כשראיתי את ההרכב הפותח אמרתי לעצמי: "וואללה, הלך עלינו".
עלינו ללא השחקן הטוב ביותר שלנו, וללא הרכז הפותח, בקיצור: ללא שתי חמישיות מהחמישייה. מכה שכמעט כל קבוצה לא תעמוד בה.
אין צורך להרחיב על משמעותו של שחקן כמו אנטוני דייוויס לקבוצה, אבל אני כן רוצה לומר משהו על היעדרו של אלפריד פייטון, הרכז שהגיע השנה. כשהוא הגיע, מעטים ראו בו רכז ראשון לגיטימי בליגה, אך במשחקים בהם הוא שיחק הוא בהחלט הראה את ערכו. אני באמת ובתמים חושב שהוא השחקן השני בחשיבותו בחמישייה. לא השחקן השני בטיבו, גם מירוטיץ', גם ראנדל ובוודאי ג'רו הולידיי טובים ממנו לדעתי, אבל הוא השני בחשיבותו אחרי דייוויס כי מעבר לסטטיסטיקות שלו, שאינן רעות כלל וכלל (טריפל דאבל להזכירכם במשחק הראשון), הוא זה שלמעשה מאפשר לכל חברי החמישייה האחרים להצטיין.
היעדרו של הפצוע השלישי, דאריוס מילר, אמנם לא פגמה באיכות השלשות שלנו (45.4%), אבל כן פגמה בכמות הזריקות לשלוש (24 לעומת 34 במשחק הקודם).
אז אין פלא שכאשר ראיתי מי בחמישייה, ועוד יותר מי לא נמצא בה, ציפיתי לתבוסה כואבת נוספת ולמשחק שכאילו ויתרנו עליו מראש.
ציפיתי… ולשמחתי קיבלתי בראש!
החברה נלחמו. החברה אפילו הוליכו מאמצע הרבע הראשון עד אמצע הרבע השני, ואפילו בתשע הפרש חלק מהזמן, אבל אז הגיע המשבר ואת המחצית סיימנו בפיגור 13. הרבע השלישי לא שינה בהרבה מדי, וסיימנו אותו בשמונה פיגור, אבל ברבע הרביעי הקבוצה הראתה ממה היא עשויה השנה.
חמש דקות ועשרים שניות מניין השחקנים ששותף הצליח לרדת לפיגור שתיים. אני אומר "מניין", כי הפעם, עשרה שחקנים שותפו במשחק הזה, אחד מהם (איאן קלארק) רק כחמש וחצי דקות, צ'יק דיאלו 13 וחצי דקות וכל תשעת האחרים בין שבע עשרה וחצי לשלושים ושבע דקות.
אוקאפור די איכזב אולי, גם טים פרייזר שיחסית לא ניצל את ההזדמנות שקיבל (19:58 דקות), אבל ג'קסון מראה שיש לו עתיד בליגה, וכמוהו גם צ'יק דיאלו. ג'וליוס ראנדל הצטיין עם 24 נקודות, שמונה ריבאונדים, שישה אסיסטים וחטיפה וחסימה.
הקבוצה נלחמה. היא לקחה שלושה כדורים חוזרים יותר מדנבר, אותו מספר אסיסטים ואותו מספר חסימות. הבעיות העיקריות היו 22 איבודי כדור לעומת 14 בלבד של דנבר, ו 70.0% הצלחה מקו העונשין לעומת 91.3% של דנבר.
בשורה התחתונה, אחרי משחק ראשון נוראי, כולו ללא דייוויס ורובו ללא פייטון, הפליקנס שוב נראים כקבוצה וכמי שיכולה לתת תחרות לקבוצות טובות.
הבעיה היא שבעוד יומיים מחכה לנו משחק חוץ אצל גולדן-סטייט. אני סקרן לראות אם נצליח לנצח בו ולהחיות את התקווה לשמוע את הצרחה:
סער ברעם
30 אוק 2018 19:32:30שמע מולי. אני אוהב לקרוא את היומן שלך. אופטימי מאוד
מנחם לס
30 אוק 2018 19:48:49באש ובמים. העיקר לא לוותר. אני מקווה מאד מאד שהעונה הזאת תהיה הטובה ביותר של הפליקנס!
Berch
30 אוק 2018 19:56:56פליי פליקאנס… פליי לייק א בירד 🙂
שי אבן צור
30 אוק 2018 20:16:49יאללה פליקאנס!!!!!
יאללה מולי!!!!!!!
יוסי
30 אוק 2018 20:43:25תכלס באמת נלחמנו , הפסדנו את המשחק ב3 דקות אחרונות בגלל עיבודי כדור טיפשיים.
יש קבוצה בניו אורלינס ואף אחד לא יכול להתווכח על זה , רנדל עדיין לא מקבל מספיק דקות למרות שדיוויס בחוץ , פרנק ג'קסון עוד יתרומם ויתן עונת רוקי מצויינת וגם דיאלו שבכל קבוצה אחרת היה מקבל כבר מזמן דקות .
פליקס אליפות , אני ממשיך להאמין
יוסי
31 אוק 2018 06:00:00איבודי כדור
האווי לאסוף
30 אוק 2018 23:09:58איזו עונה נהדרת יש לכם, לפחות בפתיחה, תהנו
ותודה על היומן המעולה