"ד וחטיפה), והמטרה העיקרית שלו היתה הטייט אנד זאק ארץ, שהשיג 145 יארדים ושני ט"ד.
בדאלאס הצטרף לאליוט הק"ב דאק פרסקוט, במשחק טוב של 270 יארדים ושני ט"ד.
פילדלפיה עוברת עונה מאכזבת למדי, עם חוסר יציבות בין משחק למשחק, ומאזן שלילי לאחר המחזור העשירי. בדאלאס המצב דומה למדי, עם חוסר יציבות ומאזן שלילי זהה, אבל כמה טוב לנצח את היריבה המרה מפילדלפיה, בבית המזרחי הקשוח של ה– NFC.
עידו גילרי
12 נוב 2018 22:23:48גם דיון לואיס שמח מאד להראות לקבוצה שלא רצתה לשלם לו כמה הוא שווה.
לגבי בריידי – לפחות הפעם הוא תפס את הכדור שזרקו לו… מה שכן הצליח לתקל יפה את עצמו.
קופר קאפ באמת גמר את העונה עם ACL למרבה הצער.
בקארדס שהצליח להיראות מכובדים אפשר לרשום שני הישגים – האחד סוף סוף מישהו מצליח לנצח את הצ'יפס בהטלת המטבע והשני – לארי פיצג'ראלד שעלה למקום השני בכל הזמנים ביארדים באוויר.
אור
13 נוב 2018 04:28:59מזל"ט. ובאסה על קאפ.
ולדי קוגן
12 נוב 2018 22:32:07אחלה סיקור כרגיל.ראמס סיהוקס היה צמוד מהצפוי, חבל שלסיאטל חסר הגרוש ללירה.ולגבי הפטס אני בטוח שעד סוף העונה הם יפסידו גג משחק אחד.
7even
12 נוב 2018 22:49:32רביב. סיכום מ ד ה י ם.
קראתי בשקיקה כל מילה…אפילו שכבר צפיתי בתקצירים המורחבים
רביב פייג
13 נוב 2018 04:21:21תודה רבה. מאמץ משותף של יניב שושני של עידו יצחקי ושלי.
7even
13 נוב 2018 07:32:31קודוס טו אול 🙂
נתן ל
13 נוב 2018 00:49:55תקלטו כמה ההתקפה של צ'יפס טובה, אחרי 10 משחקים מהומס שבר את שיא המועדון לTD's בעונה עם 31, בקצב הזה הוא מסיים עם 50 = מקום שני בכל הזמנים
שחר דלאל
13 נוב 2018 00:56:33מאט בארקלי – קבוצת תחתית, ללא ק"ב צעיר, שלא מעסיקה אותו צריכה להיענש. איזה שחקן כיפי.
סינסנטי – מרווין לואיס מריח את ימיו האחרונים. אחרי פתיחה טובה של העונה הבנגלס חוזרים ליכולת הבינונית שלהם מהשנתיים האחרונות, אתמול זה נראה כאילו הלחץ מתחיל להשפיע והיום הוא פיטר את מתאם ההגנה. משהו לא טוב קורה שם.
אינדי – כמה שעות שינה ג'וש מקדניאלס מאבד בכל לילה כשהוא חושב על ההזדמנות שהיתה לו לאמן את הקבוצה? הקולטס בהחלט נראים כמו קבוצה שצריכה קיץ אחד מוצלח כדי לחזור לרלוונטיות.
ואם כבר עוזרים של ביליצ'ק – למה מישהו ממשיך להעסיק אותם? דטרויט של פטרישיה נראית כרגע כמו הקבוצה הכי לא מאומנת בליגה. כמות השגיאות שם בלתי נסלחת.
אור
13 נוב 2018 04:35:34עד עכשיו בארקלי היה בינוני מינוס עד גרוע, לא מאמין שפתאום הוא יהיה בינוני פלוס לאורך זמן. לגבי מקדניאלס, אם אני לא טועה הציעו לו את התפקיד תחת ההנהלה הקודמת והלא מתפקדת. עם כל השאר אני מסכים
שחר דלאל
13 נוב 2018 16:53:03התייחסתי לזה בשבוע שעבר, הוא לא באמת משפר לך את הסיכוי לנצח, אבל הוא יוצר עניין לאוהדים. בסופו של דבר מדובר בבידור ואתה צריך לשים את המוצר הכי טוב על המגרש בכל רגע נתון.
