ובכן, גבירותי ורבותיי, הבה נבחן את כפות המאזניים. מצד ימין, על כף המאזניים השמאלית העשוייה זהב והמסומנת בסימן פלוס ענק ניצחנו את פניקס במשחק בית אחרי שלושה ימי מנוחה איש איש בביתו ובנחלותו. ניצחון זה השווה את מאזן הניצחונות והפסדים (6:6) והינו ניצחון שני ברציפות.
ולעומת זאת, על כף המאזניים הימנית, זו העשוייה שנחושת קלל והמסומנת בסימן מינוס ענק, נוחתת בראש בראש ובראשונה ההתמודדות הקרובה בטורונטו ביום שני, ועימה היעדרותם עקב פציעות של שתי חמישיות מהחמישייה: אלפריד פייטון שטרם שב מפציעתו וניקולה מירוטיץ' שנפצע במשחק מול שיקאגו.
פניקס לא היוותה תחרות. הפעם היחידה במשחק בה היא הגיעה להפרש שתיים, היתה כחצי דקה אחרי תחילת המשחק עת ראנדל – שעלה בחמישייה על חשבונו של מירוטיץ' – קלע את סל השדה הראשון. מאז הם הורידו פעם אחת את ההפרש לארבע נקודות, אבל אט אט הוא צמח ליותר מעשרים נקודות והסתיים בעשרים הפרש.
מסתבר שיש היעדרות של שתי חמישיות מהחמישייה ויש היעדרות של שתי חמישיות מהחמישייה. מסתבר שאין דין היעדרותם של דייוויס ופייטון כדין היעדרותם של מירוטיץ' ופייטון. מגבלה של היותו של דייוויס שחקן מעולה, וכמו שברור לעין כל שכשם שהפליקנס לא מתגברים על היעדרו של דייוויס, כך הם כן מצליחים בהתגבר על היעדרו של מירוטיץ'.
ההגנה של פניקס לא היתה גרועה. יודעים מה, היא היתה לפחות באותה רמה של זו של הפליקנס: פניקס אפשרו 86 זריקות מהשדה (כמו הפליקנס), היו להם שבע חסימות (כמו לפליקנס), הם עשו 27 עבירות (מול 18 של הפליקנס) והם חטפו עשרה כדורים (מול שבעה בלבד של הפליקנס). הדבר היחיד שהפליקנס היו טובים יותר בו היו הכדורים החוזרים בהתקפה (16 לעומת 10 של פניקס).
פניקס גם איפשרו לפליקנס 25 זריקות משלוש, אך זרקו בעצמם 36 זריקות לשלוש.
אגב זריקות משלוש, ראו את התרשים הבא של הזריקות של הפליקנס במשחק:
אפשר ללמוד המון מהתרשים הזה:
- ראשית, שימו לב שהפליקנס כמעט ולא זורקים שלשות מהצד השמאלי של המגרש (רק 6 מ-25). זה כמובן מקל על ההגנה להתמודד עם איום זריקות השלוש. אגב, זה לא ברור למה כי הם בחמישים אחוזי הצלחה משם.
- שנית, הפליקנס החטיאו את כל הזריקות שלהם מחצי מרחק מצד שמאל.
- שלישית, כחצי מהקליעות המוצלחות של הפליקנס היו צמודות לסל, מה שלא מפליא.
- בדקתי מהיכן קלעו שחקני החמישייה, ואצלם המצב ממש גרוע בצד השמאלי: רק זריקה אחת מתשע שנזרקו על ידיהם משמאל נכנסה. למעשה, היחיד ש"ממונה" על הצד השמאלי הוא מירוטיץ' ששם עליו דגש (בדקתי במשחקים קודמים).
ביום שני בערב אנו כאמור בטורונטו, איני יודע אם מירוטיץ' ופייטון ישובו, אני חושש שבלעדיהם יהיה קשה מאוד לנצח שם. היתרון העיקרי של פייטון הוא הקצב שהוא מכתיב כשהוא משחק, קצב מהיר שאיתו היינו ראשונים בליגה ובלעדיו אנו במקום הרביעי בליגה.
ג'נטרי גם אומר שהוא רוצה שנזרוק לפחות ארבעים זריקות לשלוש במשחק, ופייטון הוא תנאי ראשוני לכך, למרות שאינו זורק הרבה לשלוש. מול הסאנס היו לנו 25 זריקות בלבד אבל בחלק מהמשחקים הראשונים בהחלט התקרבנו לכך.
יכול להיות שאם פייטון ומירוטיץ' ישחקו בטורונטו, ואם המשחק אכן יהיה משחק ריצה, ואם… ואם… אז נצליח בסוף העונה לשמוע את הצרחה:
אפלטון
11 נוב 2018 11:39:01תודה מולי. מעניינת האבחנה על הצד השמאלי שזה באמת הצד החביב על מירוטיץ'.
מי עמד שם במקומו? או שלא היה שחקן קבוע בפינה?
מולי
11 נוב 2018 12:36:25כמעט ולא היו. קליעה אחת של דאריוס מילר מהפינה ועוד אחת של איאן קלארק מחצי פינה. כל השאר היו יותר קרובות למרכז…
דביר
11 נוב 2018 15:15:10איזה עבודת חקר… מרשים
יוסי
11 נוב 2018 15:57:46הייתי מעדיף שמירוטיץ ישאר בחוץ עוד משחק או 2 כדי לראות יותר טוב איך הציוות רנדל דיוויס .
ג'נטרי מנסה להריץ עכשיו את ווסלי ג'ונסון לראות איך הוא כ3 פותח ,אולי סוף סוף תבוא ממנו הישועה .
פייטון בהחלט חסר וזה אחרי שכולם זלזלו בו כמו שעונה לפני עשו לרונדו.
עדיין הייתי שוקל טרייד עבור 3 מוכח שיכול לתרום עכשיו, חוץ מדיוויס רנדל הולדי ופייטון כולם זמינים .
הייתי שוקל להביא את מלו , אנחנו צריכים קלעי נוסף עם גובה של פורווד .
יכול להיות טוב לשני הצדדים .
Berch
11 נוב 2018 20:55:45תענוג של ניתוח מולי.
אהבתי את התרשים.
והכי אהבתי שהבנתי אותו 🙂