אסף
13 נוב 2018 09:45:01דק פרסקוט היה גרוע ודאלאס ניצחו מנחיתות. הם קבוצה פח שייגרדו גג עוד שני ניצחונות עד סוף העונה. באיגלס מילת המפתח היא פציעות שפשוט ריסקו את ההגנה העונה. לא נורא נתנחם בעובדה שזכינו בעונה שעברה ובכך שוונץ מוכיח שהוא ק"ב לשנים. הדומיננטיות שלנו בבית הזה תחזור בקרוב
אפלטון
13 נוב 2018 09:48:47תודה חברים סיקור נהדר.
דאלאס שמרו על סיכוי תיאורטי לפלייאוף רק מה זה הניצחון הזה של הרדסקינס? איפה הפיצמג'יק או איך שלא קראו לזה?
יניב ש.
13 נוב 2018 15:23:21הפעם המג'יק לא עבד……….
גיא רוזן
13 נוב 2018 15:37:29שאלה מעניינת שהולכת והופכת לרלוונטית ככל שהעונה מתקדמת –
מי לוקח את ה-MVP, בריס או מהומס?
אני אני חושב שזו הרמה הגבוהה ביותר (אישית + קבוצתית) ש-2 קווטרבקים נותנים באותה עונה, מאז בריס ורודג'רס ב-2011.
תודה, חברים. כיסוי הפוטבול שלכם הוא לעילא ולעילא.
עידו גילרי
13 נוב 2018 15:39:56נתפשר על גרלי.
גיא רוזן
13 נוב 2018 15:51:22אני בעדו. למעשה, אני תמיד בעד מישהו שהוא לא קווטרבאק.
מי שלא בעדו, זו המסורת, זו שקובעת שעל מנת שמישהו שהוא לא קווטרבאק יזכה, הוא צריך לתת עונה באמת היסטורית.
גארלי, הוא ככל הנראה לא יגיע לשיא היארדים העונה (בהתחשב בקצב היארדים שלו עד כה, הוא ככל הנאה יהיה משהו כמו 400 יארד מתחת לשיא),
ולכן ככל הנראה גם לא יזכה ב-MVP.
עידו גילרי
13 נוב 2018 15:53:37ואם הוא מסיים עם עונה מארשל פולקית? יש לו כבר 17 TD נניח סוגר על 28 + 2200 יארדס פרום סקרימג'?
אני חושב שיהיה לו קייס חזק.
בכל מקרה אתה לא יכול להביא נציג משתי מכונות התקפה ולהתעלם מהשלישית…
גיא רוזן
13 נוב 2018 15:59:19לא אני קובע את החוקים…
זה ה-NFL, וזו התקשורת האמריקאית.
אם יצליח לתפוס כותרות בגלל שהוא יתקרב ל-31 של טומלינסון, אז אולי, כמו AP, הוא יצליח לקטוף MVP.
רק להזכיר, ש-AP זכה ב-MVP בעונה בה לא היו קווטרבאקים שנתנו מספרים כמו בריס ומהומס.
לצערי, זה לא רק הפוטבול שהשחקן משחק, זה גם הסיפור.
והנרטיב של בריס ומהומס, כל אחד מסיבותיו, הוא כרגע מוצלח יותר.
אור
13 נוב 2018 16:05:16לדעתי מספר TD זה לא קריטריון משמעותי, תלוי הרבה במזל שיש דאונים סמוך לאנדזון. כנ"ל עבור ק"ב, אולי אצלם זה קצת יותר משמעותי.
עידו גילרי
13 נוב 2018 16:10:22מאד משמעותי. נקודות על הלוח זה מה שחשוב בסוף.
גיא רוזן
13 נוב 2018 16:10:27זה נכון,
וזה לא נכון.
מעשית, אתה ב-100% צודק.
אבל גם טריפל דאבל בכדורסל זה בסך הכל מספר שרירותי, ועדיין כולם נתפסים עליו.
אני זוכר את ההייפ סביב טומלינסון ב-2006. אני חושב שלמספר "30" היה חלק לא קטן מאותו הייפ.
קצת כמו המספר "50" לקווטרבאק.